שפת אמת על וישלח: ההבדל בין חסד לרחמים

שפת אמת

פרשת וישלח

הרב דר לצבי אבינר

וישלח: ההבדל בין חסד לרחמים

תרסב

 

הצילני נא מיד אחי מיד עשיו – פ׳ שביקש  להנצל מלהתקרב אליו יותר מדי ומן מלחמה   עמו. והנה כתיב הידים ידי עשיו  א’כ יש (ליעקב) ב׳  ידים

והנה ב׳ התארים (של עשיו שיש גם ליעקב) איש יודע צייד לרמות אנשים, שיחשב להם כאוהב, ואיש שדה היודע רציחה.

ובאמת היה לעשיו שורש גדול, וכמו יעקב אבינו ע״ה שהוא מכריע בין מדת אברהם ומידת יצחק וכולל ב׳ הבחינות  שלהם כי רחמים יש בו מדת החסד והדין

 

יעקב מחפש את האמת.  היא בין מידת אברהם למידת יצחק

״ביום ברא יהו״ה אלוקים ארץ ושמים ״

יהו״ה             אלוקים  א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-שבת

I                     I

אברהם יעקב יצחק

אברהם דבק בחסד, שהיא הבט של יהו״ה בבריאה, ויצחק דבק בגבורה שהיא דין, אלוקים, בורא הטבע.  אבל  בסיפור  הבריאה השניה, בגן העדן ,מופיעה השכינה בשתי פנים

עדן

 יהו״ה  אלוקים————חטא אדה״ר——–יהו״ה אלוקים

1. i

חסד.                                                     רחמים וסליחה (אייכה!)  תשובה

ראש השנה                                            יום  כיפור

 

לפני החטא, הויה אלוקים מופיע כזוג כרובים הצמודים זה לזו באהבה שמימית כפי שמשה רבנו הציג אותם על ארון הקודש שפני האחד של נער והשני של נערה המביטים זה  בזו באהבה ליצור את בנם אדם.   כאן יהו״ה מופיע כחסד, שנאמר העולם חסד יבנה.  נזכור שבראשונה עלה במחשבתו לברא עולם במידת הדין לבדה, אך משראה שאין העולם יכול לעמוד בפני דין לבדה, צירף אליה מידת חסד  בצד מידת הדין.   עדיין אין חטא ואין צורך בסליחה.

אבל לאחר החטא נפתחו עיניהם וראו – מה? הם ראו היבט חדש של יהו״ה .  למרות שאמורים היו  להיגרש מיד,  יהו״ה  אלוקים  התהלך לידם, מחכה לתשובה. אדם אייכה?   כלומר התגלה להם כמידת רחמים וסליחה.   ומדובר בסליחה לאחר החטא ולאחר פסק הדין – גירוש.  התשובה תביא לביטול הפסק.  זה רחמים שלאחר הדין.

ושיעור הקומה של רחמים גבוה יותר מחסד.  כי חסד מגלה פן קטן יותר, והפן של רחמים גבוה וכולל את החסד. יעקב המחפש את האמת, לא רק שלו אלא גם את האמת של יהו״ה, מגלה שמעל החסד של אברהם יש היבט גבוה יותר של רחמים .

 יעקב – בנסותו ללכת בדין כמו יצחק – נאבק להוציא לאור את האמת שלו, שהוא הבכור.  אך לעשיו יש את האמת שלו שעליו לא ויתר, למרות המכירה.  התוצאה- יעקב נאלץ לברוח על נפשו.  אם אתה מחפש צדק, אין שלום

וכך גם לגבי לבן. יעקב מנסה להוציא הצדק והאמת שלו לאור והוא מרמה את לבן בכבשים. אך ללבן יש את האמת שלו, והתוצאה שוב – יעקב נמלט על נפשו. אם אתה מחפש צדק, תדע שאין שלום.

