פרשת ויצא תשפא
הרב דר צבי אבינר
התפילה, הסולם והנדר
בסיפר חלום הסולם יסד יעקב שני דברים: תפילת ערבית , ונדר. חזל אמרו שכל הנודר על דעת יעקב היא נודר.
תפילת ערבית
את תפילת ערבית יסד במלים ויפגע במקום. על מה התפלל? אין הפסוק מפרט. אך אנו יכולים לנחש : “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה”. הוא נרדף על חייו מפני עשיו. חז”ל אומרים שאליפז בנו של עשיו שדד אותו כך שנשאר ערום ויחף ורעב. חזל גם אומרים שבצאתו מבאר שבע שהה טז שנים בבית מדרשו של שם, בה למד שבע מצוות בני נח. זו הקדמה חשובה לקטע כי עתה אנו מבינים מה היה על לבו באותה שעה . ולפי אברבנאל אין להבין את התפילה ואת חלום הסולם והנדר שאחריו אלא על רקע מצבו המיוחד של יעקב
ויפגע במקום כי בא השמש –
לפי הפשט “ויפגע במקום” פרושו שנקלע למקום, הר המוריה. אבל “המקום” הוא גם כינוי של הקבה, שכל העולם מקומו והוא מקומו של עולם. ויפגע במקום” מתפרש שהתפלל תפילת ערבית. את תפילת שחרית יסד אברהם בבוקר כנגד העקידה, ואת המנחה יסד יצחק בצאתו לשוח בשדה לקראת כלה, ולעומתם יסד יעקב תפילת ערבית בלילה , בצאתו לגלות. התוכן שווה, אך הטון שונה בין התפילות
בתפילת שחרית אנו עומדים בפחד ויראה, כביכול אנו מונחים שם על המזבח כיצחק בעקידה, בתפילת מנחה אנו משוחחים עם הקבה, אך בתפילת ערבית אנו יראים מהגלות, מהפגישה עם אומות העולם, מהלא נודע.
.הלשון ויפגע מורה שיעקב ביקש משהוא, בחזקה. אך הכלל הוא שבתפילה אין אדם פרטי אומר לקבה בקול כיצד להביא לו ישועה אלא מבקש ישועה באופן כללי. תפילת היחיד נאמרת בלחש, והבקשה הפרטית נאמרת רק בשומע תפילה. ועל המתפלל להמנע מלהורות לקבה כיצד תגיע הישועה. אפשר למשל לבקש רפואה לחולה מסוים (בשומע תפילה) אך לא לבקש רפואה בדרך מסיימת , בפרוט, כגון על ידי ניתוח מסוים או או על ידי רופא מסוים. אנו משאירים את הדרך בידיו. לפי המשנה ברורה לומדים זאת ממשה שהתפלל על מרים אל נא רפא נא לה. הוא לא מזכיר צרעת . וכן יעקב שהתפלל הצילני נא מידה אחי. רק בתפילת צבור אפשר לפרט, וכך עשו אנשי כנסת הגדולה כשמלאו את התפילה בתוכן. וגם היחיד שאומר בלחש שמונה עשרה הוא מבקש על הציבור בפרוט, אך לא. על עצמו. א ואכן בתפילת ערבית אין תפילת צבור כלל בקול אלא רק תפילת יחיד בלחש, כיעקוב)
וכפי שאמרנו, אנו יכולים לשער מה היה על לבו של יעקב באותה שעה לפי תשובת הקבה אליו בחלום. מכיון שהיה רעב ויחף וחסר כל, ביקש בלבו אוכל לאכל ובגד ללבוש. מכיון שזה עתה למד בישיבה של שם ועבר, הוא דאג גם למצבו הרוחני, שלא יעבר בגולה יעל שבע המצוות של בני נח. המדרש אומר “ושמרתני, מפני עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (תרגום יונתן). מדרש רבה מוסיף ושמרתני מפני לשון הרע
ואברבנאל מוסיף שדאג שברכת יצחק לא תתקים בו עקב צאתו לגלות. הברכה הבטיחה ליעקב לרשת את הארץ לתמיד, ושזרעו לא יחדל מהעולם. עתה כשיצא מהארץ, עלה הספק בלבו אם אכן יזכה בברכה. זאת רואים מדברי השם בחלום כשהוא חוזר על ברכת אברהם. וכך דאגו ישראל כשיצאו לגלות אחר החורבן.
