כ י ת ש א : השבת אינה זקוקה למשכן (שפת אמת)

פרשת כי תשא תשפג

הרב דר צבי אבינר

לפי שפת אמת

 

 

 האם השבת צריכה את המשכן

 

 

 

תרלא

 

 

הרב פותח בשאלת הרמב״ן  שלדעתו המלים    ״אך את שבתותי תשמורו״  ממעטות את השבת, שהיא נדחית  – למשל – ממילה ופ״נ.  א״כ  ל״ט מלאכות  יהיו מותרים בשבת!ם

והרב מחדד את השאלה:  מדוע לחשוב של״ט המלאכות יהיו מותרים בשבת?  כי דרכם אנו משיגים את השראת השכינה במשכן.  שהרי השכינה שורה גם במשכן – מקום פיזי – וגם בשבת, שהיא השראה בזמן.  בלשון הרב:   ״המשכן הוא עניין השראת השכינה, וגם עניין שבת הוא עליית כל הנבראים״.  ובכל זאת ״ממעט הכתוב שאין עניין המשכן בשבת!״  מדוע א״כ ידחו מלאכות הקמת המשכן מפני השבת?ם

במונח עליית כל הנבראים – הכוונה לששת הימים העולים לשבת לפי הדיאגרמה הבאה

אלוקים א –ב–ג–ד—-ה—ו–יה/וה שבת  ה

 כידוע מסוף פרק א’ שהויה בראשי תייבות חודרת ליום השישי. והיא מולכת  בשבת.   או שנאמר שהשכינה שואפת להמשיך ולהכנס לששת הימים, או שנאמר ששת הימים עולים אליה לשבת.  כאשר השבת שלעתיד לבא תגיע, הרי שהויה תמלא את העולם בנגלה והאלוקים ישבות ת

 וממשיך הרב להסביר מדוע המלאכות  חשובות להשראת השכינה

 ״בכל מלאכה, גם בימות החול, שנקראים ימי המעשה ומלאכה, מ״מ יש בהם בחינת שבת בהסתר עכ״פ.  שזה עיקר שבת להיות דבוק בשורש החיים שממנה מתברכים שיתא יומין״

כלומר בכל מלאכה ומעשה במשך השבוע – כשקושרים בו דברי תורה – נקשרים  קשר עמוק לפנימיות לשכינה ולשבת

כי השבת  הנצחית שלעתיד לבא היא כבר כאן בעומק.

בסיפור הבריאה השני כתוב

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם 

ביום עשות יהו״ה אלוקים ארץ ושמים.

יהו״ה אלוקים  – א—ב–ג–ד—ה—ו—/שבת

בראשונה עלה בדעתו לברא ששת הימים לבד, אך משראה האלוקים מידת הדין שאי ן העולם עומד, שיתף עמו מידת הרחמים כפי שרואים בסיפור הבריאה השני.   כלומר שני הכרובים  – יהו״ה אלוקים – עברו על כל הבריאה משישי לראשון (ארץ ושמים)ם כוננו את העולם ביחודם.  כלומר השכינה מצוייה כביכול  בעומק בכל יום ויום

״ומלאכות שהיו במשכן (ל״ט) בוודאי היו על פי זה שהרי נעשה השראת השכינה על ידי מלאכות אלו.״  ם

כלומר אם אמרנו את הנ״ל לגבי מלאכות רגילות במשך השבוע, קל וחומר לגבי מלאכות של בניין המשכן שמשה רבנו כה רצה לעשותם כפי שאומר רשי.  הן בוודאי עוזרות להשראת השכינה בעולמנו, ומדוע שידחו על ידי השבת? להפך! כפי שהרמב״ן אומר, הן היו צריכות לדחות את השבת ולמעיטה שנאמר אך להמעיט!  ונזכור  כי השכינה חפצה לשכון  בלב האדם, ובעולם הפיזי – ב״תחתונים״ –  שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בקרבם.  בבא השבת הנצחית אכן היא תשלוט בגלוי ללא כל חיץ חומרי כלשהוא בינה לבין העולם

