שפת אמת לך לך, אברהם מגדר בן נח

שפת אמת פ׳ לך לך

הרב דר צבי אבינר

לך לך אברהם מגדר בני נח

כיצד קיים אברהם את השמע

לך לך שפת אמת

תרלב

רמבן הקשה וכו׳. כל העולם שמע ולא קיבל, אברהם שמע וקיבל ולכן ממילא נקרא הדיבור רק אליו. וזה השבח שלו.

כמו בסיני שהקבה חיזר אחר כל האומות אגל רק ישראל אמרו נעשה ונשמע וממילא נקרא הדיבור רק אליהם

והרב מניח כאן יסוד שהאמונה בהשם מכוונת לכל הנבראים כלומר לאנושות , לבני נח

תרלה

…אברהם אבינו ע״ה היה חפץ מאד להטות כל הברואים אליו ית׳ והשי״ת אמר לו לך לך וכו׳ ואברהם היה סובר כי נכון יותר להיות כל העולם מיוחדין אליו ית׳ ולא יהיו מתנגדים כלל , והשי״ת הראה לו כי נכון יותר להיות אומה נבחרת לו, על הצד היותר טוב, ויהיו מברכים ומקללים והאומה הנבחרת יגברו הכול

למרות שהבחירה תגרום בהכרח ברכות וקללות, בכול זאת הראה הקבה שזו הדרך הטובה ביותר להוביל את האנושות לאמונה

תרלז

והנה אברהם אבינו עה היו בו ב׳ עניינים. כי מקודם היה בכלל בני נח, וקירב את כל הברואים להשי״ת כפי היכולת, כמאמר המד׳ אחות לנו קטנה שאיחה כל באי עולם להשי״ת. והיה זה בח׳ יחוד השם.

כול האומות חייבות ב״שמע״ כלומר להאמין ״ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״. כלומר (א) שעתה אנו תחת בית הדין הויה אלוקים, אבל בעתיד -בשבת- העולם יהיה תחת מלכות הויה לבדה (ב) שהמידות אלוקים והויה הם אחד. אבל יש לזכור שזה כפי יכולתם.

ואמת שזה נוהג בכול איש ישראל כמאמר חזל מקודם יקבל עליו עול מלכות שמים ואחר כך עול מצוות

השורה הראשונה בשמע נוהגת בכול העולם. אבל מ – ״ואהבת״ ואילך נוהג בישראל.

וכול מצווה צריך לעשות בהתבטלות לכלל ישראל כשם שאומרים כל ישראל

להלן ידבר הרב על ההתבטלות לכנסת ישראל לפני כול מצווה ומצווה, ולאמר ואהבת לרעך כמוך

וקבלת עול מלכות שמים ויחוד ה׳ צריך להיות בכלל כול הבריאה לבקש שיתגלה כבוד ה׳ במהרה להיות ה׳ אחד ושמו אחד

הנה אומר הרב במפורש שהשמע כולל את כל הברואים כלומר כול בני נח

ובסיכום – כל ישראל עולים בשמע מהשורה הראשונה שהיא לכול העולם, ומשם לאהבה ולעשיית מצוות חיוביות שהן לישראל

תרלז

מה שהבטיחו הקבה כל כך, להגדיל את הנסיון, לראות אם יהיה הליכתו בעבור השכר, ובאמת כתוב וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה׳ ולא הלך אלא לעשות רצון הבורא

אחד משרשרת הנסיונות של אברהם היה האם ילך לארץ כדי לקבל שכר או שיעשה זאת משום שנצטווה. להלן ידון הרב בשאלה הזאת לעומק

45 ימין

הרמבן זל הקשה למה לא נזכר מקודם בפסוק צדקת אברהם, רק לך לך, ונראה כי בעבור אברהם היה קיום כול העולם, כמאמר בהבראם אותיות אברהם. לכן לא היה שייך לתלות הדבר בזכות מעשיו כי ודאי קיום העולם הוא הקבה רק שזכה אברהם להיות הוא הגורם …והבן זה, וכדומה לו בספרי המהרל…

סיפור הבריאה השני פותח במילים

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (אותיות אברהם)

ביום עשות יהו-ה אלוקים ארץ ושמים

פרק ב׳ גן העדן

יהו-ה אלוקים א—ב—ג—ד—ה—ו—-יה/וה

בהבראם : אותיות אברהם

ה׳ אחרונה של הויה קשורה לה׳ שקיבל אברם והפך לאברהם.

