שפת אמת תזריע: האדם לפני ואחרי הכול

שפת אמת תזריע תשפד

הרב צבי אבינר

האדם לפני ואחרי הכול

 

 

 

תרסא

בפסוק אדם וכו׳ – על פי המדרש אחור וקדם צרתני – כי נשמה חלק אלוקי ממעל והיא בבחינת קדם שקדמה לעולם. ולכן כ׳ ויטע בגן עדן מקדם וישם שם את האדם

אחור פרשו כאן אחרון. קדם פרושו ראשון. כיצד היא קדמה לעולם? מסיפור גן העדן – שנאמר ויפח באפיו רוח נשמה ויהי האדם נפש חיה. ומתי אירע הסיפור?

 

ובאמת באדם הראשון כן היה, שנברא אחרונה – אחור לכל המעשים, ומיד הניחהו בגן העדן מקדם

 לפי פרק א׳ האדם נברא אחרון לכל המעשים, ולפי פרק ב׳ נטע הקבה גן מקדם שהוא קודם לכן המעשים

והמדקדק רואה שהדבר מוסבר בפסוקים עצמם שכן כתוב בהקדמה לגן העדן

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם

ביום עשות  יהו״ה אלוקים ארץ ושמים

 

הפסוק מתחיל בשמים וארץ –  בריאה כמו פרק א׳

וממשיך בארץ ושמים – עשייה בכוון ההפוך – ארץ ושמים

דהיינו בתחילה עלה במחשבתו – של האלוקים – לברא עולם לפי הסדר של שמים וארץ

ֿֿ

 

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ

עלה במחשבתו

אלוקים  שמים  א—ב—ג—ד—ה—ו

כאן בדיאגרמה רואים את האלוקים לבדו – מידת הדין לבדה – כשהיא בוראת את ששת הימים לבדה.  כך בראה עולמות אחרים והחריבה אותם ,  אומר רשי. הפעם יש שינוי  –

 השינוי הוא שהפעם לפני  בריאת האדם, אלוקים  ראה שאין העולם מתקיים תחת מידת הדין לבדה, במיוחד כאשר יש בו יצור בעל בחירה חופשית ויצרים, ולכן החליט לשתף עמו, הפעם, את מידת הרחמים בבית דין חדש של מעלה. הדבר יאפשר לאדם לשרוד במשפטו.

לכן שינה את דרכו ובמקום לצוות יהי אדם, פנה  בלשון רבים   – למידת הרחמים – ואמר נעשה אדם וכו׳, שיתף עמו את מידת הרחמים.  יחד, כאחד, הם ישלטו בעולם ויכוננו אותו, ויעשו אדם בצלמנו וכדמותנו.  הדם יהיה בצלם אלוקים ויהיה בו לב שיכול לשכן בו את מידת הרחמים

זו הייתה כביכול ההזמנה לשיתוף.  בסוף הסיפור התורה מראה מה שקרה. מידת הרחמים אכן נכנסה לעולמנו מהשבת שלה לתוך יום השישי כפי שמורה הציור הבא המבוסס על בעל הטורים:

 

שיתף עימו מידת הרחמים

  אלוקים שמים א—ב—ג—ד—ה—-ו  —יה/וה…שבת

                                                      נעשה

                                                       אדם.

 

כאן אנו רואים שמידת הרחמים נכנסה רק בחלקה ליום  השישי -רק י-ה, בעוד שהחלק ו-ה עדיין בשבת.  יהיה זה האדם שימשוך את כל השם הגדול יהו״ה לתוך עולמנו שנאמר יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעולם שברא כרצונו

עד כאן הסיפור של פרק א.  מה שבבראשית עלה על מחשבתו ומה שאירע כאשר שיתף עמו מידת הרחמים

אבל פרק ב׳ ממשיך את הסיפור ומתאר שכאשר באה מדה״ר לבית הדין חל שינוי כביכול בסיפור האדם.  לפי פרק א היה האדם אמור להופיע לאחר כל שאר החיות, שאר הדברים כמו שאומר בעל שפת אמת. אבל כשהופיעה מידה״ר הוחלט לאפשר לאדם להתקדם לשבת הנצחית – לא מהעולם  הזה אלא מגן העדן, בלי שיהיה חשוף אי פעם למלאך המוות ולרוע.  זוהי תרומתה של מידת הרחמים שחפצה הייתה לחשוך לאדם את הסבל .

אלוקים הסכים כי מה שחשוב לו הוא שעולמו יכנס לשבת, שנאמר ויכולו השמי והארץ , שכלתה נפשו כביכול להיכנס לשבת כפי שחתן  כלתה נפשו לראות את כלתו. שנאמר לכה דודי לקראת שבת המלכה

גן העדן איפא הוא  תרומה של מדה״ר לחשוך לאדם את החשיפה לרע על פני האדמה בעולם המעשה.

לכן יצר ״הויה אלוקים״ את גן העדן לאדם כמסלול תחליפי לשבת.

