ב א: מהו השם צבאות

   בא: מהו השם צבאות

בפרשת באת הקבה מוציא את ישראל ממצרים,  ואת מצרים מישראל

הקב”ה  מוציא  את ישראל מעבדות לפרעה, ולוקח אותם להיות  עבדים לו
הקבה מביא את פרעה לתת  ג ט  שחרור לעבדיו,  ולוקח את ישראל   כ כ ל ה  ההולכת אחריו במדבר בארץ לא זרועה
כלומר הקבה משפיע בפרשה על שני הצדדים, על פרעה ועל ישראל
נראה כיצד מתבטאים רעיונות אלו בפרשה

 

פלא הוא הדבר שליציאת  מצרים מקדישה התורה 8 פסוקים בלבד בעוד שלקראת היציאה היא מקדישה 28 פסוקים
ההכנה  לגאולה חשובה בעיני התורה  יותר מאשר האירוע עצמו
מי  שלא יתכונן, לגאולהף כלומר לא יכין הפסח בעודו במצרים, לא יזכה לצאת משם

מה מבקשת הקבה מישראל שיעשו לפני היציאה? ם
א) “החודש הזה לכם, ראש חדשים לחדשי השנה” כלומר  יש לכם לוח חדש. אם עד כה חגגתם את ראש השנה כיום הבריאה, מעתה והלאה יש לכם בריאה חדשה (ויש האומרים שעשרת המכות הן כנגד עשרת המאמרות של בריאת העולם) ם
ב) כבר ב 10 לחודש עליהם לקחת ולהפריש  שה לקרבן פסח
ג) להקריבו ב 14 לחודש בערב החג
ד) למרוח הדם על המשקוף
ה)  לאכול הפסח כשהם חגורים ומוכנים ליציאה
ו) לאכלו נא על מצות ומרורים ולא להותיר ממנו עד בוקר
ז) שבעת ימים מצות יאכלו

וכל זה עוד לפני  שיצאו ממצרים.  כלומר שלא רק יחלמו על הגאולה אלא שיגשימו אותה בצורה תיאטרלית.  והדבר הכרחי.  מי שלא יעשה כך לא יצא
ויש כאן לימוד לדורות.  מי שלא יאמין בגאולה בצורה ממשית, יתבולל בעמים מסביב  וזה נכון גם לימינו בגולה הטובה בארהב. אלו שמתרחקים מהגאולה הממשית, ומסתפקים בהיכלות פאר, מוצאים  את עצמם מתבוללים ונעלמים ם ..

כי מהו שלב הגאולה אם לא גאולה רוחנית משלטון האדון?  גם בתפילת שמונה עשרה אנו מתפללים לגאולה לפני תקע בשופר גדול.  הגאולה היא מעבדות לפרעה כשהם עדייין תחת שלטונו. הגאולה ה היא ניתוק רוחני של בעבד מהקשר לאדונו ולתרבותו
כך בקיוק עשה הקבה.  רצה לנתקם מעבדות רוחנית לפרעה עוד לפני היציאה, שכן ללא חופש רוחני אין הם ראויים או יכולים  להתגאל.
כל עוד משועבדים ישראל לתרבות הגויים, אין הם נגאלים.

במה האמינו המצרים אם לא  בפרה הקדושה ובכישוף?  במי הוקסמו אם לא במלאך המוות ובפולחנו? הרי כל מטרת הפירמידות היה להבטיח את מסע הגויה (של המלך) מעל זרם הזמן, שלא תירקב? (כך כתוב בהילוגריפים שהשאירןו  .  ומה היו שטופים אם לא בזרימת הסוס זרמתם, שטופים במין ןבעוות המין. גבר נושא גבר ואשה נושאית אשה, כתועבות מצרים