מכאן שהקבה ברא את העולם בשביל אברהם, או יותר טוב לאמר ״שזכה אברהם להיות הגורם לבריאה״. ולכן לא שייך בו כלל לתלות את מעמדו לפי מעשיו. הקבה נטע

תרמו

לך לך שפת אמת שיעור 2

45 ימין

סיפור הבריאה השני פותח במילים

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (אותיות אברהם)

ביום עשות יהו-ה אלוקים ארץ ושמים

פרק ב׳ גן העדן

יהו-ה אלוקים א—ב—ג—ד—ה—ו—-יה/וה

בהבראם : אותיות אברהם

ה׳ אחרונה של הויה קשורה לה׳ שקיבל אברם והפך לאברהם.

מכאן שהקבה ברא את העולם בשביל אברהם – ״שזכה אברהם להיות הגורם לבריאה״. ולכן לא שייך בו כלל לתלות את מעמדו לפי מעשיו. הקבה נטע בו נשמה גדולה.

תרמו 49

במדרש אנכי מגן לך. מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים…

הביטוי מגינים של צדיקים בא מהמדרש על הפסוק

״אחר הדברים האלה היה דבר השם לאברהם במחזה לאמר

אל תירא אברהם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאד

ויאמר אברהם א-דני יהו-ה (ניקוד אלוקים) מה תתן לי

ואנכי הולך ערירי…״ .(טו א-ב)

אומר המדרש

אחר הדברים האלה –

הרהורי דברים היו שם, מי הרהר? אברהם הרהר, אמר לפני הקבה רבש״ע כרת ברית עם נח שאין אתה מכלה את העולם , עמדתי וסיגלתי מצוות ומעשים טובים יותר ממנו, ודחית בריתי לבריתו’?…אמר לו הקבה. מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים, ממך אנכי מעמיד מגינים של צדיקים…..

לכאורה יש כאן תשובה לשאלת אברהם ״מה תתן לי ואנכי הולך ערירי״. ממך יקומו דורות של צדיקים, מה שלא הבטחתי לנח.

אבל מה פרשו מגינים של צדיקים? אפשר לומר צדיקים שהם מגינים על הדור. אבל הפשט הוא שממך יקומו מגינים על הצדיקים. כיצד?

רמב”ם: מי הוא הצדיק?

צדיק הוא אדם שזכה בדין האלוקים , ורשע הוא שנמצא רשע בדין (רמב״ם מורה נבוכים).

נשים לב לדברי אברהם. הוא אומר ״אדנ-י יהו-ה (ניקוד וקרי אלוקים) מה תתן לי? אמנם הוא רואה במחזה את יהו-ה המדבר אליו, ומבטיח לו צאצאים ככוכבי השמים לרוב, אבל המציאות היא קשה – הוא בן מאה ושרה בת תשעים והמציאות היא שאי אפשר שיולד להם ילד. המציאות הקשה היא תחת השגחת אלוקים –

יהו-ה אלוקים אברהם א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-יה/וה שבת

אברהם (בהבראם) מביט במחזה למעלה אל יהו-ה המדבר אליו ומבטיח, אבל ביניהם עומד האלוקים יוצר הטבע והמציאות

יהו-ה

אלוקים

——,

אברהם

ומכאן שם יהו-ה בניקוד אלוקים.

היחס בין המידות מבואר על ידי הבשט כדהלן:

כתר שם טוב (הבש״ט 1794)

כי שמש ומגן ה’ אלהים (תהלים פד, יב).

שמש …יהו-ה

מגן…….אלקים

פי’ כי שם הוי’ נקרא שמש. וז”ש שמש ומגן פי’ כמו מחיצה המגינה בעד אור השמש הוא הדמיון כמו ה’ אלהים. ר”ל כמו שא”א להסתכל בשמש מגודל אור בהירותו אם לא ע”י מגן ומסך המבדיל שהוא המגן בעד אור השמש שיוכלו חלושי הראות להנות מאורו. כך הוא שם הוי’ ב”ה שאורו רב מאד מגודל אור בהירותו לכך הוצרך לצמצמו ולהגבילו בתוף שם אלהים גי’ הטבע שהוא המגן.

וזהו שארז”ל לעת”ל הקב”ה מוציא חמה מנרתיקה כו’ פי’ שלע”ל יוציא שם הוי’ מנרתיקה שהוא שם אלהים גי’ הטבע שעתה הוא מלובש בתוכו. וצדיקים מתרפאים בה שיקוים בהם והיו עיניך רואות את מוריך ויהיה ההנהגה עמהם למעלה מהטבע ויוכלו לקבל בהירותו ורחמיו הגדולים.

