שפת אמת כוחו של יום כיפור

שפת אמת יום כיפור

מניין כוחו של יום כיפור עצמו לכפר?

שמות לה א

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם – אסף את כנסת ישראל (אונקלוס)

 אלה  הדבר אשר צווה ה׳ ….

שבת שבתון…הלכות תוספת שבת, לא תבערו אש , הבערה ללאו יצאה

תרומה למשכן…

הוריד לוחות שניים….

יום כיפור…שבת שבתון

רשי: היה זה למחרת יום כיפורים

סדר העניינים

ם…חטא העגל……יג מידות רחמים………80 יום…10 לחודש תשרי: סלחתי כדברך,  היה זה ביום חמישי…..ויקהל ביום שישי.   שבת שבתוןם

לפיכך יש קשר בין יו״כ לחטא העגל, בין יו״כ  לר״ה,  בין יו״כ לתורה, יו״כ ושבת שבתון, יו״כ וכנסת ישראך

הרב שואל: מניין ה הכח של יו״כ עצמו לכפר?

זאת רואים בארבע תהליכי תשובה וכפרה   (רמב״ם)

עבירות קלות – מספיקה תשובה וסולחים מייד

עבירות קשות יותר  על לא תעשה – תשובה  ויום הכפורים עצמו מכפר.

עבירות קשות שיש עליהם מיתה בידי שמים —תשובה ויום הכיפורים  דוחים את העונש , אבל מלקות וייסורים מכפרים

עבירות במזיד שיש עליהם כרת – אין להם כפרה ביום כיפור אלא  רק ביום המיתה

ורבי יהודה הנשיא אמר שיום הכיפורים עצמו מכפר עם או בלי תשובה

תרנ”ה

איתא בתדב”א כי במ’ ימים האחרונים שעלה מרע”ה להר התענו בנ”י וביום האחרון קבעו תענית לילה ויום ונתרצה להם הקב”ה וקבע אותו ליום סליחה ומחילה לדורות. ובודאי היה זה בכח אהרן כאשר נשתתף עמהם בחטא החזיר אותם בתשובה ולכן נמסר כפרת היום ביד אהרן כה”ג. ותקנו בזה מה שבראשונה הקדימו נעשה לנשמע וע”י החטא איבדו בחי’ נעשה ועתה (ע”י) התשובה הקדימו נעשה לנשמע שקבעו לעצמם יום תענית מה שעתיד הקב”ה אח”כ לצוות להם. וביוהכ”פ ניתנו לוחות האחרונות. וע”ז אומרים בתפלת שבת ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת. דיש זכור ושמור זכור בפה שמור בלב וכתיבות הלוחות הוא החקיקה בלבות בנ”י כמ”ש כתבם על לוח לבך וע”י החטא לא יכלו לקבל הלוחות. ואחר שנמחל להם ונטהרו הלבבות ביוה”כ נחזר להם זו החקיקה בלב.

בלוחות השניים כתוב שמירת שבת של ל״ט מלאכות. שמור – בלב. הלוחות הראשונות נחקקו על אבן, השניות נתנו על מנת שיוחקקו בלב. ולאחר שסלח, יכלו לשמור בלב

תרנ”ב

מערב עד ערב כו’ ולמדו מכאן תוספות מחול אל הקודש. כי יוהכ”פ הוא מעין עוה”ב והוא יום מיוחד מכל ימות השנה כמ”ש ז”ל על פסוק ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יוהכ”פ שמאיר בו הארה מעולם העליון. ואפילו השטן אין לו רשות להשטין.

לפי הפשט מדובר שתוספת יו״כ לתשיעי ולמוצאי החג.  אבל במקום אחר כתב הרב שיוה״כ נקרא שבת שבתון , והוא מתחבר לשבת שבתון שהיא תוספת מהשבת לשישי.

לכאורה יום כיפור קשור לסליחה של חטא העגל ורק במקרה הדבר חל בעשירי לחודש. אבל הרב אומר שיום הכיפורים הוא יום מיוחד עוד מזמן הבריאה, כאשר באה מידת הרחמים לעולמנו מהשבת לתוך יום השישי  – זמן תוספת שנקרא שבת שבתון.. כי הרי היא באה להציע לאדם תשובה וסליחה וכפרה – דבר שאי אפשר על ידי מידת הדין

ולכן יום כיפור הוא יום שיש בו הארה מלמעלה – יום שהשטן שותק. ומכאן כוחו של יום כיפור עצמו לכפר אפילו ללא תשובה

