בשבילי נברא העולם

הרב דר. צבי אבינר

בשבילי נברא העולם

אנו  עוסקים בעניינים שונים מתוך ספר בראשית. נדון הפעם באמרה הידועה של חז״ל ממסכת סנהדרין פרק ב׳ משנה ה׳

חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם

חז״ל מתכונים  לסיפור בריאת האדם בפרק א׳ בראשית

לפני שננתח את  דברי חז״ל  עלינו לשבץ  את הפרק     בתוך הזרם של

הסיפורים  בספר בראשית, המוביל אותנו ממצווה למצווה.

פרק א׳  בכללו – מציג  את המצווה הראשונה של נח שהיא עבודה זרה. צבענו אותו בזהב.  הוא מציג את עבודה זרה בעומק שלא נמצא בכל מקום אחר

כך הפרק מציג  לראשונה את שמות השם –  המידות אלוקים ויהו״ה ,  את ששת הימים, בריאת האדם ואת השבת.

והיכן הרמז לעבודה זרה בפרק?

כאשר אלוקים מתכנן את בריאת האדם הוא אומר בלשון רבים הבה ונעשה אדם בצלמנו וכדמותנו.  אומר רשי שהמלאכים שאלוהו  בפליאה:

 מלכנו, מדוע אתה מדבר בלשון רבים? האינך חושש שהדבר יביא את עובדי ע״ ז לטעות ולומר שיש לך שותפים, או בני משפחה כמו  אב אח או בן?

ענה להם הקבה אני לוקח את הסיכון ומדבר בלשון רבים כדי ללמד את האדם ענווה.  שהגדול יתייעץ עם הקטן.

היות והאדם נברא להיות מלך קטן על הארץ, מהראוי ללמדו כיצד למלוך בהצלחה.  והדרך הטובה היא למלוך בענווה.

מכאן למדו המלאכים שהאדם יברא עם נטייה  לחוסר ענווה. עם אגו גדול הדוחף אותו להתנשא

וזו תכונה חשובה. כי אחרת מה ידחוף אותו למלוך?

 האלוקים בעצמו נטע באדם את האגו הזה

כיצד?

נזכור, שכאשר אמר נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו,  דיבר גם עם כל מי שמוזכר בפרק א. את כל אחד ואחד הזמין  להשתתף בבריאת האדם.

כך ברא את האדם שכבה אחר שכבה, על יד שנמלך בכל נע מי שמוזכר בפרק.   כך נמלך בששת הימים ועשה אדם. האדם עשוי משכבות שנלקחו מששת הימים. בלשוננו – האדם הוא קצה של האבולוציה.  העובר עובר את כל השלבים – כל ששת הימים  ברחם  אמו. .

כך גם נמלך בחכמה של הבריאה ונטעה במוחנו.

וכן נמלך באני שלו ועשה אני באדם.

מכאן שלאדם יש אני חזק, חשוב, אלוקי. (ולא כפי אלו ששוללים את האני)

כל  ההתייעצויות האלה היו מתנות חשובות לאדם מצד האלוקים, כדי שהדם יהיה מלך קטן על הארץ.

 אבל האלוקים לא נותן בחינם. עבור כל מתנה הוא דורש מהאדם משהו חזרה.  כדי שהאדם יעמוד במשפט. כי זה מה שהאלוקים מידת הדין עושה – בוראת ומעמידה במשפט. כך היה בכל יום מהבריאה -ברא ובסוף היום אמר כי טוב, כלומר העמיד את מה שברא במשפט

מהו הדבר שהאלוקים דורש מהאדם   כתמורה למתנות שנתן לו?

המשפט הוא מבחן עבודה זרה.

זאת רואים מדברי  המלאכים,  כשדיבר בלשון רבים, הבינו שפתח פתח לבני אדם להאמין שיש לו שותפים

וכל שותף כזה יהיה מקור לטעות של עבודה זרה

 האדם יעבוד את הטבע ומה שבו במקום את הבורא

האדם יעבוד את החכמה והמגע במקום את הבורא

האדם יעבוד את האגו שלו במקום את הבורא

יוצא שלפי פרק א׳ האדם נולד ישר לתוך מבחן של עבודה זרה. זה המשפט שהאלוקים יעמיד את האדם בו כל שנה ושנה.

המשפט הוא או שהאדם יכיר בבורא, באלוקים, שהוא אחד

או שמאמין שיש לו שותפים עליונים או תחתונים

 כל זה אנו זוכרים כאשר אנו נגשים להבין את האמרה של חז״ל שחייב כל אדם  ואדם לומר בשבילי נברא העולם

מה מתכוונים חז״ל לומר?

חייב כל אדם ואדם לומר בשבילי – ראשית הם מחייבים כל אדם לדעת את סיפור בריאת האדם,  ואכן העולם נברא בשבילי כי נמלך בששת הימים ועשה אדם.

חז״ל רוצים שהאדם יכיר בעובדה שהקבה השקיע 13.8 ביליון שנים  להביא אותנו על כדור הארץ, יצורים עם בחירה חופשית

מחשבה זאת נוטעת באדם גאוה מצד אחד,

אבל גם ענווה מצד שני – אם  האדם מכיר שמעמדו הוא מעשה מכוון, מתנה מהבורא.

