פרשת תולדות תשפא
הרב צבי אבינר
התאומים: היש בחירה חפשית
פרשת תולדות פותחת שרשרת חדשה של סיפורי יעקב. הקו המאחד אותם הוא שבכולם נאבק יעקב על זכויותיו האזרחיות. בראשונה הוא נאבק עם עשיו על הבכורה. בעולם העתיק היה הבכור יורש פי שנים מאחיו, כלומר עניין אזרחי כספי טהור. (כאן עם הבכורה באה גם ברכת אברהם כתוספת. ) לאחר מכן נאבק עם לבן על שרימה אותו בהחליפו את רחל, שלמענה עבד שבע שנים, בליאה. שוב, אין זה עניין דתי אלא משפט אזרחי על רמאות. לאחר מכן הוא נאבק בלבן על זכויותיו לקבל שכר הוגן עבור עבודתו כרועה. שוב, עניין אזרחי כספי טהור. כשהוא חוזר לארץ נחטפת בתו דינה ונאנסת על ידי חמור בנו של ראש העיר, שהוא עניין אזרחי משפטי טהור. בכל הסיפורים הללו אין יעקב נלחם עבור האמונה או להפצת הדת. שלא כאברהם אין הוא מושלך לאור עבור אמונתו, ושלא כיצחק אין הוא מועלה על העקידה. כל מאויו הם לחיות בשלום ולחפס צדק חברתי. במילים אחרות הוא נלחם עבור דינים, שהיא מצווה חמישית של בני נח,
סיפורי אברהם לעומת זאת סובבים כפי שראינו סביב גזל. כל הקבוצות שפגש בארץ במסעיו עסקו בגזל. עם מלך סדום הוא מסרב לחלוק מחוט ועד שרוך נעל, כי מלך סדום היה אלוף הגזלנים. לקב”ה הוא קורא “קונה שמים וארץ” אדון שהכל שלו., ולכן גזל אסור. כלומר אברהם נלחם בגזל שהיא מצווה רביעית של בני נח.
ולפניו נח שנאבק בדור מלא חמס שהוא שפיכות דמים וגזל. כל ברית הקשת מבוססת על חוקי שפיכות דמים, שהיא מצווה שלישית של בני נח (ואדם הראשון.)
ץולפני כן בגן העדן הסיפור סובב סביב גילוי עריות. איסורי גילוי עריות לבני אדם (ולבני נח) נתנו בפסוק על כן יעזב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבששר אחד. חווה חטאה בגילוי עריות אם נקבל ששהתה עם הנחש למרות שהיתה נשואה לאדם. כלומר סיפור גן עדן עוסק במצווה שניה של בני נח.
ולפני כן פרק א’ בראשית מציג את האפשרות של עבודה זרה בכך שהאלוקים אמר בלשון רבים נעשה אדם. כלומר מצווה ראשונה של בני נח.
לכן ספר בראשית הולך בשרשרת המצוות של אדם הראשון לפי הסדר מצווה אחר מצווה. כעת בתולדות פותח המקרא את סיפורי יעקב הסובבים סביב המצווה החמישית והיא דינים או עשית צדק. להלן בחטיפת דינה אמנם אומר הרמבן כי אנשי שכם חטאו בדינים והוא מרחיב על כך. .
ויש בסיפורי יעקב גם חוט מקשר שני והוא המעבר מיעקב לישראל . כלומר עם ישראל או כנסת ישראל נוצרת כאן. בתחילה כאדם אחד ששמו הוסב לישראל, ועשרת בניו מהווים את המניין הראשון, ומשם במצרים מתפתח עם ישראל. בפרשה הקודמת וירא ראינו שלאברהם היתה בת ושמה בכל, והיא כנסת ישראל. כאן היא נולדת.
ונשים לב שכנסת ישראל נוצרת תוך כדי מאבק לצדק חברתי. לא מאבק על אמונה, אלא דוקא מאבק על צדק חברתי. ואכן אין עם בעולם שסבל כל כך משקרים ועוות משפט . זה גורלנו מאז שנוצרנו, מאז יעקב אבינו ועד ימינו. .
