שפת. אמת תרומה
הרב דר צבי אבינר
תרומה: סוד ההתקשרות
תרסד
הקבה מצפה לחידושי תורה של ישראל
ויקחו לי תרומה -אין קיחה אלא תורה שנ׳ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.
קיחה היא לשון מסחר במשא ומתן, כמו כסף השדה קח ממני, או כי יקח איש אישה
כמו שהקבה נתן לנו תורה מן השמים, כן צריכים אנו לחדש דברי תורה וזהו תורה שבעל פה שחידשו חכמי ישראל
לפנינו השקפה חדשה על התורה שבעל פה וחידושי תורה בכלל, כמתנה שישראל נותנים לקבה שכן כך רצונו. בעוד שהגאונים והרמב״ם וחכמי הדורות התלבטו לגבי התורה שבע״פ ומעמדה, כלומר כיצד התפתחה, כאן אומר הרב בפשטות שאכן חידושי תורה הם לא רק לגיטימים, אלא שזו הדרך להחזיר לקבה נחת רוח.
חייבת להיות סימטריה בין נותן ומקבל. למנוע ״בושת המקבל לחם חינם״
וכל הדברים כתובים בשמים כדאיתא במד׳ שיר השירים, מילי דכתובין למטה במילי חקוקים לעילא….כגון בני מאיר אומר…ואשים דברי בפיך…עמי בשותפות, הגיד כי הכל מן התורה שבכתב נדרש, אבל רצונו ית׳ שיח דשו בני ישראל את הדברים
כיצד יכולים ישראל לחדש ד״ת בשעה שכל התורה שבכתב ובע״פ כבר כתובות למעלה? אלא שכך רצונו
תרסא 50
המשכן שלמטה פחות בדרגה
במד׳ לקח טוב וכו׳ שתלך בקיטון אחד ואח״כ עשה לי קיטון שני. העניין הוא ( משע״ה) שמקודם כ׳ ויהי שם עם ה׳ מ׳ יום ומ׳ לילה, שמרע״ה נעשה כולו תורה. אך איתא הרבה עשו כרשב״י ולא עלה בידם. רק במדת ר׳ ישמעאל הנהג בהם דרך ארץ. היינו בכל דרכיך דעהוֿ להיות כל המעשים על פי התורה
המדרש מספר על מלך שרצה להיות קרוב לבתו שנשאה – (התרחקה ממנו) – ואמר לה לבנות לו קיטון ליד ביתה ששם יוכל להשתכן. כך הקבה מבקש להיות ליד ישראל בכל מקום שיסעו במדבר
והדגש הוא על ידה, קרוב אליה למרות שהתרחקה.
כך משה רע״ה היה כולו תורה על ההר. אך בדומה למלך שבתו נשאה, כך התרחקה התורה ממנו כשהביאה לישראל. כי ישראל הם כלי ירוד לעומת משה.
אבל היו שהגיעו קרוב למעמדו של משה. דוגמא– רשב״י
קדמה תורה לדרך ארץ, או ד״א לתורה?ם
על הכתוב ולא נחם האלוקים דרך ארץ פלישתים דורש רשב״י שלא נתנה תורה אלא לאוכלי המן, כלומר לאלו שמניחים את דרך ארץ, ומקדישים ימיהם לתורה. רשב״י היה קרוב למשה.
לעומתו דורש רבי אליעזר שלקחם דרך המדבר לחנכם ולקבל התורה כדי שיכנסו לארץ ושם יעסקו בדרך ארץ, בדברים שאדם עושה בארץ כמו לחרוש ולזרוע. לכן קדמה תורה לדרך ארץ.
ומצד שני – משהגיעו לארץ – קודם יש לקיים דרך ארץ, כדי שנלמד תורה. לכן בארץ קדמה ד״א לתורה. וכל זה שלא כרשב״י
ועל זה אומר רבי ישמעאל שמטוב לערבב תורה עם דרך ארץ, כלומר שבכל דרכיך דעהו. ואומרת הג׳ שם שהרבה עשו כרשב״י ולא עלה ידם, וגם עשו כרבי אליעזר ולא עלה בידם אלא יפה תורה עם דרך ארץ.
