שפת אמת יתרו: שבת ותורה הם אחד

שפת אמת יתרו: השבת היא התורה

השבת שלנו והשבת הנצחית

תרלח 90

זכור את יום השבת לקדשו – שעל ידי הזכירה נתווספה קדושה לשבת. פ׳ שורש השבת מאד נעלה אבל כפי מה שזוכרין בנ״י ושומרים עצמם כל ימות השבוע מכל טומאה ודבר רע כדי שיהיו מוכנים לקבל את השבת בטהרה על ידי זה יכולים להמשיך שורש הקדושה ליום השבת שבעולם הזה ממש

השבת שלעתיד לבא כפי שמופיעה בפ׳ א׳ בראשית היא השורש הגבוה והנעלה. אנו חיים ביום השישי לבריאה, כל יום הוא תקופה. האדם – ישראל – נולד ביום השישי של הבריאה להיכנס בהיסטוריה לשלב הבא שהוא השבת שלעתיד לבא.

אלוקים א—ב—ג—ד—ה—-ו—יה/וה שבת

………………………………….אדם.טוב מאד…………………………………

בינתיים, בדרך, הקבה נתן לנו שבת שהוא זכר למעשה בראשית כלומר להזכירנו את השבת האמיתית. ללא האדם, האלוקים לא ישבות ולא יתקדם לשבת אלא יחריב, יעשה כלה, את עולמנו – כפי שעשה לעולמות אחרים.

כאשר עולמנו יכנס לשבת שלעתיד לבא – הנצחית – השכינה, יהו״ה המולכת בשבת זו, תמלא את ששת הימים כלומר את עולמנו. היות והאדם מייצג את העולם, כי האבולוציה כלולה בו, שכן האלוקים נמלך בששת הימים ועשה אדם, הרי שאם השכינה תשכון בלב האדם, המין האנושי, הרי שהאדם יעלה להיות טוב מאד ויוכל להיכנס לשבת, שהיא כלה . בסוף יום השישי לבריאה האלוקים ישפוט את כל אשר עשה, כל הבריאה שמשתקפת באדם, ויראה אם הוא אכן עלה להיות טוב מאד.

בינתיים בדרך לשבת שלעתיד לבא, הקבה נתן לנו את השבת שלנו , כזכר, וגם שופט אותנו מדי כניסת השבת שלנו.

ולכאורה אין לשבת שלנו קדושה אמיתית אם היא רק זכר למעשי בראשית. אך במתן תורה ירדה השכינה על ההר והעניקה לשבת שלנו קדושה. היה זה צעד נוסף לסיפור הבריאה שבפ׳ א׳ כי שם היא נכנסה להשתתף בבריאה בתורת חסד, שנא בחסד עולם יבנה.

אבל קדושת השבת שבסיני תלויה בישראל.

הם אלה שצריכים לקבל עול מלכותו ולזכור את השבת ולקדשו. ולפי זה תקבל השבת ממד של קדושה מלמעלה

בסיני נכנסה השכינה מעבר למה שמסופר בפ׳ א׳ והיא מושכת קדושה לשבת, ולכל עשרת הדברות דהיינו לתורה כולה. מציאותה כביכול כאן מעניקה לשבת ממד של משכן בזמן, כלומר מעלה את השבת שלנו ממעמד של זכר בלבד למעמד חדש של שכינה ״ממש״ ביום השבת

אבל נוכחותה כאן בשבת שלנו בעולם הזה תלויה באדם – בישראל. כאשר אנו זוכרים את השבת בפה, בקידוש, אנו לא רק זוכרים אלא מקדשים את יום השבת ומושכים כביכול את קדושת השבת הנצחית שלעתיד לבא לתוך השבת שלנו.

אבל, אומר הרב, אין זה מספיק לזכור בפה אלא עלינו להתכוונן לשבת על ידי טהרה והרחקת דבר רע. שכן כאמור יש משפט בערב שבת האם האדם אכן התקדם להיות טוב מאד כדי להיכנס לשבת.