כפי שראינו דינים היא מצוות עשה היחידה של בני נח. המצווה כוללת הקמת בתי משפט והעמדת שוטרים ודין אמת. מטרת משפט צדק היא לחפש את האמת ולהוציאה ברבים. שהרי בין שני הצדדים אחד אומר אמת והשני משקר. מטרה שניה היא להשליט את הצדק, שהרשע בדין ישלם לזה שהוצדק בדין. משפט צדק מחזיר את עוות הצדק על כנו.
אך רדיפת צדק יש בה מעלה עצומה כי השופט עושה את עבודתו של האלוקים מידת הדין. לכן גם שופטים בשר ודם נקראים אלוהים. בעשיית צדק אנו מחקים את האלוקים. כלומר על האדם לחקות את הבורא שנאמר בצלמנו וכדמותנו. כך אנו מחקים את מידת הרחמים כאשר אנו הולכים בדרכיה, מה הוא רחום אף אתה רחום וכו’. את האלוקים מחקה האדם כשאנו בוראים משהוא חדש כגון מחשב, או כאשר הוא יושב בדין צדק. שהרי בפרק א’ בראשית האלוקים הוא בנאי ושופט. ודרכו של האלוקים הוא למצא את האמת שכן חותמו אמת. והוא שופט לפי הצדק המחלט ולא רחמים. כך גם על שופטים בשר ודם לחפש קודם כל את האמת ורק אחר כך להפעיל את רחמיהם לפי הצורך.
יוצא שמציאת האמת בדין הוא הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעשות כי בכך הוא מחקה את האלוקים. וכבר אמרו (הרב השל ) שבזה שונה התורה מכל דת אחרת בעולם, שכן אין לך אומה ולשון שהעלתה את חיפוס אחר האמת והוצאת דין צדק למעלה דתית כה גבוהה. בכל העמים משפט צדק הוא עניין בין אדם לחברו בלבד. האלילים עוסקים בכוחם ובעניניהם , ואין הם מתענינים בתביעות כספיות של בני אדם. לא כך בתורה.
הבה ונזכור כל זאת כשאנו עוסקים בפרשתנו. שרשרת סיפורי יעקב פותחת בלידת התאומים , שתראה לנו עד כמה מגבלת יכולתנו לחקות את האלוקים.
ווהנה התורה לא פותחת בתאומים עצמם אלא בהוריהם, יצחק ורבקה, כאילו לבשר לנו שאופי התאומים נקבע על ידי ההורים. נראה כיצד.
שני צדיקים
אלה תול0דות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. (כה יט)
החידוש בפסוק, אומר רשי, שיצחק היה דומה לאברהם באופן פיזי. לכן היה ברור לכולם שהוא בנו של אברהם למרות גילו המפלג של אברהם. וגם מבחינה רוחנית היה יצחק צדיק כמו אברהם , שלא חטא.
על ההורה השני, רבקה, אומרת התורה
ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי, מפדן ארם, אחות לבן הארמי לו לאשה (כה כ) 0
מדוע שמו בתואל? משום שעינה בתולות, אומר המדרש. וכן היה ארמי, אותיות רמאי, שהיה מרמה אנשים. וכך גם לבן הארמי הרמאי , שהיה אלוף הרמאים. נשים לב שאין התורה אומרת שעבדו אלילים אלא על שעסקו ברמאות ואונס נערות , שהם ענינים משפטיים אזרחים. רבקה גדלה בבית משחת ובכל זאת היתה צדקת, כשושנה בין החוחים אומר המדרש. כיצד יתכן דבר כזה? כיצד גדלה צדקת בין רשעים כאלו? האם הקב”ה עשה זאת. או הטבע? נחזור לשאלה זאת כשנדון בתאומים.
