נח: אך בשרבנפשו דמו לא תאכלו

הרב דר צבי אבינר תרפד

אבר ודם מן החי

שיעור לבני נח

מה עמדת התורה כנגד המתת בעלי חיים ?ם

מה עמדתה לגבי צמחוניות?ם

איסור  אמה״ח  לבני נח נאמר בפסוק

 

כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה

כירק השדה נתתי לכם את כל 

אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו

 

הפסוק הראשון מתיר להמית בעלי חיים לשם אכילה

הפסוק השני אוסר אכילת אבר מן החי, ודם מן החי

 

מהו אבר?ם

יכול להכיל עצם ובשר ודם. למשל רגל. אבל אבר יכול להיות פנימי בשר ללא עצמות כמו לשון, כבד, כליה.  גם הם אסורים אם נלקחו מהחיה בעודה בחיים.  אבר הוא יחידה פונקציונלית בגוף

דם – מדובר בדם שבמחזור הדם, שבו תלויה הנפש כלומר החיים.  לכן לא מדובר בדם החבוי בתוך איברים כמו הכבד.

 

נאמרה לבני ישראל

המצווה נאמרה גם לישראל בס׳ דברים

כל מצווה שמשה חזר עליה לישראל לזה ולזה ניתנה

יש עליה שתי חותמות – של משה ושל נח

כל העולם מכיר ושומע למשה, אך משה אומר לבני נח לשמוע גם לאביהם

שאלה: אם מטרת האיסור הוא ללמד את האדם חמלה ולהתרחק מאכזריות, מדוע מתירה התורה המתת בעלי חיים? שני הפסוקים נראים כביכול סותרים זה את זה

ומדוע נאסר הדם? האם מתוך מלחמה בכשפים, כפי שחושבים?

לשם הבנת העניין יש להביט על ההקשר של הפסוקים בתוך ספר בראשית

 

קטע הסובב סביב שפיכות דמים מצווה שלישית 

המצווה נאמרה לנח לאחר המבול. בתוך כל הקטע של התורה המוקדש לשפיכות דמים מהרצח הראשון של קין והבל ועד טובל קין והכנופיות שלו בדור של נח.  צבענו את הקטע כולו באדום להראות  כי הוא סובב כולו סביב שפיכות דמים מצווה שלישית של אדה״ר

כמו שלפני כן  סובב סיפור גן העדן סביב גילוי עריות , מצווה שניה של אדם הראשון

ולפני כן פרק א׳  סובב סביב עבודה זרה שהיא מצווה ראשונה של אדה״ר.

כלומר ברגע שהאדם הגיע לארץ מגן העדן -החטא הראשון היה שפיכות דמים – קין והבל. מאז החלה התדרדרות כאשר האנושות התפלגה לשתי מחנות לפי הדת, אחת עובדת את האלוקים – דין, והשניה את מידה״ר יהו״ה.   הם חטאו גם על עבודה זרה וגילוי עריות, אך החטא הבולט שהביא את המבול היה ששתי המחנות נלחמו זה בזה  בשפיכות דמים נוראה

לאחר המבול נח סירב להתחיל את הציויליזציה מחדש   מפחד שבניו יחזרו על טעות העבר, ושפיכות דמים תחזור  .  לא משנה הדת, או הפילוסופיה של החברה, תמיד יהא פיצול והמחנות ילחמו זה בזה.  כי בלב  האדם קבור עמוק היצר החייתי של שפיכות דמים.  אם כך מדוע להביא ילדים  לעולם?

וכאשר יצא מהתיבה הלך הוא ומשפחתו להר המוריה שם היה הרצח הראשון. נח זיהה את האבנים של המזבח של קין והבל והקימו מחדש, ועליו הביא קורבן עולה. בקרבן עולה מעלים את כל מה שבלב ללא מילים

והוא עמד על שלו  מול הבורא -אני לא אביא ילדים לעולם אלא אם כן יבטיח לי בית הדין של מעלה שיהיה שינוי

שלב האדם ישתנה ולא יהיה צמא דם כמו בעבר

ולב בית הדין ישתנה – פחות דין ויותר חמלה

ואז ראה את בית הדין במלא יופיו.  שתי כנפיים סימטריות, של יהו״ה ושל אלוקים, כל אחת מהמידות עונה לנח

