לך לך: כיצד לקרא שם הויה

 

הרב דר צבי אבינר תשפד

לך  לך

כיצד לקרא שם הויה

אדנ-י אלוקים מה תתן לי

 

 

 

אנו ממשיכים לבחור פרקים בספר בראשית ולהתרכז בהם בפירוט.

בחרתי לעסוק בשאלה -הויה או יהוואה- ממה שקרה לי בשבוע הקודם

  ביקשתי  מבינה מלאכותית לתרגם מאמר  מעברית לאנגלית  וכשהגיעה לשם יהו-ה היא תרגמה  י-הו-וואה

         כלומר הטעות הזאת היא  כה מושרשת  בתרבות שלנו שאפילו הבינה המ׳ תפוסה בה. האם אפשר לתקן את זה?

 הדבר נראה בלתי אפשרי.

כי  העולם כיום מחולק לשתי מחנות עצומות שאפשר להגדירם לפי יכולתם לקרא את שם הויה.

מיליארדים של בני אדם – קוראים את יהו-ה  כ- יהוואה.  הם לא מכירים את יהו-ה ולכן העבירו את השבת ליום ראשון

ומיליארדים  אחרים שחושבים שאינם מכירים כלל את שם הויה  וחושבים שהם התורה הנכונה.  אין פלא שהעבירו את השבת ליום שישי.

יש רק קבוצה קטנה יחסית  של ישראל ובני נח שמכירים ומבינים את שם יהו-ה  ושומרים את השבת  כראוי

והרי בקריאת שמע אנו אומרים שהיום ה׳ הוא אלוקינו, אך יבא היום והוא יהיה אחד לכל העמים.  שכל העמים ידעו לקרא את השם נכון ויבינו את משמעותו.

האם יש סיכוי שזה יתגשם?

 האם נפסיק להתפלל שזה יקרה? שהרי אין מתפללים על דבר שלא יקרה

 על כך  בדיוק  שאל אברהם,  ועל כך התפלל שזה יקרה למרות כל הסיכויים. ובדיוק בתפילה הזאת נזרעה הטעות של יהו-וואה

 נקרא

(בראשית פרק 15)

 ויהי אחר הדברים האלה היה דבר ה׳ אל אברם לאמור אל תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאג

 לפני שנפרש נזכור את ההקשר.  כל הסיפורים על אברהם סובבים אדוות מצווה רביעית של נח שהיא גזל. אפשר לגזול כסף, אדמה, אנשים אבל אפשר גם לגזול אמונה, דברים רוחניים.  אנחנו מכירים בזכות היוצרים של סופר או פילוסוף על יצירתו.   אברהם חידש דברים באמונה מעל נח.  יצר מושגים חדשים.  למשל הראשון שהכיר בבורא כקונה הכלו כי הוא ברא  ויצר את הכול.  זה היה חידוש באמונה שאדם ונח לא הכירו.  הוא גם הראשון שעבד את השם  – יהו״ה – על ידי עשיית טוב בעולם ללא תנאים, בבחינת חסד.  סבר כי כמו שהו״ה התשתף בבריאת  העולם  עם האלוקים כמידת חסד להשפיע טוב ללא תנאי.   כך גם הוא יעשה – בנה  אשל אברהם,  – אכילה שתיה ולינה. הוא לימד את העולם לברך להודות לקבה על כל דבר טוב.

כל זה  בזיכרוננו כאשר אנו נגשים להבין את  הקטע.

ויהי אחר הדברים האלה –

 רשי מדגיש האלה – קושר לקטע הקודם  -על ארבעת  המלכים שבאו מהצפון לשעבד את  חמשת המלכים של הדרום ולגזול מהם מס.  אברהם נצחם   וכשמלך  סדום רצה לחלק עמו את השלל אמר אברהם הרימותי ידי לאל עליון קונה שמים וארץ אם אקח ממך מחוט ועד שרוך נעל.  כאן שמענו בפעם הראשונה על  החידוש באמונתו של  אברהם באל קונה שמים וארץ. ומאחר והכול שייך לו הרי שגזל היא פגיעה במה ששייך לו, לבורא. זה הבט מיוחד וחדש על גזל, המצווה הרביעית של נח

אל תירא אברם

אנכי מגן לך

  אם כך ממה פחד כל כך? אומר רשי שפחד שהמלכים יחזרו וילחמו בו . וזה מסביר אנכי מגן לך.  מכאן האגדות ששם הויה המפורש אפשר לעשות בו נסים.  נראה להלן פרוש יותר טוב

 יש הרבה פרושים ממה פחד

אי אפשר להסביר שפחד על רכושו, כי זה לא מתאים לדמות של אברהם שמסר נפשו על קידוש השם

אך לענייננו  פרוש טוב הוא שפחד שיגזלו ממנו לא רק את הרכוש הפיזי אלא גם הרוחני, אמונתו.

