ParshaClass/Tazriah/
Are Noahites Obligated in Abraham’s Circumumcision?
Rabbi Zvi Aviner
NoahideSevenCommandments.com
The Mother, the Son and Circumcision/
אשה כי תזריע –
הלשון תמוהה. האב מתואר כאן כתורם זרע בלבד, בצורה ביולוגית. יותר יפה היה לכתוב ״כי יולד לך בן זכר, מול אותו ביום השמיני.
לעומת האב, האם מתוארת באופן מלא ומכובד – אשה.
ובאמת, האב נעלם מכול הקטע. לא מוזכר יותר. לעומתו האם היא בפוקוס – התורה דואגת לה ולשלומה – היא טמאה לבעלה שבעה ימים, כלומר אסור לבעלה לקיים אתה יחסי אישות.
מה פרוש טמאה? לפי התלמוד היא טמאה לבעלה ולא לשום דבר אחר, כלומר התורה רוצה להגן עליה. אם הבעל יודע שהוא עצמו יהיה טמא במגע עמה, חזקה שיפרוש.
וגם אסור לה לבוא למקדש- למשל להתפלל. התורה יודעת שהליבידו והלב של האם קשורים לתינוק , ואין טעם שתבוא למקדש להתקשר לקב״ה.
תקופה זאת מסתיימת ביום השמיני שאז מלים את הבן הזכר, ולא מלים בת.
תקופה שניה מתחילה אצל האם לאחר המילה כאשר היא מותרת לבעלה, אבל עדיין אסורה לבוא למקדש במשך 33 יום נוספים. התורה אומרת לה שבי בבית ותתמסרי לתינוק
,
ביום השמיני ימול –
השאלה היא – אם משה חוזר כאן על מה שנאמר לאברהם, אזי יש ללכת לפי הכלל שכול מצווה שנאמרה לבני נח ומשה חזר עליה לישראל בסיני– לזה ולזה נאמרה?
למשל ע״ז, ג״ע, שפ״ד, גזל, דינים, חילול השם , אבר מן החי ואכילת דם
אם כך אין הבדל בין המצוות הללו וגם מילה שייכת לבני נח בדיוק כמו לישראל? !
הגמרא שואלת את השאלה הקשה הזאת
והתשובה – כאן משה לא חזר על מצוות המילה אלא הוסיף חומרה למילה- לישראל– ביום השמיני אפילו אם חל בשבת
החומרה הזאת של המילה לא הייתה ידועה לאברהם או לנח – כי לא הייתה להם השבת כפי שמופיעה בעשרת הדברות.
כל הקטע מסביר מהם התנאים שהמילה תדחה את השבת, שהרי אסור לחתוך או לרפא בשבת אלא אם כן מצב מסוכן.
התנאים הם שההיריון יהיה נורמלי ומלא מההתחלה עד הסיום. שהאישה תתעבר מגבר ולא מהזרעה מלאכותית, ושהלידה תהיה נורמלית ולא למשל ניתוח קיסרי. אחרת המילה לא תדחה את השבת.
כלומר המילה דוחה שבת רק אם האם מאושרת כמו חוה כאשר הכול עבר בשלום והיא החזיקה את בנה בחיקה, ואז אמרה קניתי איש עם הויה. ובדבריה מוזכרת הויה בפעם הראשונה לבד בלי אלוקים בצדה. חווה זכתה לראות את מידת הרחמים בגלוי מתוך שפע הרגשות של חמלה ואהבה שחשה עם התינוק שבחיקה.
אין פלא שהיא לא צריכה לבוא למקדש
המקדש והשכינה הם אצלה, בביתה
והשכינה היא השבת
אברהם לא קשר את המילה לשבת. הוא קיבל את המצווה כסימן להכנעה לכול גזר דין של הקב״ה. כאשר ראה שהוא בן 99 ושרה בת 90 ואין להם סיכוי לבן משלהם, קרא לקב״ה א-דוני, כלומר אני עבדך ואקבל כול מה שגזרת עלי, ובכול זאת אני מתפלל לבן כי אתה הבטחתה לי שיהיו לי בנים ובני בנים כחול הים וכוכבי השמים. המילה היא חותם האדון בבשרנו, והמצווה באבר ההולדה לזכר הבנים שהבטיח הקבה לאברהם
זה היה אצל אברהם. בלי קשר לשבת
ולפניו נח שמר שבת, כיום מנוחה – שמו נח.
כאן משה אומר – מדוע הכריז אברהם עצמו כעבד להויה? מתוך אהבה. אברהם היה איש חסד שהעניק טוב לאנשים – אשל אברהם – ללא תמורה, כפי שמידת חסד נוהגת בטבעה .
עבד לקבה פרושו שאעשה כול מה שביכולתי לקיים את עבודת השכינה בעולם הזה
המילה היא חותם העבד בגופנו, המזכיר לנו את ההתמסרות המרבית לעבודת השם כלומר לעבודת הויה
ומאחר שבסיני הועלתה השבת מעל מה שהיה ידוע מקודם,
הרי שהמילה מזכירה התמסרות לשמירת שבת והלכותיה
לכן היא נוהגת על פי משה רק באלה שמתמסרים לשמירת השבת
ולא לשאר בני נח
הקבה הבטיח לאברהם שזרעו ירש את הארץ וכול האומות יתברכו דרכו
כאן אומר משה שברכת הקבה לאברהם תשפיע רק על אלה שמלים עצמם ושומרים שבת
על כן הוא לא חזר על המילה, אלא פירש אותה מחדש על פי שהיה ידוע
בכך לקח משה את מצוות המילה משאר הבנים של אברהם – בני קטורה, בני ישמעאל ואחרים.