אבל לא כן רשעים אלא מתלהטין כמ”ש הנביא ה’ כגבור יצא כלומר אע”פ שהוא ה’ מדה”ר עכ”ז כשיוצא שם הוי’ מנרתיקה ילבוש נקם כגבור כו’ שיתהפך לרשעי’ מדה”ר למדה”ד כמ”ש וה’ הכה כל בכור ויאמר ה’ אמחה כו’:

Volume 1:219

ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור (בראשית א, ג). כלומר ויאמר הש”י מכח מדת אלהים שהוא מדת גבורה המצמצם האור מחמת זה יהיה אור המתקיים שיוכל העולם לסבלו:

דרך ההשתלשלות:

אין סוף

יהו-ה

אלוקים

——-

עולם ואדם

ההשתלשלות מתוארת גם בסיפור הבריאה – כשקוראים מימין לשמאל

יהו-ה אלוקים אברהם א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-יה/וה שבת

קודם כול הויה ואחר כך אלוקים ואחר כך העולם. האין סוף כביכול נמצא ימינה לשם הויה.

לפי הבש״ט,

אלוקים מגן על העולם מאור הויה, כלומר שהקבה חפץ שטובו ירד לעולם דווקא בדין, ולא כמתנת חסד.

הצדיקם שהולכים בדרכי האלוקים ומקפידים על הדין, זוכים לטוב הקב״ה בדין.

שמש ……יהו-ה

מגן…….אלקים

………הצדיק

הצדיק מקבל את חסד ה׳ וטובו על ידי האלוקים, בדין

ולכן האלוקים מגן על הצדיק – מלקבל חסד ללא תנאי שהוא לחם בושה.

מנח לא העמדתי מגינים צדיקים. נח עצמו היה צדיק תמים שנאמר ״את האלוקים התהלך נח״. אבל מבניו לא העמדתי צדיקים אחרים.

להבין עניין זה דכתיב נח איש צדיק וכו׳ ואאע״ה נקרא חסיד ועליו נאמר לאיש חסידך וכו׳. האומר לאביו ואמו לא ראיתיו, כדבריו לך לך,

ואת בניו לא ידע – בשליחת ישמעאל מעל פניו, ובעקידת יצחק , שמרו אמרתך ובריתך וכו׳ על (ישראל ששומרים) המילה, שנתנה לאאע״ה, והגם שנאמר על אהרון הכוהן…(כהנים באים מהחסד) הוא מאאע״ה.

ואיתא איזה חסיד המתחסד עם קונו. דאתא החסד מתגלגל בעולם בשבילו….

מתחסד עם קונו – מדובר על אברהם שקרא לקבה ״קונה שמים וארץ״. ומתוך כך עשה מעשי חסד ללא תנאי (אשל אברהם)

מה פרוש חסד מתגלגל בעולם?

ספר היצירה אומר שספירת החסד – הנהגת החסד בעולם – מתגלגלת בעולם, אבל משפיעה במציאות על ידי עושי חסד כמו אברהם.

ולכאורה הוא דמילי דסתרי, כי חסד הוא בלי זכות המקבל, והיאך היא בשבילו?

אם חסד הוא השפעת טוב ה׳ ללא תנאי. וכיצד נאמר שזכה אברהם בחסד? הרי הדברים סותרים.

שמש ……יהו-ה

מגן…….אלקים

………חסיד (אברהם)

אברהם התקשר למידת החסד ישר בלי אלוקים כי עשה חסד ללא תנאי וללא צפיה לתגמול, מדוע נאמר שהחסד באה לעולם בשבילו, בעבור מעשיו? כגמול?

אך יש גם על זה משפט, שביכולת החסיד לזכות במעשיו לחסד עליון וזה נקרא מגינים של צדיקים

אמנם יכול הצדיק לקבל טוב השם ללא זכות ותנאי, אבל יש לו בחירה לזכות בטוב השם וחסדו בדין, ללא ״לחם בושה״. חסד שכזה עדיף על החסד שללא תנאי. הוא יציב יותר . חסד ואהבה ללא תנאי ניתנים לתינוקות, אבל מבוגר יעדיף חסד כזכות.

לכן הליכתו של אברהם מבחירתו בדרך של דין מגינה עליו מלקבל אור ה׳ וטובו בחסד ללא תנאי. וזו בחירתו של אברהם. אמנם אינו מצווה, אבל הוא פועל כאילו היה מצווה על חסד.

ושוב אין לדבר הפסק…

אחרי שזכה לטוב וחסד ה׳ בדין, מכאן ואילך יקבל גם ללא דין ואין לדבר הפסק..