ובדיוק נגד זה ביקש-צווה הקבה מישראל לעשות דברים  לפני היציאה כהתרסה נגד ע”ז של המצרים ואמונתם כך
א ) לקדש את החודש והזמנים להראות שאין מזל לישראל, שישראל שולטים בזמן ואין הזמן שולט בהם, שיראל אינם מאמינים בגורל עיוור כמצרים
ב ) למרוח הדם על המשקוף ולהוכיח שמלאך המוות בידי הקבה ולא להפך
ג ) למול ולפרוע כנגד פראות המין
ד ) לקחת ע”ז שלהם, עז או כבש ולשמרו קשור בחבל בחצר הבית לארבעה ימים ולאחר מכן לשחטו ולאכלו צלוי ולזרןק את עצמותיו לכלבים

וכל זה כדי להוציא א ת מצרים מלב ישראל ולשחררם .מעול תרבותו עוד בהיותם במצרים.  ועלינו  להבין שבכך נתנה התורה לישראל מפתח לדורות שיגן עליהם מכניעה רוחנית למושל בהם .  ישראל יגור תחת האוקראינים והרוסים והפולנים שהצרו צעדם . אך כל עוד שחגגו מדי שנה את הפסח באון תיאטרלי ומעשי, הרי זה הזכיר להם  שלמרות הכל הם עבדי הקבה ולא עבדי זרים.

במובן זה שמר הפסח על ישראל כמו השבת . גם בשבת יושב לו היהודי כמלך על שולחנו העטוף במפה לבנה ונירות דולקים לבוש בגדי שבת והוא בן מלך, למרות המציאות המרה שבחוץ.ם
ואכן התורה  קורית לפסח שבת, בניגוד לשאר החגים.  בפרשת המועדים ב ויקרא  מופיעה השבת כראשונה ברשימה ולאחריה המועדים ובראשם הפסח, הנקרא גם הוא “שבת” ( וספרתם לכם ממחרת השבת”)  כלומר השבת ופסח שמרו על ישראל. וההגבלה עמוקה: כשם ש שאנו מכינים לשבת, כך גם אנו מכינים לפסח, וכך היה כבר לפני הפסח הראשון

כךהכין הקבה את ישראל לגאולה. כצד הכין את פרעה לקראת השיחרור ? ם
אנו רואים זאת בפרשה כשמשה עומד לפני פרעה להזהירו ממכת בכורות.  פרעה נמצא בשיא הניתוק. ממשה  בכעס רב הוא מזהיר את משה שלא יראה עוד את פניו, שכן ימות. ומשה אומר שאכן כךיהיה, לא  אוסיף לראות פניך, ואז ,בשיא הניתוק והמתח אומר הקבה למשהת בעודו בבית פרעה (דבר שלא עשה כך העבר)ם

ם “עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחכ ישלח אתכם מזה, בשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה” ם

הלשון כאן חריפה מאד. הקבה דורש מפרעה גירושין מלאים, גרש יגרש כלומר גט שילוחין גמור, ומחלט.  ניתוק יהיה  “כלה”.  כבעל המגרש  את אשתו ,כך פרעה יגרש את ישראל ברצונו המלא, אחרת יהיה זה “גט מעושה” והקשר נשאר קיים. ם
וא”כ ההלכה למעשה היא שמכים את הבעל עד ש יאמר רוצה אני, בכ”ז אנו מקפידים שיהיה זה גט מחלט מצדו ושהניתוק יהיה גמור. ושלא ימסור מודעה לאחר מכן שמעולם לא התכוון. ם

ולכן ממשיךהקבה ואומר
ם ” דבר נא באזני העם וישאלו איש מעם רעהו  ואשה מרעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
ויתן ה’ את חן העם בעיני מצרים , והאיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני פרעה ובעיני העם” ם