כך גם בבית משפט רגיל, במצוות דינים שבה עוסק יעקב.  כל צד מגיש את האמת שלו לשופט, ואנו מעודדים את כל אחד מהצדדים לאמר לבית הדין את האמת שלו כולה ללא משוא פנים. אם האדם חלש מדי לעשות זאת , יעמיד לו בית הדין עורך דין שייצג אותו כראוי . יש א״כ מלחמה בבית הדין כאשר כל צד מאדיר את האמת שלו. במיוחד כאשר בני המשפחה וידידים ממלאים את האולם ותומכים בצד שלהם.

ולא עוד אלא גם לאחר שניתן פסק הדין לטובת אחד מהצדדים, הצד המפסיד לא יותר, וילך לערכאות גבוהות. וגם ישאיר בלבו טינה כנגד הצד המנצח וגם כנגד השופט. הושג הצדק, ללא שלום

במקרה של התאומים יעקב ועשיו, יש לכל צד אמת שלו.  עורך הדין של יעקב  יטען שהם יצאו מהרחם כשיעקב אוחז בעקב עשיו, כלומר כגוש אחד, ומי יוכל להחליט בברור במקרה זה מיהו הבכור? ליעקב הייתה טענה לגיטימית.  מה עוד שעשיו מכר לו את הבכורה עבור נזיד עדשים ובכך זלזל בבכורה.  לעומת זאת יש לעשיו טענות כנגד יעקב – ברמיה  כשלבש בגדי עשיו,  ושיעקב ניצל את רעבונו של עשיו, כך יטען עורך הדין של עשיו.  וכאשר יעקב היה בארם, היה זה עשיו שתמך בהוריו, ורבן גמליאל שיבח אותו על כך.

לשופט א״כ קשה מאד להחליט מי זכאי לבכורה. המדרשים המתארים את עשיו כרשע גמור אינם תואמים את הכתוב. כאשר בכה עשיו הברכה אחת לך אבי, בכו אתו מלאכי מרום.

א״כ כיצד  יוכרע המאבק ביניהם? כיצד יראה הצדק? בכור יכול להיות רק אחד.

רחמים בדין

לשם כך הפגישה ההשגחה העליונה את יעקב עם מלאכו של עשיו – לבדם, ללא משפחה וללא תומכים וגם מחוץ לבית המשפט כביכול. ויותר יעקב לבדו ואין איש עמו.  הדבר דומה לבית המשפט האומר לצדדים לכו ודונו ביניכם מחוץ לבית המשפט והגיעו בעצמכם לפשרה, לביצוע.  ובית הדין יחתום על מה שהתקבל בין הצדדים. ובכך תשיגו שלום. בית הדין ויתר על ידיעת האמת, מי מהצדדים צודק. כל זה עבור השלום

במשך כל הלילה נאבקו הצדדים – יעקב והמלאך – ללא נוכחות של אנשים וללא השתתפות של בית הדין של מעלה.

המשפט מתנהל על ידי מידת הדין, האלוקים.  אילו האלוקים היה מחליט ומתערב, לטובת האמת האומרת שיעקב הוא הראוי להיות בכור, היה הצדק יוצא לאור, אך עשיו לא היה מסכים כלומר לא היה שלום.

אך בית הדין שהתאומים עמדו לפניו בנחל היה מורכב מאלוקים ומידת הרחמים היושבת בדין.  זו לא מידת רחמים שבגן העדן העוסקת בתשובה לאחר החטא.  כאן אין חטא  ואין צורך בתשובה. כאן מידת הרחמים נקראת להשתתף  במתן דין.

אילו הייתה יושבת שם לבדה, הרי היא אוהבת את יעקב, שנאמר הלא אח עשיו ליעקב, ואת עשיו שנאתי ואוהב את יעקב. השופט כביכול נוטה לאחד מהצדדים, ליעקב,   לא משום שיעקב צודק אלא משום שהיא, הויה, אוהבת את יעקב כפי שרבקה אהבה את יעקב, ואין שואלים  על ההגיון שבאהבה. ולכן מידת הרחמים היושבת בדין פסלה את עצמה מלתת פסק.  ולא עוד אלא שהשפיעה על מידת הדין ג״כ לסלק עצמה מהדין – ולתת למתדיינים להגיע למיצוע לבדם מחוץ לאולם המשפט.

