הרב צבי אבינר
קבלה: מדוע באהבה?ם
המובן הפשוט של קבלה הוא מסורת . להלן נראה מובן אחר של חכמת ״קח ותן״
במה עוסקת הקבלה? בתהליכים של הנהגה
לקבלה יש לשון משלה, והיא מכנה תהליכים במונחים ארמיים מספר הזוהר שנראים כאילו מיתולוגים למי שאינו מבין את משמעות המונחים הללו
נשתמש בס׳ ידיד נפש כהקדמה
מה לפני הבריאה
התורה מציגה לנו את סיפור הבריאה כמוצר מגמר – יש לנו את שמות הבורא: אלוקים והויה, ששת הימים , בריאת האדם, השבת ועוד. השמות הללו הן מידותיו של הבורא. פעם מופיע כבונה – שופט, ופעם כמידת רחמים. אין אנו יודעים דבר על הבורא עצמו.
אם השמות הן מידות, מה לגבי הבורא עצמו? מה היה התהליך שבין עצמותו למידותיו? הין התורה עוסקת ״במה שלמעלה ממך״. היא מעוניינת בהכרה כללית של הבריאה ובשמירת המצוות. לא במה שקדם להם
כלומר התורה מגישה לנו את הבריאה כמוצר מוגמר של תהליך קודם שאינו מוכר לנו. כיצד היה המעבר מהבורא עצמו למידות שלו? מה ביניהם? אין התורה מספרת לנו על כך אלא מתחילה במוצר הסופי- העולם והאדם שבתוכו
משל למה הדבר דומה – כאשר אנו קונים מכונית מאולם התצוגה, אין אנו מעוניינים להליכים של בניית המכונית והבאתה לכאן. כל מה שאנו כצרכנים מעוניינים הוא האם המכונית מספקת את צרכינו? האם היא מתאימה לציפיתנו? – האם הצבע הצורה, המהירות המחיר מתאימים לנו? לא מעניינו הם התהליכים שהביאו אותה לאולם
כך אנו נוהגים בעולמנו – להתעניין במוצר הגמור. התורה יודעת זאת ולכן מציגה את העולם כמוצר מוגמר – שכל מה שאנו צריכים לדעת הן עצם הבריאה והתורה והמצוות. את מה שקרה לפני בריאת העולם היא משאירה לתורת הקבלה
הקבלה מסבירה את מה שקדם לסיפור הבריאה
שלושת צעדי הפעולה
מה השאלה הראשונה שהיא שואלת? –
נחזור למכונית . אם ירצה אדם להבין ולדעת את המכונה החדשה, הוא ישאל –
מי היה הראשון שעלה בו הרצון לבנות אותה? מה הייתה מטרתו? לשם מה לבנות אותה? מה רצה להשיג?
וכן ימשיך לשאול – מי תכננן אותה? שזה שלב מתקדם יותר: מי היה הארכיטקט? לאיזו תכלית נבנתה, לספורט? לטיולים? לעבודה בשדה? לעזור לעקרת בית בקניות בסופר?
ובשלב מתקדם יותר: אילו חברות בת בנו אותה על הקרקע?
כך לגבי העולם.
הקבלה שואלת – מי היה הראשון שעלה בו הרצון לברא אותו? מה הייתה מטרתו?
כיצד תכננן את העולם כדי שימלא את המטרה?
וכיצד בנה את העולם במעשה?
כלומר מהו הרצון הראשוני? מהו התכנון? כיצד הייתה הפעולה?
נרשום לנו: הקבלה מגדירה שלוש דרגות לכל פעולה – רצון, מחשבה ופעולה
בשפת הקבלה – לבורא עלה קודם כל הרצון, שמוליד מחשבה, ואח״כ מוליד פעולה
כל דבר שאנו עושים אנו הולכים בדרך הזו. וזה לא מקרה, כי הבורא הלך בפלטפורמה הזו כדי שאנו גם נלך בה
האם הבורא היה מוכרח ללכת בדרך הזו של שלושת השלבים?
הקבלה אומרת שלא היה זה הכרחי. הבורא יכול היה לברא עולמות שונים בדרכים שונות, אבל כשבנה את העולם הזה הוא צמצם את עצמו והחליט לברא דווקא בדרך הזו כדי לשרת את מטרת הבריאה. שעדיין לא הגדרנו אותה
ולכן גם האדם שנברא בצלם אלוקים פועל לפי אותה הדרך: רצון המוליד מחשבה המולידה פעולה.
בלשון הקבלה: עילה שגרמה לעלול, שהפך להיות עילה שהביאה עלול.