הגזלנים יכולים לראות עצמם יורשי אברהם, אך למעשה יהיה  זה רק כלפי חוץ כי הם עובדי אלילים ואונם מבינים  את אברה ותורתו.

 ואפילו אם יראו עצמם יורשי נח, לא יבינו את תרומת אברהם לאמונה, שאני עבדו של קונה שמים וארץ. אלו היו יודעים זאת ללא היו גוזלים ממנו את מה שיצר.

 ומדברי אברהם להלן ברור שפחד שילך מן העולם ולא יהיה לו  המשך רוחני.  הכונה בעיקר לתרומתו לאמונה.

אפשר לפרש  ״אחר כל הדברים האלה״ – זכר את כל חייו עד עכשיו   נזכר כיצד עזב עבודה זרה  בחרן ועזב את משפחתו ומולדתו ובית אביו והלך לארץ הקודש לעבוד את השם. זכר כיצד פגש את נח ולמד ממנו, וגם הוסיף עליו כאמור.  זכר כל המסע הרוחני שעשה – כבן נח-  וירא שכל מה שהגיע  ילך לאיבוד ללא יורש.

הוא לא בטח באליעזר, שימשיך.  ואכן כך קרה שאחרי מות אברהם אליעזר חזר להיות כמו כולם – עובדי עבודה זרה. וכך גם לגבי ענר אלון וממרא בעלי בריתו של אברהם, גם הם לא המשיכו דרכו.

היחידי בעולם של אז שעדיין שמר את האמונה היה שם בנו של נח שגר בשלם, אך הוא היה זקן מפלג וגם לו לא היה המשך.

פחד –  כיצד יראה העולם בלעדיו? מי יזכור את סיפור הבריאה שכל כך אמיתי ?  מי יזכור את בריאת האדם והשבת? מי יבין את סיפור גן העדן והמבול והלקח שלהם?

ולכן התמלא אימה.

ובעודו דואג, בא המחזה והפחיד אותו עוד יותר

מהו מחזה? נבואה בתמונות. לפי הרמב״ם זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של נבואה.  לא כל נביא זוכה לכך. משה, שמואל, ישעיה, עמוס זכו לכך

 מה ראה? מחזה מפלא ביותר- רואים זאת מדברי אברהם עצמו

ה׳ אלוקים מה תתן לי?  המידות עומדות כאן ביחד. כיצד?

הוא ראה את השכינה יהו״ה במלא הדרה אבל עומדת  מאחור

והיא מוסתרת  מקדימה על ידי האלוקים בורא הטבע

כמו שמש שמכוסה על ידי ענן

חושך ירד על הארץ, חושך של מציאות שמכסה את ההבטחה של יהו״ה

  שהרי ההבטחה הייתה שיהיו לו בנים שימשיכו את דרכו ואמונתו.

לבנים יש יותר סיכוי שימשיכו, כי הם יולדו לתוך האמונה

חשוב לבני נח שידאגו לדור של המשך שיהיה גאה במורשתו

 אבל הסיכוי לבנים קטן. הוא בן שמונים ושש ושרה זקנה. האם ימשיך להתפלל?

 המחזה הראה לאברהם  שההבטחה נוגדת את המציאות

ולכאורה היה על אברהם להפסיק , ולקבל את הדין והמציאות

אבל אברהם שם לב למצב מיוחד של בית הדין.

הם  עומדים זו אחרי זו אבל לא הוציאו את הפסק הסופי

אדנ-י יהו״ה אלוקים מה תתן לי ואני הולך ערירי –

 לכן  פרשו חז״ל  שאברהם ראה כאן את בית הדין של מעלה כאשר המידות הן לא צד בצד כפי שהתרגום הלטיני  אומר – ה׳ אלוקים -אלה אחד מאחורי השני.

מה ההבדל?  כשהן צד בצד, הן עדיין יושבות בדין. כמו למשל אצל נח לפני ואחרי המבול. שם רואים בטכסט כל מידה בנפרד משמיעה את דעתה על האנושות ועל נח בשלב הזה אפשר להתפלל ולהשפיע. וכך עשה נח בברית הקשת

אבל כאן רואה אברהם את המידות בשלב מתקדם. הן כבר גמרו את הדיון והתייצבו אחת מאחרי השנייה להשמיע את הפסק.

הגמרא אומרת (בבא מציעא יז עא ) שגם בבית דין של אדם,  לאחר שכבר יצא הפסק אין מקום להשפיע . וכך לגבי בית הדין של מעלה -לאחר הפסק אין טעם  לתפילה.

אבל דקה לפני כן – אפשר להשפיע ולשנות

ואת הדקה הזאת שלפני כן תפס אברהם  ולכן הוא אומר

אדנ-י  יהו״ה אלוקים מה תתן לי ?

