פרשת בהעלותך תשפב
הרב דר צבי אבינר
בהעלותך: המחנה השביעי הגדול ביותר
ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה
נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר השם אתו אתן לכם
לכה אתנו והטבנו לך כי דבר השם טוב על ישראל (י׳ ל)
כל המפרשים מסכימים כי הקטע שייך לספר שמות שם כתוב שיתרו ביקר את משה לפני או אחרי מתן תורה ושב למקומו. אם כך, הקטע נעקר ממקומו ונכתב כאן כנראה לשם מסר חשוב.
לפי אבן עזרא כל הקטעים בפרשה כתובים כאן שלא כסדר הכרונולוגי, כביכול נאספו לכאן בכונה לתת לנו מסר. כך לגבי פרשת ״ויהי בנסוע הארון״ שמקומה בפרשת במדבר, וכן צרעת מרים שמקומה במקום אחר. ובולטת פרשת יתרו שאכן מקומה בספר שמות
מה הביא את יתרו לבקר את משה? ״וישמע יתרו״ – לפי המדרש שמע שבע קול
במעמד הר סיני , שהם שבע קולות במזמור לדוד ״קול השם על המים, קול השם בכח, קול השם בהדר, קול ן השם שובר ארזים, קול השם חוצב להבות אש, קול השם יחיל מדבר, קול השם יחולל אילות, (תהלים כט) שהן כנגד שבע מצוות בני נח. אותן שמע מסיני ובא.
כל מה שקשור ביתרו בא במספר שבע. היו לו שבע שמות (רשי שם) כולם מראות שהיה ידיד השם. היו לו שבע בנות, אחת נשואה למשה ואחת לאלעזר בן אהרון. וכשהוא בא הוא מהווה את המחנה השביעי שהקיף את ששת המחנות של ישראל. כיצד?
לפני הקטע של יתרו מתארת התורה את מסע ששת מחנות ישראל: ארבעה מחנות לפי ארבע רוחות השמים, בתוכם מחנה חמישי של לוויה, ובאמצע מחנה שישי של כהונה שהוא מחנה שכינה. יתרו – בן נח- מהווה כביכול מחנה שביעי סביב מחנה ישראל. עתה הוא מהווה איש אחד, לעתיד לבא יהיה זה המחנה הגדול ביותר
כיצד? מייד לאחר מכן מביאה התורה את פרשת ויהי בנסע הארון שנסע שלשת ימים לפני המחנה לתור להם דרך. הארון כידוע שרף עקרבים ונחשים ושאר אויבי ישראל, ישר הרים ועמקים. אך לפי אור החיים הארון גם קלט ניצוצות קודש מהמקומות שאליו הגיע וחיבר אותן לקדושת ישראל. מי אלה שמצא שלושת ימים לפני המחנה? הווה אומר נפשות יקרות מאומות העולם שאות אסף וחיבר לישראל.
הוכחה לכך באה במלים ״שובה השם רבבות אלפי ישראל״ – והרב צבי רפאל הירש באר שהמלים רבבות אלפי ישראל אינן כתובות בסדר הרגיל בתורה שכן בדרך כלל מביאה התורה את המספר הקטן בתחילה ורק לאחר מכן את המספר הגדול, כמו ויהיו חיי שרה שבע ועשרים ומאה שנה. מדוע כאן רבבות לפני אלפי? אלא שרבבות מכוון לאומות העולם, לבני נח שיצטרפו למחנה ישראל ויהיו המחנה השביעי. עתה בזמן משה המחנה מרכב מאיש אחד, משפחה אחת, אך לעתיד לבא המחנה הזה יהיה פי עשרות ופי אלפים ממספר ישראל.
שכן הקטע ויהי בנסוע הארון מקומו לא כאן אלא הובא לכאן בכוונה, להפריד בין פורענויות. ולפי רבן גמליאל הקטע ממשיך לנסוע בתורה.. בעתיד לבא יכתוב המשיח את התורה כך שהקטע ויהי בנסע יהיה סוף התורה, סוף המסעות. או אז תהווה האנושות כולה את המחנה השביעי סביב ישראל.
ויתר על כן. הפרשה פותחת בנרות שאותן הדליק אהרון. לפי רשי דעתו חלשה כאשר ראה שכל הנשיאים מביאים מרצונם קורבנות נדבה, בעוד שכל מה שהוא עושה בא מצד היותו כהן שעליו למלא צו השם. מהי נדבתי? לכן אומר לו הקבה תנוח דעתך כי שלך גדול משלהם. אכן הדלקת הנרות במנורה כשרה בזר, והיא הפעולה היחידה שעושה הכהן במקדש לא כמצווה ועושה אלא מרצונו שהרי הוא שם. הוא זה שמדליקה כך שתעלה הלהבה מאילה. יוצא שפעולת נדבה שאדם עושה שלא כמצווה אלא מרצונו, במיוחד כאשר הוא מדליק להבת קודש, גדולה מפעולה שעושה אדם כמצווה ועושה. וזה מסר נפלא לבני נח שאמנם בדרך כלל גדול המצווה ועושה, אך כאשר הפעולה קשורה בהדלקת נר תורה בנשמה, דווקא גדול זה שאינו מצווה ועושה אלא זה שעושה מרצונו להתקרב להשם ולכן יתכן שבן נח שמקבל עליו מרצונו הוא גדול מכהן גדול.
לפי אבן עזרא כל הקטעים בפרשה מקומם הכרונולוגי לא כאן והם נאספו לכאן במכוון. פרשת חובב נכתבה מייד לאחרי תאור מסע המחנות של ישראל.