נדבר על כל שלב לחוד
הרצון
הקבלה אומרת שבראשית עלה לבורא הרצון לברא עולם.
הבורא הוא אין סופי ואין כל מחשבה או מעשה שיכול להגבילו. אין לו כינוי ושם, כי כל כינוי ושם יגבילו אותו.
והעולם הזה נברא – אומרת הקבלה – כאשר לאין סוף עלה הרצון לבראו.
עיקרון זה עומד בניגוד לפילוסופים של ימינו שחולקים ואומרים שהעולם נולד במקריות ללא רצון של מי שהוא. הם אוחזים עדיין בתורה של המאה ה 19שהאבולוציה היא מקרית ופועלת לפי חוקי סלקציה טבעית ואדפטציה ללא יד מכוונת
לעומת זאת יש כיום מדענים רבים שאומרים שככל שאנו יודעים יותר על העולם, כך אנו מבינים שיש יד מכוונת והעולם נברא ברצון.
מה הדבר שעלה ברצון?
לשם כך עלינו לבדוק את המוצר הסופי – אדם
לבורא יש אין סוף אפשרויות לברא אין סוף צורות של אדם.
הפעם החליט לברא אדם שיעמוד במשפט. אין זה אומר שהבורא היה מוכרח לעשות כך אלא שכך היה רצונו הפעם
והרצון הזה הוליד את הצעד הבא
מחשבה
מחשבה היא צעד רוחני לממש את הרצון
כאשר הונדה מחליטה לבנות מכונית מוצלחת, לא מספיק הרצון. יש לבנות את החברה כך שתוכל לבצע את מטרתה. לשם כך יקימו אגפים שונים – אלקטרוניקה, פלסטיקה, חלקי גומי, חלקי מנוע שונים וכדומה. כל זה על מנת לבנות את המכונית בצורה היעילה ביותר. כל אגף פועל לכשעצמו, ורק ההנהלה תחבר הכל לאחד.
כך לגבי העולם.
אפשר לבנות עולמות שונים, אך הרצון העליון היה שהעולם יבנה כשהבורא מופיע בו כבית דין
ובבית הדין יש קטגור, סנגור, עדים ומומחים ושוטרים ויש שופט ששומע את כולם ומחליט את הדין
ולשם כך פיצל את הנהגתו לעשר מידות של בית הדין, כולן קשורות לדין, שהקבלה קורית להם עשר ספירות.
כל הנהגה לוקחת חלק בבית הדין. כל הנהגה היא אלוקות גמורה, כי היא הנהגה בשלב מסוים
החשובות שבהם הן מידת דין, חסד, ומלכות.
הבורא צמצם כביכול את עצמו והופיע בבריאה כבית דין של עשר ספירות. בל נטעה לערבב וליחס לספירה בודדה כוח משלה ללא התחשבות באחרות
משל למה הדבר דומה? להנהגת הונדה שהתפצלה להנהגות של מפעלי בת המייצרים עבורה חלקים של המכונית. יש לכל מפעל הנהלה הכפופה להונדה רק כשמדובר במכונית. אבל כל הנהלה של אגף מסוים יכולה גם לייצר עבור מכוניות אחרות . כאשר ההנהלות עוסקות במכונית, כולם מאוחדים למטרה אחת
הספירות פחותות בדרגה מאין סוף משום שלאין סוף אין כינוי. ברגע שהאין סוף צמצם עצמו לנהוג בדרגה מסוימת — כגון חסד – הרי שירד בדרגת ההנהלה. אבל יש דרגה מעל הספירות ומתחת לאין סוף והיא האני: התורה מספרת על כך בעשרת הדברות:
דברה ראשונה:
בורא
1 עצמות: אנכי
2 מידות: הויה אלוקיך –
3 מלכות: אשר הוצאתיך מארץ מצרים
כאן המידות הן מעל המלכות
ומעל המידות הוא ה״אנוכי״ – אני, עצמיות
המידות דנות בדין, האני שומע ופוסק , ומוסר את הפסק למלכות לבצע
לפי הדברה הראשונה, האני של הבורא מעל המידות. הוא לא זהה לאין סוף משום שלאין סוף אין כינוי כלשהוא. האני הוא דרגה פחותה מאין סוף בדרך ההשתלשלות אך מעל המידות
המבנה מזכיר את הקונגרס של ארה״ב. בקונגרס יש שתי מפלגות שדנות בנושא, ובאות להחלטה על ידי הצבעה. היא קובעת את הפסק האחד. ואותו הם מוסרים למלכות – הנשיאות – לבצע
אין זה פלא שהקונגרס בנוי כך – לפי הרצון, מחשבה ופעולה. הקבה קבע את הסדר הזה במוחנו – שיהיה דומה לסדר שהוא עצמו בחר ללכת בה בעולם הזה