וממשיך הרב : ״ומלאכות שהיו במשכן (ל״ט) בוודאי היו על פי זה שהרי נעשה השראת השכינה על ידי מלאכות אלו.״  כלומר אם אמרנו את הנ״ל לגבי מלאכות רגילות במשך השבוע, קל וחומר לגבי מלאכות של בניין המשכן שמשה רבנו כה רצה לעשותם כפי שאומר רשי.  הן בוודאי עוזרות להשראת השכינה בעולמנו, ומדוע שידחו על ידי השבת? להפך! כפי שהרמב״ן אומר, הן היו צריכות לדחות את השבת ולמעיטה שנאמר אך להמעיט!ם

 ״ושורש כל המלאכות ועבודות ימות החול הם מבחינת  משכן. ולכך נלמד ל״ט מלאכות שהיו במשכן שרק הם נקראות מלאכות״.

 ומדוע  למרות זאת אומר הכתוב כי גם מלאכות המשכן אסורים בשבת.  וזוהי תמיהת הרמב״ן

ועונה הרב:ם

המלאכות הללו, ל״ט, בטלות בשבת משום שאינן נחוצות בשבת להשראת השכינה,  כי בשבת יש ״התגלות  הפנימיות ״ ללא צורך במשכן.

ומסביר הרב: (תרלז)  מדוע אומר המדרש כאן, שמתנה טובה יש לי בבית גנזי  נתתי לכם ושבת שמה? הרי כבר נתן להם מצוות שבת (במרה) ונשנית בעשרת הדברות?ם

והתשובה היא שיש הבדל במצוות בין לפני חטא העגל ולאחר החטא.

  ״לפני החטא, בקבלת התורה בסיני היה כל העולם מתוקן כאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון״ כלומר כפי שמתואר בסיפור הבריאה בפרק  ב בראשית.

״והמשכן היה תיקון החטא (העגל).   פ׳ ״שמקודם החטא היה הכול מתוקן כראוי ולא הצטרכו לדברים הללו (למלאכות המשכן ולמשכן עצמו) אבל אח״כ נתקן על ידי פרטי המלאכות שבמשכן להמשיך השראת השכינה תוך העשייה.״

מול זה בא הבורא ית׳ לנחם את בני ישראל ולהגיד להם כי השבת עודנו ניתן להם כמו שהיה קודם החטא . וזה שכתוב מתנה טובה יש לי בבית גנזי ,שהשבת נתנה לבני ישראל באופן שהיה גנוז (לפני החטא מאז ומעולם) שלא יכול להיות מגע של סטרא אחרא כלל.

וזה שכתוב אך את שבתותי תשמורו – אף שכל המצוות נשתנו ולא יוכלו לקיימן באופן הטוב כמקודם החטא, אך השבת היא כמקודם (וזה אך את השבת).  לכל המצוות יש פגם על ידי החטא שאפשר לתקנו על ידי תשובה ותפילה וכפרה המוצגים על ידי המשכן.

השבת היא הדבר הטהור היחידי שיש בידנו שלא עבר שינוי מזמן הבריאה עד כה, כי לא פגם בה חטא גן העדן ולא חטא העגל, ולכן אין לה שייכות לחטא , לסליחה ולכפרה הקשורים למשכן.

כלומר ל״ט מלאכות המשכן אינם זקוקים לשם השראת השכינה בשבת,  והם נדחים מהשבת למרות חשיבותם, מפני מנהשבת,כמו שאר עשיות

 

כלומר  לשבת שתי פנים- מצד  אלוקים יש איסורי מלאכת מחשבת כי הוא שבת מכל מלאכתו. אך מצד הויה יש  השראת השכינה  – והמלאכות שדרכם פונים לפנימיות אין צורך בהם או שנאמר שנדחים עקב מנוחת השכינה ם

יוצא שהשראת השכינה במשכן היא ג״כ ויתור לישראל אחר חטא העגל כי מלכתחילה לא היה צורך במשכן כדי לזכות בהשראת השכינה

מהי אם כן המנוחה בשבת שבגללה נדחים ל״ט מלאכות?ם

האלוקים מידת הדין שובת בשבת,  ולא נח.  היא שובתת  ממלאכה בכח  למרות היה רוצה להמשיך ולברא

גם משה היה צריך לשבות ממלאכת בניית המשכן למרות רצונו להמשיך

לעומת זאת המנוחה בשבת קשורה בשכינה, הקבה. שנאמר כאן ״וינח ביום השביעי״.

