שפת אמת תולדות: מיעקב לישראל

שפת אמת

תולדות

 

מיעקב לישראל

תרלה

 

חזל דדשו  הצילה נפשי משפת שקר  על יעקב, בעת שהוצרך לומר אנכי עשיו בכורך, כי שקר אין לו רגלים רק בני אדם המשקרים על ידו שדבוקים  בשקר נותנים כח וקיום לשקר בעולם .שמאבדים את  העולם. ר

 

השקר חי על ידי האדם הנושא אותו

אבל הצדיק שדבוק באמת, אף שצריך להשתמש גם בשקר , כמו שכ

 מותר להשתמש בשקר מפני דרכי שלום.

יעקב הוא צדיק שמחפש את האמת (וצדק כפי שנראה להלן) שכ׳ תתן אמת ליעקב, יכול ומשתמש בשקר למען השלום, כפי שאומרים כלה נאה וחסודה.

 

שמי שמכוון לאמת, ואינו מדבק עצמו בשקר, יוכל עוד ע״ז לבטל השקר.  כי העה״ז נקרא עלמא דשקרא ולכן נצרך לפעמים לתקן את העולם ע״י השקר עצמו

כמו מסתערב או מרגל אמריקני ברוסיה, שאף אחד לא יוכלו לומר שמעשהו פסול משום שהוא שקרן

רק שצריך לזה סייעתא דשמיא שלא להתדבק הרצון בהשקר

 

וראינו שמרגלים נופלים  בפח ונושאים נשים במערכות כפולות

וזה שכ׳ הצילה נפשי  דווקא, שלא להדבק

תרלו

 

וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו וכ׳ סתמום פלישתים וכו׳ וישב יצחק ויחפור.

דאיתא אין קורין אבות אלא לשלושה. פרוש אברהם יצחק ויעקב. וקשה – א״כ ניזול בתר קמא ונקרא אב רק לאברהם. אבל הטעם כי כל צדיק יש לו בזכות אבותיו אבל הג׳ אבות כל אחד כדאי לעצמו , כ׳ וזכרתי את בריתי עם אברהם, בריתי עם יצחק ובריתי עם יעקב.

 

מול זה אומר הכ׳ כאן כי כל ההארות אשר השיג אביו (הבארות שחפר) נסתמו אח״כ והוכרח יצחק לחפור ולברר הדרך הישר בעצמו.

ואברהם אבינו ע״ה תיקן החסד ואהבה

והאמת, כי  אחר כל תיקון  נעשה הסתר מחדש, וזה לאום מלאום יחזק

.

 (ויצחק תיקן דרך היראה)

ובודאי  אברהם היה ירא שמים לאמיתו כמו שכ׳ עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה,  ומה שמדתו הייתה חסד ואהבה הוא שעל ידי האהבה בא ליראה (יראת האוהב שהיא גדולה מיראת הפחד) ויצחק על ידי היראה בא לאהבה (הפוך מאברהם) אבל כל המידות כלולים זה בזה (ולכן כ׳ אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק)

 תרלה

 

ואלה תולדות יצחק – ואלה מוסיף על הראשונים שנאמר ואלה תולדות השמים והארץ בהבראהם, באברהם. ועתה התווסף קיום העולם בבחינת יצחק, כמו שכ׳ אברהם תיקן את העולם בבח׳ אהבה וחסד, ויצחק בבח׳ יראה ומדה״ד (גבורה)

הרב מחזיר אותנו לספור הבריאה, ליצירת גן העדן . כזכור עלה במחשבתו לברא רק במדה״ד ואז צרף עמה מדה״ר כך שלפנינו הדיאגרמה

 

 

  עלה במחשבתו

אלוקים א—ב—ג—-ד—–ה—-ו  יח/וה שבת

 

 

 

יצירת גן עדן ועשיית ששת הימים 

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה——–ו. שבת 

                     בהבראם.                  

                     אברהם.                  