ההולך בדרכו של רבי ישמעאל כאילו בנה קיטון לקבה ללוותו בכל מקום שילך
ובזוה״ק ודברת בם בשבתך וכו להיות מנהיג כל המעשים על פי התורה
כוחם של דברי תורה קטנים
וכן היה בכלל ישראל כי לא. היו יכולים להמשך אחר מדרגת מרע״ה רק על פי אל תעזובו, עץ חיים היא למחזיקים בה…וקיטון אחד הוא עשה לי להיות עכ:פ איזה הארה מן התורה, בכל המעשים שלא להיות נפרש מן התורה ואז יש לכל ישראל דבקות במדרגת מרע״ה
ואם כי אין אנו בונים הרבה קיטונות – מקדשים – לקבה אלא אחד, אבל הוא מספיק להאיר את דרכנו בכל מקום. כך לגבי תורה: אי אפשר ללמוד אותה בכל מקום שנלך אלא עלינו להתחשב במציאות ולאמר אפילו דברי תורה קטנים כביכול – למשל ליד שולחן שבת – אבל זה יהיה כמו קיטון שאנו נאחזים בכל התורה ויש לנו דביקות בדרגת מרע״ה
משכן למעלה ולמטה
והכתוב מדמה (את שני המשכנים העליון והתחתון) להדדי , דכ׳ ועשו לי מקדש ככל אשר אנוכי מראה אותך. פ׳ הגם שהמשכן שלמטה מדרגת מראות משה בהר, אעפ״כ ושכנתי ככל אשר אנוכי מראה אותך בהר
למרות שהתורה שלמעלה היא המלאה והנכונה, הקבה מסתפק בתורה שנתן לישראל
וכמו שהתורה שלמעלה גדולה מזו שלמטה, כך המשכן של מעלה כלפי זה של מטה.
ולמרות שהשבת שלעתיד לבא איננה זו שבידנו, הקבה מסתפק בה כל עוד אנו ביום השישי
וב׳ מדרגות אלה הם בחח׳ השבת וימי המעשה. שבת כולה תורה, ומתגלה בה מדרגת מרע״ה, ובימי המעשה קיטון אחד תעשה לי
ויתורים לישראל
תורה שלמעלה ותורה של מטה
שבת שלמעלה ושבת שלנו
משכן של מעלה ומשכן של מטה
כיצד השפיע מתן תורה על לב ישראל
תרנה
עוד במדרש אני ישנה ולבי ער – לבי זה הקבה דכ׳ צור לבבי וחלקי ער לגאלני
האלוקים הוא בלב העולם שכן שמו מופיע לב פעם בששת הימים.
יהו״ה נכנסה לעולם מהשבת ליום השישי, כאשר י-ה בעולמנו ו-וה עדיין בשבת
היא שואפת להמשיך ולהכנס פנימה ללב העולם, וכאשר תמלא אותו והאלוקים ישבות, הרי שהשבת הגיעה
חדירת הויה לעולמנו חלה בלב האדם- המין האנושי. שהרי האדם הוא עולם קטן.
אך בינתיים היא תכנס ללב ישראל. כביכול ישראל מחליפה את האדם כפי שבן עזאי אומר. . ויש להכין את לב ישראל לכך
קול דודי מרחיק עלי וכו׳ פירוש כי הקבה כשאמר אנכי ה׳ אלוקיך נחקק זה האלוקות בלבם של בנ״י ונקרא צור לבבי, כדכ׳ אין צור כאלוקינו – אין צייר כאלוקינו, שצר צורה בתוך צורה
התורה משנה את לב ישראל. כיצד?ם
לפני מת״ת כתוב וירד יהו״ה על ההר… וידבר אלוקים את כל הדברים האלה. כלומר בית הדין יהו״ה אלוקים ירד על ההר, ומיד ״אנכי יהו״ה אלוקיך וכו׳. כלומר נכנסה כביכול לתוך עשרת הדברות שנחקקו על הלוחות, כדי שמשם יכנסו ויחקקו על לבות בני ישראל
הרב לשיטתו שהדברה הראשונה היא לא מצווה אלא הכרזת נוכחות השם בתורה
הקב״ה בתוך התורה
וירד יהו״ה על ההר
וידבר אלוקים את כל הדברים האלה
———–סיני————-
אנכי
יהו״ה
אלוקיך
אשר הוציאך מארץ מצרים
מה פ׳ צורה בתוך צורה?ם
בסיפור הבריאה השנייה נאמר ״וייצר הויה אלוקים את האדם״. האדם הוא צורה. עתה בסיני הויה-אלוקים יוצר את לב האדם, צורה בתוך צורה, דרך התורה, כדי שיהיה מוכן לקבל את השכינה.
