הרב דר צבי אבינר

פרשת בהר : האם שמיטה מיצגת את כל התורה

 

 

0 “וידבר הויה אל משה בהר סיני לאמר

דבר  אל בני ישראל ואמרת אליהם

כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם

 ושבתה הארץ שבת להויה” (כה’  א-ב) 0

 

 ידועה שאלת רשי: מדוע מחזירה אותנו הפרשה למעמד הר סיני בעוד ששאר ספר ויקרא נאמר למשה בשנה השניה ליצ”מ  “מאוהל מועד” ? ומדוע ההדגשה שהשמיטה ניתנה בהר סיני? והרמב”ן מעיר שאמנם מזכרת השמיטה כבר בפרשת משפטים שנאמר “והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך” אך שם הצווי הוא כללי בעוד שכאן מפרשת התורה את השמיטה לפרטיה.   א”כ בהר סיני ניתנה השמיטה בצורה כללית ופרטית.  ומדוע נזכרה כאן בויקרא? כפי שרש’י אומר: ללמדנו שכל המצוות, אפילו אלה שחזר עליהם במדבר, נאמרו כבר בסיני  בכלל ופרט .   והרמבן מוכיח זאת מסיום הספר ויקרא שנאמר שם “אלה המצוות אשר צוה הויה את משה אל בני ישראל בהר סיני” (כז’ לד) 0

א”כ נבחרה השמיטה ליצג את כל התורה. אך מה יש בשמיטה שאין במצווה אחרת? מדוע נבחרה דוקא היא ליצג את כל התורה(שואלים אוה”ח ומפרשים רבים) ?  התורה יכלה לבחור למשל במצווה אחרת שניתנה בסיני ב אופן כלל כגון כיבוד אב ואם, ולחזור עליה בפרטיות כאן ללמדנו על כל התורה! מדוע בחרה התורה בשמיטה דוקא? 0

וסביר להניח שאכן יש בשמיטה יצוג לכל התורה. האם זה נכון?  הבה נראה

 

 

 

  (א) קשר לסיפור הבריאה ושבת בראשית

 

0 “ושבתה הארץ שבת להויה” – השביעית מוצגת כאן במקביל לשבת בראשית. המלה ‘שבת’ חוזרת כאן שבע פעמים.  וכן הסגנון זהה לשמירת שבת  שכן כאן בשמיטה כתוב

0 “שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה

ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ

 שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור , את קציר ספיח קצירך לא  תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור

 שנת שבתון יהיה לארץ”.  0

 

ובשמירת שבת כתוב  באורח דומה: “ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ובים השביעי שבת להויה אלוקילך לא תעשה בו מלאכה.” 0

 

הדמיון בין שביעית לשבת נראה גם במבנה המצוות: בשביעית יש אבות מלאכה (זריעה, זמירה, קצירה, בצירה) ותולדות של כל אחת, בדומה לל”ט אבות מלאכה ותולדותיהן בשבת בראשית.  0

כאך הדבר המקשר ביותר את השמיטה לשבת הם המילים:  “ושבתה הארץ שבת להויה”. כאן בפרוש קושרת התורה את השמיטה לשבת. כשם שהשבת היא קודש להויה כך היא השמיטה וכשם שהויה נח בשבת כך גם הארץ. . .

אך כיצד שובתת הארץ? יש אומרים שזוהי מטפורה, דרך דיבור. הארץ אינה יכוללה לשבות ממש. אבל רש”י מפרש “שבת להויה- לשם הויה”. בשבת שובת הקב”ה עצמו, אך בשמיטה שובתת הארץ, נחה מעיבוד כשהדבר נעשה לשם הויה. כלומר שנזכור את הויה השובתת בשבת. .

הדגש הוא איפא על הזכירה, על הכוונה. אדם שובת מעבודת הקרקע כאשר מחשבתו מוסבת לשבת.

