שפת אמת פ׳ ויגש
הרב דר צבי אבינר
הנהגות יוסף ויהודה
י
תרלא
ויגש אליו יהודה – מלשון הודאה (אברהם אבינו לימד להודות ולברך למי שהכל שלו) ושמעתי…שיודעין שהכל משלו. (עוד נדבר על א-דנות שאברהם קרא לקבה). ועל ידי זה יכולים ליגש. (יהודה ניגש כשליח צבור של עשרה אחים , בענווה, שאמר בי אדוני, ולכן הוא השליח צבור ולא יוסף). העצה להתבטל לרצון השי״ת. (אברהם אמר אנוכי עפר ואפר). על ידי שמברר האדם אצלו שגם בתוך ההסתר יש חיות מהשם ית׳. וגם כי זה נקרא הגשה ליוסף כי יוסף הוא הנקודה הפנימית שיש מהשי״ת
הקטע מפ׳ וישב עד סוף הספר מורה כיצד מנהל הקבה את ההסטוריה, שכן אנו מודעים לכך שהגזירה להורידם מצריימה, מאברהם, פועלת מאחרי הקלעים בהסתרה למרות שאין משתתפי הסיפור מודעים לכך. כלומר רואים כאן את מלכות השם בפעולה. וזו מלכות השם בבחינת יהודה. ויש מלכות השם הפועלת בבחינת יוסף גם בשנות הרעב, בשעת צרה. וכאשר האדם חושב על כך בשעת צרה והסתר פנים, הרי הוא בבח׳ ניגש ליוסף. ומלכות זו שבבחינת יוסף היא הנקודה הפנימית שנמצאת גם בעת צרה
ובאמת היה אז צר מאד ליהודה ….והיה עצתו על ידי הגשה זו לפנימיות הדבר (שהיא בבח׳ יוסף). ….
וכתיב ולא יכול יוסף שהוא הפנימיות להתאפק ונתגלתה הפנימיות (לזה שיגש כמו יהודה, הקבה יענה ויתגלה). וממילא הוציאו כל איש , שההסתרות וחיצוניות שהם מסתירים את הפנימיות נתבטלו. כמו שכ׳ בשבת דמתיחדין ברזא דאחד -על ידי הביטול…
וז״ש בי אדוני כ׳ הארי ז״ל כי ה׳ באותיות יהודה (שתים לעומת יהוסף אחד) ובאמת כי שם אדנות (יהודה אמר בי אדוני, בענווה, למרות ששמו נושא את שם הויה מלא ). אך כי יהו״ה אחד ושמו אחד ובבחינת השראת השכינה תוך האדם הוא באותיות אדנות….(נאמר ושכנתי בתוכם, השכינה חפצה לשכון באדם שהרי לשם כך הוא נוצר, לשאת את השכינה בלבו , בתוך עולמו של האלוקים. כלומר זעיר אנפין מתחבר לאדם דרך מלכות יוסף, אבל המפתח ללב האדם הוא האדנות של יהודה)
נצח …………….הוד
………..מלכות………
…………יוסף……..
…………אדנות – יהודה, בי אדוני………
………….האדם………
ונזכור כי נצח והוד הם מדברי דוד, כלומר יש כאן ״החזרת האור’ כלפי מעלה, הכאה)
יוסף הוא בשכבה עמוקה יותר מיהודה, שהוא גשמי וקדמי יותר וכרוך בעוה״ז.
האדם הוא הקדמי ביותר והמידות של הקבה בעומק כך שאפשר לכתוב
השכינה
מלכות
יוסף
יהודה
אדם
האדם קדימה והשכינה בעומק.
כאשר האדם פונה לקבה , הוא פונה לעומק שבתוך ומאחרי הדברים. ראשית יפנה להנהגת יהודה שהיא בנסתר אך מעורבת בעיניני העוה״ז, והוא יודע שבפנימיות יש הנהגת יוסף שקיימת גם בהסתר פנים והיא האמת. ובפנימיות עוד יותר פועלות המידות שאין אנו פונים אליהם בפרוש אלא כאדנות
והאדם עושה ענייני העוה״ז …והעצה לידע שגם בעה״ז יש חיותו ית׳ (בבח׳ יהודה ויוסף) ולהתבטל לשורש (לקבל אדנות) ועי״ז יוכל להנצל וז״ש לקבל אדנות , וז״ש אחד באחד יגשו (הפטרת ויגש) (יהודה ניגש ליוסף כי הוא עמוק יותר וגבוה יותר) כמ״ש כגוונא רזא דה׳ אחד ושמו אחד. (הנהגת יהודה ויוסף הן בעומק אחד).
וזה חורש ניגש לקוצר, כי יהודה הוא החורש למצא הארה גם בתוך ההסתר (יוסף) על ידי האמונה- וזהו החורש שהוא ימי המעשה ועבודה רבה
יהודה בשעת צרה ניגש להנהגת יוסף , על ידי כוונה ועבודה רוחנית של קבלת עול, בי אדוני, והקוצר הוא בבח׳ יוסף כי יהודה מתמזג עמו
ויוסף נזיר אחיו שמופרש להשי״ת למעלה מהטבע וזהו בקוצר שהוא גמר ועליית כל דבר לשורשו. וז״ש ויגש שנמשך על ידי אמונה לבח׳ יוסף
יוסף …………………………………….יהודה
1 בפנימיות…………………………….ניגש ליוסף
2 אמת …………………………………אמונה
3 ה׳ אחד ……………………………..ה׳ אלוקינו
4 יהוסף ………………………………..יהודה
5 שבת…………………………………..ימי החול
6 שליח ה׳………………………………בחיר אחיו
7 ת שבכתב…………………………….ת שבע״פ
8 הבל פה……………………………….דיבור
9 שליח ה׳ לאחיו………………………ערב קבלן לאחיו
10 קוצר…………………………………חורש
11 ברית המעורר……………………..ברית הלשון
12 שליח ה׳ …………………………..בי אדוני
13 מזין את כל העולם………………..ק״ש תפילה תורה מצוות
14 משיח בן יוסף……………………..משיח בן יהודה
15 נשמה יתירה……………………….ימי החול
משיח בן יוסף ישאר אחרון כי הוא האמת. וכאשר יגדל הרע בעולם- ככל שנתקדם לשבת – כך תגדל ההנהגה בבח׳ יוסף והרע ישרף כקש