פרשת ראה: שם השם בשני יודים
שפת אמת
הרב דר צבי אבינר
מניין שם השם בשני יודים
תרנד
בפסוק עשר תעשר וכו׳ ואכלת לפני ה׳ אלוקיך למען תלמד ליראה וכו׳
מורי זצל אמר ללמוד מכאן דאכילה דקדושה לפני השם מתקן את האדם להיות ירא שמים. וכמו כן סעודת שבת שנקרא סעודתא דהיימנותא לפי שמתקנת את הגוף להיות נמשך אחרי הקדושה
וזה מה שכתוב במדרש רעה האמונה על הפרשת מעשרות וגם תורתך בתוך מעי וכו׳. כי המעשרות היו מתקנות את המאכל וניזון האדם בקדושה
לכן נסמך עשר תעשר למאכלות אסורות שמקודם,
וזה רמז המעשר: דאיתא : עוה״ז נברא בהא, עוה״ב ביוד (של י-ה) ה
במנחות כו׳ כתוב : בטחו ביהו״ה עדי עד כי בי-ה צור עולמים״ – פרוש: צייר עולמים, לפחות שניים. ואכן דרש רבי יהודה בר אילאעי אלו שני עולמות שברא הקבה , אחד בהי ואחד ביוד ואיני יודע אם העוה״ז בהי ועה״ב ביוד, או (להפך) עה״ז ביוד ועה״ב בהי. כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם – אל תקרי בהבראם אלא בהי בראם. הוי אומר בהי נברא העולם הזה וביוד נברא העולם הבא.
והזוהר אומר מדובר בהי האחרונה.
והרי זה פלא – כי לכאורה ה״הא״ האחרונה שב יהו״ה נמצאת כולה בשבת, כלומר בעתיד לבא
שפת אמת פרשת ראה תשפד
הרב צבי אבינר
כח שני היודים
לפי פרק א , האות יוד משם הויה פונה לעולם הזה, כלומר לששת הימים, והאות ה׳ האחרונה פונה לסוף השבת כלומר לעולם הבא
אלוקים א—ב—ג—-ד—ה—ו—-יה/וה שבת
לפי בעל הטורים בפר׳ א׳ שם הויה יושב חצי ביו ם שישי וחצי בשבת
אבל לפי פרק בד (בריאה שניה) כתוב ביום עשות יהו״ה אלוקים ארץ ושמים, כלומר פסוק ראשון בתורה צריך להכתב כך
יהו״ה אלוקים א—ב—ג—-ד—ה—ו—-יה/וה
וכאן היוד של שם הויה פונה אחורה לעולם הבא המקיף את הכל, והאות ה האחרונה פונה אל אלוקים ואל ששת הימים, כלומר פונה לעולם הזה
האות ה׳ הזאת נוספה לשמו של אברהם שנאמר בהבראם אותיות אברהם
יהו״ה אלוקים אברהם א—ב—ג—ד—ה—ו—-יה/וה
אברהם אמר יהו״ה אלוקים (ראה יהו״ה אמר אלוקים, כלומר יהו״ה בניקוד אלוקים)
הכוונה שהמידות לא נמלכות זו בזו כמו יהו״ה אלוקים אלא אחת מעל השניה בדעה אחת לפני פסק ה דין הסופי. אין יותר דיבור בין המידות כלומר לא נמלכות זו בזו
אמר אדנ-י יהו״ה אלוקים מה תתן לי וכו׳
הקדים אדנות לחיבור של המידות בהכנעה. אני יודע שאין לי סיכוי ללדת, אני בן מאה ואשתי בת תשעים, כלומר הגזירה היא המציאות ושתי המידות לא נמלכות כבר, ובכל זאת אני פונה אליך כעבד לפני רבו שאולי ויהיה נס ואראה ילד יוצא חלצי.
יהו״ה
אלוקים
אדנ-י
……..
אברהם
אברהם פונה אל השילוב של המידות בשם אדנות
אפשר לכתוב זאת כך
יהו״ה אלוקים א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-אברהם—יה/וה
ששת הימים מתכנסים לשם אדנות השולט בטבע ובעולם הזה
יהו״ה אלוקים אדנ״י א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-אברהם—יה/וה
היוד הראשון והיוד האחרון בשם אדנות הם שני יודים המכילים את כל השפע האלוקי
והם עשר תעשר שני יודים
חכמה
בינה
דעת
חסד גבורה
תפארת
נצח הוד
צדיק
יסוד
ברית הלשון לפי ס׳ יצירה הוא החיבור של שני צידי הקו האמצעי הורטיקלי.
ברית המעור הוא חיבור של שני צידי הקו ההוריזונטלי שעובר מעל נצח והוד
כאשר אברהם קרא להקבה יהו״ה בניקוד אלוקים הרי שחיבר במידה מכסימלית את המידות שמדברות כלומר ברית הלשון. הן עומדות אחת מאחרי השניה
וכאשר קרא לשתי המדיות גם יחד בשם אדנות, הוא חיבר את ברית המעור במידה מכסימלית כי יסוד הוא האבר הפאלי
ולכן הביטוי אדנ-י יהו״ה (ניקוד אלוקים) הוא חיבור ברית הלשון וברית המעור גם יחד.
ולכן שני יודים הם שני החיבורים הללו
י