אך ניתוח זה אינו שלם. שבת בראשית היא חובת גברא, המוטלת על האדם, ואין היא מעניקה כל קדושה לחפץ כלשהוא בשבת.   איסור מוקצה בשבת למשל חל על האדם, שאסור לו לגעת בחפץ מסוים אך לא משום קדושת החפץ. עצמו .  בניגוד לכך השמיטה היא דין החל  גם על האדם וגם על הארץ. על האדם נאסרות ארבע אבות המלאכה בקרקע וגידוליה  ומצד שני חלה על פירות הארץ קדושת שביעית.

מהי קדושת פירות שביעית? יש מסכת שלימה של דינים כיצד להזהר באכילתם. למשל יש לאכלם בלי להרסם  יש שאלה הלכתית כיצד לקלפן וכיצד להזהר בשיירים שלהם. שלא להשליכם לפח אשפה רגיל אלא לפח מיוחד, וכדומה.  וכן אסור לעשות בהם סחורה וכדומה.

אך הקשר של השמיטה לשבת עמוק יותר. “ושבתה הארץ שבת להויה” יכול  להתפרש שהארץ עצמה נכנסת לשבת. כיצד? וכאן אנו חוזרים לסיפור הבריאה בבראשית. שם מוצגת השבת כיום הבא של הבריאה, שבת של העתיד לבא. אנו חיים עדין ביום השישי כלומר בתקופה השישית של הבריאה, ומתקדמים ליום השביעי,   ליום הבא של הבריאה שאז הארץ והיקום כולו ישתנו, הכולם יכנס  לשבת. לא יהיה עוד מוות וגם לא לידה. אלוקים ישבות ממלאכתו בעוד הויה תשלוט ללא מצרים ובגלוי. השמיטה איפא מסמלת  כניסת הארץ לשבת של העתיד לבא ששם העולם ישתנה ויזכה למנוחה ניצחית. . 0

 .    .והדברים הללו נוסכים נופף מיוחד בשמיטה כזכר לסיפור הבריאה.  הארץ שובתת משום שיש בורא עולם השובת בשבת.  ועל האדם לזכור את את הבורא והבריאה, בכלל ובפרט.  כלומר לא רק שיש בורא, אלא לזכור שמותיו שהם אלוקים והויה כפי שמתואר בפרוט בפרק א בראשית.  על האדם לזכור שהקב”ה ברא את העולם במידת דין אלוקים, כדי לעמוד בדין. וגם  כי  מידת הרחמים הויה  נכנסה לעולמנו מהשבת ליום השישי כפי שנראה בכתוב בפרק א’. ועל האדם השובת בשמיטה לזכור שנעשה בצלם אלוקים ועליו לחבר שם הויה עם שם אלוקים בחייו ומחשבותיו ולהיות אדם משלם “בדמותנו וצלמנו.”  כפי שרשי אומר שהיה לקב”ה צלם ודמות בדמיונו של אדם שלם שאל הדמות השן על האדם לשאוף  להיות. 0

וכשהוא נזכר בפרשת הבריאה על האדם  לזכור שנברא לעמוד במבחן עבודה זרה שנאמר  “נעשה אדם” בלשון רבים כפתיחת פתח לעובדי עבודה זרה לחשוב  שיש יותר מבורא אחד. ולכן מסיימת פרשת בהר במילים “לא תעשו לכם אלילים ופסל מצבה לא תקימו לכם…אני הויה אלוקיכם.”

בסיכום עד כה השביעית דורשת מהאדם לזכור את הבורא, שמותיו ומידותיו. וכן עליו להתחזק נגד יצר  עבודה זרה.