 

 

 

 יצירת גן עדן נראה העולם  כך: 

יהו״ה  אלוקים   א—ב—-ג—-עדן —-  שבת

                     בהבראם  

                     אברהם

 

 

אברהם חפר בארותיו להתקשר לחסד ואהבה שבראה את העולם, לה׳ העליונה, כך:

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה——–ו. שבת

       i

        ————–אברהם

ובא יצחק וחפר בארו והתקשר לקבה דרך היראה מדה״ד גבורה

 

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה——–ו. שבת

                   i.                 

                   יצחק. אברהם.             

וראינו שעיקר הברור נעשה על ידי יצחק שממנו נתבררו יעקב ועשיו כל אחד בפני עצמו,

 

בכל חפירה של באר יש ברור.  אצל אברהם היה ברור בין ישמעאל ליצחק, ואצל באר יצחק היה ברור בין עשיו ליעקב. החפירה  היא בחינת הברור .  אצל יעקב אין ברור כי כל בניו הם שבטי ישראל ולכן לא היה צריך לחפור באר לעצמו

 

אמנם עיקר היראה היא הבאה על ידי אהבה , ומזה נולד נקודה אחת של אמת (שאותה מחפש יעקב שנ׳ תתן אמת ליעקב).

 

וזה שכ׳ אברהם הוליד את יצחק , שיראת יצחק באה מכלל אהבה של אביו

(כפי שרואים בדיאגרמה לעיל שיצחק כאילו לפני אביו, סומך עליו להתקשר לגבורה. ואברהם עצמו מתקשר להויה דרך יצחק שנא ירא אלוקים אתה

ועתה לגבי יעקב:

 

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה—ו. שבת

         i         

        יעקב יצחק אברהם.       

 

בדיאגרמה הזו רואים את יעקב מחפש מקום בין הויה לאלוקים, בין הבאר של אברהם לבארו של יצחק. כפי שמתברר בספור חייו, יעקב נטה לצד יצחק

יהו״ה          אלוקים

אברהם  יעקב יצחק

 

 

תרלט

  

…לכן אמר ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו הויה -והוא ריח גן עדן. 

ראה את יעקב בגן העדן. רמז שהאבות חפצו להדבק בבית הדין הויה אלוקים של גן העדן.

 שהרי ששת מצוות אדם והתורה כולה נתנו לאדם כדי שיתקן עצמו לאחר הגירוש ויחזור לטהרתו   

 

 

 חסד         גבורה —-א—ב—-ג. ——–שבת

                             

אברהם    יעקב יצחק

 

 

 

תרמ

 

 

יעקב פדה את אברהם. אעפ״י שכל אחד כדאי לעצמו , רק העניין הוא כי מדתו של אברהם אע״ה הייתה מדת חסד, ויעקב פדה את אברהם במידת הדין,, והיינו לזכות לחסד במידת הדין, והוא כוחו של יעקב והוא מדת הרחמים

יעקב לא הלך לפי מידת הדין בלבד אלא משך אליו, לתוך מידת הדין של יצחק, את מידת הרחמים של אברהם. כיצד?

אשר נדר ואמר שאם אחזור בשלום – אזי ״והיה הויה לי לאלוקים״ – הוא התכוון לומר .     שינהיג  חסד כחוק המדינה, כדין. כך ינהיג צדקה, מעשרות, מתנות עניים ושמיטה מצד הדין. בזה פדה את אברהם כי החסד שעשה אברהם היה ללא גבול וללא דרישה ממישהו. יעקב לקח חלק מששפע הזה כביכול והסיט אותו לדין.  שיזכו. בניו בחסד בדין.

  ובכך ״פדה את אברהם״.

