הרב ד”ר צבי אבינר

לג בעומר תשעח

פרשת קדושים

מדוע הכלל “ואהבת לרעך כמוך” הוא כה גדול? 0

 

  קדושים תהיו כי  קדוש אני” – אנו עוברים בספר ויקרא מעניני טומאה וטהרה לעניני קודש וחולין. ואין למושג חולין קונוטציה שלילית אלא שהוא מצב של חוסר קדושה.  יכול אדם להשאר במצב חולין  אלא שהפסיד את היד שהושטה לו מהקב”ה לחוש קדושה מהי.

ואפשר לקרא זאת כך: “אם תלכו בדרך  שאני מורה לכם כאן תזכו בקדושה  שאעניק לכם, כי אני קדוש.  לפי זה הקדושה היא מעלה רוחנית הבאה מהקב”ה.

אך אפשר לקרא זאת כך: “אם אתם מקדשים עצמכם מעלה אני כאילו קדשתם אותי” (מדרש). כלומר ישראל הם שמקדישים את הקב”ה.  כיצד? משה מורה על  דרכים שונות: 0

 

א . קידוש השם

שרשרת המצוות הארוכה שמופיעה כאן פותחת ב”אחרי מות” במילים: “ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם” (יח ח’) ומסתימת במילים : “ונקדשתי בתוך בני ישראל” (כב לב’) שהיא מצוות עשה למסור את הנפש על קידוש השם בפרהסיה. וזוהי מצווה עשה עצומה הדורשת מאדם בישראל למסור את הנפש אפילו על דבר קטן בשעת שמד כשהצורר מתכוון להשפיל את היהדות. ואז “יהרג ואל  יעבור.”  אך קבעו חכמי ישראל שההתחלה “וחי בהם” נוגסת בהקף המצווה ויש חיוב למסור הנפש רק על  ע”ז, ג”ע, ושפ”ד.  והנה לנו דרך כאובה ונוראה לקדש את.שם שמים בכך שנהיה עצמנו קדושים ונמסור נפשנו בחרוף נפש על היהידות.

וכמובן שהתביעה הזו למסור את נפשנו איננה מתיחסת רק למצב הנורא כשצורר מאיים עלינו בחרב אלא כוללת מצב שבו אנו מצווים למסוור נפשנו במאמץ להלחם  על ערכי היהדות מדי יום ביום.  כלוממר חאלהאבק על גידול ילדנו בדרכי התורה ולחיות חיי תורה למרות הקשיים., ובכך קידשנו את השם  מדי יום.

 

ב.  פרישה מעריות

 

אך רש”י סובר ש”קדושים תהיו” מכוון להבט מיוחד של היהדות והוא פרישה מעריות דוקא. כלומר להקים גדר לעריות, דהיינו להתלבש בצניעות ולהרחיק עצמנו וילדנו מעבירה, “שכן כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה”. ויש הגיון בדברי רשי  שכן פרשתנו היא המשך ישיר של הפרשה הקודמת “אחרי מות” המסתיימת באיסור עריות.

ואין לשאול מדוע יצאו עריות מכלל המצוות לענין קדושה, שכן גם נבוכדנצאר אמר לבתו “אלקי ישראל שונא  עריות”.  אנו רואים זאת בסיפור גן העדן, שבו חטאה חווה בג”ע עם הנחש (היא היתה נשואה לאדה”ר ואסורה ביחוד עם הנחש) .  וכשהיא ואדם הראשון אכלו  מהפרי האסור נפתחו עיניהם וראו כי ערומים הם.  כלומר באכילת הפרי  של “דעת טוב ורע” הבינו לראשונה מהם טוב ורע. וערכים אלה הם ממבט ראותה של השכינה  (כל מקום שכתוב “עשה הרע” הכוונה “בעיני הויה”.  ולעולם לא בעיני אלוקים. מידת הדין אלוקים מבדילה בין צדיק לרשע  בעוד שמידת רחמים הויה מבדילה בין טוב  לרע. ה”רע” בתורה הוא תמיד מה שהויה מתעבת).  אכילת הפרי העניקה להם בפעם הראשונה הבנה מהם ערכי הויה, ועמה ההכרה בפעם הראשונה שהם ערומים . הווה אומר שהויה היא זו ששונאת ערום ושחיתות מינית.  מצד אלוקים אין פסול בערום, אך לא מצד הוהי אלקי ישראל