בהמשך לפרק א׳ מופיעות שתי המידות צד בצד בהסכמה מלאה ובאהבה שמימית כאמא ואבא ליצור את האדם בגן שהוא בעולם היצירה, בשפתנו כאילו על מסך המחשב. כך יעשה ארכיטקט לפני שיבנה משהוא בעולם העשייה

הפסוקים מתארים בפרוט רב את מה שקרה

 

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם

ביום עשות הויה אלוקים ארץ ושמים

 

הפסוק ממשיך את סוף פרק א׳.  שם ראינו את הויה נכנסת לעולמנו ביום השישי להשתתף בבית הדין החדש ולייצב את העולם כפי שכתוב אף תיכון תבל בל תימוט. עתה יצרו המידות כאחד את גן העדן כמסלול תחליפי לאדם . מאיזה יום יתחיל המסלול החדש?

הפסוק מתאר זאת בפרוט:

וכל שיח. השדה טרם יהיה בארץ

וכל עשב השדה טרם יצמח

כי לא המטיר יהו״ה אלוקים על הארץ

ואדם אין לעבוד את האדמה

 

הפסוק מתאר את המציאות של יום השלישי לבריאה לאחר שעלתה היבשה מהמים ולפני שנזרעה כל זרע שיח ועשב, כלומר לפני עולם הצמחים.  אכן בפרק א׳ כתוב שבנקודה זאת בדיוק היה משפט של האלוקים שנאמר וירא אלוקים כי טוב, וזה אירע באמצע היום השלישי לפני הצמחים, לפני זריעת חיים על פני האדמה.  דהיינו עדן נוצרה ביום השלישי– כפי שאומר זאת במפורש רבי יוחנן במדרש.

כיצד הגיעו הכרובים לשם מיום השישי?

התורה אומרת אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כלומר כשנבראו מחדש.

כיצד?ם

מספרת התורה ״ארץ ושמים״ כלומר בכוון הפוך מפרק א׳

דהיינו ״טסו״ על הבריאה מיום השישי אחורנית משישי לחמישי ולרביעי ולשלישי , כך שייצבו את העולם ביחודם ובאהבתם

ובדרך אחורנית, כביכול, יצרו את גן העדן ביום השלישי – לפני שנזרעו חיים על פני האדמה.  הם יצרו גם אדם בעדן שמשם יוכל להיכנס לשבת ישר מעדן.

יוצא שהעדן קדם לכול,  לכל החיות על פני האדמה כי זה היה ביום השלישי. והנשמה באדם שהקבה נפח בו בעדן קדמה לכל מה שנברא אחר כך.

והאדם הוא לפי זה אחרון לבריאה ולעשייה, אבל ראשון ליצירה.

וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ

 

 יהו״ה אלוקים שמים א—ב—ג—–ד—-ה—–ו—–יה/וה—שבת

ם.                                        עדן

ם.                                 יצירת האדם

 

וזה מה שהרב אומר כי נשמה היא חלק אלוקי ממעל והיא  בבחינת קדם שקדמה לעולם . כמובן שהנשמה היא מעולם האצילות שמעל הבריאה והיצירה, והקבה נפח אותה לאדם בעולם היצירה. אך היא גם קדמה לעולם במובן עולם  הצמחים והחיות שנעשו  מאמצע יום השלישי והלאה כאשר נפלה ההחלטה להביא אדם על פני האדמה בדרך טבעית מיום השלישי עד השישי , מה שאנו קוראים האבולוציה

הרב ממשיך לקשור כל מה שאמרנו אל הצרעת והנגע שבפרשה

 

 

תיקון האדם בארץ

ומיד הניחהו בגן העדן מקדם

ואחר החטא ככ׳ ויעש וכו׳ כותנות עור וילבישם, ואיתא בתורתו של רבי מאיר כתוב כותנות אור.  דמקודם היה כותנות אור ממש, ואחר כך נעשה לו מלבוש חיצון אשר אין יכול האור להתגלות רק באמצעות כותנות העור הגשמיים

 

בגן העדן נפח באפיו נשמה שהייתה מכוסה בכותונת אור, וכשחטא והושלך לארץ. עשה  להם הקבה כותונת עור שמכסה על האור.

כותונת העור מייצגת גשמיות וכל מה שנחוץ לחיות בארץ. אין היא רעה כשלעצמה אך היא מייצרת יצרים ודחפים הדרושים לחיים על הארץ, כגון יצר  התנשאות, יצר מין, יצר בעלות על רכוש, וכדומה. יצרים. אלו יהוו מקור למשפט האדם על הארץ –  דרכם יעלה ויהיה  לא רק טוב  – כמו שאר החיות – אלא טוב מאד, כדי שיזכה להיכנס לשבת

וצריכים עתה לתקן זה העור לזכות לאור הנפש שבפנים.

 

 

אחרי החטא

אדם על פני האדמה בעולם העשייה

יהו״ה אלוקים שמים  א—ב—ג—ד—ה—-ו— –יה/וה-שבת

ם                                                           אדם

 

 

 

יום שכולו שבת

יהו״ה אלוקים שמים א—ב—ג—ד—ה—ו—/

ם                          ש.        ב.      ת

 

 

 

 

הצרעת והנגע מכסים את העור  

 

ואברהם אבינו עליו השלום זכה לברית מילה , אז נפתח זה העור כמו שכתוב ואחר עורי נקפו זאת, וכל הצרעת וסגירו  היא בזה העור.