 

 

 0 (ב) האם יש קשר בין שמיטה לסיפור גן העדן וגילוי עריות

 

  מהנאמר  שהארץ תשבות לשם הויה נשמע שהשנה הוקדשה לאפשר לאדם להתמסר לימוד תורה ללא דאגה לפרנסתו.  הרב קוק זצ”ל הרחיב על כך בספריו: במשך שנה מקדישה האומה את עצמה ללימוד תורה בשלום  ושלווה ללא מסחר והתחרות כשפרנסתו מבטחת מהבורא. שהרי בשנה השישית תכפיל הארץ יבולה. יש לזכור שבשמיטה ההקהל נהוג כאשר כל העם מתכנס לבית המקדש לשמוע את המלך לומד וקורא בתורה. השמיטה לפי זה היא מצב אידיאלי, מעין גן עדן עלי אדמות. . 0

אך מה גרם לאדה”ר להפסיד את גן העדן? בגלל שעבר על מצות הבורא שלא לאכל מהפרי, ובגלל טומאת הנחש בחווה, הווה אומר בגלל עבודה זרה (ברמה של מרידה במלכות) וגילוי עריות.

ואכן כל חברה החיה בתנאים של גן העדן כשהפרנסה מובטחת ללא דאגה גוררים סכנה של פריצות וגילוי עריות. השמיטה היא הכרזה שאפשר להלחם בכך, שאפשר להקדיש את שנת השבתון לעליה רוחנית.

 והראב”ע יאומר כי יש דמיון בין שביעית לגיולוי עריות, שכן שניהם גורמים גלות.

 

 

 0 (ג) היש קשר בין שפ”ד לשביעית

 

לפי המסורת מתן תורה אירע  50 יובלות לאחר הרצח הראשון של הבל ביד קיין.  יש אומרים שהבל עצמו היה בן 50 כשנרצח.  לפי זה  מתן תורה הוא התיקון לשפיכות דמים. ומאחר ויובל הוא שבע שמיטות הרי לך קשר בין שפ”ד לשמיטה.0

התורה מזדהה עם קרבן הרצח, הבל.  לכן בחג מתן תורה, שבועות, אנו מקריבים שתי כבשים כזכר לצאנו של הבל. היובל (והשמיטה ) מזכירים לנו את הרצח הראשון והמאבק כנגד שפ”ד. ולכן אנו מפקירים את פרי האדמה לעשות ההפך מקיין שהביא מפרי האדמה.   0

 

 0 (ד) היש קשר בין נמרוד לשביעית

 

סיפור נמרוד ומגדל בבל מתחיל כאשר לארץ יש “שפה אחת ודברים  אחדים”, כלומר במצב אידיאלי של שיתוף ואחווה. בני נח חילקו את העולם בינהם,וכל איש ישב בשלום על אדמתו ועבד אותה ללא עוררין. לפי רשי היתה ברית בינהם שאיש לא יכנס לתחום חברו ולא תפלוש אומה לשכנתה.  כל העולם דיבר שפה אחת, עברית, ושמרו אותם דברים שהם שבע מצוות בני נח. 0

 

על רקע המצב האידיאלי הזה צמחה מלכותו של נמרוד.  הוא היה “גבור ציד לפני הויה” כלומר ידע לצוד בני אדם בפיו.  ידע לדבר אל בני אדם והבין את ליבם ומאויהם וכך עלה לגדולה. התורה מספרת שכאשר התגלתה טכנולוגיה חדשה של עשיית לבנים, הוחל בניין בתים וחומות. נמרוד הקשוב לרחשי לב הבין שבני אדם נמשכים לעלות בדרגה ולעשות לעצמם שם בארץ.  בחווה המשפחתית אדם מוגבל ברכישת  מעמד ורכוש, אך כאשר הוא מצטרף לפרויקט גדול  כלכלי הוא יכול לעלות בדרגה והשמים הם הגבול.  הארכיולוגיה מוכיחה שהפירמידות במצריים לא נבנו על ידי עבדים אלא על ידי צעירים שבאו למפעל הבניה מכל קצוות המדינה.  שם על המפעל נהנו מאוכל טוב, מחברה טובה וכן הכירו זה את זה ובכך נוצרה המדינה.  ובדומה לכך איפשר מפעל הבניה של מגדל בבל לאדם להצטרף  למנגנון חברתי, לעלות בדרגה וביומנות ולעשות לעצמם שם כפי שהכתוב אומר. ככל שעלה המגדל לגובה כך עלתה סמכותו של היושב בראש הוא נמרוד. כך הפך נמרוד לדיקטטור  הגדול בתולדות האנושות ללא שהרים חרב וללא צבא ומשטרה.  כוחו היה מבוסס על שכנועו, על הבנתו לרוח האדם ועל ידיעתו כיצד לספק את הרוח הזאת.0