.ויעתר יצחק להויה לנוכח אשתו כי עקרה היא (כה כא) 0
לאחר עשר שנות נשואין ללא ילדים , שני הצדיקים רבקה ויצחק עומדים בתפילה, כל אחד בקרן זוית אחרת . הוא מתפלל עבורה שתלד, והיא עבורו שיזכה לבנים. למי מבין שניהם ישמע השם?
ההגיון אומר שהקב”ה ישמע לרבקה. שהרי היא באה מרקע איום מבחינה רוחנית ובכל זאת היתה צדקת. עליה היה לעבור דרך כדי להיות צדקת, וזה בניגוד ליצחק שגדל בבית קדוש ולא היה חשוף לעוול שרבקה היתה חשופה. . והרמבם בשמונה פרקים אומר שכאשר משוים אדם החזר בתשובה לאדם שלא חטא מימיו ושלא היה חשוף לחטא, זה שחזר בתשובה גדול יותר. הוא מגיע למעלה מכסא הכבוד, בעוד שאדם שלא היה חשוף לחטא יגיע עד כסא הכבוד.
הסיבה להבדל היא שהחוזר בתשובה עומד כל ימיו מול זכרונות העבר הרודפים אותו. הוא נלחם בהם כל ימיו. כך למשל נלחם ריש לקיש כל ימיו בעברו כגלדיטור. וכך גם היה על רבקה להלחם כל ימיה במה שראתה בבית אביה בילדותה. להלן נראה שכאשר סבלה בהריון חשבה להפיל, כפי שבודאי ראתה בבית אביהשעינה בתולות. היא גם זאת שיעצה ליעקב להתחפש כעשיו ולרמות את אביו, כפי שראתה בבית אביה ואחיה הרמאים. זכרונות מבית אבא לא עזבוה לעולם. ולכן כשהיא נשארת צדקת, הרי גדולה היא מיצחק שלא חטא ולא ראה חטא בבית אביו.
כלומר רבקה היתה גדולה מול אדם אחר שלא חטא. אך ליצחק היתה זכות אבות, שהכריעה את הכף עבורו. ולגן נאמר “ויעתר לו הויה ותהר רבקה אשתו”. ורשי אומר במפורש מכאן שגדול צדיק בן צדיק מצדיק בן רשע.
והנה בעל התניא בפתיחה לספר הבינונים דן בתאומים יעקב ועשיו. לפי שיטתו רבקה היא “צדיק ורע לו”, כלומר צדיק שעדיין יש בו יצר הרע ומשיכה לרע רק שהוא מתגבר עליו במלחמה פנימית.. הצדיק ורע לו יכול לעלות דרגה נוספת ולהיות “צדיק וטוב לו” כשהרע נשרף לחלוטין מלבו. צדיק כזה הוא בן עליה והוא נדיר מאד בדורו. הדרגה הזאת קשה מאד להשיגה כי על הצדיק לשנות את לבו לחלוטין. אך גם הדרגה של צדיק ורע לו היא גבוהה מאד כפי שראינו אצל הרמבם. אלמלא זכות אבות של אברהם היתה רבקה גוברת על יצחק והקבה היה שומע לתפילתה.
מכל מקום, הבדל הזה בין ההורים תבטא בהבדל בין התאומים. הבה ונראה.
צדיק ורשע מבטן
ויתרוצצו הבנים בקרבה (כה כב) ם
לפי רשי הבנים התרוצצו כי היו שונים זה מזה, אחד צדיק שרצה לצאת ללמוד בבית מדרשו של שם, והשני רשע שרצה לצאת לעבוד עבודה זרה. וכן להלן בפסוק “והנה תומים בבטנה ” אומר רשי שהיו תומים כלומר שלמים, אחד צדק ואחד רשע מבטן. גורלם נקבע כבר ביצירתם. ואכן לאחר מכן “ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אוהלים” כלומר למרת ששניהם גדלו באותו בית ולמדו אותה תורה , בגיל שלש עשרה פנה איש לדרכו (מדרש). עשיו היה ציד בפיו כלומר שיקר את הוריו והתחזה לצדיק, למרות שעבר על כל שבע מצוות בני נח. ויעקב לעומתו ישב באהלי תורה משום שכך שאפה נפשו.