ולפי אור החיים והרב שמשון רפאל הירש היתה סיבה נוספת לדאגתו. יצחק בירך את יעקב בשם אלוקים, בעוד שאת עשיו בירך בשם הויה. מדוע? כי לעשיו תבא הברכה כחסד ורחמים בעוד שילעקב תבא בדין. וכל המקבל חסד סובל מ”לחם בושה”. יעקב דאג שבגלות לא יהא בידו להשיג את הברכה בדין .
ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא
האבנים התקבצו לאחד, והקבה קיפל את ארץ ישראל ושם מראשותיו. ובכך ענה הקבה לדאגתו בשעה שיצא לגלות. הוא לא יפסיד את ארץ ישראל.
יעקב התפלל בלחש ואת לבו לא פרק בקול. הקבה קרא את לבו וענה לו בחלום הסולם
חלום הסולם
מהו פשר הסולם? אברבנאל מצטט שמונה פרושים שונים, ויש עוד כהנה וכהנה. לדעתו יש לבחור רק את אלה שמתיחסים למצבו של יעקב בשעה קשה זאת של חייו. הבה ונראה מי מהפרושים הרבים מתאים לדרישה הזאת .
ויחלוםם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה
והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו
והנה הויה נצב עליו (כח יב-יג) ם
הרמבם במורה נבוכים אומר שהסולם מלמד על אחידות החכמה העליונה השמימית והחכמה התחתונה הארצית דרך הגלגלים והספירות. מעיר על כך אברבנאל שאמנם יש בדבריו עומק פילוסופי רב, אך מה הקשר למצבו העגום של יעקב בלילה? יעקב יכול היה ללמוד על כך כשישב באהלים בבית הוריו או בישיבה של שם. וכן מדוע חלם על כך יעקב ולא יצחק או אברהם? ם
ובמקום אחר במורה נבוכים אומר הרמבם שהסולם מורה על כך שכל אדם יכול לטפס במעלות הנבואה.
המלאכים הם שליחי השם כלומר נביאים. וזו אמנם שיטתו של הרמבם בנבואה, שדבר השם נשמע בשמים וכל אדם הראוי לכך יכול ״לטפס״, לשמוע ולהבין . שוב, רעיון נשגב שאפשר להרחיב עליו את הדיבור. אך מה לזה וליעקב הנרדף על נפשו מעשיו? וכך גם מפרש הראבע שהסולם מרמז על החכמה העליונה המחוברת לארץ שוב, מה בין זה לפחדיו של יעקב האדם הפרטי?0
וכך גם אפשר לטעון כנגד ים של פרושים קוסמולגים ופילוסופים אחרים לגבי הסולם
אבן תבור אומר שהסולם מצייין שהמין האנושי עולה מהארץ לשמים
. הרב חיים מולוזין אומר שהסולם מלמדנו שאין לזלזל במין האדם שאמנם גופנו מרכב מחומר בארץ אך ראשנו בשמים. המלאכים העולים הם כל אדם, והיורדים הם אנשי מעלה שבנויים ההפך, ששורשם בשמים וראשם בארץ. שוב, הסבר עמוק ונפלא אך קשה למצא קשר ליעקב וצרותיו בלילה ההוא.
ויש שרואים כאן את הנשמות העולות לשמים בזמן השינה ויורדות חזרה לארץ בבוקר. שוב, הסבר נפלא ופופוולרי אך לא כל כך מתאים ליעקב
והרמבן אומר בשם מדרש הגדול של רבי אליעזר שהמלאכים הם ארבע המלכויות ששלטו על ישראל, והם בבל. יון, רומא ואדום. המלאכים עולים ויורדים ללמדנו שהמלכויות עולות ויורדות, אך ישראל נשארים לעולם. אברבנאל דוחה פרוש זה כי המלכויות יקומו אלף שנה לאחר החלום, ואין בכך להשקיט את לבו של יעקב באותה שעה על ההר.