הוא משתמש בתורה שלו – בהכרה בה׳ קונה הכל שאני עבדו. כלומר הוא אדנ-י הבעלים שלי. זוהי הפעם הראשונה שהמונח מופיע בתורה

והוא פונה כך לבית הדין בהכנעה, אדנ-י, אקבל כל פסק שתתנו

ולאחר שתתנו אקבל הדין.  אבל עדיין אני יכול לבקש ולהתפלל שפסק הדין ישונה. ושההבטחה תתגשם לטוב

חז״ל הרחיבו את תפילת אברהם לגבי כל הבדל בין ההטחה למציאות. אפילו חרב חדה מונחת על צוואר האדם לא יתייאש מן הרחמים

ההבטחה היא שהגאולה תבוא, שהמשיח יבא, אך המציאות הוא אחרת. האם נפסיק להתפלל?

ההבטחה היא שהעולם יתקדם לשבת, ושכל העמים יכירו את הקבה, והמציאות רחוקה מאד.  האם נפסיק להתפלל?

ההבטחה היא שהאדם יעלה ויהיה טוב מאד.  האם נפסיק להתפלל?

נעצור לרגע

כיצד נבטא  בטכסט את בית הדין שראה אברהם?  שתי המידות זו  מאחרי זו?

מאות בשנים היה מקובל ממשה רבנו שיש לכתוב בתורה את השם יהו״ה, אבל בפה אנו אומרים את שם האלוקים. מה שהפה אומר מכסה את מה שהעיניים רואות

אבל עם ההמצאה של כתיבת  ספרים (ביד) חידשו חכמינו  דרך הגיונית:

 

  הרי אי אפשר לכתוב בטקסט

  יהו״ה

אלוקים

ואם נכתוב יהו״ה ובסוגריים אלוקים, אנשים יטעו ויקראו את שתי השמות צד בצד, כמו בתרגום הלטיני. ובכך יפסידו את המראה המיוחד של שתי המידות אחת מאחרי השניה

  לכן בספרים החדשים לא הייתה ברירה אלא לכתוב את שתי המידות ביחד, בצרוף, בהבנה שהענים נים רואות את הויה והשפתיים אומרות שם האלוקים

כך: יהו״ה בניקוד אלוקים

הקונסוננט שייכות לשם הויה

התנועות והנקודות שייכות לאלוקים

 הביטוי הזה חוזר בהרבה מקומות בתורה לציין מצב שלפני פסק הדין,  כל עוד יש תקווה לשנותו ברגע האחרון לפני שיהיה מציאות

כך עשה משה כשהתפלל לעבור את הירדן

וכך עשו  עמוס וירמיה ויחזקאל ושאר נביאי ישראל כאשר ראו את החורבן בא אך התפללו כל עוד יש תקווה שישראל יחזרו בתשובה והגזירה תמחק.

התרגום הלטיני לא מכיר זאת כי כנראה היה זה מסובך לכמרים והנזירים

 מה הייתה תשובת הקבה?

השם הוציא את אברהם והראה לו את השמים והכוכבים – כזה יהיה זרעך. הבטחה  חוזרת וחזקה.

והאמין בה׳, ויחשבה לו לצדקה

  האמין – בטח בה׳ שיקיים הבטחתו.  ושלמרות המציאות הקשה, יהיה טוב.

כלומר קיבל את הבטחת ה׳ במלואה, שיהיה טוב, למרות המציאות

ולכן אפשר לכתוב מרגע זה והלאה את שם יהו״ה מכוסה לא בשם אלוקים אלא בשם אדנ-י

יהו״ה

אדני

העיניים רואות שם יהו״ה אך השפתיים רוחשות אדנות.

ובספרים כתוב יהו״ה בניקוד אדנ-י

ואדנ-י מקבל משמעות של אני עבדך ואקבל עלי מראש כל פסק דין שלך בלי להתחשב במציאות הקשה כי אני בוטח בך שיהיה טוב

זאת האמונה שנתנה תקווה לשבויי אוישביץ

וכאן השגיאה לאלו שקוראים את השם  יהוואה. אינם יודעים שזה צירוף של שתי שמות – יהו״ה ואדנ-י אחד מאחרי השניה, הויה מאחור ואדנות קדימה -נאמרת בפה.

והנה פלא.  הקטע החל כאשר ה׳ אמר אנוכי מגן לך ופרשנו ששמי מגן לך. ואכן הדרך שקוראים את שם יהו״ה מראה מי הוא המתחזה לישראל שאינו מבין את התורה ובמיוחד את תורת אברהם. כי כלל נקוט בידנו – כל הקורא יהוואה הוא מתחזה נבער שיש להתעלם ממנו ומדבריו