אבל אנו עוסקים לא רק בזוג התאומים אלא בזוג לאומים. שכן רבקה אמרה למה זה אנכי- ורשי משלים את החסר ואומר למה זה אנכי בהריון כלומר שקלה את האפשות להפלה, למרות שהדבר אסור בדיני נח בברית הקשת (שופך דם האדם באדם, דמו ישפך). . היא שאלה את שם, שאמר לה לא להפיל כי שני גויים בבטנך. ולא עוד אלא רב יעבוד צעיר. אפשר לקראת את הנבואה הזאת בשני אפנם הפוכות – או שהרב, הבכור יעבוד את הצעיר, או שאת הרב יעבוד הצעיר. היא לא ידעה בברוו מי הבכור ומי הצעיר, ומי יעבוד את מי. רק שהבינה לאחר מכן שיעקב הוא זה שזכאי לקבל את ברכת אברהם, ועוד נחזור לכך.
ואם נקבל את הרעיון שהתאומים היו שונים זה מזה מבטן, צצה לה שאלה נוקבת עד תהום- היכן הבחירה החפשית? אם גורלו של אדם נקבע ברחם, אם הוא אמור להיות צדיק או רשע מבטן, מה ערך יש לתורה? מדוע שהאחד יקבל שכר כצדיק והשני יענש כרשע?
ויתר על כן: היכן הצדק של הבורא, האלוקים?0
ואין לאמר שההבדל בין התאומים רחוק מהמציאות . שכיח לראות גם בימנו תאומים לא זהים שאפיים הפוך אחד מהשני. אני הקטן ראיתי זוג תאומים כאלו שגדלו באותו בית אוהב, למדו תורה באותו בית ספר ולמרות זאת אחד גדל צדיק והשני עבר לסאן פרנסיסקו ושם חי חיים משחתים. כל המאמצים בקהילה לשנות את דרכיו לא עזרו. .
עשיו יכול היה לטעון לקבה הרי אתה עשית אותי כך, מדוע אני נראה רשע בעינך?ם
הרמבם: יש בחירה חפשית מלאה לכל אדם
. .
בהלכות תשובה אומר הרמבם – בעקבות רסג – שלא להאמין לטפשים שטוענים שאדם נולד להיות צדיק או רשע. דבר זה נוגד את התורה שחוזרת ואומרת שיש בידנו לבחור בין טוב לרע. לדעת הרמבם גם אדם שנולד עם נטיה רעה זו או אחרת היכולת בידו והחובה לבחור בטוב.
כסף משנה: יש עדות שאופי האדם נקבע בבטן אמו
אבל כסף משנה שנכתב כידוע על ידי מחבר השולחן ערוך, רבן יוסף קארו, משיג על הרמבם ותוהה – מה לגבי יעקב ועשיו? וגם לירמיהו אומר הקבה “מבטן יצרתיך, נביא לגויים נתתיך”. אם כך, היכן הצדק האלוקי? ם.
בעל התניא
בעל התניא בפרק ראשון הדן “בבינונים” מחבר את שת השיטות ובכך מציל את הצדק האלוקי. הוא מסכים עם כסף משנה שאופי האדם נקבע ברחם אמו, אך גם מסכים עם הרמבם שלאדם יש בחירה חפשית לעשות כרצונו. .
עשיו לפי בעל התניא אמנם קיבל מטען גדול של תאוות, אך היה בידו היכולת לעשות כרצונו. אם אכן היה בוחר בטוב, היה הופך לצדיק שרע לו, יותר גדול אפילו מרבקה. או אז היתה נשמתו עולה מעל לכסא הכבוד, למקום שנשמת יעקב לא היתה מגעת כי לא היה עליו להאבק כדי להיות צדיק.