יהו״ה אומרת

דבר אל לבך, הלב נתון בידך ולא ההפך

יצר לב האדם של שפיכות דמים רק בנעוריו. האדם יתבגר והיצר ישתנה במשך ההסטוריה

 אלוקים מביא דינים חדשים של שפיכות דמים,

דינים של שפ״ד בין אדם לבעלי חיים

דינים של שפ״ד בין אדם לאדם

המצווה השביעית של נח מופיעה בדברי האלוקים על יחסי אדם ובעלי חיים, והכל חידוש אומר התלמוד

שורה ראשונה – האלוקים מתיר לבני נח להמית חייה עבור בשרה.  כלומר שעד כה היה אסור לאנושות להמית חייה עבור בשרה

ואכן בסוף פרק א׳ בראשית אוסר הבורא על האדם לאכול בשר

״ויאמר אלוקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ

ואת כל העץ אשר בו פרי זרע זורע זרע לכם יהיה לאוכלה

ושם אומר רשי

לא הרשה לאדם הראשון ולאשתו להמית בריה ולאכול מבשרה

רק כל ירק עשב יאכלו יחד כולם. (חיות ואדם)

וכשבאו בני נח התיר להם בשר

כלומר האנושות היתה צמחונית במשך כך הדורות מאדם ועד נח, ובכל זאת גלשה לשפיכות דמים בין אדם לאדם.

לכן לאחר המבול התיר להם להמית בעלי חיים ולאכול את בשרם, כוויתור.

כמו שלאחר חטא העגל ויתר להם הקבה והרשה להביא קורבנות

האלוקים אומר לנח – ביקשת פחות דין, ואכן אני מרשה לכם להמית חייה ולאכול בשרה ולא אקפיד

בטבע – חיות אוכלות ונאכלות.  דין מלא מידה כנגד מידה

אבל לגביכם לא אקפיד ולא אדרוש את דם החייה מידכם

 ומצד שני – יש איסור חדש של אבר מן החי ודם מן החי

 שהוא כנגד אכזריות והתכחשות לסבל של החיה

זו דרישה מצד יהו״ה.

ביקשת יותר חסד בעולם, כדי לקבל אותה עליך לשמור על חסד ולהמנע מאכזריות.

אם עליך להמית חייה עבור בשרה, עשה זאת במינימום של סבל וכאב

שחיטה יהודית מבטיחה זאת

והכשר הבשר במלח מבטיח שהדם שבבשר יצא ככל האפשר

אומר הרב קוק  במאמר הצמחוניות והשלום

צמחוניות היא מצב אידיאלי של האדם כפי שנאמר לאדם הראשון ברגע שהופיעו על הא

צמחוניות גם מתאימה לרגש הטבעי שבאדם הסולד משפיכות דמים

הרגש הזה בא לאדם בגן העדן כאשר נפתחו עיניהם וראו שהם ערומים, כלומר הבינו מה יהו״ה רוצה מהם.. את הרגש הזה הביאו לארץ והוא נמצא בכל אדם כאילו מוסר טבעי.

כנגד הרגש הטבעי הזה יש גם רגש טבעי אחר האומר ההפך – רגש  הדוחף לשפכות דמים שאותו ירשנו מהאבולוציה. העולם בנוי על שפיכות דמים שבין חיה לחיה.  זה העולם של האלוקים  הבנוי על אוכל ונאכל מידה כנגד מידה,  אנו זקוקים לרגש זה כדי לשרוד בעולם של האלוקים

הרגש המוסרי דוחף אותנו לצמחיות

הרגש לשרוד דוחף אותנו להמית ולאכול בשר

כשהאנושות נפלה, וגלשה לשפ״ד ומלחמות, אומר הרב,  אין טעם בצמחוניות.

זה מגוחך שבני אדם דואגים לחיות בעוד ששופכים דם אדם.

לכן ויתר להם האלוקים והתיר להמית חיה ולאכול בשרה, עד שהאדם יעלה מעצמו למעמד של אדם הראשון ולא יהיו מלחמות והשלום ישרור בארץ. אז יוכל האדם לחזור ולהיות צמחוני

נשים לב שבסוף פרק א׳ כתוב שהאלוקים אסר בשר חיה, ומיד אחרי כן וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. הצמחוניות היא צעד הכרחי לקראת  השבת שלעתיד לבא