ParshaNeso/The Nazarite’s Soul
*
Rabbi Z Aviner
Noahidesevencommandments.com
נקרא הקטע
נדון בשאלות:
מה הפלא? מה ההבדל בין נזיר של בתורה לשאר הנזירים בעולם
מה ההבדל בין נדר ושבועה רגילים לשבועה להיות נזיר?
מה מניע את האדם לקבל על עצמו נזירות?
מה החשיבות של איסור יין וענבים ושכר, וגידול שער, ואיסור למת?
מדוע הוא קדוש?
מדוע חטא על הנפש -שהנזירות היא חטא?
מדוע חטא על הנפש?
מה לגבי בנ״ח
איש או אשה
כי יפליא – לפי הפשט: יעשה דבר פלא, נדיר. מה בדיוק הפלא?
לנדור נדר – שבועה שאעשה כך וכך, למשל יעקב שהוא המודל האב טיפוס. אם ה׳ יעזור לי ויתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, ויחזירני בשלום, אזי אקבל עלי לעשות חסד שאתה אוהב כחוק של אלוקים. למשל אלמד את בני לתת מעשרות לך ולעניים, לשמור שביעית שׁהיא חסד.
הוא עושה עסק עם הקבה-וקוק
השבועה של יעקב היא וכלפי מידת הרחמים הויה. וזה פלא כי מפרק א׳ יעקב ידע שהאלוקים ברא את העולם בששה ימים, והוא מנהיג אתו מידה כנגד מידה בצדק, אבל לא בניסים מעל הטבע.
הוא ידע – וזה חשוב לנו כבני נח – כי למד 16 שנה בבית המדרש של שם ליד ירושלים. חזל הקפידו לאמר זאת. א״כ הוא נשבע כבן נח. רק שבמקום שבע הוא שמר שמונה כולל מילה שנתנה לאברהם
ואצל שם למד
שהויה הצטרפה רק בסוף שישי לברא את האדם -נעשה אדם בצלמנו וכדממתנו. היא הצטרפה לאלוקים לשבת בבית הדין של מעלה לקבל תשובה ולסלוח, מה שאלוקים לבדו לא יעשה.
אבל יעקב פונה אליה בשבועה שתתערב עבורו בגורלו ותדאג לו ולמחסורו ותחזיר אותו הביתה בשלום. זה פלא
יעקב מחדש שהויה היא לא רק בבית הדין של מעלה, ולא רק השתתפה בבריאת האדם, אלא שהיא
מנהיגה את העולם ומשפיעה עליו טוב ואהבה. מעל מה שאלוקים יעשה
לכן
יעקב פונה לא אל האלוקים אלא להויה ואומר אם יהיה אלוקים עמדי
אשלם חסד כנגד חסד שלך. מידה כנגד מידה. כלומר ואעשה חסד מתוך דין, כחוק, של אלוקים
והפלא הוא ש יעקב רואה את ה׳ מנהיג, מאחרי האלוקים
והפלא הוא ש-
זה נכון לגבי שבועה רגילה. אבל לא נכון לגבי שבועה להיות נזיר
כי אי אפשר לקבל נזירות כתשלום, כחלק מעסקה
הנשבע שאם יעזור לו השם אקבל עלי נזירות, לא לאכול ענבים וכ׳ נקרא רשע!
למשל אסור להישבע לפני ניתוח רפואי שאם ה׳ יעזור לי אהיה נזיר.
ם כך, מה בדיוק עושה את שבועת הנזירות לפלא כה גדול שנקרא קדוש?׳
נמשיך הלאה בטקסט
נזיר לה׳ – מה הפלא כאן? תופעה בכול הדתות בעולם שאדם מקבל על עצמו החלטה לפרוש מחיי היום יום למען חיים רוחניים
כך זה בנצרות, באסלם, ובדתות המזרח.
אבל אפשר לומר שאכן יש כאן חידוש ופלא בהשוואה לאחרים
בנזירות מיוחדת לה׳ שאין כמוה בעולם הנזיר חייב לקיים נזירותו בתוך חיי היום יום בקהילה. אין מנזרים. הנזיר ממשיך לעסוק בעסקים ובחקלאות כמו כל אדם רגיל, אלא ששערו מגודל והוא נמנע מענבים ומלהיטמא למת
הוא. לא משנה את לבושו, לא לובש שק וכד׳
אם כך, מהי מטרתו?
מיין ושכר יזיר –
הסדר שבפסוק חשוב מאוד. קודם נשבע להיות נזיר, וכתוצאה אסור לו לשתות יין וכו׳
המטרה שלו היא להיות נזיר, אלא שכך הם חוקי הנזירות
למשל אדם חפץ להתקבל לקלב חשוב בעיר. כי שם יפגוש אנשים חשובים. זו מטרתו. אלא שהבי -לוס
מחייבים אותו להיות בעל עסק מסוים, או חברות במפלגה. כאשר הוא מתקבל לקלב, אזי הוא מצופה לעשות דברים שהקלב מעוניין בו. המעשים תוצאה של חברות בקלב, אבל המטרה שלו היא לפגוש אנשים חשובים לו
כך אפשר לומר שהנזיר. מטרתו היא להתקבל לקלב של נזירות לה׳, להיות קדוש.