לפני משה היה מקובל שמצוות מילה נוהגת גם בבני נח
כך סבר יוסף שצווה על המצרים למול, וכנראה גם לימדם שבע מצוות כפי שלמד אצל אביו יעקב
אפשר להגיד שמשה צמצם את המילה מבני נח לישראל, על ידי שהוסיף וקשר לאלו ששומרי שבת
לכן היום אין טעם שבני נח ישמרו מילה כמצווה
מהי המילה? נזכור כי
המילה נתנה לאברהם בספר בראשית. מה הסיפור? אברהם היה כבר בן 99 ושרה בת 90 ולא זכו לבנים.
כתוב שם שהקבה פנה אליו ואמר אל תירא, שכרך יהיה גדול מאד.
ואברהם ענה לו ״א-דני אלוקים מה תיתן לייערירי?
מה שהציק לאברהם היה שהקבה הבטיח לפני כן שיהיו לו בנים ובני בנים כחול אשר על שפת הים וככוכבי השמים לרוב. מה הסיכוי שזה יקרה? אפס, לפי כול מה שמקובל.
וכול. השכר שיקבל ילך למשרתים בביתו
ובכול זאת פנה אברהם לקבה בתפילה שאכן תתקיים ההבטחה ויהיו לו בנים למרות המצב הפיזי שלו ושל שרה.
אבל את התפילה הקדים בשם חדש שנתן להשם – א-דני, כלומר אני אקבל כול פסק שלך כפי שעבד מקבל הוראה מהאדון שלו. כלומר בהכנעה גמורה
אני מקבל הפסק לא מפחד אלא מאהבה. כפי שישעיה קרא לאברהם אוהבי
הגישה הזאת החדשה של אברהם מצאה חן בעיני השם וענה לו התהלך לפני והיה תמים, שלם, כפי שאתה עומד עכשיו. וכסמל לעמדה הזאת צווה אותו על המילה, לו ולכול זרעו אחריו.
כלומר המילה היא סמל לעמדה של אברהם כעבד לקבה. קראת לי אדון, ובכן מול את עצמך כחותם האדון
וכסמל לכך שהשם יקיים את ההבטחה שלאברהם יהיו בנים ובני בנים – נקבעה המילה באבר ההולדה.
הרעיון שהקבה הוא אדון הכול מתאים לשאר הסיפורים על אברהם.
אברהם נשבע למלך סדום שלא יקח ממנו דבר כי הוא ידוע כגנב. אברהם אמר הרימותי ידי לאל עליון קונה שמים וארץ. הקבה הוא אדון הכול כי הוא ברא את הכול, וכול העולם שייך לו. וזו תפיסה חדשה שלא הייתה ידועה לאומות העולם. וזה מתאים לאברהם שנלחם נגד גזל, מצווה רביעית של נח
לכן המילה מתאימה לאמונה של אברהם שהשם הוא אדון הכול ואני עבדו
יש לזה השלכות הלכתיות – אדם לא רשאי לתרום את גופו כי הרי הגוף לא שלו
יש גם פרושים למילה אבל לא נכנס להם עכשיו
זו המילה. מדוע אם כן חוזר על כך משה בפרשה שלנו?
מדוע חוזר משה על מה שכבר נאמר לאברהם? אלא חזל אמרו בתלמוד שיש כאן חידוש: ימול אפילו בשבת. כלומר צריך לחלל שבת. כי לחתוך היא עברה על חוקי השבת.(במשכן חתכו דברים לבנות את המשכן). ומי שעובר על כך בידיעה, חייב מיתה. וכאן לגבי מילה רואים ההפך – חייבים לבצע את המילה אפילו בשבת, כי המילה חשובה יותר!
וזה רעיון חדש שלא היה ידוע לאברהם כי הרי לא היה בזמנו איסור מלאכה בשבת.
משה הרים
הוא ידע על השבת כמו שנח ואדם הראשון ידעו מסיפור הבריאה, אבל עדיין לא הייתה שבת המימד של איסור מלאכה הקשור לסיני ולמשכן
כאילו שמשה הרים כאן את המילה מעל לשבת
מעתה ואילך מצוות המילה נוהגת רק במי שמצווה על שמירת השבת
כפי שנאמרה בסיני
א״כ מי חייב במילה היום?
הרמבם: אין אנו מלים מפני שאברהם אבינו מל את עצמו ובני ביתו, אלא מפני שהקבה צווה אותנו על ידי משה
ומשה כאמור הרים את המילה מעל השבת
האם יש חשיבות למילה מעבר לכך שנוהגת באבר ההולדה?
הקבלה רואה במילה סמל לכך שאדם משעבד את התאוות הרגשיות ואת השכל לקבה
מילה -באבר ההולדה והמין, הלב
מילה -בדיבור, מחשבה
הסרת העורלה – יצר הרע, הנחש
מה בדיוק הוסיף משה?
ותיקח צפורה צור – פריעה, שלב מעל אברהם
בן נח רשאי לקבל על עצמו מילה, אבל עליו לדעת שאין בכך לעשות אותו ליהודי.
כדי שיהיה ישראל, עליו לעבור גם טבילה ולקבל עליו תרייג מצוות
כ
ל