תרדנד 104

הפ׳ זכור את יום השבת לקדשו – ששת יחמים וכו׳ בכל מקום שמזכיר את שבת מזגיר את ימי המעשה. שהכן היה בשבת בראשית דכ׳ וישבות מכל מלאכתו א״כ נעשה השביתה מכל מלאכה. כי השבת היא תכלית ושורש כל הימים

השבת כתכלית כל הימים

(עלה במחשבתו, בריאה ראשונה)

אלוקים א—ב—ג—ד—ה—-ו—יה/וה שבת

………………………………….אדם.טוב מאד…………………………………

השבת כשורש כל הימים

(ביום עשות יהו״ה אלוקים ארץ ושמים. בריאה שניה)

יהו״ה אלוקים א—ב—ג—ד—ה—-ו—יה/וה שבת

שבת ………………………………….אדם.טוב מאד

ובמעשה בראשית דכ׳ וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, שראה והביט עד סוף כל הדורות (עד סוף היום השישי לבריאה) ועלה נחת רוח לפניו מכל הבריאה. כמו שיהיה נגמר בפועל ממש בעתיד ביום שכולו שבת.

ובעה״ז עשה הקבה להיות ימי המעשה והשבת (שלנו) ויש עליה מכל ימי המעשה בש״ק.

וכפי הרצון שיש בכל שבת, לפניו, מימי המעשה (כפי שהכינו בנ״י) כך יש ברכה וקדושה. וז״ש כי ששת ימים עשה ה׳ וינח , על כן ברך וכו׳ ויקדשהו.

כיצד אומר הפ׳ שיהו״ה עשה את ששת החמים, בעוד שבפ׳א׳ כתוב שהיה זה אלוקים שברא שמים וארץ?

אלא שמדובר בבריאה השנייה ששם כתוב שיהו״ה עשה שמים וארץ. .

וכמו שהיה אז בכלל (לגבי המין האנושי בס׳ הבריאה)כך נגמר כל פרט ופרט (כל איש פרטי וכל שבת שלנו) ) מדי שבת בשבתו.

לכן צריך איש ישראל לזכור תמיד ביום השבת שיהיה עליה מכל אלה המעשים, וזה ירא שבת

וזה האות שרצה בנו הקבה – במה שנתן לנו השבת. (זה מבדיל אותנו מכל העמים כפי שאומרים בקידוש כי בנו בחרת ואותנו קדשת כמכל העמים ושבת קדשך וכו׳). לומר כי הברכה והקדושה בשבת, הכל תלוי כפי הרצון (של הקבה) שמעלין בני ישראל במעשיהם (לכן תמיד מזכיר השבת עם ששת הימים)

לכן אומרים בקידוש ורצה בנו. כי שבת היא בח׳ רצון ונקראת חמדת ימים (חמדה שחומדים אותה, רוצים אותה) כי בו נגמר הרצון והתענוג העולה מכל הימים

תרמא 92

ועשית כל מלאכתך – שיהיו כל מלאכתך עשןיה…..לכן נקראת שבת שלום מעין שמו של הקבה שנקרא שלום. מהטעם שהוא השלימות…

והשבת היא שורש לכל הדברים ולמעלה בעולמות העליונים, מימי בראשית, רק שבניי ישראל זכו להמשיך קדושת השבת בעוה״ז, וז״ש זכור את עום השבת לקדשו ….

השגת שלעתיד לבא היא שורש הכל, ובנ״י זכו להמשיכה לשבת שלנו

והלא גדולה קדושת השבת ממעלת האדם, ומה זאת הקדושה שנותן האדם בזכירת השבת? רק להמשיך השבת לעוה״ז

וזו העדות שבני ישראל ושבת מעידין זה על זה. וזה הטעם שכ׳ בדברות האחרונות כי עבד היית בארץ מצרים, והוא שאלמלא יצ״מ לא היה בכח עוה״ז לקבל הארת הקדושה בשבת, וזה שכ׳ על כן צווך וכו׳ שנתקרבו בני ישראל למעלת השבת (צעד קדימה לקראת השבת שלעתיד לבא)

כמ’ש פורש סוכת שלום עלינו- לכן צריכים להניח הכל בבא יום השבת שהוא שורש הכל וממילא פורש סכת שלום ואין מחסור ליראיו…

ואתא כבדהו בכסות נקייה וכו׳ כי שורש הנשמה יתירה שיש לכל איש מישראל בשבת צריך לגוף קדוש וטהור שהוא הכסות והלבוש לכל הנשמה שבקרבו

ובאמת זה תלוי. בימי המעשה במשך ששת הימים תעבוד ועשית כל מלאכתך – כל המוטל עליך, ואז ביום השביעי…

תרלט 91

בסוף הקטע

והנה השבת היא משל לעוה״ב (רק משל ). וכפי מה שיוכל האדם להתקרב לקדושת השבת, כן יש לו שייכות לעוה״ב.

