פרשת כי תשא תשפג
הרב דר צבי אבינר
לפי שפת אמת
האם השבת צריכה את המשכן
תרלא
הרב פותח בשאלת הרמב״ן שלדעתו המלים ״אך את שבתותי תשמורו״ ממעטות את השבת, שהיא נדחית – למשל – ממילה ופ״נ. א״כ ל״ט מלאכות יהיו מותרים בשבת!
והרב מחדד את השאלה: מדוע לחשוב של״ט המלאכות יהיו מותרים בשבת? כי דרכם אנו משיגים את השראת השכינה במשכן. שהרי השכינה שורה גם במשכן – מקום פיזי – וגם בשבת, שהיא השראה בזמן. בלשון הרב: ״המשכן הוא עניין השראת השכינה, וגם עניין שבת הוא עליית כל הנבראים״. ובכל זאת ״ממעט הכתוב שאין עניין המשכן בשבת!״ מדוע א״כ ידחו מלאכות הקמת המשכן מפני השבת?
וממשיך הרב להסביר מדוע המלאכות חשובות להשראת השכינה?
״בכל מלאכה, גם בימות החול, שנקראים ימי המעשה ומלאכה, מ״מ יש בהם בחינת שבת בהסתר עכ״פ. שזה עיקר שבת להיות דבוק בשורש החיים שממנה מתברכים שיתא יומין״
כלומר בכל מלאכה ומעשה במשך השבוע – כשקושרים בו דברי תורה – יש קשר עמוק בפנימיות לשכינה ולשבת.
כי השבת הנצחית שלעתיד לבא היא כבר כאן בעומק. כיצד? נזכור כי השבת שלעתיד לבא איננה יום בריאה חדש נוסף על ששת הימים, כלומר איננה קומה שביעית על הבניין של שש קומות שהוא הטבע. השבת היא עולם חדש שלתוכו נכנסים ששת ימי המעשה כולם. זה מצב בריאה המקיף וממלא את כל הימים, המונהג על ידי השכינה הוייה, שאליו העולם יכנס בבא היום. האלוקים ישבות, והעולם יכנס תחת שלטונה של מידת הרחמים. והשבת נמצאת כבר היום בעומק, בפנימיות הדברים. כמו שהויה היא בעומק מאחרי האלוקים. (שלושה כדורים אחד בתוך השני – הפנימי הגס הוא עולמנו, ממלא אותו כלומר דק יותר הוא האלוקים כביכול, ובתוך הכל הכדור הדק ביותר שהוא סובב כל העולמות וגם ממלא אותם, וזוהי השבת או השכינה שבתוך כל העולמות). וכאשר אנו עושים מלאכה ומערבבים עמה דברי תורה כפי שאמר רבי גמליאל הרי אנו מושכים את השכינה ואת השבת מהעומק אל העולם הזה. כפי שהשכינה רוצה. ועל ידי כך באה ברכה לעולם מהשבת שהיא מקור הברכות ומהוייה שהיא מקור החיי
ונזכור כי השכינה חפצה לשכון בלב האדם, ובעולם הפיזי – ב״תחתונים״ – שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בקרבם. בבא השבת הנצחית אכן היא תשלוט בגלוי ללא כל חיץ חומרי כלשהוא בינה לבין העולם
וממשיך הרב : ״ומלאכות שהיו במשכן (ל״ט) בוודאי היו על פי זה שהרי נעשה השראת השכינה על ידי מלאכות אלו.״ כלומר אם אמרנו את הנ״ל לגבי מלאכות רגילות במשך השבוע, קל וחומר לגבי מלאכות של בניין המשכן שמשה רבנו כה רצה לעשותם כפי שאומר רשי. הן בוודאי עוזרות להשראת השכינה בעולמנו, ומדוע שידחו על ידי השבת? להפך! כפי שהרמב״ן אומר, הן היו צריכות לדחות את השבת ולמעיטה שנאמר אך להמעיט!
״ושורש כל המלאכות ועבודות ימות החול הם מבחינת משכן. ולכך נלמד ל״ט מלאכות שהיו במשכן שרק הם נקראות מלאכות״.
