שפת אמת צו תשפד
הרב צבי אבינר
תרומת הדשן עיקר הקורבנות
הקדמה
כדי להבין את דברי הרב נשים לב לנקודות הבאות
צו את אהרון ובניו
הפרשה מדברת באהרון הכהן הגדול, כנגד ויקרא שמדברת על משה
שם בויקרא מופיע משה בענווה, ויקר עם אלף קטנה, וכאן אהרון מופיע בענווה שמאמר מוקדה במם קטנה.
מהי ענוונותו של הכהן הגדול? הפרשת מתארת זאת בפרוט
עליו לשמור על שלש מערכות אש
מערכה גדולה – ואש המזבח תוקד בו- הבוערת כל הלילה ומעלה שיירי ופסולי קורבנות מאתמול
מערכת הקטורת – והאש על המזבח תוקד בו – שממנה לוקחים אש למזבח הזהב של קטורת בבוקר
מערכת אש התמיד- אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה – שממנה לוקחים אש לנר התמיד במנורה
וגם מערכה רביעית של אש לשם עצמה
הכהן הגדול יכול כמובן למנות אחרים על שמירת האש, אך אם ברצונו לעבוד בענווה הרי שהתורה מראה לו כאן את הדרך
הוא קם בחצות הלילה ועומד ליד המזבח בקור הלילה, כשהוא יחף ועל בשרו רק כותונת בד פשוטה , והוא זורק על המזבח את שיירי הקורבנות. כל זאת באין קהל הרואה ומוחה כפיים.
בבוקר בבוקר – כלומר לפני עלות השחר – הוא עולה על המזבח עם מחבת ומנקה בעצמו את הדשן והאפר כך שיהיה מקום לאש ביום החדש. כולו מכוסה פיח. הוא לוקח את המחבת מלאה דשן ואפר ומטיח אותה כלפי צד המזבח , כך שהמזבח בונה את עצמו.
ולאחר מכן הוא אוסף את שיירי האפר ושם אותם בשק על שכמו והוא יוצא מחוץ להר הבית בצפון, שם יש חפירה שבה הוא שופך את השיירים כך שהם נקברים שם במשך הזמן. עתה הוא חוזר למקדש, לוקח אבוקה ממערכת הקטורת ומדליק. את הקטורת על מזבח הזהב. לאחר מכן יקח אבוקה מאש התמיד וידליק בה את נר התמיד במנורה.
נשים לב שהקורבנות שעלו על המזבח בלילה הן עולות כעולה. על. מה מביאים עולת נדבה? על מה מכפרת? על אי קיום מצוות קום עשה, שהחמיץ את ההזדמנות להתקרב ולהתקדש לה׳ על ידי עשיית המצווה. וכן על כל מה שעוולה על הלב, אפילו הרהורי עבירה. כל המחשבות הללו נשרפות כביכול על ידי הקורבן . המזבח הופך אותן לחיוביות כך שהן עולות השמיימה בטהרה
והנה אומרת הגמרא שמצוות דישון המזבח היא המכשירה את המזבח, העזרה וההיכל. כיצד?
אומר רבי יהודה שהמזבח מקדש את הראוי לו. כלומר המזבח -שנוצר על ידי הכהן ששפך על בסיסו את שיירי האפר והדשן- הוא המקדש את שיירי הקורבנות ופסולי הקורבנות מאתמול ומכשיר אותם לעלות כקורבן עולה שהיא קודש קודשים.
אומר רבי שמעון שהמזבח עושה יותר מזה – מקדש את העזרה כולה שכן בגללו מתקדשת כל בהמה למזבח ברגע שנכנסת לעזרה.
ויותר מזה – ברגע שיש תחום לעזרה יש גם תחום לבית המקדש והאש המוכנסת מהמזבח מזינה את מזבח הקטורת ונר התמיד שבמנורה
יוצא שענונותו של הכהן הגדול מקיימת את המקדש. ולכן נאמר צו – לשעה ולדורת, כי יש כאן מרשם להקמת בית שלישי במהרה בימינו
תרלא
זאת תורת העולה וכו׳ חזל אמרו כל העוסק בתורת העולה כאילו הקריב עולה. נראה כי המכוון מהקורבן הוא הלימוד והתועלת שיוצא לאדם מן הקורבן. והזוהר הקדוש אש תמיד תוקד בו כי העבירה מכבה מצווה ולא תורה
הרב מפרש זאת תורה העולה – התורה שעולה מהמצווה של העולה. כי מצווה נר ותורה אור. והתורה היא מה שנלמד מהעולה
וברשי זל אש תמיד שמדליקין בו את הנרות, יש לאמר דכתיב נר מצווה ותורה אור. שהדלקת המצווה על ידי התורה לדבק ולחבר המצווה בשורשה בתורה, שנאמר בה נר תמיד – שנ׳ והגית בו יומם ולילה.
ומסיים רשי אף היא ממזבח החיצון תוקד דהנה כתוב היא העולה על מוקדה וכו׳. ובזוהר הקדוש מחשבה רעה לאוקרא לה וביער עליה הכהן , כי יש הבערה ושלהבת העולה מאיליה בלב האדם ..ועל ידי ההתעוררות אהבה אמיתית נשרף כל המחשבות והבלים
הדברים מובנים לאור ההקדמה לעיל
תרלד
זאת תורת העולה – בזוהר מחשבה רעה היא העולה על המוקדה…כי עולה באה על הרהור הלב וכשאדם מבער זאת עד שנעשית אפר ונתבטלה לגמרי אז נמשכת התועלת כמו שכ׳ בכל לבבך בשני יצריך והיא מצוות תרומת הדשן שיש עליה למחשבה זאת על ידי דמתקדה לאפר שמשמע דמצווה זאת היא עיקר בקורבן…דכתיב זאת תורת העולה ומפרש תרומת הדשן שהיא סוף העליה …והיא המצווה הראשונה בבוקר.
תרלה
זאת תורת העולה זו מצוות תרומת הדשן, וקשה למה נקראת זאת תורת העולה שהיא מצווה אחרונה אחר כל קורבנות היום, משמע שכל הקורבנות תלוי בהרמת הדשן…כי הנה עולה באה על מחשבת הלב כמאמרם היא העולה מחשבה רעה …
הרב מחדד את מה שנאמר בהקדמה לעיל.