לכן צריך האדם בכל שבת לעזוב כל ענייני העוה״ז ולזכור לעצמו, להכין עצמו לשבת הגדול (שלעתיד לבא) היינו לעוה״ב לכן צריך לחזור בתשובה בערב שבת קודש. כמו קודם הסתלקות האדם מהעוה״ז ועל ידי השתוקקותו אל השבת

האלוקים השתוקק לבא לשבת, שנא׳ ויכולו מלשון כלות הנפש. וכך האדם.

השבוע שלנו הוא הכנה לשבת שללנו, והשבת שלנו היא הכנה לשבת הנצחי שלעתיד לבא, והיא הכנה לעוה״ב

מלכות

תרלד 86

מאמר אנוכי ה״א -קיים לעד, כי אינו צווי כמו לא יהיה לך ושאר הדברות, כי זה מאמר השי״ת שהוא מיוחד להיות אלוקי ישראל ולכן לא יהיה לך וכו׳. כיוון שאני השם אלוקיכם. לכן יותר צריכים לשמור עצמם. ומלכותו ית׳ נמסרה לבני ישראל

הרב מפרש אחרת את אנוכי משאר המפרשים. בניגוד לרמב״ם, אין זו מצווה. ובכך הולך בדרך ס׳ הלכות גדולות שלא מונה אנוכי בתרי״ג.

לפי הרב, אנכי הוא מאמר -הכרזה – שהקבה מקבל שם חדש שהוא אלוקי ישראל, מלך ישראל.

מניין שהדברה מתייחסת למלכות? כי מלך פרושו מתערב בהסטוריה האנושית.

כי בדברה הראשונה מוגדרת המלכות:

דברה ראשונה – הגדרת המלכות

אנוכי —עצמיות

הויה אלוקיך – מידות

אשר הוצאתיך מארץ מצרים – מלכות על ישראל

מה החידוש כאן לגבי המלכות? ם

ראינו בפ׳ א׳ שהקבה מוליך את מין האדם לשבת- זו מלכותו בבריאה.

ובפ׳ ויחי ראינו כיצד הקבה מוליך את יעקב ובניו למצרים –

וביצ״מ וקיס ראינו מלכות הקבה – ״ה׳ ימלוך לעולם ועד״ – בבח׳ יוסף ויהודה.

ובסיני עלתה המלכות להיות על ישראל א

מלכות ה׳ בבריאה

חסד ……………….גבורה

אברהם…………….יצחק

…………..רחמים……….

………….תפארת……..

…………..ישראל………..

…………..יעקב………….

נצח……………….הוד

…………מלכות…….

…..עולם.- להביא את האדם לשבת הנצחית ………

בבריאה מטרת המלכות להביא את המין האנושי לשבת הנצחית. וזה זכר למעשי בראשית שכל האומות צריכים לזכור בשבת

המלכות ביצ”מ וקי״ס

חסד………………..גבורה

אברהם…………….יצחק

…………..רחמים……….

……………תפארת……..

…………..ישראל………..

…………..יעקב………….

נצח………………….הוד

………..מלכות…………..מציאות, עוה״ז

………..יהודה – קי״ס….

………..יוסף – יצ״מ….

ביצ״מ וקי״ס מטרת המלכות לגאול את ישראל בשתי בחינות –

יוסף – יצ״מ, גאולת הגוף, ברית המעורר (מילה)

ויהודה – קי״ס גאולת הרוח כדי שישירו – ברית הלשון,

המלכות עלתה יחסית לבראשית, או שהזעיר אנפין כביכול ירד לעולמנו. נזכור שכאשר ז״א ימלא את העולם, הרי שהגענו לשבת הנצחית שלעתיד לבא

המלכות בהר סיני

אברהם…………….יצחק

…………..רחמים……….

……………תפארת…….. המלכות בעה״ז…………..

…………..ישראל…קדושה………..

…………..יעקב………….

נצח……………….הוד

……………יהודה………….

……………יוסף…………..

