פרשת בהר תשפב
הרב דר צבי אבינר
כיצד מייצגת השמיטה את כל התורה? 0
ידועה שאלת רשי מה עניין שמיטה להר סיני? ותשובתו : ללמדנו שכפי ששמיטה נאמרה בסיני בכללות וכאן בפרוט, כך כל התורה. כלומר שמיטה יצאה מהכלל ללמד על הכלל. והשאלה שרבים שואלים היא מה יש בשמיטה שדווקא דרכה נלמד על כל התורה? הקבה יכול היה כביכול לבחור מצווה חשובה אחרת שתייצג את כל התורה, כגון כבד את אביך ואת אמך!
אלא שאכן יש בשמיטה יכולת ללמד ולייצג את כל התורה. הבה ונראה כיצד
מה מטרת השמיטה? יש לכך הרבה הסברים וטעמים . אפשר לסכמם בדרך הבאה
א השמיטה והשבת
הדמיון בין השביעית לשבת הוא ברור. נחמה ליבוביץ מסכמת כמה פנים:
הסגנון
בשמיטה נאמר (משפטים כג י -יא)
שש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה
והשביעית תשמטנה ונטשת
ומיד אחרי כן (משפטים כג יב) לגבי שבת בראשית:
ששת ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי תשבות
הרעיון
כמו ששבת בראשית היא אות ומזכרת שהקבה ברא את העולם בששה ימים ושבת ביום השביעי.
כך שובת האדם ממלאכתו ביום השביעי,
וכך שובתת הארץ בשנה השביעית
והשביתה היא להשם שנאמר ושבתה הארץ להשם. רק בשבת ובשביעית כתוב הסגנון הזה שבת להשם
׳.
וכמו שהשבת בראשית מזכירה לנו שהעולם מתקדם משישי לשבת, הכוונה לשבת שלעתיד לבא, כך גם
השמיטה מזכירה לנו שהעולם מתקדם מיום הבריאה השישי ליום הבריאה השביעי שהוא השבת.
וכמו שהשבת נכנסת מעצמה, כי כך רוצה הבורא, כך נכנסת השביעית מעצמה והספירה היא דבר טכני בניגוד ליובל שזקוק להקדשת בית דין
אבות מלאכה
כמו שבשבת בראשית יש לה לט אבות מלאכה ותולדות רבות,
כך גם השמיטה יש לה ארבע אבות מלאכה אסורות שהן זריעה, קצירה, זמירה ובצירה, ולכל אחת מהן תולדות רבות
תוספת משישי לשבת
גם בשמיטה נאמר שבת שבתון כלומר יש תוספת משישי לשבת.
אסור לחרוש ולזרוע כבר בשנה השישית לפני בא השמיטה והדבר תלוי בסוג התבואה ולפי מחלוקת רבי עקיבא ורבן גמליאל כפי שמתואר בפרוט בגמרא.
המעבר משישי לשבת הוא באופן עקרוני חשוב מאד כי גם אנו חיים היום במעבר הזה מהיום השישי לבריאה לשבת הנצחית.
ב קשר לגן העדן
יש קו בין המפרשים ובראשם הרב קוק זצל שרואה את השמיטה כמצב חברתי אידיאלי
שבו האדם מישראל נוטש את המרוץ של חיי יום יום ומקדיש זמנו לתלמוד תורה,
ממש כמו בגן העדן. שהרי הגן ניתן לאדם ואשתו לעבדה ולשמרה כלומר לשמור מצוות עשה ולא תעשה, כלומר תלמוד תורה.
מטרת הקמת המדינה לפי הרב זצל היא לאפשר ליהודים לקיים במציאות חיים הדומים לגן העדן עלי אדמות
ג קשר לאברהם אבינו
. מוטיב חשוב בשביעית הוא אדנות הבורא על העולם. כי להשם הארץ ומלואה.
האדמות מופקרות בגלל הפקעתא דמלכא, ולא שהישראלי מפקיר אותם
הקבה הוא זה שנתן את ארץ ישראל לעם ישראל, שנאמר כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם
והוא עושה זאת לא רק כבורא ומלך אלא כאדון שהכל שלו,
כפי שאמר אברהם ״ה׳ א-ל עליון קונה שמים וארץ״ ם
אברהם היה הראשון שהכיר את הבורא כקונה הכל, כאדון שהכל שלו מתוקף היותו היוצר
ולכן קרא לו א-דני, האדון שלי. ומהי המילה אם לא חותם האדון בבשרנו כמו שאומר הספורנו.
ואם הכל שייך לו, הרי שגזל כלשהו הוא פגיעה באדנותו,
ולכן גם עבדות של אדם בכפיה היא פגיעה
באדנות הבורא עלינו. ואין לכן פלא שהשמיטה כרוכה גם בשחרור עבדים בשביעית וביובל.
הבעלות על הקרקע של ארץ ישראל הוא מרכיב חשוב בהלכה כפי שנראה להלן
כי כאשר הקרקע שייכת ללא יהודי לא חלה בה השביעית
ד שוויון חברתי מיעקב
ומרכיב חשוב אחר בשביעית לפי הרמב’ם הוא השויון בין בני אדם.
שמיטת כספים , הפקרת הרכוש שאין כמותה בעולם. פעם בשבע שנים אנו מכריזים על שוויון.
והדבר מתאים ליעקב אבינו שנלחם כל חייו עבור צדק חברתי שנאמר תתן אמת ליעקב .
הוא נלחם כנגד רשע המרמה אותו, נלחם לקבל שכר הוגן עבור עבודתו, נלחם כנגד ראש העיר שאנס את בתו.
שמו ישראל בא משום שנאבק על צדק ומשפט
ה קשר למתן תורה
כלי יקר מדגיש את הקשר של שביעית למתן תורה.
שהרי התורה נתנה לאחר שבע שבועות ביום החמישים.
גם בהר סיני נאסר עליהם לחרוש ולזרוע בהר וביום החמישים שמעו תקיעת יובל.
ו ארץ ישראל
השביעית כשאר המצוות התלויות בארץ מתחילה בביאת ישראל לארץ.
והקפה תלוי בהגדרת גבולות הארץ – מיהושוע או מעזרא.
ביובל חוזרות האדמות לחלוקה של יהושוע, כאילו שהתורה רוצה להקפיא בזמן את הכניסה הראשונה לארץ
כי אז הייתה לארץ קדושה ראשונה שאין חולקים עליה.
ולאחר החורבן השביעית נוהגת רק מדרבנן לפי רבי, ולפי גבולות הקדושה השניה של עזרא
אך לפי חכמים החולקים שם על רבי, השמיטה נוהגת גם כיום מהתורה
וכך סובר הנציב ויתכן שכך סבר המהריט וכך נטה לסבור החזון איש שסוברים שאין כח לגוי להפקיע קדושת ארץ ישראל ולכן אין כל תוקף להסדר המכירה
ז קשר של עם ישראל בארץ ישראל
אין השביעית נוהגת מהתורה אלא בזמן שכל ישראל יושבים עליה, כנוו בזמן הכניסה הראשונה
שנאמר והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם
ולכן משגלו שני השבטים פסקו היובלות והשמיטות מהתורה ומאז נוהגות רק מדרבנן.
כפי שכותב הרמבם בפרק ט הלכות שמיטה ויובל
שאין שמיטת כזפים מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג
ואמרו חכמים שבזמן שאתה משמט כספים אתה משמט קרקע
והיות והיובלות הופסקו לאחר גלות שני השבטים לכן גם אין שמיטת כספים ואין שמיטת קרקע מהתורה
אלא שמדברי הכסף משנה שם יוצא ששמיטת כספים בלבד לא נוהגת אלא ביובל
ושמיטת קרקעות בשביעית א ין לה קשר בהכרח לכך ולכן יתכן שנוהגת גם כיום מהתורה
ולא עוד אלא שאלו החולקים על רבי הקדוש, חכמים, סוברים ששמיטת קרקעות ממשיכה מהתורה גם לאחר ביטול היובלות
המצב האידיאלי שאותו חפצה התורה לשמר הוא כניסת כל ישראל לארץ וישיבתם עליה.
לכן חוזרות האדמות ביובל למשפחות לפי מה שקבלו מזמן יהושוע.
החיבור הזה שהיה בין כנסת ישראל לארץ ישראל בזמן קידושה הראשון על ידי יהושוע הוא זה שהעניק לה קדושה.
ח קידוש בית דין
ישיבת ישראל על אדמתם היא חשובה אך יש כאן מרכיב נוסף והוא
שבכניסת ישראל לארץ הפך בית הדין להיות יפה
והרי בית הדין הוא שסופר את השנה החמישים וקובע שהיא היובל
וכבר למדנו שיום החמיישם לספירת העומר היא חיזוק בית הדין בשרשרת המצוות שבפרשת אמור
וחג השבועות תלוי בספירת בית הדין ומשמעותו כיום מתן תורה תלוי במשמעות שנותנת לו הסנהדרין
והספירה של השנים נעשית בבית הדין והקביעה של שנת החמישית נעשית בידי בית הדין
ואם אין בית דין יפה הרי אין היובל נוהג מהתו
היש לךמצווה אחרת בתורה שתכסה את כל הנושאים שהזכרנו, את כל התורה? ם
תשפג
יש בשמיטה את כל ספר בראשית
זכר לשבת בראשית של אדם ונח
זכר לאברהם שהכיר בבורא את אדון הכל שהכל שלו ואני עבדו.
זכר ליעקב שנדר שכאשר יחזור לארץ, והיה הויה לי לאלוקים – שאפריש מתנות ומעשרות לעניים כחוק ולא מחסד וטוב הלב
זכר ליוסף שמלמדנו למלכות השם והתערבותו בהסטוריה
וגם כמובן זכר למתן תורה