פרשת ויגש
הרב דר צבי אבינר
יהודה מול יוסף
הפרשה מתבארת בכמה רמות
א הסיפור האישי
ויגש אליו – הסיפור של יוסף ואחיו הוא קודם כל אישי, שכל קורא מתרשם ממנו. כאן בויגש ההתנקשות בין יוסף לאחיו – בעיקר יהודה- מגיע לשיאו הרגשי. יהודה נגש אליו או למלחמה או לשלום, ומכאן התפרצות הרגש של יוסף בהתוועדותו לאחיו. הוא בוכה, האחים נרתעים ובוכים ואנו הקוראים בוכים עמם
ב מלכות -הנהגת – השם של יוסף ויהודה
כל הפרשיות מוישב עד סוף ויחי כתובים בשם האלוקים מידת הדין, בעוד ששם הויה נעלם – מחוץ לשלש מקומות. הדבר מלמד – לפי המפרשים – על מידת הדין הפועלת להגשים את הנבואה לאברהם שזרעו יהיה במצרים. אך גיבורי הסיפור אינם מודעים לכך, כפי שרשי. אומר: יווסף בשלו, יהודה בשלו, ראובן בשלו והקבה בשלו. להתערבות זו של הקבה בהיסטריה קוראים מלכות.
ויש מלכות – הנהגה – נסתרת הקרויה יוסף, ויש גלויה הקרויה יהודה, אומר השפת אמת.
מלכות יוסף -הנהגת העולם במודל של יוסף – היא נסתרת. כך למשל כאשר נבא יוסף על שבע הפרות השבעות שנבלעו על ידי שבע הפרות הרעות, ידע שגם בטובות וגם ברעות הקבה הוא שם. ללמדנו שגם בעת צרה והסתר פנים הקבה לא עזב את הארץ לשטן אלא הוא שם בפנימיות.
מלכות יהודה – הנהגת העולם במודל של יהודה הוא בגלוי, כאשר טוב ורע מעורבבים זה בזה.
וכשם שהפרות השבעות קדמו לרעות, כך מכין הקבה טובה לפני הרעה. כך הכין יוסף את הגלות. בזכותו שמרו ישראל על העריות.
גם בבריאה בפרק א׳ נכנסה השכינה לעולם הזה בצניעות, בראשי תיבות יום השישי ויכולו השמים. היא נסתרת, אבל ממלאת את ששת הימים בפנימיות.
ג מניין המחפש שליח ציבור: יוסף או יהודה
כיצד פונים למלכות השם?
אפשר להבין את הסיפור כיצירת המניין הראשון. שכן כאשר ירדו מצרימה הכתוב שינה את שמם מבני יעקב לאחי יוסף, ללמדנו שהיו כולם באחווה לחפש את אחיהם. הם הוו ״אחי יוסף עשרה״ -מניין הראשון החוזר בתשובה. ואכן השמונה עשרה הוא תפילה של עשרה החוזרים בתשובה שכן כל השמונה עשרה מבוסס, פסוק אחרי פסוק, על קטע התשובה בפ׳ ניצבים.
מי יהיה מנהיג המניין, שליח ציבור? היות והחטא שעשו היה בגדר חילול השם, התשובה כרוכה בקידוש השם. יוסף ויהודה קידשו כבר את השם לפני כן. יוסף בסירובו לאשת פוטיפר, ויהודה כאשר הודה צדקה ממני. ואכן שם הויה שנעלם בפרשיות, מופיע שבע פעמים בקטע עם אשת פוטיפר. ושם הויה מיפיע שלוש פעמים עם יהודה ותמר. שניהם החזירו את השכינה לעולם והם נושאים אותה על כתפיהם. ולכאורה זכותו של יוסף גדולה מזו של יהודה כי שם הויה מופיע שבע פעמים לעומת שלוש עם יהודה, אך יוסף קידש שש בפרטיות בעוד שיהודה ברבים, ולכן זכותו של יהודה להיות שליח ציבור היא גדולה מזו של יוסף. יהודה, אומר הארי, נושא שתי ה׳ משם הויה בעוד שיהוסף נושא ה׳ אחת. ומלבד זה יהודה הוא שם הויה עם ד׳.
