שפת אמת ויצא: סולם יעקב

 

 

 

 

 

 

 

פרשת  ויצא  שפת אמת

הרב דר צבי אבינר

סולם יעקב

תרלט

 והנה סולם מוצב ארצה וכו׳ ולא כתוב נצב, כי סולם זה צריך האדם להעמידו כאשר מתקן מלא קומתו

להלן בפ׳ וישלח נראה שיעקב חפש את האמת, את מלא קומתה של השכינה

והוא הוא הסולם (עקב עצמו) שגופו למטה ונשמתו מגיעה השמימה ומלאכי האלוקים עולים ויורדים בו כי גופו למטה מהם, ושורש נשמתו למעלה מהם

 

המלאכים – הנוצרים על ידי המצוות שעשינו – עולים על גופנו – שתוקן על ידי המצוות – למעלה לשורש שהוא גבוה מהגוף כי הקבה נפח באפינו רוח חיים

לכן נקרא אדם מהלך בכל אלה המדריגות על הסולם. כי בוודאי סולם זה כולל כל שורש נשמות בני האדם (המין האנושי) ונודע כי כל מה שנמצא בכלל נמצא בפרט. כי האדם נקרא עולם קטן (שהרי הקבה נמלך בששת הימים ועשה לפיהם אדם). לכן יש בכל אחד כל אלה המדרגות. וכתיב וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (האדם מייצג את כל הבריאה. אם הוא טוב מאד הבריאה תתקדם לשבת. אם לא אז כלה! הקבה יחזיר הכל לאין). כי כך צריך להיות  על ידי השגת המדרגות שרואה האדם עד היכן כח נשמתו מגעת

 

 

 

 

 

 

 

 

תרמג

 

עשר אעשרנו לך – פרוש שיהיה הכל מקושר בכח המעשר, כי הקבה נתן מצוות המעשר כדי להיות חלק בקדושה בכל הדברים ועל ידי זה נמשכת הקדושה בכל המעשר

 

בזה שיעקב נדר והיה יהו״ה לי לאלוקים וכו׳ עשר אעשרנו לך, הוא משך את קדושת יהו״ה לדין המעשר. ולכן יש לפרות המעשר קדושה. וכך לכל המצוות התלויות בארץ כמו מתנות עניים ושמיטה שהם מצד החסד ובכל זאת הם דינים שעושים לא מרצון אלא מצד שמצווים על כך, ואין לך תרבות בעולם שעשתה זאת

תרמד

 

סולם מוצב ארצה, לדיוק הלשון מוצב ולא ניצב, וגם הכתוב ארצה… כמו לארץ. (יש להציבו ארצה ). נראה שאינו נצב מכבר רק שעכשיו הוא מוצב  משמים לארץ.

והרמז הוא על הנהגת הטבע שהקבה מחדש בל יום מעשי בראשית, ויורד בכל יום סדר מיוחד להנהגת הטבע ולכן מכונה בשם סולם כי  קיום הטבע הוא על ידי צמצום דרגין

מדרגות הסולם הם ששת ימי המעשה. המתחדשים בכל יום. מלאכי אלוקים דווקא כי ההנהגה היא בצמצום, שהרי הדין הוא צמצום של החסד

אכן מדרגת יעקב אבינו ובני ישראל אחריו הם במדרגה למעלה מזה שנ׳ והנה יהו״ה נצב עליו

 

 

יהו״ה

יעקב

אלוקים

ששת הימים (מדרגות הסולם)

 

כמו  שכ׳ שיעקב אע״ה לא רצה לבחור מדרגות הסולם

 

המדרש אומר שהמלאכים מייצגים אומות העולם שעולים בהסטוריה אבל יורדים ונעלמים.  הוא לא רצה לעלות על סולם כזה כי לא רצה לראות חורבן המקדש וכו׳ץ. הרב מפרש זאת אחרת, שיעקב לא רצה לשבת מעל ששת הימים כביכול, מעל אלוקים ומתחת ליהו״ה. העדיף בענווה להיות למטה על האדמה.

 

ועל עניין זה תקנו אנשי כנסת. הגדולה ב׳ ברכות לפני ק״ש בשחר ובערב, על מעשי בראשית (ששת הימים שהם מדרגות הסולם) ועל נתינת התורה …וצריכים להקדים בחינת הטבע כמו שהקדים י׳ מאמרות של אלוקים קודם לי׳ עשרת הדברות (שגם הם על ידי הגבורה נתנו כך שאנו עולים בסולם מדי יום בתפילה).  לכן מקודם  (לקבלת עול מ״ש) צריכים לעבור דרך הסולם והוא תקון הטבע (ששת הימים) אח״כ תיקון התורה

 

 

תרמד

 

והאבן –

הוא יצר הרע, ועל פי הבאר כי ללומד תורה מתעורר יצה״ר ביותר

תרמז

ויחלום…..והנה יהו״ה נצב עליו, ויעקב אבינו התדבק רק במראה פנימיות יהו״ה נצב עליו (ולא על מדרגות מלאכי האלוקים שהם ימי המעשה)  – כי הסולם הוא בח׳ ימי  המעשה שההנהגה על ידי מלאכי האלוקים. והוא כי היה לו דביקות בפנימיות , לכן אמרו חזל כל  המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים (שהיא מצד יהו״ה) והאכלתיך נחלת יעקב. והוא למעלה מהנהחגת הסולם (שהרי יעקב מעל הסולם ומעל מלאכי האלוקים ומתחת ליהו״ה). כמו שכ׳ והרכבתיך על במותי ארץ (מדרגות הסולם).