כלומר התורה אומרת שמעל המידות יש את האני. אבל הקבלה ממשיכה ואומרת שמעל האני יש לבורא הנהגות אחרות
ספירות החבד
בין עשר הספירות, העליונות מעל האני הן חכמה בינה ודעת
חכמה – הברקה רוחנית לגבי תכלית כלשהיא
בינה – תרגום החכמה לפרטי פרטים של קיומה
דעת – תרגום הבינה למעשה
למשל לבניית המכונית-
החכמה היא השלב של הרצון ליצור המכונית
הבינה – הוא שלב תכנון המכונית
דעת – השלב שמוביל לבניית המכונית על הקרקע
בעוד שרוב הספירות קשורות ברגשות, בלב
חב״ד קשורות למח, לשכל
דוגמא עץ הדעת טוב ורע
לפני החטא ידעו אדם ואשתו טוב ורע רק כחכמה ובינה
אבל משחטאו ואכלו מעץ הדעת טוב ורע, נידונו למות על פני הארץ ולהיות חשופים לרע באופן ממשי. כמו בפסוק :אדם ידע את חווה אשתו. הוא ידע אותה באופן אינטימי
פעולה
הפעולה תגלה את מטרת הרצון.
הפעולה היא ביטויה של המלכות.
כמו הקונגרס שאת רצונו רואים לפי פעולת הנשיא
מהי אם כן מטרת הבריאה?
אפשר לומר – האדם, כתוצר הסופי.
לשם מה יברא האדם?
לשם מה בונה חברת הונדה מכונית?
אם תאמר שהחברה בונה כדי שנשיג מכונית מושלמת, או כדי להראות שהחברה מפותחת, הרי, שהחטאת את המטרה. חברה הבונה להראות עצמה או לזכות בפרסים תפשוט את הרגל
יותר נכון יהיה לאמר שהחברה בונה מכונית טובה כדי שהקונה יקנה וישלם לה בכספו. החברה מעוניינת ברווח. אם ישלם רק את ההוצאות, לא יהיה זה. מספיק
הקבלה אומרת שכך זה לגבי הבורא. הוא ברא עולם שהאדם יחייה בו ויהנה ממנו ויתן לבורא משהוא חזרה
המעגל של נותן ומקבל חייב להיות סגור. וזה מובן שני של תורה הקבלה: ללמוד איך לסגור את המעגל של מקבל ונותן
א״כ מה יכול האדם לתת לבורא חזרה? האם יש משהוא שהבורא חסר?
אם הכרת טובה – זה נכון למי שאין לו צרות בחיים. אבל מי שסובל לא עלינו – האם יכול להכיר טובה?
יש אומרים שעל האדם להביע יראה מה׳ שנאמר
”וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה’ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דרכיו ״ (דברים י׳)
אבל יראת ה׳ היא לטובת האדם. לא לטובת הקבה.
מה יעשה אדם שיסגור את המעגל?
על כך ממשיך משה רבנו ואומר
וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ
הקבה ברא את העולם והאדם באהבה ללא גבול
ולכן עלינו להחזיר לו אהבה ללא גבול- אפילו נוטל נפשך
כך מסתיים המעגל של נותן ומקבל, וכך מתמלא הרצון העליון
למשל, על השאלה למי עלינו להתפלל? לאלוקים? להויה? הרי השמות הללו הן כינויים למידות , ולא לבורא עצמו. לאני שלו. האם יש לו אני?
מיהו הבורא עצמו?
התורה אומרת לנו למי להתפלל. בדברה הראשונה מציג הבורא את עצמו כך:
הבורא
1 עצמות: אנכי
2 מידות: הויה אלוקיך –
3 מלכות: אשר הוצאתיך מארץ מצרים
בדברה הראשונה הוא מציג את הדרך הנכונה להכיר אותו ולהתפלל אליו
למשל
- ברוך אתה
- השם אלוקינו
- מלך העולם
אנו מקיימים את המצווה לפנות אליו בדרך הזאת.
הקבלה אומרת שהיות והאדם נברא בצלם ודמות אלוקים, הרי שהאדם הוא שיקוף של הקבה במראה בצורה הפוכה:
הבורא
1 עצמות: אנכי
2 מידות: הויה אלוקיך –
3 מלכות: אשר הוצאתיך מארץ מצרים
————ראי —————-
האדם
3 מלכות
2 מידות: צדק ורחמים
1 עצמיות: אנכי