ב א: מהו השם צבאות

   בא: מהו השם צבאות

 

בפרשת בא  הקבה מוציא את ישראל ממצרים,  ואת מצרים מישראל

הקב”ה  מוציא  את ישראל מעבדות לפרעה, ולוקח אותם להיות  עבדים לו
הקבה גורם לפרעה לתת  ג ט  שחרור לעבדיו,  ולוקח את ישראל   כ כ ל ה  ללכת אחריו במדבר בארץ לא זרועה
הקבה משפיע  על שני הצדדים, על פרעה ועל ישראל
נראה כיצד מתבטאים רעיונות אלו בפרשה

 

פלא הוא הדבר שליציאת  מצרים מקדישה התורה 8 פסוקים בלבד בעוד שלקראת היציאה היא מקדישה 28 פסוקים
ההכנה  לגאולה חשובה בעיני התורה  יותר מאשר האירוע עצמו
מי  שלא יתכונן לגאולה – לא יכין הפסח בעודו במצרים –  לא יזכה לצאת משם

מה מבקש הקבה מישראל שיעשו כהכנה ליציאה? ם
א) “החודש הזה לכם, ראש חדשים לחדשי השנה” כלומר  יש לכם לוח חדש. עד כה חגגתם את ראש השנה כיום הבריאה, מעתה והלאה אתם חוגגים את בריאתכם (ויש האומרים שעשרת המכות הן כנגד עשרת המאמרות של בריאת העולם) ם
ב) כבר ב 10 לחודש עליהם לקחת ולהפריש  שה לקרבן פסח
ג) להקריבו ב 14 לחודש בערב החג
ד) למרוח הדם על המשקוף
ה)  לאכול הפסח כשהם חגורים ומוכנים ליציאה
ו) לאכלו נא על מצות ומרורים ולא להותיר ממנו עד בוקר
ז) שבעת ימים מצות יאכלו

וכל זה עוד לפני  שיצאו ממצרים.   שלא רק יחלמו על הגאולה אלא שיגשימו אותה בצורה תיאטרלית.  והדבר הכרחי.  לא מספיק רק לחלום ולדבר על הגאולה אלא להגשימה בטכס ממשיי. וכל כך הדבר חשוב שכל מי שלא יעשה כך ישאר במצרים
ויש כאן לימוד לדורות.  מי שלא יאמין בגאולה בצורה ממשית, סופו שיתבולל בעמים וזה נכון גם לימינו בגולה הטובה בארהב. אלו שמתרחקים מהגאולה הממשית, ומסתפקים בהיכלות פאר ובשירת מקהלות יתבוללו ולא יצאו

כי מהי הגאולה אם לא שחרור רוחני  משלטון האדון?  גם בתפילת שמונה עשרה אנו מתפללים ראשית כל לגאולה רוחנית לפני קיבוץ גלויות ב”תקע בשופר גדול”.  הגאולה משמעותה שחרור מא מעבדות לפרעה בעוד שהם עדייין תחת שלטונו ובארצו.
הקבה רצה לנתקם מעבדות רוחנית לפרעה – לפני היציאה, שכן ללא חופש רוחני לא היו ראויים לצאת , וכך גם היום .

בוכן צווה עליהם לקחת שה. שהרי המצרים האמינו בפרה הקדושה ובכישוף. תרבותם היתה מכוונת להשפיע על מלאך המוות בכישוף. הפירמידות הוקמו להבטיח את מסע הגוויה (של המלך) מעל זרם הזמן, שלא תירקב (כך כתוב בהילוגריפים שהשאירו)  .  וכן היו שטופים בזימה ומין פרוע – גבר נושא גבר ואשה נושאית אשה, כתועבות מצרים

וכנגד זה ביקש-צווה הקבה מישראל לעשות דברים  לפני היציאה כהתרסה נגד ע”ז של המצרים ואמונתם.  כך צווה
א ) לקדש את החודש והזמנים להראות שאין מזל לישראל, שישראל שולטים בזמן ואין הזמן שולט בהם, שישראל אינם מאמינים בגורל עיוור כמצרים
ב ) למרוח הדם על המשקוף ולהוכיח שמלאך המוות בידי הקבה ולא להפך
ג ) למול ולפרוע כנגד פראות המין
ד ) לקחת ע”ז שלהם, עז או כבש ולשמרו קשור בחבל בחצר הבית לארבעה ימים ולאחר מכן לשחטו ולאכלו צלוי ולזרןק את עצמותיו לכלבים

וכל זה כדי להוציא את  מצרים מלב ישראל ולשחררם מעול תרבותם עוד בהיותם במצרים.    ובכך נתנה התורה לישראל מפתח לדורות שיגן עליהם מכניעה רוחנית לגוי המושל בהם .       אך כל עוד  יחגגו מדי שנה את הפסח באופן תיאטרלי ומעשי, הדבר יזכיר להם  שהם עבדי הקבה ולא עבדי זרים.

 לכן  שמר הפסח על ישראל כמו השבת . גם בשבת יושב לו היהודי כמלך על שולחנו העטוף במפה לבנה ונירות דולקים לבוש בגדי שבת והוא בן מלך, למרות המציאות המרה שבחוץ
ואכן התורה  קורית לפסח שבת, בניגוד לשאר החגים.

