ו י ש ל ח : מהו ישראל

פרשת וישלח תשפא

הרב צבי אבינר

 

וישלח: מהו ישראל

 

 

השם ישראל מופיע בפרשתנו בפעם הראשנה בתורה. וכלל בידנו שבכל  מקום שבו מופיע שם בתורה בפעם הראשונה  שם נמצא את מובנו.  כך למשל לגבי השם אלוקים. היות והוא מופיע ראשונה בבראשית פרק א’, שם נמצא את מובנו המלא.  מה אם כן משמעותו  של השם ישראל? ם

לפי חזל והמרשים יש לשם כמה משמעויות

1. י (1)  ישראל – ישר עם אל. מה הכוונה? 0

 י(2)  ישראל – ישיר עם אל, מלשון שירה. כלומר שר עם מקהלת אל

3. .   י(3)  ישראל – שרית מלשון שררה- על מי?  ם

 ויש עוד משמעויות. הבה נתרכז על המשמעויות הללו

 

ישראל- ישר עם אל

 

עד כה הלך יעקב בדרך עקיפין להשיג את האמת שלו, את הצדק שלו.  הוא עקב את מתנגדיו.  אך מהפגישה עם המלאך  ואילך ילך בדרך ישרה. הכיצד? ם .

 כל ספורי יעקב סובבים אודות מאבקו  להוציא את צדקו לאור, בעקיפין ואפילו במרמה. ״תתן אמת ליעקב״.  את אלו שרימו אותו הוא רימה בחזרה, מידה כנגד מידה

.  כך לגבי עשיו. היות ועשיו רימה את הוריו כשהתחזה לצדיק (ציד בפיו) לא ראה יעקב פסול לרמות אותו.

היות ולבן רימה אותו פעמיים – לגבי האשה שהבטיח לו ולגבי המשכורת עבור עבודתו כרועה, לא ראה יעקב פסול  לרמות אתו כשהשצמש במקלות להרבות את הכבשים המנוקדות.  הוא לקח בזרוע את מה שחשב בצדק שהגיע לו.

אבל הליכתו בדרך הזו הסתימה תמיד בכך שנאלץ לברוח על נפשו.  מתנגדיו לעולם לא הודו לו ולא התחרטו על התנהגותם כלפיו. להפך, בזעמם  כי רב ניסו להשמידו.. זה עתה נמלט בקושי מלבן , ולפניו עשיו  בראש ארבע מאות איש.

 משאלת לבו בחלום הסולם היתה לחזור ארצה בשלום, כפי שביקש בנדר “ושבתי בשלום אל בית אבי”.  אפשר לאמר שכל משאלותיו התגשמו מלבד שלום. הרי זכה ללחם לאכול ובגד ללבוש ורכושו היה רב, אך שלום לא היה לו.

ועתה עמד בפני המפגש המכריע עם עשיו.  התורה מתארת את פחדו כשחילק את מחנהו.  פרופ’ ישעיה ליבוביץ  זצל תמה מדוע פחד? הרי היה גיבור, כפי שנראה בבאר שלידה פגש את רחל. אלא שפחדו נבע מכך שבלבו ידע שגם לעשיו יש טענות צודקות.  לעשיו היתה זכות גדולה של כיבוד אב ואם באותם שנים שבם יעקב שהה בבית לבן.  היתה לעשיו גם טענה לגבי הבכורה. וההכרה זאת בזכותו – לפחות החלקית  – של עשיו גרמה ליעקב מורך לב ואולי גם חרטה על הדרך שפעל.  ולכן פחד

ואותו שיקול נכון גם לגבי עשיו.  להלן כשיפגשו יתברר שעשיו היה מרוצה מהצלחתו החמרית  והחברתית, ועל ארץ ישראל ויתר מזמן.  כך שגם בלבו היתה חרטה על כך שאיים להרוג  את אחיו.