והאיסורים הם הבי-לוס של הקלב הזה
הבי-לוס מחייבים אותו להימנע מיין ולגדל שערות.
המדרש קושר את הרעיון הזה לקטע הבא של ברכת כהנים. הנזיר חפץ להיכנס לקלב של קדושה, כמו הכהן.
אלא שעליו למלא את דרישות הקלב
קודש הוא לה׳
ואכן קדושתו גדולה מזו של הכהן הגדול, כי עליו להימנע מלהיטמא אפילו לאביו ואמו
כך זה נראה מהסדר שבפסוק – קודם קבלת נזירות ואח״כ הדרישות מהנזיר
אבל מה החשיבות של. הבי-לוס? האם חשוב לקבה שהאדם לא יסתפר חודש ימים?
לא כך רואה זאת רבי יהודה הנשיא. הוא קושר את הקטע לקודמו – לפרשת הסוטה. מה שהביא את האדם לקבל על עצמו נזירות מיין הוא שראה את הסוטה והשכרות וחש שעליו להתרחק מיין ומלגדל שער כדי לשמור על עצמו. הוא מכיר את עצמו וחולשותיו ורוצה לחזק את מאבקו בחטא
הנזירות היא מאבק בתאוות הגוף ובחטא
כלומר הבי-לוס הם הסיבה שהוא מצטרף לקלב. השבועה תבטיח שההוא יתרחק מעבירה.
משך הנזירות – לא פחות מ 30 יום. יכול לקבל על עצמו ימים נוספים
נזירות שמשון – לכל החיים. שמואל הנביא, וגם רבנים שונים במשך הדורות
אם נטמא למת לפתע – אזי מגלח ראשו, מביא קרבן חטאת, ומתחיל לספור מחדש
כי חטא על הנפש
מה חטאו? לפי הפשט, שנטמא למת. לא שמר על הבי-לוס. שלא נזהר
. צריך להתגלח ולהתחיל מחדש
אבל רבי אליעזר אומר שהחטא הוא הנזירות עצמה. שציער את עצמו מהיין. שחטא על הנפש. איזה חטא? הקלב עצמו הוא חטא! כי הוא מביא חטאת בסיום הזמן אפילו שלא נגע במת
כי האדם נולד להנות ולא לסבול.
י
אם כך, מי צודק? רבי יהודה שמדגיש את הריחוק מהסוטה, או רבי אליעזר שרואה בהסתגפות חטא?
הרמבן מסביר זאת אחרת-שהחטאת היא משום וזר לחיי יום יום. שהוא נופל חזרה לנורמה
החיסרון של שניהם היא שהם מביטים על הבי-לוס והואלא על מטרת הקלב
המיוחד בנזיר היא הנפש שלו
יש לו נשמה רגישה במיוחד השואפת -בתאווה – להתקשר לה׳
וזה הפלא
ה׳ הוא הנשמה של העולם,
וה׳ הוא הנשמה שבו
נחזור ליעקב
מיעקב למד שהשכינה היא כאן בעומק כל דבר, מאחרי אלוקים
היא משרה אהבה וחסד על העולם, למרות שבגלוי רואים רק את אלוקים
היא הנפש של העולם, וזה פלא
וכך הוא לגבי האדם. אנו בנויים מחומר, אבל בתוכנו יש נשמה שהיא באה מהויה
וזה פלא
אצל הנזיר, פלא נמשך לפלא, נשמה לנשמה
רוב בני האדם לא חשים בכך, אבל הנזיר יש לו נשמה רגישה במיוחד
הוא רגיש כמו נביא – עמוס
השפת אמת מוסיף – ה׳ כאן בתשוקה להשפיע טוב
והנזיר מלא בתשוקה להתקשר אליה
בתקופה הזאת של הנזירות הוא מלא בתשוקה
וכיצד יתקשׁר אליה? רק דרך התורה, כי תרייג המצוות מכסות את כול פינות החיים
איזו תורה? שבכתב ושל בעל פה
התורה שבעל פה היא הנשמה של הת׳ שבכתב
והיא מאחרי זו שבכתב וחזקה ממנה
כפי שראינו לגבי דוד. –
והיא פלא. שלושה פלאים –שלושה נשמות –
השכינה נשמה בעולם, הנשמה שבנו והתורה שבעל פה
האיסורים רק מזכירים לו את שבועתו
בכול דבר שעושה. הוא לבוש רגיל, פועל כרגיל, רק שהשער והאיסורים מבטאים את מעמדו
וזה רק לשלושים יום. אח״כ חוזר לנרמה, וזו נפילה, לכן החטאת על הנפש שכואבת מהחזרה
וזה עושה אותו שונה מהכוהן. הכוהן משרת במקדש, והנזיר בחברה
הכוהן עושה תפקידו בלי קשר לנשמה שלו
קדושתו גדולה מזו של הכהן הגדול
לתקופה קצרה הוא כמו. נביא
ואנו מגיעים לבני נח
לא כול בני אדם יש בהם נשמה כה רגישה
גם שבע מצוות מכסות את כל החיים –אבל לא בפרוט כמו תרייג
אבל משה לא רצה להוסיף לבני נח מצוות חדשות שנח לא הכירם
לכן בני נח יכולים לעשות כמו הנזיר אבל בלי החובות, אלא מבחירה
לא כך רואה זאת רבי יהודה הנשיא. מה