 . כיצד הכין הקבה את פרעה לשיחרור ? ם
כשמשה עומד לפני פרעה להזהירו ממכת בכורות  פרעה נמצא בשיא הניתוק ממשה.  בכעס רב הוא מזהיר את משה שלא יראה עוד את פניו, שכן ימות. ומשה אומר שאכן כךיהיה, לא  אוסיף לראות פניך, ואז ,בשיא הניתוק והמתח אומר הקבה למשה בעודו בבית פרעה (דבר שלא עשה כך העבר)ם

ם “עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחכ ישלח אתכם מזה, בשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה” ם

הלשון כאן חריפה מאד. הקבה דורש מפרעה גירושין מלאים, גרש יגרש כלומר גט שילוחין גמור, ומחלט.  ניתוק יהיה  “כלה”.  כבעל המגרש  את אשתו ,כך פרעה יגרש את ישראל ברצונו המלא, אחרת יהיה זה “גט מעושה” והקשר נשאר קיים. ם
ואמנם מכים את הבעל עד שיאמר רוצה אני,  תוך הקפידה שיהיה זה גט מחלט מצדו ושהניתוק יהיה גמור. ושלא ימסור מודעה לאחר מכן שמעולם לא התכוון. ם

ולכן ממשיךהקבה ואומר
ם ” דבר נא באזני העם וישאלו איש מעם רעהו  ואשה מרעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
ויתן ה’ את חן העם בעיני מצרים , והאיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני פרעה ובעיני העם” ם

רבים השואלים מה טיבה של שאלה זו של ישראל מהמצרים ומדוע רואה הקבה לנכון להתעכב  על עיניני ממון דוקא ברגע קריטי זה.  ם
והתשובות רבות וסובבות על המלה “דבר נא” כלומר בבקשה- להפיס את דעת אברהם שהשם נשבע לו שבניו יצאו ברכוש גדול, או להפיס דעתם של ישראל.  אך גם בגילוי הסנה הבטיח הקבה שיצאו ברכוש גדול, כלומר העניין עקרוני וחשוב.
ותשובה טובה היא ש”שאלה” היא גם על מנת לתת  כמו “שאל בני ואתנה לך” (ר סעדיה  גאון) ושהממון הוא מענק האדון לעבדו לפני שילוחו לחפשי,  או תשלום חלקי על  210 שנות עבדות .  ברור שהתורה מקפידה שעבד  יצא בכבוד, שלא יהיה ככלי שאין בו חפץ המשלך מבית האדון , שיחוש שהוא מתחיל בחיים חדשים כאדם חפשי בעל כבוד עצמי.ם
ואם כיהמתנה תינתן לישראל רק לאחר מכן  בשעת  היציאה, הרי כבר כאן נתן הק בה את חן ישאל בעיני המצרים כך  שההאדון אכן התקרב לשלח את ישראל מרצון. ם
ובכך  קירב הקבה את הניתוק יהיה כראוי – ניתק את ישראל ממצרים, ואת מצרים מישראל.  וכל זה בכבוד.  אין התורה רוצה שישראל ישנאו את מצרים. להפך, יש איסור על תיעוב המצרים למרות  תועבותיהם ומעשיהם. ואין התורה מצפה מפרעה שירדוף אחריהם מתוך חרטה

.
ויש כאן היבט נוסף: פרעה גרש יגרשם כלה.  יש כאן רמז לכלה שנולדה: כנסת ישראל שתלך אחרי

החתן במדבר לארץ לא זרועה.  המניין הראשון, עשרת האחים שירדו למצריים לחפש את אחיהם,     עלה  למעמד הכלה שהיא כנסת ישראל וראוי שהכלה תצא בעדי עדיים כפי שכתוב בהמשך
ם ” ויחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כולנו מתים
וישא העם את בצקו טרם  יחמץ  משארותם בשמלותם על שכמם
ובני ישראל עשו  כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות וה’ נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום  וינצלו את מצרים”ם
ולאחר מכן כתוב:

ם” ויהי …עצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים

לא אספסוף חסר צורה יצא ממצרים אלא צבא מסודר ומכובד למרות החפזון – של הקבה, של המצרים ושל ישראל
נתעכב על הביטוי צבאות הויה.  ההפך ממנו הוא שמו החדש של הקבה “הויה צבאות” (אור תורה ללובביץ).  את “צבאות הויה”  מנהיג “הויה צבאות” 0
הויה צבאות” היא ההנהגה של הויה כמלך גואל מוושיע, הפועל ברגישות לכבוד שני הצדדים:  לכבוד ישראל וגם לכבוד פרעה.

שלא כספרטקוס הקבה חפץ שהניתוק ייהיה בשלום
השם הויה  צבאות לעומת זאת מופיע בתפילת חנה . היא פונה להויה צבאות שיגאל אותה מצרתה, מהשפלתה בפני פנינה צרתה   . והיא מתיחסת לבן שיולד כשאול להויה  צבאות      ..     וכך גם שמו של המלך שבחר שמואל – שאול.  ושמואל פונה  אל המלך הזה  בשם הויה צבאות

יש החושבים שהויה צבאות הכוונה לאלוקי צבאות ישראל היוצאים בחרב. אבל פרשתנו מאירה את מובנו הנכון של השם המפואר הזה של הקבה
והקבלה אמנם מבחינה בשתי שמות
ם “הויה צבאות” שהוא נצח כי שומר על כבוד הצדדים
ם”אלוקים צבאות” שהוא ההוד 
כלומר “הויה צבאות” הוא נצחון העומד לנצח,  מצד הויה , שלא נעלם