 

 

תרמט

וידו אוחזת – ועל שם זה נקרא יעקב. כי השמות יעקב וישראל הם בח׳ תיקון הגוף , אשר על זה צריכין להילחם עם עשיו שנ׳ והידיים ידי עשיו

כל כולו של יעקב, המובן של שמו, הוא שהוא אוחז בידיו  בעקב עשיו ,  על יעקב לחפש  את האמת והצדק שלו – שיכירו בו כבכור – בכך שישתמש בדדיו של עשיו.  ואם תאמר שהוא מרמה, יאמר לך שגם עשיו מרמה ויש כאן מידה כנגד מידה.  יעקב מחפש שהדין יכירו כבכור, גם בגלל העובדות שאומרות :  הרי הוא נולד כתאום לעשיו, ושניהם יצאו יחדיו כגוש אחד, מדוע שעשיו יהיה הבכור ? והרי עשיו הסכים למכור לו את מעמדו.  יש. ליעקב עובדות אמיתיות ועל כך צריך לעמוד הדין. וכך גם לגבי לבן  ולגבי שכם. אלא שכל פעם שהוא הולך בדרך של גבורה,  אין שלום כי הוא נס על נפשו

הליכה בדרך של האלוקים , בכח, היא צודקת  ויכולה להוציא האמת לאור אך נגמרת לא בשלום. על יעקב ללמוד דרך אחרת.  הוא עומד גם מול יהו״ה של אברהם.

 

ופרשנו שהוא הגוף שהוא יד וכלי ומקום לפנימיות

והוא בבחינת תפילין של יד דכ׳ וקשרתם שצריך קשירה. ואחרי כן  בא לבחינת ישראל שהיא הנשמה והפנימיות. ושם אין לו מגע עם נכרי כמשכ׳ בתפילין של ראש וראו ויראו מפניך, שרית עם האלוקים ותוכל

 כל זמן שהוא בבחינת  יעקב , הוא  נאבק להוציא לאור את האמת כנגד עשיו, אפילו בשימוש ישיר של ידי עשיו.   ברגע של שיא הסכנה, כאשר כל יריביו מאיימים לסלקו מהעולם הוא נאבק פנים אל פנים עם שרו של עשיו. לפי הרב, עתה הם נאבקים לא בידיים, בחיצוניות, בדינים , אלא בפנימיות, באמת הפנימית: מי מהם הוא הבכור באמת?  מי מהם מתאים לאברהם באמת, למידות של אברהם באמת, וזאת נקבע על ידי – הויה.

 כי בכור שונה מעבד.  לעבד יש לפעמים מעמד אינטימי  לאדון יותר מאשר לבן.  אבל לאב יש יותר רחמים לבן מאשר לעבד, וזה קובע את מעמד הבכור.  יעקב יצא מנצח במאבק הסופי  כי הוא באמת הבכור מאחר ״ואת עשיו שנאתי ואוהב את יעקב״.

  במאבק ביבוק הוא מגלה שהוא עולה כביכול לשורה עצמה של הויה אלוקים ומכוון עצמו לנוע לקבלת שבת

 

(חסד                                                      (רחמים)

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג—(אדם)-ישראל –  שבת

                   i

                   יצחק. אברהם

 

כשיעקב עולה למעלת ישראל הוא מחליף את אדם , ויתקדם לשבת

היות והשבת היא ממלכת יהו״ה, מה ההבדל בינה לבין הויה-אלוקים שבבריאה?

אומר הרב שה-יהו״ה של הכרובים הויה אלוקים הוא החסד, שבו נברא העולם. אבל ה -יהו״ה שבחר בישראל ברחמי אב, הוא מידת רחמים. שהרי בגן העדן לאחר החטא התגלה הקבה לאדם וקרא לו אייכה, כמידת סליחה ורחמים.  ולכן השבת היא רחמים ולא חסד.

שים שלום טובה וברכה

חן וחסד ורחמים

עלינו ועל כל ישראל עמך

עתה אנו מבינים ההבדל בין חסד לרחמים

 

                              כתר                         

 

                            שבת                       

 

 חסד                                       גבורה

                            רחמים.                   

                            ישראל.                 

                              יעקב.                  

 

אברהם.                                 יצחק

 

                           מלכות.                      

 

 

 

 

וביעקב נגמר הברור.  ולכן  הוסיף משה ל-לה מלאכות השבת המקוריות את הברירה ושכמותיה, ארבע מלאכות, שהן סה״כ לט מלאכות השבת. וזו הברירה בין ישראל לעמים, בין קודש לחול

ולכן ישראל היא התפארת -תפילין של ראש. בעוד שיעקב הוא תפילין של יד.