אין פלא שכדי להיות קדושים עלינו לפי רשי להיות בראש וראשונה פרושים מן העריות  כמה אמת יש בהכרזה זו! שכן נביאי שקר מתגלים לך בראש וראשונה כאשר הם נכשלים בעריות! 0

 

ג.  להיות פרוש מכל מצוות לא תעשה

 

אבל הרב”ם בספר המצוות  סובר כי “קדושחם תהיו” היא מצוות לפרוש ולהרחיק עצמנו מכל עבירות על מצוות  “לא תעשה”.  הרמב”ם מביא זאת כדוגמא למצווה כללית  שלא זכאית להמנות כאחת מתרייג. 0

ואור החיים הקדוש מסכים ומוסיף   ש”קדושים תהיו” היא מצוות עשה שבאה לתת שכר לאדם הנמנע מעבירה. הוא גם אומר שלקדושה יש מדרגות שאדם עולה בהם כל ימיו ללא גבול. 0להיות קדוש הוא מטרה שאינה מושגת בשלמצתה. הוא גם מוסיך שקדשו נדבק בקדוש

קכלומר עלינו כאן בדרגה: להיות קדושים עלינו לא רק למסור הנפש להשתדל ללכת בדרכי היהדות למרות הקשיים, ולהמנע מעריות, אלא גם להמנע מלעבור על כל מצוות “לא תעשה” שבתורה. לפי הרמבם זה מספיק להעניק לנו קדושה 0

 

:

ד. לפרוש מהמותר לנו

 

 

אבל הרמב”ן חולק. הימנעות מעבירה אינה עושה אדם לקדוש.   מה הרבותה בכך שאדם נמנע מעונש? אלא להגיע לקדושה על האדם לפרוש מדברים המותרים לו כגן שתיית יין ורדיפה אחרי מין. אין בכך עבירה על חוקו של אלוקים, אבל יש בכך הרחקה מהוויה וקדושתה.  והרמב”ן מביא כדוגמא את הפרושים של ימי הבית השני. 0

ה. לעלות על המצוות בלוח הימני

 

עד כה פרשנו שלהיות קדוש עלינו להמנע ממשהו לא טוב כמו חלוול השם, ג”ע ושאר מצוות ל”ת, וכן עלינו להקים מחיצות  ולהמעיט בדברים שמותרים לנו.  אבל משה מורה לנו כאן דרך נוספת להגיע לקדושה בחיי היום על ידי פעולה חיובית. כיצד? 0

נקרא את הקטע הפותח בפרשה  0

      דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם

קדושים תהיו כי קדוש אני…איש  אמו ואביו תיראו

.ואת שבתותי תשמורו …

אל תפנו אל האלילים ואלהי מסיכה לא תעשו לכם...” 0

 

משה מדבר כאן לכל ישראל, בהקהל, לכל אדם מישראל.  איןם לך אדם שאינו יכול להשיג קדושה,

כיצד ישיג כל אדם קדושה? לא בשמים היא.  משה מזכיר כאן את עשרת הדברות בכוון הפוך מלמטה למעלה. אם ישמור אדם כיבוד אב ואם, וישמור שבת, וימנע מעבודה זרה וידע את השם, הרי שיגיע לראש הלוח הימני ויהיה קרוב לקדושה אם נזכור שבפרשה הקודמת משה החל את השרשרת בגילויי עריות הרי שהחל לעלות קודם כל בלוח השמאלי במצווה השביעית (לא תנאף) ולאחריה עבר לללוח הימני לכיבוד אב (חמישית) לשבת (רביעית) לע”ז (שלישית) ולאחריה לעבודה זרה ולידיעת השם (שניה וראשונה). (הוא דילג בינתיים על לא תרצח ונדון על כך בפרשה הבאה). דהיינו משה מעמיד לפנינו  מטווה ללכת בו או סולם לעלות בו על מנת להיות קדושים.