 

 

תיקון הנשמה בשבת

 

ולכן איתא כי נגע היפוך ענג שבת, דהיא בבחינת ע-דן נ-הר ג-ן.   שבשבת נפתח הפתח והיא נחלה בלי מיצרים.  שמכל אלה יש רמז בנפש האדם

ולכו הושם בגן.  וישם שם, שסידר כל האדם כמו מעשה הגן.

 

באדם יש  שלוש שכבות בבחינת ע-דן,  נ-הר, ו-גן

 

 

 

 

ענג ראשי תיבות

ע – עדן

נ – נהר, אור

ג – גן

 

בקבלה גן  הוא חקל תפוחין, נהר מלשון אור וצהרים, עדן הוא עדנה כלומר אהבה ולכן –

 

 

ג סעודות

ג – גן תפוחים, שישי ערב שבת

נ – נהר, צהרים , אור

ע – עדנה,  אהבה,  ס׳ שלישית

 

 

 

 והם ג׳ היום, וג׳ סעודות, שבשבת קודש שהם על מול ג׳ המדרגות הנ״ל

וכתיב וקראת לשבת עונג, שצריך איש ישראל לקרא ולעורר את ג׳ המדרגות הללו בכוח השבת.

 

 

תיקון הנשמה בברית מילה

 

 ומול אלו פתיחת השערים יש ג׳ סגירות  – שאת ספחת ובהרת. 

וכן בפתח הברית מילה יש מילה, פריעה ואיסוף הדם

 

 

 

 

 

 

האדם עולם קטן

תרמז

במדרש אחור וקדם צרתני- ובתנחומא באדם כתוב וייצר ב-ב׳ יוידן יצירה בעוה״ז ויצירה בעוה״ב. ובבהמה ויצר ביוד אחת. העניין הוא כי האדם כולל כל מה שלמעלה ממנו וכל מה שלמטה ממנו. כעניין בעל הקורה וכו׳. שהאדם הוא היסוד שהכל נברא בעבורו לכן יש בו צורה מהעליונים וצורה מהתחתונים

 

כאשר אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו – נמלך בכל מה שמופיע בפרק א׳ בין לפני כן ובין אחרי כן

כך נמלך בששת הימים שקדמו ועשה אדם. האדם עשוי מכל מה שנברא לפניו כפי שרואים בעובר שמתפתח ברחם אימו.  מתא בודד לצורת אדם.

אך הקבה נמלך גם במה שמופיע בפרק לאחר מכן, ועשה אדם. הרב קורא לכך נמלך בעליונים.  למשל נמלך ב -יהו”ה שבסוף הפרק וביחד עשה אדם.

ההתייעצות קדימה נתנה לאדם כוון להתקדם בהיסטוריה. האדם מחבר את העבר לעתיד, את ששת ימי המעשה לשבת  הנצחית שלעתיד לבא

…….לכן הם (ישראל) הם כוללים מהעליונים ותחתונים לידע ולהודיע כי ה׳ הוא אחד בשמים ובארץ. ובחלק הגוף שכולל התחתונים מעיד על מה שבארץ, ובחלק הנשמה מעיד על מה שבשמים

תרמה

במדרש אחור וקדם יצרני – פירוש האדם כולל כל צורת העולם הזה, ונקרא עולם קטן שכל העולם כלולים בו

לכן כל הדברים הם צורך האדם. והם מזונות לו. ..ולכן האדם הוא כמו נשמה לכל הבריאה והם הגוף והחומר והוא הנשמה והצורה. לכן קדמה כל הבריאה קודם בריאת האדם. שהגוף קודם והבריאה קיבלה קודם דברים גופניים אחר כך קיבלה הנשמה שהיא האדם

וזה שכתוב כדי שיכנס לשבת מיד כשהוא יומא דנשמתין …

שבעשרה מאמרות נברא העולם ובתורה עשרה דברות מתקיים העולם

לכן נמצא בתורה חלק לכל פרטי הבריאה

כמו שכתוב זאת תורת הבהמה ועוף  ואחר כך תורת האדם

 

הסדר הפוך מפרק א׳. קודם בהמה, אחר כך עוף ואחר כך אדם, כי כפי שאמרנו ה׳ אלוקים יצרו את האדם משישי אחורנית, מארץ לשמים.  בדרך כוננו בבהמה, עוף ואחר כך אדם בעדן

תרלח

במדרש זכה אומרים לו אתה קדמת – לפי מה שעלה במחשבתו, היתוש קדם. לפי מה שקרה בסיפור עדן האדם קדם לשתילת חיים על הארץ.

פרוש צריך האדם לעורר את עצמו בזה שהוא קודם לכול הברואים והם תלויים בו.  ….לכן בכוחו להטות את כל הבריאה אליו יתברך

 

היות והאדם הוא כל מה שנברא לפניו הרי שכאשר כתוב וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד – הוא שפט את האדם וראה שהוא טוב מאד.