אך בכל זאת, כל עוד עשיו הלך בראש ארבע מאות איש, הוא לא  יכול היה להשמיע רגשות חרטה כלפי יעקב אלא להפך, להמשיך ולצייר את יעקב כרמאי שיש להשמידו.  .לפחות בעיני אנשיו

וגם יעקב כל זמן שהיה בתוך משפחתו והאנשים אשר אתו, לא יכול היה אלא להתכונן למלחמה. בעיני המשפחה והאנשים אשר אתו היה עשיו סמל הרע המחלט. בודאי הסביר  יעקב לבניו את עמדתו ואת רשעת עשיו בצבעים חזקים וברורים.   בעיני בניו אין הוא יכול לגמגם בצדקת עצמו ולהצדיק במשהוא את עשיו.

משל למה הדבר דומה? לשני אנשים הבאים לבית דין בסכסוך ממון.   בית הדין יודע שלכל צד יש טענות  חזקות משלו, ויהיה זה קשה לרדת לאמת המחלטת בין שניהם.  מלבד זאת יודע בית הדין  מנסיונו שבדך כלל הצד  המפסיד נוטה לא להסכים לפסק ואלא לערער בערכאה גבוהה יותר, אין הצד המפסיד מוכן להודות בפני משפחתו ומכריו כך שעשה משהוא רע. לכן הצד המפסיד ימשיך לחרוק שינים.  כלומר הצדק יושג, אך שלום בין הצדדים והסכמה בינהם לא נשיג לעולם.

לכן אומר בית הדין לשנים – לפני שאנו ניכנס לעובי הקורה, לכו והתדיינו בינכם ותגיעו לפשרה.  ואז תחזרו אלינו ונבצע את מה שהחלטתם.  אם לא תגיעו לפשרה, נקח אנחנו את העול ו להוציא משפט ויקוב הדין את ההר.

כלומר בית הדין יודע שכאשר הצדדים עומדים זה מול זה  לבדם בלי משפחותיהם וידידיהם, יקל עליהם להגיע לפשרה.

בית הדין יודע שבסתר לבם, כל צד מכיר את חולשותיו ומודע לצדקת הצד השני – מועטה ככל שתהיה. כששני הצדדים עומדים פנים אל פנים זה מול זה לבדם, קל יהיה להם להגיע לפשרה שתהא מוסכמת על שניהם, דבר שקשה להשיגו בציבור ובחדר המשפט הפתוח לכל.  למעשה בית הדין מוותר על זכותו לרדת לאמת והוא  חותם על הפשרה, אפילו אם  לעולם לא ידעו השופטים בברור מה היה הדיון בין הצדדים ומה טענו זה כלפי זה. כל מה שבית הדין שואף הוא שהצדדים יהיו מרוצים ויפרדו בשלום

בדומה לכך, הקבה  חיכה שיעקב  ישאר לבדו, רחוק ממשפחתו ואנשיו בצד השני של היבוק .  ואז הפגיש את יעקב עם המלאך שהיה לפי חזל שרו של עשיו.

עתה, כששניהם עומדים לבדם זה מול זה, פנים מול פנים, יכולים הם להשיג פשרה ולהפרד בשלום. .

 

 

פשרה או דין? 0

חזל במסכת סנהדרין (ו עב)  דנים מה הדרך הראויה לבית הדין- האם ישאפו הדיינים להשיג את האמת לאמיתה או לחתור לפשרה? ם

אומר רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שפשרה אסורה מהתורה, שנאמר בוצע ברך את השם.

לעומתו אומר  רבי יהושוע בן קרחה שלהפך, יש לחתור לפשרה שכן היא באה עם שלום.

והנביא אומר “דרשו משפט, צדקה  ושלום.”  והרי בכל מקום שיש משפט אין שלום? אלא דרשו פשרה (בצוע) שמביאה שלום.

וההלכה נפסקה כרבי  יהושוע (על הצדקה נדבר להלן)  ם.

נתאר לעצמנו את המפגש המכריע בין יעקב למלאכו של עשיו.

“ויאבק איש עמו”  מלשון אבק שהעלו ברגליהם, או מלשון חיבוק.  ואכן במשך הלילה היו השנים  צמודים זה לזה, כדרך המתאבקים, אומר אברבנאל.  מי שגופו נוגע בקרקע מפסיד.

