פרשת וארא תשפא
הרב צבי אבינר
פרשת וארא: כיצד לצאת לחפשי כפרפר לאור
מצוות עשה מהתורה לזכור את יציאת מצרים מדי יום כל השנה וכן בליל הסדר. השאלה היא מה בדיוק עלינו לזכור? התורה מונה ארבעה שלבים של הגאולה – והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי – מי מהם כלול במצווה? מה ההבדל ביניהם? ועוד – החסידות מלמדת שהגאולה ממצרים היא סמל לכל הגאולות, גם הגאולה האישית מכבלי עבדות למשעבדים שונים, כגון תאוות אלכוהול וסמים וכל יצר רע המשתל על האדם. מצרים היא “מיצרים” כלומר מבוך צר שהאדם כבול בתוכו. כיצד נצא לחפשי ממבוך שכזה? ם
מבט על הפרשה מורה שארבעת לשונות הגאולה מופיעות בצורה פיוטית מיוחדת במינה. הם מפיעים בדברי השם למשה כדהלן: : .
ויאמר אלוקים למשה
(הויה) : אני הויה
(האבות) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הויה לא נודעתי להם וגם הקימותי את בריתי אתם
(ארץ כנען) : : לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה
(מצרים) וגם אניי שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ו אזכור את בריתי
(הויה) לכם אמור לבני ישראל אני הויה
והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים
והצלתי אתכם מעבודתם
וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים
ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים
(הויה) וידעתם כי אני הויה
(מצרים) המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
(ארץ כנען) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה
(האבות) לא ברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם למורשה
(הויה) אני הויה
הקטעים לפני ואחרי ארבע הלשונות של הגאולה הם סימטרים באופן הפוך. אפשר לסכמם כך: י
……………………………………………………………… אני הויה
………………………………………….. …….אבות
………………………..………………….ארץ כנען
………………………………מצרים
……………..אני הויה.
…………………..………….והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
……………………………אני הויה ..
……………………………..מצרים
……………………………….. ……………ארץ כנען
……………………………………………..…….אבות.
…………………………………………………… ……אני הויה
בשורת הגאולה מופיעה כפרפר בעל שתי כנפים של הויה וגופו ארבעת הלשונות של הגאולה . הפרפר עף לחרות. לפני כן היה גולם כבול בחבלי השעבוד ועתה הפך לפרפר העף לחופש
אמנם אפשר לצאת לחפשי דרך ארבעת השלבים, אך אי אפשר להתרומם ולעוף ללא הויה
מהם ארבעת השלבים של הגאולה? על כך חולקים רבותינו
דעת הרמבן – שלבי גאולה שהחלו במצרים
שיטת הרמבן (ורבינו בחיי, ואור החיים, וכלי יקר ועוד) היא שהשלבים פותחים במצרים עצמה כדלקמן.
שלב ראשון הוא “והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים” שהוא הפסקת השעבוד הקשה. הדבר אירע כאשר משה פנה אל פרעה. או לאחר מכת דם (אור החים). רבי אילעזר סובר שזה אירע בראש השנה, כשחזרו בתשובה. הרמבן מדגיש שהיו עדיין תחת ממשלת פרעה . הדבר היה מכוון מלמעלה, שכן קשה לעבדים שרוחם שבורה לצאת לחפשי מיד. שכן הדבר יסתים בכי רע. יש להוציאם בהדרגה. לכן העבודה הקשה הוקלה, אך הם שמשיכו לעבוד עבודה קלה.
וכך גם לגבי אדם המכור למשל לאלכוהול. מסוכן ולא יעיל הוא לאסור עליו מיד להמשיך ולשתות. מוטב להפחית את מנת האלכוהול הימית כדי להרגילו לחיות בלעדיה. וכך לגבי אדם המכור לסמים.
השלב השני הוא “והצלתי אתכם מעבודתם” שהוא הפסקת העבודה לגמרי
לגבי אלכוהוליסט, השלב הזה מגיע כאשר האדם יכול להסתפק בתחליף.
השלב השלישי “וגאלתי אתכם ביד חזקה ובזרוע נטויה” מורה על שחרורם כליל מרשות פרעה. התורה אומרת שבמכת בכורות בחצי הלילה קם פרעה וחיפש את משה ואהרון וקרא להם צאו ממצרים. לפי המסורת אמר “הללויה הללו את השם עבדי השם” שזה הפרק הראשון בהלל, הנקרא לכן ההלל המצרי. לרגע הכיר בהשם ושיחרר את ישראל מרשותו. שלב זה הוא הגאולה. אך מיד לאחר מכן הוא התחרט ואסר את רכב מצרים ודלק אחרי ישראל להחזירם. קריעת ישם סוף שיחררה את ישראל כליל מרשותו כאן הגולם קרע את כבליו והפרפר שנוצר הרים כנפים והחל לעוף.