תרמ״ט

איתא בגמ’ ולך ה’ החסד כו’ בתחלה לאיש כמעשהו ולבסוף החסד. וכן הוא המדה בר”ה הוא המשפט וכמ”ש צדיק ה’ בכל דרכיו. וביו”כ הוא הסליחה בחסד וזה וחסיד בכל מעשיו כי החתימה ביוה”כ הוא סוף מעשה המשפט לכן הוא בחסד. ושלא כמדת ב”ו שקשה לתקן המעשה יותר מתיקון הרצון. ובאמת היא הנותנת ע“י שגלוי לפניו ית’ שבמעשה א”א לב”ו להתקיים בדין לכן שיתף עמו החסד במעשה. אבל הדרך והמשפט בצדק שכן צריך להיות עכ”פ באדם שיכונו דרכיו והנהגותיו במשפטאמת. הגם שא”י לגמור במעשה כראוי כמ”ש במ”א מזה:

בר״ה בית הדין עולה כפי שהיה בבריאה, תחילה אלוקים בדין אמת  ולבסוף החסד -כניסת יהו/ה לשישי. כלומר ראשיתו בלתת לאיש כמעשהו ולבסוף  בחסד. תחילתו בר״ה וסופו ביו״כ.

סיפור הבריאה פותח בראש השנה ומסיים בתוספת השבת ליום שישי הנקרא שבת שבתון. אדם חייב לשמור דרכיו בדרך האמת, כלומר דין ולא לסמוך על רחמים

תרנ”ו

עשרת ימי תשובה הם הנהגה מיוחדת מעולם התשובה. וכמו ששבת בז’ ימי המעשה מיוחד לבני ישראל כן יוהכ”פ בעשי”ת מיוחד לבנ”י. כי בר”ה כל באי עולם עוברים לפניו. ויוהכ”פ מיוחד רק לבנ”י. ור”ה ויוהכ”פ הם בחי’ ברית הלשון והמעור. ולכן בר”ה יום תרועה יהי’ לכם. והיא הקול תורה שזכו בני ישראל לקבל ברית הלשון ומקודם הי’ שפה אחת ואח”כ נשאר לשון הקודש לבנ”י כמ”ש זכור ימות עולם כו’. ויוהכ”פ ברית המעור הוא חותם המילה שזה מעולם מיוחד רק לבנ”י שקיבל אברהם אע”ה זה הברית לזרעו אחריו. ו

עשרת ימי תשובה הם  כנגד 10 מאמרים בבריאה בין ר״ה (תחילת פרק  א׳ ) ויו״כ (סוף הפרק, שבת שבתון)

 

תרנ”ו. (המשך)

הנה יוכ”פ הוא גמר הדין והוא בחסד כמ”ש רז”ל ורב חסד ואמת תחלה ואמת ובסוף ורב חסד לכן ר”ה בחי’ אמת ויוכ”פ ורב חסד. כי חסד הוא לפנים משורת הדין. אבל ורב חסד הוא גודל חסדיו של הקב”ה שיכול לעשות חסד עפ”י המשפט עצמו. זה נקרא ורב חסד מה שאינו יכול להשיג זאת רק הקב”ה כל יכול וכמ”ש לטהר חוסיו בדין. עפ”י דין ממש מטהר את בנ”י ביוהכ”פ שנתברר בדין כי אין החטא בהם בעצם כנ”ל:

מה שייך. להזכיר אמת בתוך יג מידות רחמים? הרי אמת היא חותמו של האלוקים

אלא שרב חסד היא מידת חסד כה גבוהה, המתעוררת על ידי תשובה ותחינה, שהקב״ה (מידת החסד) ״מרשה״ כביכול למידת הדין להשפיע חסד בדין. זאת רואים בקריאת התורה:

אנו קוראים בג׳ פרשיות –

וישמע אלוקים את קול הנער (באשר הוא שם)

אל תשלח ידך אל הנער

וירא אלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוקים על הרעה אשר חשב לעשות

 

בשלושתם מופיע האלוקים -מידת דין – כסולחת. הכיצד?

בתהליך התשובה שהקב״ה לימד את משה מופיעות י״ג מידות, ותפילות שמביאות

כפרה-החלפת העונש הכבד בקל

מחילה – מחיקת העונש

סליחה – מחיקת העון מהספר

טהרה – הסרת הכתם מהנשמה

זו השפעתה של מידת הרחמים בבית הדין של מעלה. וביום כיפור היא מתחזקת בי״ג מידות וכו׳

 

אבל ישמעאל ויצחק ואנשי נינווה לא ביקשו סליחה וכפרה על פי המרשם של יו״כ הקשור לחטא העגל.  

הם פשוט לבשו שק ובכו וחזרו בתשובה רוחנית,  וזו יש בה כח לא רק להביא כפרה וכו׳ אלא להפוך את הקטגור לסניגור, ולכן וישמע אלוקים את קול הנער

הרב קורא לכך רב חסד, חסד כה גדול שהויה  מתבטאת בדין

וזה רואים בי״ג מידות –

ה׳ ה׳ קל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת