פרשת מסעי 2018
מהו הנס הגדול יותר מקריעת ים סוף
אלה מסעי בני ישראל
ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי השם
ואלה מסעיהם למוצאיהם
ידועה שאלת האלשיך מדוע כותבת התורה את שמות כל המסעות הללו (42 במספר)? ומדוע כותבת “מוצאיהם למסעותיהם” ואחר כך בסדר ההפוך “מסעיהם למוצאיהם” ? 0
והתשובות נוקבות יסודות עולם. כל תשובה יכולה להיות מוצצ לדיון שלם. הבה ונראה שבע מהן.
א) נס הנסיעה במדבר
ראשית יש לאמר שמשה ראה לנכון לסכם את מ”ב המסעות משום שהיה בהם נס גלוי.. הרמבם כותב במורה נבוכים (מזכר ברמב”ן) כי נס המסע במדבר ארבעים שנה היה גדול יותר מהנסים במצרים או בקריעת ים סוף. מי שמע ששש מאות אלף איש ילכו במדבר בשלום במשך זמן כה רב ויאכלו מן משמים וישתו מים מבאר ההולכת אחריהם?
ובדומה לכך נוסע עם ישראל במדבר העמים במשך אלפי שנה, שהןא נס שאין כדוגמתו. וכל חיינו הפרטיים הם נס גדול כפי שכתב משה בברכה הראשונה של ברכת המזון שהוא זן ומפרנס לכל .
ב) נסיעה קדימה ואחורה לתיקון
ומדוע הסדר הפוך? אומר המדרש שבחלק מהמסעות אכן הלכו אחורה. מדוע? אומר המדרש משל לבן מלך שנסע עם אביו ולאחר שהגיעו למטרת חפצם חוזר המלך כם בנו אחורה ואומר לו: כאן היה לך כאב ראש וכאן נרפאת. בחלק מהמסעות חטאו ישראל ולכן הקבה החזירם על מנת לתת להם הזדמנות לתקןנם.
וכך גם בחיי כל אדם. חיינו חלוקים לשנים: בחלק הראשון אנו שוגים ובחלק השני אנו מקבלים צאנס לחזור ולתקנם. כביכול משמים מוליכים אתנו חזרה אל המקומות והמצבים שהיינו בהם בעבר כדי שנוכל לתקן שגיואותינו.
ג) הביט אחונית כי כל תחנה ומסע תורמו לאשיות של עם ישראל
אבל רשי כותב שמשה כתב וחזר בדמיונו על כל המסעות, בין אם חטאו שם ישראל בין אם לאו. קודם כתב את כל המסעות חפ י הסדר הכרונולוגי שלהם, “מוצאיהם למסעיהם” , ולאחר מכן חזר עליהם במחשבתו סדר הפוך מהסוף להתחלה. “מסעיהם למוצאיהם”. הוא הבין שישראל בסוף המסעות אינם כפי שהיו בתחילתן. כל מסע ותחנה תרמו לעצובו של עם ישראל., בין אם היה המסע חיובי או שלילי ורע. שום שלב במסע לא הלך לאיבוד או שבא במקרה.
וכך גם במסע הדורות כשאנו מסתכלים אחורנית אנו מבינים שעם ישאל של ימנו שונה מתחילתו. הרי מאז עברנו יותר ממ”ב תחנות ומסעות . וכל מסע ותחנה תרמו לעיצובו של העם בימינו. בבל נתנה לנו את התלמוד הבבלי, את הגאונים והפוסקים. אשכנז את בעלי התוספות, וצרפת את רשי . ספרד את העברית היפה של רבי יהודה הלוי ואבן גבירול, ואת הפוסקים כמו הרמבם ורבנו בחיי והמהרש”א והריף והזוהר והקבלה ויוסף קארו ושולחן ערוך. וליטא ופולין ואוקרינה את הישיבות והחסידות , ובאשכנז את הרב שמשון רפאל הירש והאורטודוקסיההמודרנית של תורה ומדע והציונות בכלל. אי אפשר לתאר את עם ישאל כיום ודמותו הרוחנית ללא כל התחנות והמסעות הללו. וזה מה שראה משה והבין כשכתב את כל המסעות קדימה, לפי הסדר הכרונולוגי ואחורה כאשר חשב על תבומתם לעצוב הבסופי של ישראל בימיו.
וכך גם לגבי אדם פרטי בחייו האשיים שכאשר אנו מביטים אחורנה אנו מבינים שכל מסע ותחנה בחיינו תרמו לעיצוב דמותינו הנוכחית. 0
ד) הביט קדימה כי חיינו הם שרשרת של מבחנים
אבל מה הסדר של המסעות? האם הוא מקרי? אומר בעל שפת אמת שצריך לקרא את הפסוק לא ישר והפוך כמו רשי אלא כקו ישר ובהמשך אחד:כלומר “למוצאיהם ולמסעותיהם…וממסעותיהם למוצאיהם.” דהיינו כל מסע הוא מוצא למסע חדש. אין סדר המסעות מקרי. כל השג היה מוצא למבח ןחדש.