כלומר גם יוסף וגם יהודה כבר קידשו שש, אך שאר האחים העומדים בתשובה יכולים לעשות זאת בתפילה בציבור ולומר שלוש פעמים קדוש כמלאכי מעלה, שהרי כאשר קרא המלאך את יעקב בשם ישראל, הרשה לו כביכול לשיר שלוש פעמים קדוש כאן למטה בארץ מול מלאכי השרת. השם ישראל פירוש גם שר עם אל- מקהלת א-ל.
אך יוסף ויהודה מהווים מנהיגם שונים זה מזה בתכלית. יוסף הוא שליח האלוקים שפניו אל המניין. הוא כבר סלח להם וכן האלוקים כבר סלח להם. הוא משפיע כל טוב עליהם ועל העולם כולו, כי גם צווה לימול את המצרים.
יהודה הוא מנהיג העומד מתוך הציבור. הוא התנדב לדבר ראשון כי הוא גם הערב הקבלן עליהם. הקבה העדיף את יוסף, אומר השפת. אמת, אך השבטים חשבו אחרת. הם רצו לקבל טובה מתוך תשובה, ולא כחסד. לכן הם מתיצבים מאחורי יהודה, שנאמר יהודה אתה יודוך אחיך
העמדה של יוסף הפוכה מזו של יהודה. יוסף יושב על כסא המלכות כשליח האלוקים, השופע טוב לעולם. יהודה פונה לקבה בענווה. הוא ארי, הנושא את שם הויה במלואו בשמו, אך הוא קורא להשם בי אדוני. כאברהם שקרא להשם א-דני, ואנכי עפר ואפר. וזה כוחו של יהודה. שם האדנות, האומר השפת אמת, הוא החיבור של הקבה לאדם, בו שורה השכינה באדם. ולכון יהודה הוא שליח הציבור.
יוסף מייצג את האמת בפנימיות הדברים, שיהודה ניגש אליה. יוסף הוא אמת ויהודה הוא אמונה. יוסף הוא ה׳קוצר ויהודה הוא החורש. הוא הקוצר כי בסופו של דבר הוא ישאר , כי הוא השבת.
יהודה המייצג חרישה לאמת שהיא תורה ומצוות ולפילה וקבלת שש.
- עם ישראל
ואפשר ללמוד את הפרשה ממבט הסטורי
לא רק המניין נולד כאן אלא גם בני ישראל שנאמר ויבואו בני ישראל בתוך הבאים. ואכן ישראל נפרדו לעשרת שבטים מול יהודה.
ומי נשאר עם יעקב? רק יהודה שהיה ערב קבלן, כלומר הוא ערב ליעקב במקרה שאחיו נעלמים
- 5. משיח בן יוסף ובן יהודה
ואפשר לקרא את הפרשה מבחינת המשיח שיוביל את ישראל . אומר השפת אמת שאמנם עתה אנו מחכים לבן דוד, כי עדיין אנו רחוקים מהאמת. אך יום יבא ומשיח בן יוסף יהיה בגלוי.
כלומר ״ה׳ אלוקינו״ – עתה, ובזמן בן דוד, אך ״ה׳ אח׳ד׳ הוא בבחינת האמת שהיא יוסף.
שכן יוסף הוא הצדיק שמושך את כל העולם לשכינה. כפי שעשה יוסף שמל את המצרים ואמר להם לשמור /שבע מצוות
- סיום הספר
ספר בראשית החל בכניסת הויה לעולם הזה ביום השישי. עתה מסיים הספר בהשראת השכינה לאדם בשם הויה, ולעתיד לבא כאשר מלכות יוסף, השכינה בהסתר, תופיע בגלוי.