ק ו ר ח ונפילת אפיים


Noahide Seven Commandments Torah classes




© 2016 by Rabbi Zvi Aviner

פרשת קורח: ואתפליג לסטרא אחרא


ויפלו על פניהם, מכאן לנפילת אפיים בתפילה (רבנו בחיי)ם

“ולא יהיה כקורח ועדתו” (יז : ה’) מכאן שזו מצווה לדון במחלוקת קורח ועדתו כדי שלא לחזור עליה.
כיצד מקיימים אנחנו את המצווה הזו? םה אנו עושים שלא נהיה כקורח ועדתו? ם.

: קורח אוסף סביבו קואליציה של מורדים במשה, לכל אחד טענות משלו. םם
אמנם טענותיהם נובעות מרדיפת כבוד אך יש בהם הגיון. כיצד מגיב על כך משה? כיצד מכגיבים אנו? םם

המרד התחיל במילים: “ויקח קורח”. מה לקח?.המדרש מזכיר אפשרויות םם
(1) ל ק ח אנשים לצידו כלומר “אתפליג” (אונקלוס) ל”צד האחר” (רשי) שבארמית נקרא “סיטרא אחרא” םם
(2) ל ק ח עושר רב מאוצרות יוסף לפני יצ”מ, היה “עשיר כקורח” , היו לו מאתיים אתונות צחורות יקרות םם. עושרו גרם לו לחוש מכובד
(3) ל ק ח אשה רעה שהסיתה אותו. ראתה שמשה ואהר ון גילחו אותו בתער ומרחו גופו בשמן ואח”כ “הניפוהו” לעבודה, הסיתה אותו לנקום “עלבונו”. לעומתה אשת און בן פלד שהניאה את בעלה מהמחלוקת םם
(4) ל ק ח חכמה. “קורח פיקח היה” אמרו חז”ל, ולכן עלינו לשים לב לטענותיו םם

5) ל ק ח אנשים לצדו, משכם בלשונו. לקורח עצמו היו טענות קיפוח א ש י ו ת משפחתיות ושבטיות. בנוגע למשפט הבכורה. לכן ל ק ח את בני ראובן שטענו לבכורתם ואת “מאתיים חמישים נשיאי העדה קרואי מועד” שטענו לבכורה רוחנית.
(6) ל ק ח טלית שכולה תכלת (קשר לפ’ שלח ) ושאל את משה האם זו זקוקה לציצית? וכשמשה ענה בחיוב לעג לו קורח בשם ה ש כ ל ה י ש ר . םם
>וכן שאל: בית המלא ספרי תורה, הזקוק הוא למזוזה? וכשמשה ענה לו בחיוב לעג לו קורח שוב בשם ה ש כ ל ה י ש ר םם

קורח א”כ טען נגד משה בשם השכל הישר. מדוע לא נגשים את מטרת התורה גם ללא מצוותיה, אם יש לנו דך הגיונית אחרת? םם
אם מטרת פתיל התכלת שבציצית היא להזכיר ללובש את תכלת השמים והבורא, מדוע לא נגיע לכך עם טלית שכולה תכלת? ם ם
ואם מטרת המזוזה היא להזכיר לאדם את הקב”ה נותן התורה, מדוע לא דרך בית מלא גוילי תורה? (הרב י”ד הלוי סולוביציק זצ”ל) ם ם
ואכן, אם מטרת התורה היא ליצור באדם חוויה דתית, מדוע לא נגיע אליה בדרך שונה משמירת המצווות? למשל דרך שמיעת מוסיקה או הסתכלות בטבע
והרבה שואלים בזמננו את השאלה הזו: אם כל מטרת הדת היא ליצור קשר עם הבורא, מדוע שלא אגשים את האידיאל הזה בדרך המדברת אלי, להגיון ולרגש שלי שהוא בודאי שונה מההגיון והרגש של בני אדם בתקופת הברונזה! םם

והטענות של קורח המבוססות על השכל הישר מגיעות לשיא בשאלה הבאה: “כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל השם?” םם
והנה משה לא עונה ישירות לשאלות ההגיונית הללו. אולי משום. שהוא יודע שין הם נובעות אלא מרדיפת בכבוד וקנאה ושום תשובה לא תספקם, או מכך שבאופן עקרוני אין לענות לשאלות של הסיטרא אחרא. כי הדרך של הס”א: היא לשאול שאלות הגיוניות שאין להם תשובה. זהו ה”צד האחר” או “אבל” שאתה יכוך למצוא כטענת נגד לכל לימוד תורה. םם

למשל הוא יכול היה לענות להם שטעות בידם, שאין העדה כולה קדושה מלידה אלא היא נעשית כך דרך ראיית הציצית עשיית מצוות, שנאמר לעיל “וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות השם ועשיתם אותם…והייתם קדושים לאלוקכם” כלומר עליכם לשאוף להיות קדושים דרך עשיית המצוות (פופ’ ישעיה ליבוביץ זצ:ל) אך משה לא עונה להם אלא נופל על פניו.