ובמשך הלילה הם עברו מחיבוק כדרך אחים, למאבק  כדרך המתאבקים. את טענותיהם שטחו זה מול זה  ישר לפנים, בלי משוא פנים.  לעיתים הסכים יעקב עם עשיו, ועשיו עם יעקב, כפי שראינו לעיל. ולעיתים נאבקו בכל כוחם.  והאבק שהעלו ברגליהם  כיסה אותם עוד יותר מעיני המשפחה של יעקב או מאנשיו של עשיו. הם היו לבדם, זה מול זה.

   אנו יכולים לנחש מה בעיקר טען עשיו כלפי יעקב.  מדוע אתה מתנשא מעלי? מדוע אתה חושב שהבכורה מגיעה לך? וזו טעתם של אומות העולם כלפינו עד היום הזה

והנה  לפנות בוקר דומה היה שהמלאך ניצח שכן כף ירך יעקב נקעה.  אך יעקב לא התמוטט אלא להפך- התאושש וגבר על המלאך והצמידו לקרקע.

וכאשר עלה עמוד השחר הודה המלאך בהפסדו וביקש מיעקב לשלחו. ולא עוד אלא שברכו ואפילו שינה את שמו מיעקב לישראל. כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל.

אנו לעולם לא  נדע מה בדיוק טענו זה מול זה.  כל מה שחשוב לנו הוא שני הצדדים הגיעו לפשרה ונפרדו בשלום ובברכה.

 ישראל איפא מחפש את האמת והצדק לא בדרך של יעקב, לא בלקיחת החוק לידים וביד רמה, אלא בפשרה ודיון ושלום.

אבל המלאך הודה ליעקב וקרא לו שר, מלשון שררה.  כלומר שררה עליו ועל כל האומות.  כיצד ? זאת להלן

מכאן ההסבר שהשם ישראל-  לך בדרכו של אל(וקים) כשתחפס צדק,כלומר בדרך של דיאלוג     

 

 

 

אפשר לאמר שיעקב מייצג את דרישת הצדק בדרכו של האלוקים מידת הדין שבראה את העולם , ביד רמה כפי שמתואר בבראשית פרק א’.

וישראל מחפש צדק בדרך של אלוקים כשדיבר בלשון רבים

במשך ששה ימים הנהיג האלוקים את העולם כשהוא יושב על כסא המשפט והנישא והוא שופט לפי הצדק המוחלט ללא פשרה וללא רחמים.  ודרכו היא לשפוט בדרך של מידה כמגד מידה, ויקב הדין את ההר., כפי שעשה יעקב כל ימיו עד כה.    אך האלוקים ידע שאם ימשיך בדרך זאת יחריב בסופו של דבר את העולם.  שלום לא יהיה. (רשי )0

לכן  לפני בריאת האדם שינה האלוקים את הנהגתו ובמקום לצוות, הוא דיבר לראשונה בלשון רבים כשאמר “נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו”. הוא ירד מכסא המשפט הגבוה ונהג כמלך הנמלך ומתיעץ לפני שמוציא פסק דין.  בדרך זו יש סיכוי שהעולם אכן יהיה טוב מאד ויזכה להכנס לשבת

 כך  יעקב חיפש  להוציא את האמת לאור ביד רמה ובכל מחיר, אפילו במחיר של מלחמה.

אך  עתה למד שיש דרך אחרת להשיג את הצדק, והיא דרכו של האלוקים שנמלך , שהתיעץ, שפתח בדיאלוג. דרך זו תשיג את האמת והשלום כאחד.

והרב יד סולוביציק זצל אמר כי בעוד שבמשפט העמים כגון בארהב נעשית הפשרה מחוץ לבית הדין, בישראל נעשית  המפשה תת הנהלת בית הדין. ההבדל הוא עקרוני.

 

ישראל – שר עם מקהלת אל

 

מדוע ביקש המלאך “שלחני כי עלה השחר?” אומר רשי “וצריך אני לאמר שירה ביום”.

 המלאך היה חבר במקהלת מלאכי השרת השרה מדי בוקר.  במקהלה שבעים מלאכים כנגד שבעים אומות בני נח.