אברהם התנהג בחסד כאילו היא באה בדין. (רק יעקב הפך את החסד לדין)

וכתוב שומר הברית והחסד לאוהביו וכו׳. וזה החילוק: כי העולם חסד יבנה והוא חסד חנם. ואחר כך בא אברהם ונעשה כלי לקבל החסד ונקרא חסיד , וכביכול בעל כורחו מתעורר מדת החסד בשבילו

תרמו

במדרש אנכי מגן לך

………..2………. 1

יהו-ה אלוקים בהבראם –א—ב—ג—ד—ה—ו—-יה/וה

3……

1 חסד חינם : עולם חסד יבנה

2 חסד במשפט: אלוקיםרהם: חסד בזכותאב

שמש ……יהו-ה

מגן…….אלקים

………חסיד (אברהם)

עתה הבנו מהם יהו-ה בניקוד אלוקים. אברהם קיבל על עצמו לעשות חסד כאילו בדין, ועל ידי כך הגן על עצמו מלקבל חסד ללא תנאי – לחם בושה

דרגת אברהם היא להתקשר לחסד בזכות, מבחירתו, כדי שלא יקבל חסד חינם. אבל הקבה ישפיע עליו גם כן מספירת החסד ללא גבול

הרב פונה לבאר את ההקדמה ״אדנ-י״. חזל אומרים שעד שבא אברהם לא היה אדם שקרא לקבה אדנות, בעלות. קונה הכול.

וזה החידוש באמונת אברהם החסיד לעומת נח הצדיק.

א אברהם הקנה את העולם ואת עצמו לקבה

בפסוק. והיה שמך אברהם- דרשו חזל שנתווסף לו ה׳ להיות שליט על כל רמח אבריו … דאיתא בהבראם בה׳ בראם

ולא רק על איבריו, אלא על העולם

עוד איתא באברהם דהנה אמרו חזל שאברהם אבינו הקנה לקבה שמים וארץ, והוא אחד מחמישה דברים שקנה הקבה. בעולמו

כאשר קרא לקבה קונה שמים וארץ אומר המדרש שהקבה קנה חמישה דברים

והם תורה, שמים וארץ, ישראל, אברהם, בית המקדש (משנה אבות)

כאן בפרשה הקנה אברהם לקבה את השמים והארץ ואת עצמו ואיבריו –

דאיתא כול מה שברא הקבה לא ברא אלא לכבודו דכתיב כול הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, וזה הכבוד נתקיים על ידי הצדיקים דכתיב ויקרא אברהם בשם ה׳, והיינו דביקות הבריאה בבורא…וזה הא׳ שנתווסף לו

הרב מסביר כיצד הקנה אברהם את העולם ואת עצמו לקבה

דאיתא בהבראם, בהא׳ בראם, בהא נברא העולם הזה (וביוד נברא העולם הבא…)

אמנם בסיפור הבריאה השני רואים שהעולם הזה נברא ב-הא האחרונה – שהיא מאברהם – בראה את העולם הזה (והיוד בראה עולם הבא כפי שאמר רבי יהודה במנחות, ראה פרשת בראשית)

יהו-ה אלוקים בהבראם א—ב—ג—ד—ה—-ו—-יה/וה שבת

אברהם (קונה שמים וארץ)…………….

אברהם הדביק את הבריאה – ששת הימים – לקבה על ידי כך שקרא לו קונה שמים וארץ, שהכול שלו, שהקבה הוא אדון שלו ושל העולם

יהו-ה

אלקם

אדנ-י

אברהם

אברהם מקדם את תפילתו לילד במלה אדנ-י, כלומר אני מקבל על עצמי כל דין שהוא. ובזה הכניס מושג חדש ליהדות של הקבה כקונה הכול, שאני עבדו

ומכאן והלאה יחליף שם אדנות את שם הויה בניקוד אלוקים, וגם את שם הויה עצמו שכן גם האלוקים הוא רק ענן ומגן על שם הויה.

כלומר אקבל עלי לעשות חסד – לא מתוך שזו מצווה אלא מתוך קבלת עול אדנות, שהיא חזקה יותר מקבלת עול מלכות.

בזכות מה קנה הקבה את העולם על פי אברהם?

רשי : קונה שמים וארץ – כמו עושה שמים וארץ, שעל ידי עשייתן קנאם להיות שלו (בזכות האומן לקנות את יצירת אומנותו, זכות היוצרים)

ולכן בק״ש מכוונים ב-ד של אחד לארבע רוחות השמים לכלול את כל הבריאה ואת עצמנו

יהו-ה אלוקים – -א—ב—ג—ד—ה—-ו—-יה/וה שבת

חסד. גבורה

אברהם. יצחק.

ה׳ של אברהם מכוונת ל ה׳ אחרונה- חסד כאילו בדין