בהר סיני עלתה המלכות ליעקב– ישראל – תפארת.

או — זעיר אנפין ירד לעולם עד שישראל -תפארת – שולט בעולם. ולכן מעתה ואילך הוא מלך ואלוקי ישראל

לעתיד לבא ימשיך וירד כל הזעיר אנפין לעולם – והעולם יכנס לשבת

להלן יאמר הרב שיש קשר לזה לג׳ סעודות בשבת:

ג סעודות

ערב שבת – סעודת המלכה – מלכות הבריאה

צהרי היום – ס׳ המלך – מלכות יצ’״מ וקי״ס והר ביני

ס׳ שלישית – ס׳ זעיר אנפין שלעתיד לבא

מה מיוחד ברעיון של הקבה כמלך ישראל?ם

ממשיך הרב ואומר:

כפי מה שישראל מקבלים על עצמם עול מלכות שמים, כך נתגלית מלכותו ית׳ ונמשכת לכל על ידי ישראל. וזה ואתם תהיו לי לעם סגולה…

המלכות החדשה על ישראל איננה כפויה אלא תלןיה בקבלת עול מלכות שמים על ידי ישראל בבחירה חופשית

התורה היא שבת

תרנה 104

דהנה כאשר אמר הקבה אנוכי, לא היה זה אמירה בלבד אבל היה זה עדות אמת כי נתגלתה אלוהותו ית׳ לעיני כל בני ישראל וראו כי ה׳ הוא האלוקים

אמונה עקב ניסים לא מחזיקה מעמד זמן רב, אומר הרמב״ם בהלכות דעות. כל אדם יפקפק כעבור זמן האם הנס היה טבעי או להבדיל כישוף. לכן לא האמינו ישראל במציאות השם אפילו לאחר מכות מצריים, יציאת מצרים, וקריעת י״ס.

הנה הלכו במדבר שלושה ימים ללא מים וכבר התלוננו -בתערומת, במרידה, אומר רשי. גם הנס של מרה ושל הורדת המן לא החזיק את אמונתם לאורך ימים. לכן – ממשיך ואומר הרמב״ם -הביא אותם להר סיני ושם ״אבא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם.״ נס עצום כזה, שמיעת קול השם על ידי שש מאות אלף איש, לא היה מעולם. ונס כזה חזקה עליו שיחזק את אמונתם בקבה ובמשה לעולם, וכך מסיים הרמבם: בני ישראל מאמינים משום קבלה של אב לבן שעמדנו בסיני

והנה זו העדות נקבעה בנפשות בני ישראל לעולם

כדברי הרמב״ם, אלא שלפי הרב הרושם של הגילוי בסיני נטבע בנפשות ישראל לעולם כי כל נפשות ישראל בכל הדורות עמדו שם

וז״ש וידבר לאמור אנוכי – בכח התורה , על זה כי אתם עדי נאום ה׳. בכח התורה נקבעה העדות בבני ישראל תורת ה׳ תמימה משיבת נפש – שתשיב הנפש לשורשה (שעמדה בהר סיני)

העדות למעמד הר סיני היא התורה עצמה שהיא נס.

ותכלית התורה להורות לבני ישראל אחיזת כל האיברים בשורשם בכח התרי״ג מצוות , וע״ז נאמר עץ חיים היא למחזיקים בה. מלשון אבר המחזיק אבר, שכח התורה משיב הכל לשורשו

והנה גם השבת היא מעין זה, ולכן נקראת שבת, שבו איש תחתיו , והיא אחת מעשרת הדברות ואמרו חזל שבשבת נתנה תורה דכ׳ זכור בעיצומו של יום, לרמוז שהתורה עצמה היא בבח׳ שבת

מטרת התורה והמצוות – אומר הרב במקום אחר – היא לטהר את גופנו כדי שנוכל לקבל את אור השכינה והשבת.

בסיני ירדה השכינה על ההר, והאלוקים דיבר את עשרת הדברות. את הדברה הראשונה – המלכות -שמעו כולם.

החידוש בעשרת הדברות לעומת שבע מצוות בני נח הוא מצווה רביעית – השבת. כל היתר הן חזרה על שבע מצוות, ולכן ״לזה ולזה נתנה״ כלומר ישראל ובני נח חייבים בהם.