ומדוע למרות זאת אומר הכתוב כי גם מלאכות המשכן אסורים בשבת. וזוהי תמיהת הרמב״ן
ועונה הרב:
המלאכות הללו, ל״ט, בטלות בשבת משום שאינן נחוצות בשבת להשראת השכינה, כי בשבת יש ״התגלות הפנימיות ״ ללא צורך במשכן.
ומסביר הרב: (תרלז) מדוע אומר המדרש כאן, שמתנה טובה יש לי בבית גנזי נתתי לכם ושבת שמה? הרי כבר נתן להם מצוות שבת (במרה) ונשנית בעשרת הדברות?
והתשובה היא שיש הבדל במצוות בין לפני חטא העגל ולאחר החטא.
״לפני החטא בקבלת התורה בסיני היה כל העולם מתוקן כאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון״ כלומר כפי שמתואר בסיפור הבריאה בפרק א׳ בראשית. שם מתוארת השבת שביתה של האלוקים וכן כניסת השכינה – הויה – לעולמנו בסוף יום השישי שנאמר ״י ום ה שישי ו יכולו ה שמים״ . ועל האדם הוטל למשוך את השכינה לעולמנו כך ששם הויה יהיה מלא בתוך עולמנו, לא רק י-ה. עלינו להביאה לשכון בלבנו ועל ידי קיום המצוות היא תשכון בכל דבר שבטבע. אחרת היא תחזור לעולמה ותשאירנו בידי מידת הדין הקשה שתחריב את העולם כפי שעשתה לעולמות קודמים (רשי).
״והמשכן היה תיקון החטא (העגל). פ׳ ״שמקודם החטא היה הכול מתוקן כראוי ולא הצטרכו לדברים הללו (למלאכות המשכן ולמשכן עצמו) אבל אח״כ נתקן על ידי פרטי המלאכות שבמשכן להמשיך השראת השכינה תוך העשייה.״ כלומר רק אחרי החטא נתקן שהדרך להגיע לשכינה הוא דרך חיי המעשה ועשיית מצוות תוך ערבוב התורה שבהם. אך קודם החטא היו למעלה מעשייה גשמית. ״וזה פירוש הקדמת נעשה לנשמע.״
״מול זה בא הבורא ית׳ לנחם את בני ישראל ולהגיד להם כי השבת עודנו ניתן להם כמו שהיה קודם החטא . וזה שכתוב מתנה טובה יש לי בבית גנזי ,שהשבת נתנה לבני ישראל באופן שהיה גנוז (לפני החטא מאז ומעולם) שלא יכול להיות מגע של סטרא אחרא כלל.
״וזה שכתוב אך את שבתותי תשמורו – אף שכל המצוות נשתנו (בהשוואה ללוח הראשון) ולא יוכלו לקיימן באופן הטוב כמקודם החטא, אך השבת היא כמקודם (וזה אך את השבת). לכל המצוות יש פגם על ידי החטא שאפשר לתקנו על ידי תשובה ותפילה וכפרה המוצגים על ידי המשכן.
השבת היא הדבר הטהור היחידי שיש בידנו שלא עבר שינוי מזמן הבריאה עד כה, כי לא פגם בה חטא גן העדן ולא חטא העגל, ולכן אין לה שייכות לחטא , לסליחה ולכפרה הקשורים למשכן.
כלומר ל״ט מלאכות המשכן אינם זקוקים לשם השראת השכינה בשבת, והם נדחים מהשבת למרות חשיבותם, מפני מנוחת השבת, כמו שאר עשיות.
יוצא שהשראת השכינה במשכן היא ג״כ ויתור לישראל אחר חטא העגל כי מלכתחילה לא היה צורך במשכן כדי לזכות בהשראת השכינה. מציאותה תחת כנפי הכרובים מקרבים אותה לארץ, למקום פיזי, אך יש חיץ חומרי של הפרוכת ובניין המשכן וכליו בעוד שבשבת השכינה ממלאת כביכול את המשכן ופורצת החוצה לעולם דרך ישראל השומרים שבת, ללא צורך במשכן
מהי אם כן המנוחה בשבת שבגללה נדחים ל״ט מלאכות?
האלוקים מידת הדין שובתת בשבת, ולא נחה. היא שובתת ממלאכה בכח למרות
שהבורא היה רוצה להמשיך ולברא.
לעומת זאת המנוחה בשבת קשורה בשכינה, הקבה. שנאמר כאן ״וינח ביום השביעי״.