והרמבן מציע גם פרוש אחר, שהשגחת הקבה בעולם נעשית דרך המלאכים, בעוד שעל יעקב ישגיח הקבה עצמו שנאמר “והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך”. בניגוד לפרושים הקודמים, פרוש זה מתקשר לדאגתו של יעקב באותה שעה
ורשי אומר שהמלאכים העולים הם מלאכי ארץ ישראל והיורדים הם מלאכי חוץ לארץ. בכך מורה הקבה ליעקב את מעלת ארץ ישראל. לפי אברבנאל, בכך מבטיח הקבה שיעקב ירצה לחזור ארצה..
הרמבם מציע גם פרוש אחר קרוב למצבו של יעקב. בפתיחה למורה נבוכים הוא אומר שהחלום מסמל את התקשורת בין האדם אל הקבה
המלאכים העולים לוקחים אתם את התפילות למעלה. והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה’ אל בני אדם.
אברבנאל מאמץ את הפרוש הזה בכל לב.
הרעיון הזה מונח ביסוד התפיסה של הצדיק בחסידות. הרב יחיאל מיכל מזלוטיוביץ לימד את קבוצת תלמידיו- בשנת תקלז -שיש להקים מוסד חדש של צדיקות שבו הצדיק רום המעלה מקבל מחסידיו את התפילות ושולחן לירושלים ומשם המלאכים יעלו את התפילות לקבה
שלוש פעמים המקום
המילה המקום חוזרת שלש פעמים בפסוק אחד, דבר האומר דרשני.
” שלוש פעמים – “ויפגע במקום״, “ויקח מאבני המקום” “וישכב במקום ההוא.”
רמז לשלשה בתי מקדש: בית ראשון, שני ובית שלישי לעתיד לבא- אומר רבנו בחיי .
למעשה המלה המקום חוזרת גם שלשה פעמים לאחר החלום
אכן יש הויה במקום הזה”, וכן “מה נורא המקום הזה” וכן “ויקרא את שם המקום ההוא בית אל״ א”
כך שיש כאן סימטריה: המלה “מקום” מופיעה שלש פעמים לפני ואחרי החלום, כאילו שהמקום הוא רגלים התומכות בסולם
…………………..המקום, המקום, המקום ………..סולם.………המקום המקום המקום
היות והמקום הוא אותו. מקום לפני ואחרי הסולם, הרי שהסולם עומד על שלושה מעגלים התומכים בו מהקרקע.
שבע מדרגות כנגד שבע מצוות בני. נח
, הסולם אומר שהשגחת כל אדם היא על ידי מלאכים אבל על יעקב הוא ישגיח העצמו, שנאמר “אנכי אהיה עמך.” לגבי שמירה על שבע מצוות אומר הקבה ושמרתיךבכל אשר תלך” כפי שהמדש אומר שהכוונה שישמור אותו מעבודה זרה, גילוי עריות ושפכיכות דמים. כלומר שלא יעבור על שבע מצוות בני נח. .
אלוקים חוזרת בחלום ובנדר שבע פעמים (כולל הביטוי אלוקי)ם.
אפשר לאמר שלסולם יש שבע מעלות שהן שבע מצוות בני נח
. ומלאכי האלוקים העולים ויורדים בו הם שרי האומות
יש בעולם שבעים אומות של בני נח וכנגדם שבעים שרים, או מלאכים המייצגים את האומות במקהלת המלאכים ששרה כל בוקר. כל שר עומד על דרגה מסוימת על הסולם לפי דרגתו הרוחנית של העם שאותו הוא מייצג. המלאכים עולים ויורדים לפי מצבם של העמים.
יעקב דאג שמע יעבור על המצוות, והקבה מבשר לו שהוא עומד מעל הסולם, מעל שבע המצוות כלומר שהוא שומר עליהם
הויה עומד עליו
ל “והנה הויה נצב עליו” – על הסולם. אך חזל מפרשים ניצב על יעקב, שכן יעקב הוא מרכבה לקבה. הציור הוא שיעקב שוכב כביכול מעל שבע המצוות, מעל הדרגה השביעית, של מלאכי האלוקים, ומעליו הויה. יעקב הוא בין אלוקים והויה, כביכול, הוא התפארת בלשון הקבלה. שמו של יעקב חקוק בכסא הכבוד.