לגבי אלכוהוליסט, השלב הזה הוא הרגע שהאדם משתחרר כליל מנטיתו ומתאוותו, ללא תחליף. הוא חפשי.
ו השלב הרביעי הנחוץ הוא “ולקחתי אתכם לי לעם.” לכאורה שלב הגאולה היה אמור להית הקובע והמספיק. הרי הם יצאו לחפשי מרשות פרעה! אלא כפי שהתורה ממשיכה לספר, במסעם במדבר ובראותם קשיים גדל יחזר בהם הרצון לשוב לסיר הבשר. הצרות של מצרים נשכחו והתאווה להשתעבד חזרה והשתלטה עליהם. רק מתן תורה ואמונה בהשם והליכה במצוותיו תשחרר אותם מהאדן המצרי.
ועבד גם חפצו לחזור מצרימה, ט . – מתן תורה בהר סיני שהפכו לעם השלב
וכך גם לגבי האלכוהוליסט. אפשר להתחרר מהמשיכה והתאווה לאלכוהול לזמן מה, אך חזקה על האדם שבמקרה של משבר הוא יחזור לשתיה. וכך גבי סמים. הפתרון היחדי הוא לאדם לדעת שיש כח עליון ולהמשך אליו. כך בדיוק מלמדים בארגונים כמו “אלכוהוליסט בלי שם” בארה”ב.
אך הארגונים הללו לא מלמדים כיצד להמשך לכח העליון. התורה לעומת זאת אומרת שקיום מצוות היא הדרך לאהבת השם. ככל שהאדם ילמד תורה ויקיים מצוות, תתגבר בו המשיכה להשם והוא יוכל להשתחרר מהמטייה לחזור למצרים. כפי שהתורה אומרת עבדי הם ולא עבדי פרעה.
ועתה מובן הציור של הפרפר הנושא את ארבעת לשונות הגאולה. ללא כנפי הויה, הפרפר לא יתרומם.
שיטת רבי יוסי בזוהר
עד כה ראינו את שיטתת הרמבן וחבריו שכל השלבים החלו במצרים בראש השנה ונגמרו במתן תורה. אך בספר הזוהר אומר רבי יוסי שכל השלבים החלו מליל היציאה והלאה. כך –
והוצאתי – ליל היציאה
והצלתי – ים סוף
וגאלתי יבמדבר
ןלקחתי – מתן תורה
לעומתו סובר רבי יהודה שכל השלבים ארעו בתוך מצרים לפני היציאה בליל הסדר.
מהי ההלכה? איזה שלב עלינו לזכור? ם
חזל הוסיפו את פרשת ציצית בקריאת שמע כדי לזכור את יציאת מצרים פעמיים ביום. ולאחריה תקנו לאמר את ברכת “עזרת אבותינו” כהודאה על יציאת מצרים. אם כך, מה יש להזכיר בברכה? על כל חלקו חכמים.
דעת רבי יהודה היא שיש להלזכיר את כל השלבים, מיציאה להצלה ולגאולה ולקיחה לעם. אך חכמי המשנה קבעו שיש לאמר רק חלק מזה –
ממצרים גאלתנו השם אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו
כל בכוריהם הרגת ובכורך גאלת
וים סוף בקעת וזדים טבעת
ברוך אתה השם גאל ישראל
הנה אנו מזכירם רק את שלב הגאולה לפי הרמבן, שהוא מכת בכורות וקריעת ים סןף . שחרוו מיד המשעבד הוא הקובע
לעומת זאת בברכת מודים של ברכת המזון אנו מברכים
ועל שהוצאתנו השם אלוקינןו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים
ועל בריתך שחתמת בבשרנו
ועך תורתך שלימדתנו
והנה אנו מברכים על שלב היציאה והלאה- על הברית שערכו לפני סיני ועל מתן תורה.
התשובה כבונה את האדם מחדש
הצעד הראשון היה התשובה במצרים בראש השנה, אומר רבי אליעזר. ואיןלך מודל המסמל זאת כגולם שהפך לפרפרץ שכן תהליך ההפיכה של הגולם לפרפר הוא אחד הפלאים הגדולים ביותר הטבע. הגולם מתמוסס למולקולות בודדות הצפות בנוזל ולאחר מכן מתאחדות וב באורח פלא והופכות לפרפר. מהי התשובה אם לא התמוססות של האדם ובניתו מחדש ? ם