היוצא מדגריו למשל יש לאמר לאדם הומוסקסואלי שלמרות נטיתו עליו להתגבר על יצרו ויש בידו היכוללת לעשות כך. אזי ייהיה שכרו גדול. מאד. אך המציאות המרה מלדמדת שהדבר בלתי אפשרי והאדם ההומוסקסואל נידון לחיים חסרי אושר, דבר הנוגד את זכיותיו הבסיסיות. והרי אנו עוסקים בצדק ובזכיות האזרח
רבי יהודה הלוי
ריהל מסביר את הצדק האלוקי ביצירת התאומים מזוית אחרת. בספר הכוזרי אומר ה”חבר” למלך שעם ישראל הוא מין מיוחד שונה משאר האדם. “ישראל בין העמים כ”לב בין האברים”. ם
החבר מסביר למלך כי האלוקים ברא את הטבע באופן שהיצורים עולים בחשיבותם ובשכלם בהדגה בתחילה דומם,אחר כך צומח, חי ומדבר כלומר אדם. אין הדג יכול לטעון כנגד הבורא מדוע אין לו שכל של קוף. העובדה שלדג ישל פחות שכל מהקוף נובעת ממקום הדג בסולם הבריאה (בשפתנו מקומו באבולוציה.) אין כאן חוסר צדק כלפי הדג אלא להפך, זה הצדק מצד הבנאי האלוקי.
כאן בהולדת התאומים חל התהליך הטבעי של הפרדת ישראל מהעמים. יעקב שונה מעשיו כי כך רצה האלוקים כבנאי. ומיעקב ואילך יהיה עם ישראל שונה מיתר העמים. והשינו הזה היה הכרחי על מנת שיקום מין חדש של האדם שיוכל לספוג כראוי את התורה. גוי שלמד תורה לא יבין אותה כפי שישראל מבינים. וכבר אמר דוד המלך שישראל הם רחמנים, בישנים וגומלי חסדים, שהם תנאי הכרחי לקבלת התורה
בשיטה זאתשל ריה:ל דבקו רבים במשך הדורות, ביניהם המהר”ל מפרג. בעל התניא אימץ גם את הגישה הזאת ובכך חיבר את כל התשובות לעיל למקשה אחת. וגם הרב קוק זצ”ל כתב בהרחבה אודות אופיה המיוחד והעדין של האומה הישראלית, שאין לה ביטוי הולם אלא בארץ ישראל.
ישעיה ליבוביץ
ג אך גישה זו של ריהל והרב קוק נראתה גזענית מדי בעיני רבים. דוברם הראשי בזמננו היה פרופ’ ישעיה ליבוביץ זצ”ל.שטען כרמבם שאין כל מבנה נפשי מיוחד בעם ישראל, והתורה לא נתנה לנו למפני שאנו קדושים אלא להפך, אם נשמור את התורה נהיה קדושים כפי שכתוב קדושים תהיו, כלומר קדושת ישראל תלויה בשמירת מצוות.
בסיכום
כאשר אדם נתבע בבית דין של מטה, השופט רואה את העובדות ומחליט אם הנאשם זכאי,כלומר צדיק בדין, או חייב כלומר רשע בדין. שופט בשר ודם אינו יכול לרדת לאפיו של הנאשם ולנסיבות הנפשיות למעשיו (אלא אם כן הנאשם חולה נפש וכדומה.)ם
אך הנאשם עומד גם בפני בית דין של מעלה, וכאן יש חשיבות למבנה הנפשי שלו, ולעצם ברייתו. רק האלוקים יכול לרדת במשפט לרמה הפנימית הזאת שבנפשנו. דומה שכאן, בהתחלת השרשרת של מאבק יעקב לצדק ודינים, מזכירה לנו התורה את מגבלות האדם כשופט אמת. אמנם שופט בשר ודם נקרא אלוהים, אך המרחק בינו לבין האלוקים בורא עולם הוא כמרחק שמים מהארץ.