ויש כאן הבטחה שהקבה ישמור את יעקב שיהא מעל שבע מצוות, שלא ישכח אותם, שלא יעבור עליהם.ואם נמשיך את הציור נראה ששם הויה מופיע ארבע פעמים, כביכול מעל מלאכי אלוקים ומעל יעקב. רמז ליעקב שיש לו אפשרות להתחבר להויה בארבע דרגות. כפי שנראה להלן
4 הויה
3 הויה
2 הויה
1 הוויה
יעקב
7 אלוקים
6 אלוקים
5 אלוקים
4 אלוקים
3 אלוקים
2 אלוקים
אלוקים 1
מקום מקום מקם…………………………………….מקום מקום מקום ………………ו ……………….
כלומר גובה הסולם הוא אחד עשרה מעלות, שבעה תחתונות בשם האלוקים מידת הדין, וארבע עליונות בשם הויה. כל מצווה משבע מצוות בני נח מכוסה על ידי מעלה בסולם. יעקב שוכב על הסולם כלומר שומר על שבע מצוות. הוא יכול לעלות בסולם ולקבל על עצמו עוד מצוות, ובכך להעביר כביכול מצווה מהויה אל האלוקים, כלומר מרעיון של חסד למצווה מהתורה . אמנם כנחד של אברהם הוא חייב במילה, כלומר מצווה שמינית, אך ברגע זה לפי חזל היתה המילה מכוונת בפוטנציה גם לכל בני נח שכן אברהם היה בן נח. כך שעדיין לא נקבעה מעמדה של המילה. יעקב יכול היה להעבירה רק לישראל כלומר אז יעלה על המעלה השמינית שבסולם, ואם יוסיף עוד מצווה כמו גיד הנשה, הרי שיעקב יעלה עוד מעלה וישכב כביכול על המעלה התשיעית. זאת יעשה כאשר יחזור ארצה בשלום ויקח על עצמו את איסור גיד הנשה. ומצווה זאת היא היחידה מהתרייג שישראל לקחו על עצמם בלא שנצטוו מהקבה . עדיין ישארו לו שתי דרגות של הויה שעליהם יכול לעלות. בסיני יקבלו ישראל עשרה דברות כלומר ישבו כביכול על הסולם במעלה העשירית. ומעליהם הויה. כך בסזסופו של דבר הסולם מרכב משבעה דרגות תחתונות של בני נח, ומילה וגיד הנשה כלומר שתי מעלות נוספות ליעקב, ומעלה עשירית לישראל. ומעל ישראל שורה השכינה.
לפי זה המילה וגיד הנשה נוספו לישראל על ידי יעקב, ומשה הסכים לכך כאשר לא חזר עליהם בסיני. ולפי הגמרא העובדה שלא חזר לישראל, מורה שהוא – משה- העבירה לישראל בלבד. המעשה נעשה על ידי יעקב אך קיבל חותם בסיני. ואומר בעל הטורים שסולם בגימטריה סני. .
.
הנדר
יעקב מקיץ משנתו ומבין שכל זה היה חלום, אם כי חלום נבואי. הוא למד שהמקום הזה מיוחד ותפילתו תתקבל. אך אין משגיחים בחלום להלכה, ולכן לא סמך עליו. עתה החפץ היה לבטא את מה שבלבו במלים ובקול. בתפילת ערבית שהיא פרטית ובלחש לא יכול היה לעשות זאת. לכן פנה לקבה בנדר. היתרון בנדר על התפילה שבנדר אנו רשאים לבטא את בקשתנו בפרוט ובקול, ואפילו בפני עדים.
לנדר יש שני חלקים, התנאי והתשלום. הנודר מביע את בקשתו בתנאי, ותשלום הנדר מבטא מה הנודר יעשה אם התנאי יתקיים. הנדר הוא יחס של קח ותן. עשה משהוא למעני ואני אעשה משהוא למענך. הנדר מתאים ליעקב שכל חייו נחלם עבור צדק ומשפט. עריכת חוזה הוא יסוד במשפט. גם עם לבן הוא יתיחס בחוזה.