ומסביר הרב: (תרלג) ״לכך נקראה מנוחה מלשון להניח, שמחזיר כל דבר לשורשו״
״וכן כתב רשי שבת שבתון הוא לכם – מנוחת מרגוע ולא ארעי.
״מנוחת ארעי היא שכל איש מישראל מניח מלאכתו ולא עושה. אבל צריך להיות שלא יהיה לעול מה שעזב מעשיו ביום הזה, וזה מנוחת מרגוע. שהיא מנוחת השכינה. שיושב ומצפה כל השבוע מתי תבא שבת קודש. הוא עושה כדי לגמור ולשבות, להגיע למרגוע.
כי מנוחת השכינה בשבת הנצחית אין בה כל מלאכה או בריאה, ויש בה רק מנוחת שלווה ושקט ובבטח וקדושה ועונג.
וכאשר הסכימה מידת הרחמים הוויה לבא ולהשתתף עם האלוקים בבריאת העולם והאדם, היא עשתה דבר שלא כטבעה כי אין טבעה לברא ולשלוט. לכן היא מצפה כאן לגמור מלאכתה ולהגיע למנוחת מרגוע. היא נחה כך במשכן תחת כנפי הכרובים, ובשבת של האדם השומר שבת.
אבל בעוד שהמשכן הוא המשכה להשראת השכינה בעולם בעומק, בפנימיות, ובמשך השבוע, הרי בשבת היא שורה בגלוי כפי שנתקן בסיפור הבריאה, ללא משכן, כפי שנקבע בלוחות הראשונים לפני החטא. ומאחר שחטא העגל פסח על השבת, אין עניין המשכן ומלאכותיו שייכים בשבת ולכן מלאכות הקמת המשכן נדחות כמו כל מלאכה אחרת.
כיצד משרה השכינה קדושתה לעולם בשבת ללא משכן וללא מחיצה חומרית? הווה אומר על ידי ישראל השומרים שבת
בן זוגה של השבת – ישראל
יוצא שבמשך השבוע יש לכל יום בן זוג. יש אפשרות להגיע לעומק ולפנימיות על ידי עשייה. אך מה לגבי שבת, שהמלאכות אסורות בה?
אומר המדרש כי בן זוגה של השבת היא כנסת ישראל, שדרכה באה השבת לחוץ, לעולם. אם אין שומר, אין שבת (אור החיים).
ישראל קיימים על מנת למשוך את השבת לתוך השבוע של ימי המעשה.
ולכן חשיבותם גדולה מהמשכן. ומשום כך מצוות עשה כמו מילה, פ״נ וקורבנות דוחים שבת, כי הם פ״נ של ישראל.
מה עושה השבת לישראל? ״רשומה נשאר בלב ישראל.״
״והרושם הזה הוא האות שביני וביניכם.״ הרושם הזה בלב ישראל הוא מטרת השראת השכינה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בלבם.
והרי כל מטרת כניסת מידת הרחמים לעולמנו היא לשנות לטובה את לב האדם ולהבריח משם את הרע שבו. שנאמר נעשה אדם, אני ואתה נעשה אדם טוב מאד. ואדם נקרא טוב מאד כאשר הרע – מוות לפי ריש לקיש – עבר מן העולם ונשרף כמוץ יבש. ואז יתקדם העולם ישר לתוך השבת הנצחית.
כשישראל שומרים שבת, הם מקדמים את האנושות כולה למעמד של טוב מאד בעיני הבורא
ולכן שומרים ישראל את השבת, שהקטן שומר את הגדול, אומר הרב. הם שומרים את המתנה הגנוזה.
אך מצד שני, משהב יותר מאשר שמרו ישראל את השבת, שמרה השבת את ישראל. א״כ ישראל גדולים מהשבת?.
אכן, כך אומר כאן אומר אור החיים כי השבת נדחית מפני פ״נ של ישראל כי קדושת ישראל גדולה מקדושת השבת, יתגדל וישתבח שמו.
במנחה בשבת אנו אומרים
יעקב ובניו ינוחו בו
מנוחת אהבה ונדבה
מנוחת אמת ואמונה
מנוחת שלום ובטח ושלווה והשקט ובטח
מנוחה שלימה שאתה רוצה בה
יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם
ועל מנוחתם יקדשו את שמך