רבים השואלים מה טיבה של שאלה זו של ישראל מהמצרים ומדוע רואה הקבה לנכון להתעכב  על עיניני ממון דוקא ברגע קריטי זה.  ם
והתשובות רבות וסובבות על המלה “דבר נא” כלומר בבקשה.  המדרש אומר שהקבה רצה להפיס את דעת אברהם שהשם נשבע לו שבניו יצאו ברכוש גדול, או להפיס דעתם של ישראל שיתנו דעתם בשעה קשה זו  על  עיני ממון.  וגם בגילוי הסנה הבטיח הקבה שיצאו ברכוש גדול, כלומר העניין עקרוני וחשוב.
ותשובה טובה היא שה”שאלה” היא גם על מנת לתת  כמו שכבתוב שאל בני ואתנה לך (ר סעדיה  גאון) ושהממון הוא מענק האדון לעבדו לפני שילוחו לחפשי,  או תשלום חלקי על  210 שנות עבדות . מכל מקום ברור שהתורה מקפידה שהעבד  יצא בכבוד, שלא יחוש  ככלי שאין בו חפץ המשלך מבית האדון , שיחוש שהןא מתחיל בחיים חדשים כאדם חפשי בעל כבוד עצמי.ם
ואם כיהמתנה תינתן לישראל רק לאחר מכן  בשעת  היציאה, הרי כבר כאן נתן הק בה את חן ישאל בעיני המצרים כך  שההאדון אכן התקרב לשלח את ישראל מרצון. ם
ובכך  קירב הקבה את הניתוק שייהיה כהלכה. ניתק את ישראל ממצרים, ואת מצרים מישראל.  וכל זה בכבוד.  אין התורה רוצה שישראל ישנאו את מצרים. להפך, יש איסור על תיעוב המצרים למרות  תועבותיהם ומעשיהם. ואין התורה מצפה מפרעה שירדוף אחריהם מתוך חרטה.
ויש כאן היבט נוסף: פרעה גרש יגרשם כלה.  יש כאן רמז לכלה שנולדה: כנסת ישראל שתלך אחרי החתן במדבר לארץ לא זרועה.  אם עד כה ראינן את המניין הראשון, עשרת האחים שירדו למצריים לחפש את אחיהם,  (והתחילו את  העבדות במצרים כמניין רדו)  עתה ביציאה הם עולים  למעמד הכלה כנסת ישראל. .
ואפשר למתוח הקבלה ביו השבת שהיא כלה, וישראל שהיא כלה.
וראוי שהכלה תצא בעדי עדיים כפי שכתוב בהמשך
ם ” ויחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים
וישא העם את בצקו טרם  יחמץ  משארותם בשמלותם על שכמם
ובני ישראל עשו  כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות וה’ נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום  וינצלו את מצרים”ם
ולאחר מכן כתוב:

ם” ויהי …עצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים

לא אספסוף חסר צורה יצא ממצרים אלא צבא מסודר, ומכובד למרות החפזון של הקבה, של המצרים ושל ישראל. ם
נתעכב על הביטוי צבאות הויה.  ההפך ממנו הוא שמו החדש של הקבה “הויה צבאות” (אור תורה ללובביץ). ץ את “צבאות הויה”  מנהיג “הויה צבאות”ץ
כלומר “הויה צבאות” היא ההנהגה של הויה כמלך גואל מוושיע, הפועל ברגישות לכבוד שני הצדדים:  לכבוד ישראל וגם לכבוד פרעה. שלא כספרטקוס הקבה חפץ שהניתוק ייהיה בשלום ם
השם הוהי צבאות מופיע בתפילת חנה . היא פונה להויה צבאות שיגאל אותה מצרתה, מהשפלתה בפני פנינה צרתה (הקבלה: מצריםת. צרתה) . וגם היא מבטיחה להויה  צבאות שהבן שתקבל :שאול הוא ממני” ..  גם המלך שבחר שמואל הוא שאול.  ושמואל פונה  אליו בשם הויה צבאות .
יש החושבים שהוהי צבאות הכוונה לאלוקי צבאות ישראל היוצאים בחרב. אבל פרשתנו מאירה את מובנו של השם שמפואר הזה של הקבה
והנה הקבלה מבחיה בשתי שמות:ם
ם “הויה צבאות” שהוא נצח
ם”אלוקים צבאות” שהוא ההוד.
כלומר “הויה צבאות” הוא נצחון העומד לנצח,  שלא נעלם, ששורד
בעוד שנצחוןו  של ספרטקוס הוא זמני  וחולף.  נצחונו של הויה צבאות עומד לעולם