.הנדר הוא לכן כנגד אלוקים השופט לפי מידה כנגד מידה. לכן אפשר לאמר שיעקב חפץ בנדר לא לקבל שכר חסד ורחמים, כפי שנרמז לו בסולם ששם הויה ניצב עליו ארבע פעמים. הוא חפץ ששכרו יבא מצד הדין, כפי שיצחק בירך אותו בשם אלוקים ואת עשיו בשם הויה
ובאופן כלל יש ארבע סוגי נדר, וכולפ מופיעים בנדר של יעקב. יש להבדיל בין י
שבועה – שאדם נשבע לעשות משהוא אם יתקיים הנדר, כגון שיעלה לארץ. השבועה מחייבת התנהגות מצד הנשבע
איסור – אדם נשבע שאם יתקיים הדבר שביקש הוא ימנע מלאכול או לעשות משהוא. כגון שאוסר על עצמו יין.
נדר – כגון אדם שאמר שולחן זה למקדש, או בהמה זו לקרבן. מדובר בחפץ מסוים שלו שהוא מקדיש.
נדבה – כגון אדם שאמר עלי להביא שולחן למקדש. הוא לא מתכוון לשולחן מסוים אלא לכל שולחן שיביא. למעשה זוהי התחיבות כספית
והיות ויעקב נודר כאן בפעם הראשונה בתורה, אין פלא שנדרו מכסה כפי שנראה את כל הסוגים הנל.
ולכן אמרו חזל שכל הנודר על דעת יעקב הוא נודר. אנו מכוונים בנדר שלנו את דעתו של יעקב כשהוא נדר
אין כל מחלוקת שהוא פותח בתנאי, באמרו “אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי. כאן הא מפרט את צרכיו בקול, שלא כבתפילה. .
ואין כל מחלוקת שבחלק השני של דבריו הוא מונה את התשלום– “והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים” שזה נדר על חפץ מסוים, “וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך” שזוהי התחיבות כספיתת להביא מעשר כלומר נדבה .
השאלה היא לגבי הפסוק שבתווך: “והיה הויה לי לאלוקים. ” האם זה חלק מהתנאי, או מהתשלום? ם
אם נאמר שזה חלק מהתנאי, כוונתו של יעקב היא שרצונו הוא לעמדו תחת השגחת אלוקים כפי שיצחק ברך אותו. הוא רוצה לקבל השגחה בדין (הרב שר הירש ואור החים). ם
אבל אם הפסוק הוא חלק מתשלום הנדר, כוונתו של יעקב היא שאם יתקיים מה שביקש, והוא יחזור בשלום
ארצה, אזי יהיה לו הויה לאלוקים, כלומר שיעשה את כל המצוות בהקפדה. אם כך, לפנינוו שבועה (שאעשה כך וכך)ם.
, פרוש יותר טוב הוא שיעקב נשבע לקבל על עצמו מצווה נוספת על שבע מצוות בני נח, אחת מעל השמונה של אברהם
כולל מילה
לפי הציור שלנו, הוא מתחייב להוסף כביכול דרגה בסולם מעל השבע, אפילו מעל השמונה של אברהם
ואכן כפי שאמרנו, כשחזר בשלום ארצה ושמו עלה לישראל, הוסיף מצווה אחת והיא איסור אכילת גיד הנשה. תהא זאת מצווה תשיעית ליעקב ובניו . אם כך, לפנינו שבועת איסור.
יש להבחין בין איסורי תורה שנאמרו בפרוש לישראל כגון איסור חלב ובשר, לבין גיד הנשה שישראל לקחו על עצמם מתוקף שבועתו של יעקב להוסיף על עצמו מצוות איסור מעל השמונה של אברהם.
אמנם העונש על אכילת גיד הנשה הוא 40 חסר אחת כמו איסור לאו, אך האיסור נובע לא מלאו אלא שבני ישראל לקחות זאת על עצמם לפני מתן תורה, כשהיו עדיין בגדר בני נח.
וכך אומר מדרש רבה: “אמר רב הונא, ישראל קדושים אסרו אותה עליהם.” כלומר האיסור חל ברצון ישראל
. ומדרש לקח טוב אומר “גיד הנשה כך נהגו קודם מתן תורה שלא לאכול גיד הנשה, וכשבא משה רבינו ואסרו- במקומו אסרו. אבל בהר סיני לא נכתב אלא במקומו.” כוונת המדרש היא שמשה לא חזר על איסור גיד הנשה במפורש לישראל אלא השאיר אותו במקומו, כאיסור שבני ישראל קיבלו על עצמם.