ואכן, תחת בית הדין של רחמים בדין, נאבקים יעקב ומלאכו של עשיו – עורך הדין שלו – כל הלילה עד עלות השחר.  ובמשך הלילה הטיחו הצדדים את טענותיהם זה בזה, ללא רואים וללא שומעים,   וכך יכול כל צד לשמוע את השני ואולי להודות שהצד השני יש לו מה לאמר. יעקב אומר בלבו – אכן שיקרתי, אכן ניצלתי את חולשת אחי שהיה רעב.  ועשיו חושב בלבו אכן, מי כמוני יודע שאינני זכאי להיות היורש הרוחני של אברהם.

וכך, כאשר כל צד מכיר בלבו את. צדקת השני, עלה השחר – ויעקב ניצח כאשר המלאך מסכים, וגם מברך את יעקב וקורא לו ישראל. עתה בית הדין של מעלה יכול לקבל את הכרעתם – תוך ויתור על האמת – עבור השלום. כי שיעור הקומה של הויה שהתגלה הוא גבוה מאוד ומוציא את עצמו ואת אלוקים מהדין.

האמת שהושגה היא האמת שבאה מפשרה, עבור השלום, והיא לא האמת המוחלטת של האלוקים. וגם לא של הויה.  אבל היא אמת המוסכמת על ידי כל הצדדים ובזה כוחה. היא החיבור של כל האמתיות שלֹ כל הצדדים.  ובמובן זה היא גדולה יותר מאמת מחלטת של אחד מהצדדים.

היות בבית הדין של רחמים בדין,  מקהה הרחמים את הדין,  הרי שהיא דומה לשבת שבה יהו״ה מולכת  והדין שובת.  ישראל, אומר שפת אמת, היא מידה בבחינת השבת.

וכך גם נקבעת ההלכה של התורה שבעל פה.  המשנה תצטט חכמים שונים האומרים כל אחד את האמת שלו כפי שהוא רואה אותה.  בית הדין של מעלה לא מתערב אלא -כמו כאן על הנחל – מסיט עצמו מהדיון ומקבל את מה שהצדדים יכריעו בביצוע. וזו תהה ההלכה, שבית הדין של מעלה יקבל.  התורה שבעל פה נתנה איפא על ידי רחמים בדין.

דין ברחמים

 

 

אך לעיתים יושב בית הדין של מעלה כדין ברחמים. כאן הרחמים שולטת, אבל הדין משפיע. למשל, מי״ג מידות רחמים, השמינית היא אמת.

ה׳, ה׳, א-ל, רחום, חנון, ארך אפיים, רב חסד, ואמת

מה עושה מידת אמת, הטיפוסית לדין, בי״ג מידות רחמים?  אלא הכוונה שמידת הרחמים כביכול אימצה  חלק אחד של האלוקים. או -האלוקים החליש את תפקידו כתובע כביכול וקיבל תפקיד של סליחה.

למשל בסיפור הגר וישמעל כתוב שמע האלוקים את קול הנער באשר הוא שם.  ממתי האלוקים שומע קול אדם סובל? הרי הכל בא בדין. אלא שהאלוקים פועל מתוך הכנף של מידת הרחמים.

וכך גם בסיפור יונה בנינוה. שמע האלוקים את שועתם וקיבל את סליחתם. כלומר במידת האמת שבכנף הסליחה והמחילה.