וזה נכון גם לכל אדם בחייו הפרטיים. אנו נוסעים ממוצא למסע, וכל מסע הופך למוצא. כל אימת שאנו משיגים מטרה נכספת , היא מיד הופכת לתחילה של מסע ומבחן חדש. הרי האדם נברא על ידי אלוקים מידת הדין לעמוד בדין כל ימיו. וככל שהאדם משיג משהוא בחייו אין זה אלא התחלה של מבחן חדש ומסע חדש.
ה) על פי השם
ומה היא היד המכוונת את כל המסעות הללו? על כך אומר אבן עזרא שהתשובה נתונה בסוף הפסוק שנאמר “ויכתוב משה את מוצאיהם למסעחהם על פי השם” כלומר השם הוא שהדריך את ישראל במדבר. ומסביר הנציב מוולוזין בהעמק דבר שהכוונה היא שרק השם יודע לאן המסעות הללו מובילות. ובבא היום נדע זאת גם אנו. בינתיים אנו הולכים בדרך שהקב”ה מוניל אותנו כמו שאומר הנביא “זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה”.0
וכך גם בחיינו הפרטיים אנו נוסעים תחת ההשגחה העליונה, על פי השם. אלוקים הוא לא רק מידת דין אלא גם מלכות המנהיגה את ההסטוריה האנושית הכללית, הלאומית והפרטית
ו) כתב על פי השם את מוצאו
אבל הרמבן שואל הרי יודעים אנו שמסעי ישראל במדבר היו על פי ענני הכבוד, כלומר על פי השם. ומה החידוש כאן? ולכן רואה הוא את הדגש בתחילת הפסוק ולא בסופו. כלומר יש לקרא זאת כך: “ויכתוב משה… על פי השם ” שהכתיבה היתה לפי פקודת השם.. הסיבה? “לא נתגלה לנו סודו”.
ז) כתב את שם של מ”ב אותיות
אבל הקבלה אומרת שסדר המסעות חשוב משום ש 42 המסעות מהווים ראשי תיבות של השם הקדוש של מ”ב (42) אותיות. “על פי השם” מתפרש שהמסעות נבחרו כך לפי שם של מב אותיות. כידוע כל שם של הקב”ה מייצג הנהגה מסוימת. יש שם של ארבע אותיות ושל שבעים ושתים אותיות ושל מ”ב אותיות. ומסביר הרב עדין שטינזלץ ששם מ”ב מוציא את האדם ממציאות אחת לשניה, ממסע אחד לשני. והוא גם השם המזכר ב”אנא בכח” והוא תחת “הגבורה”: כלומר אלוקים. . ואכן יש מורך בגבורה עילאית להוציאנו ולקדמנו ממציאות אחת לשניה. חז”ל מצאו גם רמז לשם מ”ב במלה “ואלה מסעות” כיוון ש”ואלה” בגמטריה 42 0 .
והסוד הזה שגילה וכתב כאן משה נכון גם לגבי אדם פרטי. גם אנו נוסעים מדרגה לדרגה בהנהגת הגבורה והשם הקדוש של מ”ב אותיות.
ח) ישראל כותבים את שם מ”ב בעולם
אבל לשם כך מספיק היה לכתוב “מוצאיהם למסעיהם” לפי הסדר הכרונולוגי. מדוע הסדר ההפוך? אלא שהיחס הוא בילטרלי. לא רק שישראל נוסעים לפי שם של מב אוותיות, שהוא מנהיגם, אלא להפך שהם, ישראל, כותבים את שם מ”ב בעולם על ידי המסעות במדבר או בהסטוריה . שהרי המדבר עצמו ריק הוא ממים או עצים ואין בו קדושה כל שהיא. רק כשישראל חונים שם הם מעניקים קדושה למקום וכאילו כותבים שם את השם הקדוש של מ”ב אותיות המרכב משמות המסעות. כלומר לא רק שאשיות ישראל בנויה על ידי המסעות אלא כביכול אשיותו של השם, של השם המיוחד של מ”ב מתעצבת על ידי מסעות ישראל. לכן כתב קודם “מוצאיהם למסעיהם” ואחר כך “מסעיהם למוצאיהם” בכוון הפוך, שכן ישראל בונים את שם מ”ב מלמטה למעלה.
וגם כל אדם בישראל מעצב את השם המיוחד של מ”ב אותיות על ידי שמות המסעות שבימיו. שם מב לכן הוא היחיד שנעצב על ידי אדם וחייו. ודבר מפלא זה אכן הוא נס גדול מאד, יותר מקריעת ים סוף.
פרשת מסעי