ואכן לפי הכלל שבמסכת סנהדרין, אילו היה משה רבנו חוזר על האיסור לישראל, היה גיד הנשה נאסר על ישראל ובני נח כאחד.
כך גם מילה, משה רבנו לא חזר עליה לישראל אלא אמר וביום השמיני ימול – אפילו בשבת. לכן מילה שייכת רק לישראל ולא לבני מח
ועכשיו מובן גם מדוע סלם בגמטריה סיני. גהר סיני יקבלו בני ישראל עשרה דברות שהם אחת מעל התשע של יעקב. בין ה’ לבין האדם באמצעות התפילה
רבים שואלים מדוע מתיחס יעקב לקבה בדרך זו של משא ומתן, כמו בשוק? והתשובה ברורה. הוא מייסד את הנדר. רוב הקרבנות במקדש הובאו כתשלום של נדר ונדבה. וכן כל סיפורי יעקב סובבים סביב משפט צדק ודינים, והיסוד של דינים וצדק בין אנשים הוא המשא ומתן. יעקב יכנס למשא ומתן עם לבן אודות רחל, ואודות עבודתו כרועה. כאן הוא נכנס כביכול למשא ומתן עם הקבה בצורה של נדר.
ראינו את התנאי והתשלום בנדרו. אך מה לגבי הפסוק האמצעי “והיה הויה לי לאלוקים”? האם זה המשך וחלק מהתנאי, או חלק מהתשלום?
אם נאמר שזה חלק מהתנאי, ההסבר יהיה כך: היות וברכת יצחק נתנה לו בשם אלוקים ולא בשם הויה, כלומר שיזכה לברכה בדין ולא בחסד, יעקב מבקש כאן בתנאי שאכן יצליח לעבור את הגלות כך שמין הדין הברכה תשאר שלו. ותתקים. (הרב שמשון רפאל הירש, ואור החים הקדוש) 0
.אך אם נאמר שהפסוק הוא חלק מהתשלום, ההסבר יהיה שיעקב מתחייב לעבוד את השם במסירות כך שהברכה תתקים ין. או שיעקב מתחייב להוסיף מצווה מעל שבע מצוות של נח ומעל שמונה של אברהם (שבע של נח ועוד מילה). ואכן
כשחזר ארצה הוסיף לבניו את מצוות גיד הנשה שהיא התשיעית בסולם המצוות.
לפי זה החלק האמצעי הוא שבועה שלקח על עצמו להתנהג. ..
כביכול לקח הויה אחד מהארבע והוסיפה כמצווה על עצמו, מילה, שהיא עתה המעלה השמינית בסולם. ומעליה לקח שוב הויה אחת והפכה למצווה תשיעית שהיא גיד הנשה.
ועדיין נשאר לבניו להוסיף עוד מצווה אחת ולקבל עשר דיברות בסיני. ואז בסולם יהיו עשרה מעלות של מלאכי אלוקים ומעליהם הויה.
ואכן את עשרת הדברות אמר אלוקים, בעוד שהויה שכנה על ראש ההר.
ועתה אנו מבינים מדוע אומר בעל הטורים שסלם הוא בגמטריה סיני.
אכן צדקו חזל באמרם שכל הנודר על דעת יעקב נודר. יש בנדרו כל הסוגים – נדר, נדבה ושבוע
לא מרשות ולא מחובה אלא ממצווה
אם אברהם עשה מעשי חסד מתוך רשות, שבחר ללכת בדרכי הויה
ורבקה עשתה מעשה חסד מחובת הלב בלא שתדע את הויה
– הרי בא יעקב ונדר לעשות מעשה של הקבה מתוך מצווה – שהוא בגדר צדקה ומשפט. הדבר מתאים ליעקב שכל מעשיו הם חיפוש אמת ומשפט כלומר מצווה חמישית של בני נח.
נח נאבק כנגד שכפיכות דמים שהם. מצווה שלישית
אברהם נאבק נגד גזל שהיא. מצווה רביעית
ויעקב נאבק עבוור דינים שהיא מצווה חמיישת .
***
ראה שיחה בשנת תשפב שבנויה על המלה ״אלוקים״ החוזרת חמש פעמים