הבוקר מתחיל תשע שעות מזרחה מירושלים,  כאשר השמש  עולה מעל חופה המזרחי של אסיה, המקהלה פותחת בשירה.  השמש נעה מערבה, והאומות מתעוררות אחת לאחת, וכל מלאך של אומה מתעוררת שר פעם אחת “קדוש”.  קבוצה של שלשה מלאכים שרים שלש פעמים קדוש, כלומר :”קדוש קדוש קדוש”.

בשעה התשיעית כלומר לאחר שלשה קבוצות , השמש  עולה מעל הר המוריה.  המקהלה פוסקת מלשיר ומחכה לישראל שישירו מלמטה “קדוש קדוש קדוש”. 

אין אומה בעולם שזוכה לכבוד כזה.  ישראל זכו בכך בברכת המלאך ליעקב ושינוי שמו לישראל, כלומר שרים עם מקהלת אל.

השמש ממשיכה מערבה ושאר האומות מתעוררות עד שהשמש מגיעה שוב לוחפי אסיה והיום מתחיל מחדש.

 אימתי שרים ישראל שלש פעמים קדוש? הווה אומר בקדושה של שמונה עשרה , כלומר בתפילת הציבור על ידי שליח ציבור.

 בעוד יעקב התפלל תפלת ערבית כיחידח, ישראל רשאי להתתפלל  בציבור. לא עוד, אלא שרשאי לאמר קדושה מלמטה  בעוד כל העמים ממתינים.

אין עם אחר שרשאי לעשות זאת. ואת הזכות  הזאת העניק לנו מלאכו של עשיו, כשבירך את יעקב. אכן ישראל מעל עשיו ומעל כל עם אחר. .

 

ולכן אנו אומרים בקדושה

נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום

ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר

קדוש קדוש קדוש השם צבאות מלא כל הארץ כבודו

 

ובקדושה שלפני קריאת שמע אנו אומרים

נותנים רשות ןזה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה  ובנעימה

קדושה כולם  כאחד עונים ואומרים ביראה

קדוש קדוש קדוש השם צבאות מלא כל הארץ כבודו

מה היתרון לתפילת ציבור לעומת תפילת היחיד? בעוד שבתפילת יחיד רשאי היחיד לאמר בקשתו האישית רק בשומע תפילה, ורק באפן כללי כמו שעשה משה שאמר אל נא רפא נא לה,  לכן היה על יעקב כשהתעורר למדור נדר, כי בנדר הוא כשאי לפרט בקשתו.  לעומת זאת בתפילת ציבור רשאים אנו לפרט.  ולכן פרטו אנשי כנסת הגדולה את בקשת העם להחסיר עטרה ליושנה ולגדולתה, ומשום כך נקראו כנסת גדולה. ן

שוב, לגבי עשיו אין תפילת ציבור. אפילו מליונים של בני עשיו לא מהוים ציבור לאמר קדושה מלמטה.

  ין. .

 

ישראל נגאלים באיילת השחר

 

המלאך ביקש שלחני כי עלה השחר

מכאן שישראל נגאלין באיילת השחר

ומכאן שיש להזכיר גאולה בתפילה. והיות והמלאך נכנע ליעקב לפני שביקש ממנו דבר, כך הגאולה תבא  לפני התפילה והקדושה. לכן ברכת גאל ישראל באה לפני השמונה עשרה

 ונשים לבמונה  שהגאולה היא שחרור מתפיסת היד של עשיו. לכן הגאולה יכולה לבא בחוץ לארץ, כשאנו נשתחררים מעול עשיו. ולכן בתוך השמונה עשרה אנו אומרים ברכת הגאולה לםני ברכת קיבוץ גלויות ולפני התפילה על בא צמח דוד. ומשום כך אמר הרב קוק זצל שברגע שהאותו הכריזו על הקבמת הבית היהודי בארץ ישראל – באה אתחלתא דגאולה.