ו

ו. להמשיך במצוות של הלוח השמאלי

 

   ולכאורה הגענו בסולם למעלה, לאנוכי, לקדושה עצמה. אבל משה איננו מסתפק בכך. יכול אדם לעלות בסולם ולהמנע מעריות ושאר מצוות לא תעשה ואף להמנע מדברים המותרים, ואף להדבק בשכינה באנוכי,   אך אין בכך לקדש שם שמים ברבים. אמנם אנשים חושבים שהוא קדוש, אך אין הוא מקדש שם שמים. ולכן ממשיך משה ואומר:  .

0 “ובקוצרכם… לא תכלה פאת שדך ….וכרמך לא תעולל…לעני ולגר תעזוב אתם

לא תגנובו

ולא תכחשו ולא תשקרו  ולא תשבעו בשמי לשקר

ללא תעשק את רעך לא תקלל חרש ולפני עוור לא תתן מכשול...” 0

דהיינו לאחר שעלה לראש הלוח הימני משה משה לצטט מצוות מהלוח השמאלי שבין אדם לחברו: לא תגנוב, לא תשקר, ולא תחמוד. והמסר: כשאדם מוכר כאוהב שמים ההוך בלוח הימני ממשיך לכת בלוח השמאלי ומקקים מצוות שבין אדם לחברו, הרי בכך קידש שם ם דשמיים ברבים שכן בני אדם ייחסו את התנהגותו הטובה  לתורה שלמדץ וכך אמנם כותב הרמבם שאין אדם חייב למסור הנפש לצורר כדי לקדש שם שמים. אדם יכול להגיע לכך בחיי יום יום אם יהיה ידוע כירא שמים ובנוסף לזה מקיים מצוות בין אדןצם לחברן הרי אנשים ייחסו את הטב שבו לתורה שלמד

 

מקרה לדוגמא: רבנית רפורמית המלמדת יהדות בבית סםר רפורמי סיפרה לי ששיעוריה מקדשים לרעיונות סוציאלים ולשכנות טובה.  והנה יום אחד שאלוה התלמידים: מה מבדיל בין היהדות לסינים? הרי גם הם מלמדים  כיבוד הורים ואזרחות טובה! השאלה הזאת הביאה אותה להשתתף באופן קבוע בשיעור תורה שאני מעביר .

 

ז.  יגיע ל”ואהבת לרעך כמוך” 0

 

משה מפרט כאן בשרשרת מצוות שבין אדם וחברו המגיעה לשיאה במילים

“ואהבת לרעך כמוך” (יט יח)

 כלומר כדי לקדש שם שמים המסלול הוא:

  עלינו להמנע מעריות (כמו שאומר רשי) ולעבור למצוות בלוח הימני שהם כובוד אב, שבת, ועבודה זרה. ולאחר שנידבק בהשם נמשים במצוות שבלוח השמאלי בין אדם לחברו עד כדי שנאהב כל נפש מישראל כמו שאנו אוהבים את נפשנו ואז ייחסו בני אדם את התנהגותנו הטובה  לתורה ובכך נקדש שם שמים ברבים. .

  בניגוד לכל הדתות שבעולם, אין התורה מצפה מאדם שיסתגר במנזר (או בישיבה) וירחיק עמצמו מהבריות, אלא ההפך מזה.  כדי להיות קדוש עליו להביא בני אדם לאהבת השם על ידי שישמש דוגמא להתנהגות נכונה וטובה. 0

ולכן כששאל הגר את הלל לומר לו את כל התורה על רגל אחת ענה לו :כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. ורבי עקיבא אמר “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”.  וכפי שראינו זה כלל גדול מאד מאד, מעל שתי הלוחות גם יחד

 

ועדיין נשארה המצווה לא תרצח מחוץ לדין.  הבה ונראה היכן היא חוזרת בפרשה ומה המסר שהיא מביאה

.

 סוף השיחה