ולכן זו הרשימה לעולם דופק בלב איש ישראל
כמו שהלב דופק, כך השכינה דופקת מלב האדם לשוב ולעשות את רצונה
ישראל בעמים כמו לב באיברים (הכוזרי)
השינוי בלב ישראל לא משפע מהחטא
ולכן אפילו אחר החטא היה בלבם זו התשוקה לשוב להתקרב אליו ית׳
ובכח זה השרה שכינתו במשכן כדכ׳ אשר ידבנו לבו ונתן להם עצה להוציא מהכח אל הפועל זו התשוקה
וכן הוא בלב כל איש ישראל כדכ׳ קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך שהתורה נתנה בכתב ובעל פה כמו שכ׳ ואשים דברי בפיך. ובלב היה החקיקה בנתינת הלוחות.
וזה שכ׳ ויקחו לי תרומה שזו הנקודה החקוקה בלב צריכים להרימה ולהוציאה מהכח אל הפועל…..
תרס
במד׳ אני ישנה ולבי ער – שזכו לאחר החטא להשראת השכינה בכח החקיקה שבלב שקבלו בקבלת התורה. דאיתא לב האדם זו התורה שהיא מתנה….ועל זה אמרו עבירה מכבה מצווה ואינה מכבה אור התורה. ….שקול הקבה דופק בלבם שיחזרו בתשובה
המשכן ויתור לישראל
תרמח 144
במדרש עלית למרום – אף סוררים לשכון בם, פ׳ כי בזכות התורה זכו בני ישראל להשראת השכינה בתוכם. ואיתא בזה״ק כי היו מוכנים בני ישראל שיוריד להם הקבה המקדש שלמעלה כמו שיהיה בעתיד. ועל ידי שירדו מזו המדרגה על ידי החטאה הוצרך להיות השראת השכינה בצמצום המשכן ובית המקדש שלמטה
הרב הולך בשיטת מד׳ תנחומא, שפ׳ תרומה נאמרה למשה לאחר החטא, כפי שאומרים גם רשי והרמבם.
פ׳ תרומה נאמרה לכן באותו היום שירד – ביום כיפור. אז נתן את הלוחות השניים, וצווה להקים את המשכן.
דהיינו שהתורה והצוו להקים משכן חברו יחד. כמו שהשכינה בתורה, כך היא במשכן.
ויש להאיר שלמחרת יום הכיפורים היא יום שישי כך שמשה גם אמר את הלכות המעבר משישי לשבת,כפי שרואים שם בהקהל. התורה והמשכן והשבת חברו יחד. ללמדנו שהשבת היא משכן של השכינה בממד הזמן
וזה שכ׳ לקחת מתנות באדם דייקא שהיו מוכנים להיות השראת השכינה באדם בלי שום אמצעות. וזה שכ׳ מכון לשבתך פעלת ה׳ שהרגישו על הים כי המה כלים שהם מוכנים להיות השכינה שורה בתוכם כמו שכ׳ זה אלי ואנווהו – אבנה לו מקדש, פ׳ שבני ישראל עצמם הם מכון לשבתך
ואחר החטא הוצרך להיות ועשו לי מקדש. ועל ידי זה ושכנתי בתוכם. (תפילין)
ישראל היו מוכנים לקבל את התורה ללא משכן. השכינה תכנס ללבם ישר דרך התורה . אך גרם החטא והראה שעדיין היו זקוקים למשהוא מוחשי לקבל את האלקות ולכן ויתר להם הקבה והורה להקים משכן של קרשים ועורות וכסף וזהב.