“וישמע משה ויפןך על פניו.”. זו הראשונה משלוש נפילות שבפרשה.םם
מדוע נפל? ששמע דברים קשים עליו שהתורה לא רוצה לפרטם. אך המדרש אומר שהאשימהו בכל דבר רע שבעולם. אמרו שהוא דומה לבלעם (היו במשה ‘ניצוצות’ של בלעם, זוהר) כלומר גאוותן, אכזר ואוהב בצע. הם אפילו החשידוהו באשת איש (ההפך מקדושה.) םם
כלומר המרד גלש להאשמות א י ש י ו ת נגד משה. ולכן נפל אפיים ארצה ללא מילים ואפשר לומר שנפל (א) חמוסר אונים כלפי האשמות שווא שכאלה (ב) מתדהמה (ג) מהלם השנאה כלפיו (ד) מכעס עצור (ה) כהכנה לנבואה (ו) כתפילה ללא מלים (ז) משום שחשש שאולי חלף בו הרהור (של אשת איש וכדומה) שכן אין צדיק שלא יחטאם םם
ושוב, משה לא עונה להם.אכן, האפשר לענות לסיטרא אחרא? ..ם.ם
נזכיר כאן פרוש חסידי מפלא בשם הבעש”ט: אומר רשב”ג, שמשה נולד מצויד בכל הכלים להיות רע מאד כמו בלעם. אך משה התגבר על נטיותיו הרעות וגדל להיות “משה רבנו”. ועתה כשהאשימוהו בכל פשע בעולם העלו האשמות הללו הד בלבו. שמא חטא בהרהור? םם

למשה תשובה אחת: “בוקר ויודע השם את אשר לו “ואמר שמדרש שכשם שהקב”ה מ ב ד י ל בין בוקר ללילה, כך הוא מבדיל ביו קודש לחול ובין ישראל לעמים (מדרש) “והיה האיש אשר יבחר ה’ הוא הקדוש” . כשמדובר בקדושה, ה’ הוא הבוחר. כשמדובר בסיטרא אחרא, ה’ הוא שדוחה אותו, לא ההגיון. אמנם כל באי עולם שווים לפי החוק והצדק, אך לא כל העולם שווים במעלות הקדושה.םם

ומשה מנסה לסבר אזני המורדים הלוויים ודתן ואבירם, אך נענה בדחייה גוברת. עתה הם מורדים ב מ ל כ ו ת ו (מדרש) באמרם “העיני האנשים האלה תנקר?” םם
והמורד ברבו כאילו מורד בשכינה. םם
תגובת משה: “ויחא למשה מאד ויאמר אל השם אל תפן אל מנחתם” כלומר אל תענה ל ת ש ו ב ת ם (מדרש) כלומר סגור בפניהם שערי ת ש ו בה םם
תגובתם? “ויקהל עליהם קורח את כל העדה” אמר להם: “מלבו ומעצמו אמר משה את הדברים האלה, לא משה נביא ולא אהרון כהן ולא תורה משמים” (מדרש) אכן החטיא את הרבים ובכך סגר לעצמו שערי תשובה. םם
עתה מגיב השם : “וירא כ ב ו ד ה’ אל כל העדה”. מעתה הכבוד הנפגע של השם הוא צד גלוי מול ה’צד האחר’ של הסיטרא אחרא. םם
“הבדלו!” אומר הקב”ה למשה ואהרון. אין להתווכח ולהתדיין עם הטענות של הס”א יהיו הם הגיוניות כשיהיו. םם
תגובת משה? “ויפלו על פניהם” נפילה שניה, הפעם בצער ואין אונים אך גם מתוך תפילה. “אל אלוקי הרוחות לכל בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?” ונפילה זו הביאה לסופם כשפערה הארץ פיה ובלעתם. םם
ואומר רבנו בחיי שמכאן נפילת אפיים בתפילה לאחר השמונה עשרה. אנו נופלים מתדהמה מחוסר אונים מול השנאה וההשמצות כלפינו. םם
ומעשה “אמא שלום אחותו של רשב”ג ואשתו של רבי אליעזר בן הורקנוס מוכיח. עד כמה חשוב לצרף תפילה לתחינה ללא הפסקה (ב”י אורח חיים הלכות נפילת אפיים) םם
קורח ועדתו נבלעו או נשרפו, אך בני קורח שרדו וקראו: מ ש ה א מ ת ו ת ו ר ת ו א מ ת םם
לכאורה היה הסיפור ראוי לסיום, אלא ששארית המורדים נקהלו על משה והארון בטענה “אתם המיתם את עם השם” והמדרש מוסיף שכפרו בכל המצוות מלבד ששמעו בסיני, כלומר מלבד עשרת הדברות
וכתגובה נפלו משה ואהרון פעם שלישית. הפעם מתוך יאוש לגורל המורדים. אומר בעל הטורים “ולא התפללו כמו למעלה שלא היתה תפילתם שגורה בפיהם כדאמר רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים אם אין תפילתי שגורה בפי אני יודע שהוא (החולה) מ ט ו ר ף”.
החרון כנגדם היה רב והיו כולם ניגפים אלמלא הקטוורת שהיצילתם.

מה אנו עושים שלא נהיה כקורח ועדתו? םם
אנו עושים כמשה קמים בבוקר ומנשקים ה מ ז ו ז ה, ועוטים צ י צ י ת שבה פתיל תכלת אחד.
אנו מברכים את הקב”ה שיצר טוב ורע. בכל אדם, גם במשה, יש ערב רב של טוב ורע םם
ובניגוד לעדת קורח אנו שומעים למשה מ ל כ נ ו וקוראים את מכתבו כמכתב ה מ לך :”שמע ישראל” ומבכך מקבלים גם עול מלכות שמים. םם
ובניגוד לעדת קורח שהתשובה נמנעה מהם אנו ע ו מ ד י ם ב ת ש ו ב ה בתפילת שמונה עשרה שמבוססת כולה על פרשת התשובה בניצבים םם
וכמשה אנו נ ו פ ל י ם א פ י י ם מיד לאחר התפילה באין אונים מול משטינינו ומול הסיטרא אחרא םם
ובניגוד לקורח אנו ק ו ר א ים ב ת ו ר ה לאחר התשובה וכבני קורח אנו אומרים משה שמת ותורתו אמת
וכמן שעשה משה אנו חותמים את התפילה ב ק ט ו ר ת שמכפרת על לשון הרע והכניעה לס”א


סוף השיחה