במצווה הרביעית, השבת, יש חידוש כי השבת לישראל מקבלת קדושה עקב ירידת השכינה על ההר . בשבת בראשית שהיא זכר למעשי בראשית אין ממד של קדושה. בסיני השבת מקבלת ממד של משכן בזמן למנוחת השכינה. היות ורק ישראל שמעו זאת, הרי שהממד הזה הוא רק לישראל.

יוצא שלא רק השבת מקבלת ממד של משכן לשכינה, אלא גם שאר המצוות שבלוחות, כלומר כל התורה. ולכן אומר הרב שהתורה והשבת הם אותו ממד. ויש כאן רעיון עצום – שגוילי התורה ואותיותיה הם משכן לשכינה. אנו מתקשרים לקדושת הקבה דרך השבת ודרך התורה.

כיצד לקדש את השבת במחשבה

ואיתא זכור בפה, והיא מצוות קידוש היום בפה, דאיתא יש בח׳ מחשבה, דבור ומעשה. וצריכין לשמור את השבת בכל אלה

בדרך כלל אנו אומרים מחשבה מובילה לדבור וזה מוביל למעשה. אבל בשבת שאנו חוזרים לשורש, אנו הולכים בכיוון הפוך- ממעשה לדבור ולמחשבה

כמו שכ׳ אם תשיב

אם־תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהו״ה

וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר: אז תתענג נפשך (ישעיהו פרק נח)

מעשות דרכיך – עשייה

ממצא חפצך – רצון ומחשבה

דבר דבר – דיבור

וכמו כן השכר על כל אלה – אז תתענג נפשך במחשבה על ה׳.

והרכבתיך – במעשה, והאכלתיך -נחלת יעקב הוא הדבור בתורה שהוא קול יעקב

והעניין הוא שכמו שהוא בפרט האדם, כך בכל הבריאה. היה בבח׳ מעשה, דיבור ומחשבה (בסדר הפוך מהמקובל)

והנה תיקון מעשי בראשית היה ביצ״מ בבח׳ עשייה. אשר עשיתי למצרים. היד החזקה אשר עשה ה׳ במצרים.

בקבלת התורה היה בבח׳ הדיבור וידבר האלוקים

וגם השבת יש לה אלה הג׳, וזה רמז לג׳ סעודות. והוא השכר למקיים שבת

והגם שקודם הדברות ניתנה השבת לבנ״י במרה ובמן, אך היה זה בבח׳ עשייה (זכר למעשי בראשית) כמו שכ׳ שבו איש תחתיו. והוא בבח׳ והרכבתיך על במותי ארץ. השבת שרומזת על בריאת הארץ ויצ״מ.

וזקני זצל אמר שבת במרה ניתנה (כזכר)

אך נרמז שם ושם ניסהו מלשון הרמת נס, עלייה. ורמז לעליות השבת. …ועתה בדברות ניתנה השבת בבח׳ דיבור והוא נחלץ יעקב בשבת, שרומז על קבלת התורה בשבת, ואז תתענג על ה׳ רומז על יום שכולו שבת, בח׳ המחשבה, והוא עצמו למעלה מכולם ויתקיים בעתיד

לכן עתה לא התפרש כי אין התיקון בשלמות, עד לעתיד

לפי הרמבם היה מספיק להגיע לשבת של סיני – כמשכן לשכינה – ללא משכן של ממש וקורבנות בו. אלא שלאחר חטא העגל ויתר להם הקבה והורה להקים משכן ובו קורבנות. ואז נקבעו לט מלאכות. השבת התיאורטית קיבלה ממשות של איסורי שבת כויתור למציאות האנושית שלא יכולה לחוש קדושה אלא על ידי איסורים

השינוי בישראל בסיני

תרמט 99

במכילתא משמע…קבלת התורה שמע. אשר עשה למשה וישראל – תהיו לי עם סגולה – והייתם, שתהיו הויה חדשה . עם זו יצרתי לי, והיינו בקבלת התורה קיבלו בני ישראל צורה והויה חדשה. כאשר אמר הקבה אנוכי חל עליהם אלוהותו, וכל גר שמתגייר נתווספה לו הויה חדשה וזה אשר עשה למשה וישראל. ולא עוד אלא שזה המאמר קיים לעולם שאיש ישראל שומר שבת זוכה לקבל חיות והויה חדשה להיות עם סגולה