פרוש נוסף

 היות  ויש בנו אגו חזק  ונטייה טבעית  לחשוב כי הכול נברא בשבילי, אולי אטעה לחשוב שבשבילי פרושו שאוכל ואשתה ואאנה ממנו.  אומרים חז״ל יכול שאדם יאמר אוכל ואשתה ואאנה מהעולם ואשכח את הבורא

לכן אומרים לו  שמח בחור בילדותך -אך זכור כי על כל אלה יעמידך האלוקים במשפט

,

פרוש אחר:  

בשבילי – ולא בשביל המדינה או השיטה החברתית כמו קומוניזם או קפיטליזם או פשיזם. האינדיבידואום  הוא העיקר.

פרוש אחר

צריך כל אדם ואדם  לומר בשבילי נברא העולם – הדגש הוא כל אדם ואדם. הקבה נטע בנו אגו חזק כמתנה, כדי שנתחרה ונשיג דברים.  יש תחרות יוצרת, אבל לא שאדם יראה עצמו כגזע עליון.

לאדם יש נטיה לראות עצמו מעל האחר.  מצד אחד זו דחיפה ליצור ולהתחרות ולמלוך, מצד שני זו יכולה להיות יהירות  וטעות מסוכנת.  הסינים לימדו עצמם במשך ימי מאו צטונג שהם צאצאי הומו ארקטוס ולא הומו ספינס, ולכן הם עליונים בגזעם – עד שהגיע המדע  הגנטי והראה שהכל שטויות. הפרסים והעמים הארים רואים עצמם מעל הגזעים האחרים – מעל הערבים השמיים והעמים הסלבים וכו. הגרמנים חשבו עצמם לארים ולכן עליונים בגזעם.

כנגד זה אומרים חז״ל מדוע נברא האדם יחידי? כדי שלא יאמר אדם אבי גדול מאביך.

העליונות של ישראל היא רק במצוות.

פרוש אחר

צריך כל אדם ואדם לומר בשבילי נברא העולם- אומר המדרש: תאר לעצמך שאתה עולה בהר הבית ומסביבך אלפי אנשים מכל  הגזעים וכל הצבעים שבעולם, כולם עולים להר השם כפי שאמר שלמה המלך וכפי שניבאו נביאי ישראל.

וכשאתה רואה עצמך בתוך ים האנשים – אתה יודע שכל אחד ואחד אומר לעצמו בשבילי נברא העולם. ואכן כל אחד הוא תופעה חד  פעמית בהיסטוריה.  אפילו אם יעשו שכפול לאדם, הרי זה רק לגוף ולא להיסטוריה האישית המרכיבה את האישיות של האדם. מסיבך ים של אנשים, כל אחד ואחד יחיד לקבה . והפלא הוא שמאדם אחד יצר את כל אלה. והוא מכיר אישיותו של כל אחד ואחד

במעמד כזה יש ברכה מיוחדת – ברוך חכם הרזים (מדברי משה בפרשת פנחס). אתה הקבה יצרת כל כך הרבה בני אדם מאדם אחד, וכל אחד שונה מחברו. כל אדם הוא חד פעמי. ואתה יכול לקרא ולהבין לבו ומחשבתו של כל אחד ואחד.

כאן באה האמרה של חז״ל: וכל אחד ואחד חושב שבשבילו נברא העולם – כל האנשים האלה נבראו לשמש אותי.

   כיצד?  אומר המדרש –  אדם הראשון היה צריך לעבוד קשה עבור פת לחם – לחרוש, לעדור, לזרוע, לקצור, לאפות וכו׳ ואני הולך לחנות וקונה הכול מוכן.   וזה לא רק לגבי האוכל  ובגדים  וחפצים אלא גם לגבי האמונה. מה הייתי עושה בלי ישראל? כיצד הייתי מרגיש בלי ההמון הנפלא מסביבי שנוהר לקראת השם?  ישראל משמשים אותי.  כמו שהכוהנים משמשים את ישראל, כך ישראל משמשים את כל העמים שבעולם.

ולכן אני מכיר תודה להם .  אני כאן בהר הבית בגללם

אומר הלל: אם אין אני לי, מי לי?

וכשאני לעצמי – מה אני?

פרוש אחר

העולם נברא בשבילי – עבורי, כדי שאתקן אותו

אדם נברא להעלות את ששת הימים מטוב לטוב מאד

העולם נברא כדי שאדם יביא אותו לשבת

 איך אתקן אותו?  –  אפילו בדבר קטן

לעולם יראה האדם את העולם חצי חייב וחצי זכאי. התרומה הקטנה שלי יכולה להטות את הכף בעיני האלוקים

פרוש אחר ממשיך –

כיצד אדע מה לעשות?

העולם נברא בשבילי -להוביל אותי בדרך הנכונה – בשביל הנכון.  ההשגחה העליונה משתמשת במה שקורא בעולם כדי לתת לי הזדמנות להשפיע אפילו בצעד קטן. כמו בסיפור יוסף. כל אח בשלו והקבה מלך מלכי המלכים בשלו

אין מקרה סתמי בחיים. אפילו אם יש מקרה סתמי, האלוקים ישתמש בו לתת לי דרך, שביל.

נסיים במאמר חסידי מחסידות של שפת אמת)

לאדם יש שני כיסים , להשתמש בהזדמנויות שונות

באחד כתוב בשבילי נברא העולם, ובכיס השני כתוב ההפך-

 ואני עפר ואפר (מאברהם).

 יש מצבים שאומרים לאדם אל תתייאש,  העולם נברא בשבילך,   ויש מקרים הפוכים של אדם ששטוף בגאווה ויהירות – הוא זקוק לכיס השני – זכור שאתה עפר ואפר.