ולכן אנו מזכירים את שני הסיפורים ביום הכיפורים בעומדנו בפני בית הדין של מעלה

הראשון שראה את האמת של אלוקים בתוך הכנף של מידת רחמים הוא אברהם בעקידה. בעומדו לקיים מצוות האלוקים, מתגלה אליו מלאך הויה.  המעיין שם רואה בעליל את האלוקים  בתוך הכנף של יהו״ה

אך יעקב מימש את האמת הזאת.  הוא נדר ״והיה יהו״ה לי לאלוקים״ כלומר אני אנהיג את רחמים כדין.  מעתה ואילך בני יעשו צדקה וחסד לא מתוך טוב לב אלא מתוך שכך הדין.

והנה לנו צד נוסף של התורה שבעל פה!

 

  

  

 

חסד

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה—ו. שבת

         i  

        יעקב  (אמת)

רחמים

6

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה—ו. שבת

         i  

     ישראל (אמת)

שיעור קומה: רחמים גבוהים יותר מחסד

י

יהו״ה.             אלוקים

חסד.               גבורה

אברהם            יצחק

            רחמים

           ישראל

           יעקב

תרסב

בשש צרות יצילך …..

הבן דומה לאב, ויורש את תכונות האב .   שנקעה ירך יעקב, היה זה רמז לדורות הבאים שינתקו מהתורה. יעקב מתפלל שיהיה לו ממשיך – יותר טוב ממנו. וזה יוסף שנאמר תולדות יעקב יוסף

מה מייצג יוסף?

לאחר הגירוש מעדן ילדה חווה בן וקראה שמו קיין כי אמרה קניתי איש את הוויה. המיוחד בדבריה הוא שם יהו״ה לבדה, ללא אלוקים בצדה. (רבנו בחיי).

המאורע הקשה של הלידה, שבו חוותה את מלאך המוות פנים אל פנים, מתוך הרע הזה עתה היא אוחזת את הרך הנולד בחיקה ולבה מלא אהבה אין סופית ללא גבול לילוד, וחמלה ורוך ותקווה לעתיד טוב. ועתה היא חשה -כאמא- את  מה שמידת הרחמים והסליחה חשה לגבינו , אמא שבשמים.  ואין להיבט הזה של יהו״ה כל קשר לחטא וסליחה, אלא לשפע של טוב ללא גבול וללא צפיה לתשלום כל שהוא.

ווההמט הזה יש לו שיעור קומה גדול מזה של הסליחה שבגן העדן, כי הוא מגלה את מה שיהו״ה היא באמת,בכל גודלה. ולהבט הזה קוראים יוסף והוא סוכת שלום המתגלה בסוכות

מדוע יוסף? כי כאשר עלה לגדולה והחל לפתוח את אוצרות פרעה להזין בהם את העולם, פנו המצרים בתלונה אל פרעה והוא אמר להם כל מה שיאמר לכם יוסף עשו. ואומר רשי שיוסף דרש מהם לימול.  וכנראה גם לשמור ש בע מצוות.

כלומר יוסף מראה היבט של יהו״ה שראתה חווה. שפע של טוב לכל אדם. ללא דין.

חסד………………….רחמים וסליחה……….שפע ללא גבול

אברהם………………יעקב,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,יוסף

ראש השנה………….יום כיפור…………….סוכות

המילה, אומר הרב, קושרת אותנו אל שיעור הקומה הגבוה ביותר של יהו״ה והוא בבח׳ יוסף.

ואם תשאל אם כך האם בני נח כלולים במילה? שהרי אברהם היה בן נח וכך גם חשב יוסף (שאלת משנה למלך בהלכות מלכים)

התשובה של הגמרא היא שאכן כך היה מכתילה, אלא שבא משה רבנו והעלה את המילה למעלה מהשבת שנאמר וביום השמיני ישבות. הוא לא חזר על המצווה לישראל אלא העלה אותה מעל השבת.

כי אמרה קניתי איש את יהו״ה

                                 רחמים ללא גבול

                               יוסף (אלה תולדות יעקב- יוסף) אמת

                                סוכת שלום

9

מ י   י ע ל ה   ל  נ ו   ה ש מ י מ ה

ראשי תיבות מילה

סופי תיבות יהו״ה

אמצע עולה ישראל