 

בני ישראל – יצור חדש במצווה חדשה

 

 

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה 

   המלאך  לישראל זכות לאמר שלש פעמים קדוש מלמטה, מהארץ ,בציבור, בעוד מלאכי העמים מחכים למעלה. עתה  הציבור מקבל שם – בני ישראל

ה  ולפנינו הרגע שעם ישראל נולד.  ובניגוד לכל העמים בעולם הוא נולד בחוץ לארץ, עם תוספת מצווה חדשה שהיא   גיד הנשה  

   מצוות גיד הנשה  היא איסור מיוחד במינו    שבני ישראל קבלו על  עצמם, וזה בניגוד לשאר האיסורים בתורה כגון  בשר וחלב שהם מצוות שצווה השם.  בכך, יעקב ובניו קימו את השבועה שנשבע לאחר החלום הסולם כשאמר  “ושבבתי בשלום אל בית אבי והיה הויה לי לאלוקים.”

במצוו  גיד הנשה עלו בני ישראל מעלה נוספת, תשיעית, בסולם המצוות, אחת מעל השמונה מצוח של  אברהם (כולל מילה). ולכן עם ישראל הוא שר ונסיך בין האומות, שיש להם שבע מצוות בלבד

ואפשר לאמר שישראל הם במעלה אחת מעל עשיו שהיה חייב במילה, כלומר שמונה של אברהם.   .

  גיד הנשה מסמל עמידה איתנה על הצדק, תוך רדיפה אחרי שלום.  אפילו במחיר של נקיעת הירך.  לפי חזל הנקיעה הוא תשעה באב, היום שבו עשיו ויורשיו גוברים.

שלום על ישראל  

ויבא יעקב שלם עיר שכם

אומר רשי שלם בגופו, שלם בממונו שלם בתורתו

עתה התגשמה בקשתו בחלום הסולם.  הוא חזר ארצה בשלום

 

 ולכן אנו מסייתים את התפיה בברכת שים שלום.  .

 הכל נראה טוב ויפה ,אך יעקב- ישראל לא לקח בחשבון את חולשת העמים. הוא בא בשלום אל שלם עיר שם, אך לא לקח בחשמון שיש לו בת נהדרת ושמה דינה, שתלמד אותנו  פרק בהלכות דינים.

 

במבט לבריאה

 

בני ישראל עומדים על המדרגה התשיעית בסולם המצוות. עתה הם זכאים לאמר בציבור שלש פעמים קדוש.

לבני ישראל יש עוד דרגה נוספת לעלות – מתשע לעשר.  בעשרת הדברות המצווה החידה שמעל מצוות בני נח היא השבת קודש. שכן כל שאר המצוות שבלוחות אפשר ליחסם לעבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל, דינים וחילול השם. גם בני נח שומרים שבת  אך לא בדרך של קודש המיוחדת לישראל.  בני נח זוכרים בשבת את סיפור הבריאה לפרטיו ונמנעים מלעשות מלאכה שלא נחוצה, אך אין להם את המרכיב של הקדושה ששמרה לישראל השרים שלש פעמים קדוש.

ולכן סלם היא בגמטריה סיני, שכן חלום יעקב מסתיים בסיני..

האדם נברא ביום השישי לפני שבת, כדי שיכנס לשבת הנצחית.  עם ישראל הוא צעד של האנושות לקראת השבת.  ישראל הם ראשונים והעמים הולכים אחריהם

  אפשר לאמר שעם השם ישראל התורה  מתקדמת מיעקב העסוק בדינים  אל המצווה השישית של אדם והיא חילול השם.  ההפך מחילול השם הוא קידוש השם.  בני ישראל שרים קדוש שלש פעמים, וממשיכים לעלות בסולם הקדושה לשבת בעשרת הדברות של סיני  .

     יעקב הוסיף  מצווה אחת, כלומר חיזק את יחסו לאלוקים.   הוא לקח דבר שבגדר רשות מצד הויה והפך אותה למצווה תשיעית. הוא עלה בסולם שראה בחלום.

והוא השיג בזה שלום, כפי שאומר  הנביא  חפשו משפט, צדקה  ושלום.  .

 בסולם שכב יעקב בין אלקים להויה. הוא הממוצא, שנקראת תפארת.