התורה מספרת שדבר לא היה עוצר את המגדל מלעלות שמימה.  אך היה בו חסרון אחד: ככל שהבניין עלה לגובה, כך נעשה הפרויקט אכזרי. כשפועל נפל מקומה גבוהה בכו הפועלים על הלבנה שנשברה ולא על חברם שנפגע . לכן כעסה מידת רחמים, הויה, וטרפה את קלפי נימרוד. על ידי כך שבילבלה את שפתם היא פגעה ישירות בכוחו הריטורי והקהל התפזר

מגדל בבל הוא סמל לכל מפעל כלכלי המבוסס על היררכיה של מנהלים ופועלים. ככל שהמגדל עולה בגובהו כך עולה עמדתו של המנהל,.בדומה לנמרוד.   למעשה כל מפעל כלכלי עובד על מעגל סגור של שירותים וסחורות הזורמים בכוון אחד וכסף הזורם לכוון ההפוך. תוך כדי כך נבנים נכסים המעלים את המגדל כלפי מעלה.  היושב בראש המגדל זוכה לנכסים ולעושר ולמעמד.   כל חברה מסחרית בימנו דומה למגדל בבל בזעיר אנפין

השמיטה והיובל באו להלחם בכל זה.  השייטה מבטלת חובות כספיים והיובל מחזיר האדמות לבעליהן  כך שעושר לא נצבר ללא גבול. בשמיטה אנו חוזרים כביכול  למצב שבו היתה האנושות לפני מגדל בבל, שכל הארץ היתה דברים אחדים ןכל איש ישב על אדמתו.

 

 

 0 (ה) היש קשר בין השמיטה לאברהם ואיסור גזל

 

חז”ל אומרים שאברהם חידש בזה שקרא לקב”ה “קונה שמים וארץ” שהכל שלו.  עצם מושג הקניין לקרקעות הוא פרובלמטי לפי אברהם.  ליוצר יש זכות בעלות על יצירתו, לאומן על יצירת אומנותו ולאדריכל על הטירה שבנה.  בעלות ניתנת להחלפה במסחר בהסכמה הדדית.  אך כיצד יכול אדם להיות בעל על הקרקע? הרי האדם לא ברא או יצר את הקרקע.  אך יש לאדם זכות לעבוד קרקע מסוימת על יד עצם העבודה בה.  רק הבורא, היוצר, הוא בעל הקרקע.   ובשביעית אנו מכירים באדנות הבורא על קרקעו.

חזל אומרים שאברהם היה הראשון שיחס שם אדנות לקב”ה.  הקב”ה הוא לא רק בורא הקרקע אלא בורא בכל, כולל אותי עצמי.  כלומר השם א-דני מכריז “שאני עבדו”.  אין מצוות המילה אלא מתן חותם האדון בבשרנו.

אבל אם אני עבדו של הקב”ה, אדון הכל, איני יכול להיות עבדו של בשר ודם.  לכן אנו רואים את אברהם פודה שבויים ומשלח עבדים שנתפסו לעבדות.  ויש כאן קשר ישיר ליובל ושילוח עבדים

. .