תרמט

סולם מוצב ארצה – ובג׳ (המלאכים) עולין ומסתכלים בדיוקנו, יורדים ומסתכלים בדיוקנו (שהרי הוא מעל אלוקים והסולם ומתחת יהו״ה) נראה שהוא ציור האדם שנברא בצלם אלוקים

בפרק א׳ כתוב בתחילה בלשון רבים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו , ומיד כתוב שהאלוקים עשה את האדם בצלמו, והפ׳ חוזר על כך פעמיים להדגיש את העניין שלמרות שהיה לקבה דפוס האדם האידיאלי שיהיה בצלם שתי המידות יהו״ה ואלוקים, הרי שהאלוקים לא בונה את האדם עם רחמים בלבו אלא מכין שם מקום לשכינה ועל האדם לשפר עצמו ולהכניסה ללבו וכך יהיה לטוב מאד ויזכה להכנס לשבת.  וזאת רואים בסולם שהרי יעקב, המייצג את כלל האדם, נמצא בין האלוקים ליהו”ה ועלין לעלות ולהשכין את הויה בתוכו ובלבו

תרנא

והנה יהו״ה נצב עליו – יש אומרים על הסולם ויש אומרים על יעקב.  מסתמא ב׳ הפרשים אמת כי לפעמים על הסולם והוא בימי המעשה שההנהגה  על ידי המלאך והוא המדרגות והשלבים ונצמצומים ….אבל בש״ק ההנהגה מאתו בלבד….

יעקב נמצא או על הסולם כאמור לעיל, או שסירב ונשאר על האדמה ואז יהו״ה על הסולם בלעדיו.  יעקב חפץ לא לעלות, אך הקבה דרש שיעלה דווקא משום ענונותו.

 

 

 

 

ראינו בפ׳ תולדות שיעקב מחפש את האמת בין  החסד של אברהם לגבורה של יצחק

1 אברהם חפר בארות להתקשר לחסד כלומר ״אלה תולדות השמים והארץ בהבראם״ אותיות אברהם, ״ביום עשות יהו״ה אלוקים ארץ ושמים.״  אברהם קשר את ששת הימים ל-ה האחרונה של יוה״ה שהיא מדרגת חסד שנאמר עולם חסד יבנה

 

יהו״ה  אלוקים   א—ב—-ג—-עדן —-  שב

                     בהבראם

                     אברהם

 

 

2

אברהם חפר בארותיו להתקשר לחסד ואהבה שבראה את העולם, לה׳ העליונה, כך:

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה——–ו. שבת

       i

        ————–אברהם

3

ובא יצחק וחפר בארו והתקשר לקבה דרך היראה מדה״ד גבורה

 

יהו״ה  אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה——–ו. שבת

                   i.          

                   יצחק.      

 

 

4

יעקב מחפש את האמת דרך ביניים בין אברהם ליצחק כשנטייתו ליצחק

  יהו״ה               אלוקים   א—–ב—–ג——ד——-ה—ו. שבת

   i  

  אברהם  יעקב   יצחק

 

5

 

אם נעמיד את הדיאגרמה לצורה אנכית נקבל את הסולם

 

 

יהו״ה

יעקב

אלוקים

ו

ה

ד

ג

ב

א

 

 

 

 

 

 

 

הערה:

בקטע מזכר האלוקים שבע פעמים, לרמוז שיעקב הפך את השבת לדין. שנאמר והיה יהוה לי לאלוקים.  לא רק את מעשי החסד הפך לדין אלא גם את השבת כפי שבאה בעשרת הדברות..

יהו״ה.

יעקב.

אלוקים.

ו.

ה.

ד.

ג.

ב.

א.

מקום מקום מקום            מקום מקום מקום

המלה מקום חוזרת ג׳ פעמים לפני הסולם וג׳ פעמים אחרי הסולם. המקום הוא המקדש (ג׳ מקדשים) אך אפשר לפרש שהמקום הוא ג׳ פסיעות לפני ואחרי התפילה, או ג׳ ברכות שבח לפני ברכות השמונה עשרה וג׳ ברכות שבח שאחרי התפילה. רק כך הסולם עומד יציב . שהרי עלינו להציבו ארצה.

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3

 

 

 

 

 

 

 

   i