מכאן שכאשר האנושת מתקדמת. ואין אנו מורשמים מקורבנות ודם, הרי שעדיין יש מצווה להקים מקדש מוכן בו להקריב, כפי שמדייק הרמבם, אך לא להקריב בו ממש
התורה נתנה לישראל למצא טוב בכל דבר
תרמו
במדרש כי לקח טוב וכו׳ כבר כתבתי במ״א מזה כי על פי התורה יכולים למצא הטוב בכל מעשי בראשית , דאמרו חזל באוריתא ברא ודש אבריך הוא עלמא, הביט בתורה וברא עולם. ויתכן שהוציאו כן (החכמים) ממאמרו ית׳ בכל מעשי בראשית וירא אלוקים כי טוב
לשם מה נתנה תורה לישראל?
כדי לענות על כך הרב מחזיר אותנו לפרשת הבריאה, שם מוסבר מהו טוב
כל אימת ששפט את היום שעבר, אמר האלוקים כי טוב. לפי הפשט הכוונה שהחליט – כבנאי – שהיום שעבר הוא חזק מספיק לשאת עליו יום נוסף.
לפי הרב הוא ראה שיש דברי תורה בכל חפץ בטבע – כי התורה היא לקח טוב
דהיינו שהביט בכל דבר שנמצא בו דברי תורה שנקראת טוב. ומקודם החטא היה נגלה הטוב , ואח״כ נתערב רע בטוב כי הכל תלוי בזה האדם שהוא כלל הבריאה שנא׳ עולם קטן
אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע העניקה לאדם היכולת להבחין בין טוב ורע.
לפני החטא, ידעו להבחין בין אמת ושקר, צדיק ורשע (הרמבם) שהם ערכים הקשורים לאלוקים, שהרי צדיק פרושו שהוצדק בדין, ורשע הוא שהורשע בדין. ואלוקים חותמו אמת
אבל בשלב זה לא הכירו טוב ורע הם ערכים הקשורים למידת הרחמים והחסד,
מעל ערכי הדין. רע הוא מה שמידת הרחמים מתעבת, כמו ערום, ניאוף, ואכזריות ועבודה זרה. מלכי ישראל שנחשבו רע בעיני יהו״ה חטאו בע״ז ועינו יתום ואלמנה.
אכילת הפרי העניקה לאדם היכולת להכיר את יהו״ה ואת ערכיה. לכן בארץ האדם יכול להבחין ולהילחם ברע ולעשות טוב. ובכך יעלה להיות טוב מאד ולזכות לשבת
כי הנה הכל תלוי באדם שהוא כלל הבריאה שנקרא עולם קטן
כי הקבה נמלך בששת הימים ועשה לפיהם את האדם
וזה שכ׳ וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד – אותיות אדם
תרמט145
כי לקח טוב – על ידי התורה יכולים למצא את הטוב בכל מעשי בראשית
כל מצווה שאנו עושים תוך שימוש בחפץ מהטבע, מגלה את התורה שבו ואת הטוב שבו
באורייתא ברא את הקבה עלמא.
סוד ההתקשרות לקראת השבת
תרמ
בפ׳ ועשו לי מקדש וכו׳ – פ׳ רשי לדורות, העניין הוא כי השי״ת בחר בישראל והשרה שכינתו ביניהם אשר על ידי בנ״י יתקרבו כל המעשים אליו ית׳. יתחברו אליהם כל המעשים מדרגה אחר מדרגה עד שלכולם תהיה דביקות והתקשרות על ידי בנ״י….
כאשר האנושות צועדת לקראת השבת שלעתיד לבא, לכל המעשים תהיה נטיה להתכנס לאחד. כאשר הכל יתקשר לאחד, יהיה הכל זכאי להשראת השכינה. גם במשכן היה כל איש ישראל חייב להשתתף במחצית השקל מאחר והמשכן לא יבנה ללא אחדות ישראל.
ומכאן בא הרעיון של החסידות ליצור חבורה שיש בה התקשרות, מיוצגת על ידי כתב התקשרות המחייב כל אחד ואחד. והחבורה ממנה צדיק שייצג אותה לקבה. ואז תשרה השכינה בחבורה.
כ