 0 (ו) היש קשר בין שמיטה ליצחק

 

אם יצחק מיצג מסירות נפש הרי שאין לך מצווה כה קשה  הדורשת חירף נפש כמו שמירת שביעית.  אין לך אומה בעולם שתפקיר את אדמותיה ותמנע  מלעבדם במשך שנה שלימה או שתי שנים רצופות במקרה של יובל.  אנו יודעים כמה קשה היה לאבותינו לשמור שמיטות תחת שלטון זר הדורש מיסים.  רק  העובדה שהשמיטה כיום נוהגת רק מדרבנן איפשרה לחזל להשתמש בפרוזבול או גם לבטל לגמרי את השמיטה כפי  שעשה רבי ינאי בשעת השמד

 

 0 (ז) היש קשר בין שמיטה ליעקב ומצוות דינים

 

יעקב נאבק כל ימיו על זכויותיו האישיות וכנגד ניצול כספי. הוא נאבק על “דינים” כנגד אלו שאנסו את בתו. ואכן השביעית מצוינת במאבק עבור יושר וכנגד ניצול מעמדי וכספי כפי שנאמר:

0 “וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אלתונו איש את אחיו

לפי  רוב השנים תרבה את מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו

ולא תונו איש את עמיתו ” (כה’ טז-יז) 0

 

 0 (ח) היש קשר בין שמיטה לסיפור יוסף

 

בשיא גדולתו קנה יוסף את אדמות מצרים לאדונו, פרעה, ובכך הפך את המצרים עבדים לפרעה.  היובל עושה את ההפך: מחזיר את האדמות לבעליהם הראשונים בהכרזה שהאדמות שייכות לאדון האמיתי, אדון הכל

 

 

היש קשר בין שמיטה לקידוש השם. (ט) 0

 

עד כה ראינו קשר בין שמיטה לעבודה זרה, גילוי עריות, גזל ודינים, כלומר ששת  המצוות שנצטווה אדה”ר בעדן (נח הוסיף אבר מן החי) מה לגבי המצווה השישית שהיא חיללו השם ?0

על כך עונה בעל הטורים הרואה קשר ישיר בין שמיטה לקידוש שם הויה.  לדבריו פרשתנו היא המשך לסוף הפרשה הקודמת  המספרת על המקלל שיצא ונקב וקילל  את השם המפורש.  השביעית  מתקנת את חילול השם הזה

וראינ לעיל ששמירת שמיטה כרוכה מסירות נפש גדולה ולא כל הדורות יכלו לעמוד בה

.

   .

 0 (י) היש קשר בין שמיטה ליציאת מצרים

 

השביעית צמודה להר סיני הצמוד ליציאת מצרים, שכן עברו 50 ימים או שבעה שבועות בין יצ”מ למתן תורה. וכשם שאנו סופרים שבעה שבועות לעומר בין פסח לשבועות כך אנו סופרים שבעה שנים לשביעית ושבעה שמיטת ליובל.

וכשם שיצ”מ היא סוף לעבדות כך היובל הוא סוף לעבדות שנאמר בסוף פרשתנו “כי לי בני ישראל עבדים” ולא עבדים לעבדים.

 

0  (יא) היש קשר בין שמיטה למתן תורה

 

הרעיון שהשמיטה קשורה למעמד הר סיני הוא יסוד הדיון שלנו לא רק שיש קשר בין שמיטה לשש מצוות אדה”ר אלא גם לכל תרייג מצוות    .

 

 0 (יב) היש קשר בין שמיטה לחטא העגל

 

חטא העגל נתפס גם כרדיפה אחרי זהב. אין כשמיטה סמל למאבק נגד הרדיפה הזאת.

חטא העגל נסלח לישראל ביום הכיפורים. והנה מצווה התורה ששילוח עבדים ביובל יעשה דוקא בתקיעת שופר ביום הכיפורים.

 

 

 0 (יג) היש קשר בין שמיטה לכניסת ישראל לארץ

 

0  “והיה כי תבאו אל הארץ” .כך פותחת הפרשה ללמדנו שאין השמיטה נוהגת אלא כשכל ישראל, כלומר שנים עשר השבטים,יושבים על אדמתם.  לכן משגלה שבט אחד, ראובן, בטלו היובלות והשמיטת מהתורה.  דהינו שהשמיטה נוהגת מהתורה רק כאשר כל עם ישראל  הוא הבעל על אדמותיו. לא רק היחיד מבטל בעלותו על הקרקע בשביעית אלא גם הציבור, עם ישראל בכלל ובפרט. .

 

סוף השיחה