ו א ת ח נ ן : שמע ישראל ישר והפוך תשפא

פרשת ואתחנן תשפא

הרב דר צבי אבינר

שמע ישראל: ישר והפוך

 

 

 

 הקטע הידוע כקריאת שמע פותח בשתי אותיות גדולות ״ע-ד״ שאפשר לקראם ישר והפוך, כלומר כ״עד״  ו״דע״. התורה מרמזת שאפשר ללכת בקבלת עול מלכות שמים ישר , מלמעלה למטה, והפו

 

כלומר מלמטה למעלה. הבה ונראה כיצד

 

 

הדרך הישרה מלמעלה למטה

 

 

 

הדרך הישרה היא הקצרה.  משה רבנו מצווה עלינו ללכת בדרך זו , ללא  היסוסים , ונגיע לקבלת עול מלכות שמים. דהיינו אדם שומע ממשה רבנו ש –

הויה אלוקינו – שתי המידות מולכות זו בצד זו

הויה אחד – בעתיד אלוקים ישבות ורק הויה תמשול

אחד – אחדות השם

אחד – ד׳ גדולה מרמזת על ארבע רוחות השמים שאנו ממליכים עליהם את הקבה שהוא א-דון הכול

ברוך שם כבוד מלכותו – מתוך ה״אחד״ אנו ממליכים אותו עלינו כי אנו מלאים יראה והתפעלות הבאה מלימוד הטבע וגילוי חכמתו של הקבה בו, כפי שאומר הרמב״ם

ואהבת – אין אדם מגיע לאהבת הקבה אלא מתוך שראה את חכמתו  וגדולתו בטבע, אומר הרמב״ם.  והוא במפתיע לא מזכיר כלל אהבה מתוך לימוד תורה.  אדם מתקדם לפי זה מלמעלה למטה.  רק לאחר הבנת הטבע והמלכת הקבה על ארבע רוחות השמים אנו מגיעים ליראתו ולאהבתו.

וכך גם מלמדת החסידות, כמו בעל התניא בפרק ג׳  האומר שאת אהבת הקבה רוכש אדם  על ידי לימוד החכמה והבינה שהן שכלתניות,  ומהן יגיע למידות כלומר לצד הרגש שבלב שהן יראה ואהבה.  דהיינו  קבלת עול מלכות שמים שראינו לפניכן היא לא מטרה לעצמה אלא צעד שכלי  חשוב הדרוש  לאדם כדי להגיע  לדרגה גבוהה יותר של קשר בינו לקבה שהיא דרגת האהבה והדביקות, המתבטאת בעבודה כלומר בתפילה.

והיו הדברים האלה – מצוות לימוד תורה לפי אבודרהם, דהיינו אינו דומה זה שלומד תורה מתוך אהבה. לזה שלומדה כתרגיל שכלי.   כלומר גם האהבה איננה מטרה כשלעצמה  אלא רקע הכרחי ללימוד תורה לשמה

ושיננתם לבניך – אינו דומה ההורה שמלמד בנו תורה מתוך זה שהוא עצמו אוהב אותה להורה שמלמדה מתוך כפיה.  וזה מה שנקרא ״תורת אמך״ שקבלת ממנה עם חלב האם ועם אהבתה העצומה אליך.

ודברת בם – אמנם מבחינה טכנית הפסוק מדבר במצוות קריאת שמע בבוקר ובערב, אך הלשון אומרת שהאדם יתקדם באהבתו לקבה עד כדי כך שכל מחשבותיו יהיו בו כל היום כאהבת אישה

וקשרתם לאות על ידיך – התפילין של יד ושל ראש,   אין הם אלא ביטוי נוסף לאהבתנו לקבה. משל לאדם העונד טבעת על אצבעו וענק על צווארו להזכיר לו את אהובתו מדי יום ומדי שעה

וכתבתם על מזוזות ביתך – צעד נוסף לביטוי אהבתנו לקבה

הדרך הישרה הזאת מלמעלה למטה היא הגיונית , אך לא קל לאדם להגיע לאהבה מתוך הבנת האחדות של הקבה ומלכותו בעולם.  אמנם  הרמב״ם ובעל התניא מתארים זאת בצבעים יפים ובשכל רב, אך אינני מכיר הרבה בני אדם שזכו להתקדם משכל לרגש, ליראה לאהבה.  ובוודאי לא לדבקות וחשק

 

 

הדרך הארוכה העולה

 

 

לכן הציע רבי יוחנן  לעלות במצוות כאן בדרך ההפוכה, מלמטה למעלה. זו דרך ארוכה, בבחינת ״ד-ע״ כי היא דורשת ידיעה, אך בטוחה יותר מהקצרה.

ומהי הדרך של רבי יוחנן? הוא אומר  שאדם קם בבוקר, נוטל ידיו ואומר מודה אני, ואחר כך מנשק את המזוזה בביתו ומניח תפילין ועוטה טלית וציצית ומתפלל. ואחר כך מביא בניו לבית הספר ומתוך שהם לומדים גם הוא לומד תורה כי עליו לענות לשאלותיהם, ואז, מתוך לימוד התורה הוא יעלה לאהבה , ומשם יקבל על עצמו עול מלכות שמים ואז גם יראה את מלכות הקבה בטבע , ויבין את משמעות המלים הויה אלוקינו , הויה אחד שאין הם אלא הכרה שכעת אנו תחת שלטון אלוקים והויה , כל עוד אנו חיים בעולם הזה ביום השישי שלו, ובעתיד נגיע גם לשבת הנצחית שהיא מלכות הויה לבדה.  רק בדרך של עליה מתורה ללימוד הטבע, ביחד, אפשר להבין מהי ״הויה אלוקים הויה אחד״.

באופן תיאורטי, הדרך הקצרה היא ישרה ושכלית, רק שהיא איננה עובדת.  דרך בדוקה ומעשית יותר, אומר רבי יוחנן, היא לעלות מלמטה למעלה, להתחיל בחיי היום יום ומשם נגיע לרגש ומשם לשכל, בדרך ההפוכה מזו שמציע בעל התניא.