ומסביר הרב: (תרלג) ״לכך נקראה מנוחה מלשון להניח, שמחזיר כל דבר לשורשו״

״וכן כתב רשי שבת שבתון הוא לכם – מנוחת מרגוע ולא ארעי.

״מנוחת ארעי היא שכל איש מישראל  מניח מלאכתו ולא עושה. אבל צריך להיות שלא יהיה לעול מה שעזב מעשיו ביום הזה, וזה מנוחת מרגוע. שהיא מנוחת השכינה. שיושב ומצפה כל השבוע מתי תבא שבת קודש.  הוא עושה כדי לגמור ולשבות, להגיע  למרגוע.

כי מנוחת השכינה בשבת הנצחית אין בה כל מלאכה או בריאה, ויש בה רק מנוחת שלווה ושקט ובבטח וקדושה ועונג.

וכאשר הסכימה מידת הרחמים הוויה לבא ולהשתתף עם האלוקים בבריאת העולם והאדם, היא עשתה דבר שלא כטבעה כי אין טבעה לברא ולשלוט. לכן היא מצפה כאן  לגמור מלאכתה ולהגיע למנוחת מרגוע.   היא נחה כך  במשכן תחת כנפי הכרובים, ובשבת של האדם השומר שבת.

כיצד משרה השכינה קדושתה לעולם בשבת ללא משכן וללא מחיצה חומרית? הווה אומר על ידי ישראל השומרים שבת

בן זוגה של השבת – ישראל

יוצא שבמשך השבוע יש לכל יום בן זוג.  יש אפשרות להגיע לעומק ולפנימיות על ידי עשייה.  אך מה לגבי שבת, שהמלאכות אסורות בה?

אומר המדרש כי בן זוגה של השבת היא כנסת ישראל, שדרכה באה השבת לחוץ, לעולם.  אם אין שומר, אין שבת (אור החיים).

ישראל קיימים על מנת למשוך את השבת לתוך השבוע של ימי המעשה.

ולכן חשיבותם גדולה מהמשכן.  ומשום כך מצוות עשה כמו   מילה, פ״נ וקורבנות דוחים שבת, כי הם פ״נ של ישראל.

מה עושה השבת לישראל?  ״רשומה נשאר בלב ישראל.״

״והרושם הזה הוא האות שביני וביניכם.״  הרושם הזה בלב ישראל הוא מטרת השראת השכינה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בלבם.

והרי כל מטרת כניסת מידת הרחמים לעולמנו היא לשנות לטובה את לב האדם ולהבריח משם את הרע שבו.  שנאמר נעשה אדם, אני ואתה נעשה אדם טוב מאד.   ואדם נקרא טוב מאד כאשר הרע – מוות לפי ריש לקיש – עבר מן העולם ונשרף כמוץ יבש. ואז יתקדם העולם ישר לתוך השבת הנצחית.

כשישראל שומרים שבת, הם מקדמים את האנושות כולה למעמד של טוב מאד בעיני הבורא

 ולכן שומרים ישראל את השבת, שהקטן שומר את הגדול, אומר הרב.  הם שומרים את המתנה הגנוזה.

 אך מצד שני,  יותר מאשר שמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל.  א״כ ישראל גדולים מהשבת?.ם

 אכן, כך אומר כאן  אומר אור החיים כי השבת נדחית מפני פ״נ של ישראל  כי   קדושת ישראל גדולה מקדושת השבת, יתגדל וישתבח שמו.

יש לצייין שהמלאכות הקשורות לעבודה במשכן דוחות את השבת, כי הן תומכות כביכול בשכינה עצמה

 

במנחה בשבת אנו אומרים

יעקב ובניו ינוחו בו

מנוחת אהבה ונדבה

מנוחת אמת ואמונה

מנוחת שלום ובטח ושלווה והשקט ובטח

מנוחה שלימה שאתה רוצה בה

יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם

ועל מנוחתם יקדשו את שמך