נ י צ ב י ם בתשובה

© 2016 by Rabbi Zvi Aviner

אתם ניצבים בתשובה ותפילה בשיבת ציון
 

שבע פעמים חוזרת התורה בפרשת ניצבים על המלה “תשובה”ובכל פעם, באורח פיוטי מפלא, היא משתמשת בו בהטיה שונה ובהוראה שונה.
ואם התשובה קשורה בדמיוננו באדם יושב תפוס שרעפים או כורע תחת משא כאבו ומחשבותיו, הנה התורה קושרת את התשובה ל נ י צ בים, כלומר ל ע מ י ד ה. םם
ואכן אנשי כנסת הגדולה טבעו את תפילת העמידה,השמונה עשרה, במוטיב של תשובה. הבה ונראה זאת צעד צעד: םם


א והשבות תשובת הלב לשאלה


והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה,
אשר נתתי לפניך ו ה ש ב ו ת אל לבבך
בכל הגויים אשר הדיחך ה’ אלוקיך שמה (ל’ א) ם

התורה פותחת את פרשת התשובה בתיאור מצב העם או היחיד “באחרית הימים” ולעתיד לבא (רמב”ן) לאחר שיבואו עליך “כל הדברים” הכתובים בתורה, הברכה והקללה בזה הסדר. והכל צפוי והרשות נתונה. הברכה עברה ונשארה הקללה וגם זו עומדת להסתיים בכליון גמור. שכן העם או היחיד יהא מ ו ד ח ממעמדו ו מ פ ו ז ר בין העמים. ממעמד של ממלכת כהנים וגוי קדוש מודח העם או היחיד להיות נכרי וזר בין הגויים (כלי יקר) ומעם גאה היושב על אדמתו הפך לנודד נצחי. ם

וטבע הדברים הוא שכל עם או תרבות במצב דומה יטמע ויעלם מבמת ההסטוריה. אך התורה מבטיחה (רמב”ם) שלא כך יהא גורל העם היהודי, שברגע האחרון יהא נס והיחיד והרבים יחזרו בתשובה. והתהליך יחל בתשובה לשאלת הלב כפי שנאמר: םם


והשבות אל לבבך: שתשיב לשאלת לבך (אור החיים םם)

ולפנינו השימוש הראשון במלה “תשובה” במובן הפשוט של תשובה לשאלה. הנס הוא שלב היהודי יציק לו בשאלה, לא יניח לו להתבולל כשאר העמים. הלב, ולא המח, יתפלא: כיצד זה שעם ישראל ע’דיין חי וקיים? םם
:
אבל הלב ישאל גם דבר אחר. הנה יושב לו היהודי בקאנטרי קלוב מפואר בטנסי או בארקנסס או בלונדון, ולכאורה היה לבו אמור להיות שמח שהרי הגיע להצלחה שאליה שאף. אך ללא סיבה נראית לעין לבו נוקפו. הוא מביט סביבו ושואל את עצמו: מה לכל הרוחות אני עושה כאן? םם


סיפור אמת: קצין בצה”ל נסע בשליחות לארה”ב. הארץ הנפלאה משכה ליבו וכשהשתחרר ירד ואף נשא לאשה בחורה לא יהודיה ממשפחה פרוטסטנטית מעולה. והנה ביושבו בכנסיה עם אשתו נקפו לבו והוא ש א ל את עצמו (כך סיפר לי) מה הוא עושה כאן? שאלה זו הביאה אותו לצלצל לשליח חב”ד ולחזור בשובה. וכעת הוא מעמודי התווך של קהילת חב”ד ואשתו כמובן התגיירה וילדיהם לומדים בישיבה בארץ.
</font size=2>

ושאלה זו היא הנס שאליו התכוון הרמב”ם והיא זו שתתחיל את תהליך התשובה. צריך ב י נ ה לשאול את השאלה הזו. וכך אומר הרב קווק זצ”ל: “מתוך הבינה תבא התשובה” (אורות התשובה.) ואכן כך פ ת ח ו אנשי כנה”ג את השמונה עשרה (לאחר שלש הברכות הראשונות) םם


חנננו מאתך חכמה בינה והשכל


ולאיוז בינה מכוונת התפילה? ממשיכה הברכה ומפרטת: “להבדיל בין קודש לחול בין אור ללחושך בין ישראל לעמים” . ושאלת הלב הזו מתוך הבינה תחולל פלאות שכן התורה מיד אומרת: םם


ב: “ושבת עד ה’ אלוקיך: תשובה רוחנית


ו ו ש ב ת עד ה’ אלוקיך ושמעת בקולו
ככל אשר אנכי מצווך היום (ל’ ב)” םם

והפעם משתמשת התורה בפעם הראשונה במלה תשובה במובן של תשובה רוחנית. ונשים לב עד כמה קצר המשפט ומה רב תכנו. הרי התשובה היא מהפכה בחיי האדם: םם


אמש היה מתועב והיום הוא דבק בשכינה, אהוב….” (רמב”ם הלכות תשובה) םם

ואמנם תהליך התשובה יכול להיות קצר מאוד, כהרף עין. שכן רשע האומר לאשה “התקדשי לי על מנת שאני צדיק” וקיבלה ממנו, הריהי מקודשת משום שיתכןועשה תשובה וכהרף עין הוא צדיק. ומאידך תהליך התשובה יכול להיות ארוך מאוד, כאורך החיים, כמו ריש לקיש שכל ימיו חזר בתשובה על חטאי נעוריו. םם

עד היכן שב החוזר בתשובה? “ושבת עד ה’ אלוקיך”. אצל הגויים להבדיל בין קודש לחול החוזר בתשובה נחשב לנולד מחדש. היהודי חוזר לסיני ולמצוות שנאמר “ככל אשר אנכי מצווך היום”. ולכן תקנו אנשי כנה”ג לומר מיד אחרי הבקשה לבינה: םם

השיבנו אבינו ל ת ו ר ת ך והחזירנו מלכנו לעבודתך


ג: ושבת: מצווה לשוב ולהתודות

כיצד ימלא אדם מצווה תשובה? הרי היא שלב רוחני. לכן אןמר הרמב”ם: םם


כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני הקל ברוך הוא

הוידוי בפה היא פ ע ו ל ה רצונית ולכן יכולה להחשב ל קי ו ם מצוות התשובה. ואכן המשיכו אנשי כנה”ג בשמונה עשרה ואמרו מיד

סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו

והתשובה הרוחנית הזו גוררת מהפכה בשמים שכן ממשיכה התורה ואומרת: םם

 


ד. ו ש ב ה’ אלוקיך את ש ב ו ת ך ורחמך: גאולה

לפי הפשט “ושב” פרושו “והשיב את השביה”. אך לפנינו משחק מרובע בלשון תשובה (א) חוזר ועושה (בג) פועל יוצא: ישיב את השביה (ג) פועל עומד, שהוא עצמו שב, שהיה אתם בשביה ובצרה. (ד) שביה עצמה היא מהמקור של שב. ם

מי מחזיר שביה? ג ו א ל הקרקע משיב את הקרקע לבעליה. ג ו א ל היבמה פודה אותה ממצוקתה ו ג ו א ל השבויים פודה אותם משוביהם. התורה מבטיחה שלאחר התשובה הרוחנית תבא הגאולה שהיא ש ח ר ו ר ישראל מיד שוביהם במובן הרוחני והפיזי. העם עדיין בגולה. גם ביציאת מצרים הגאולה אירעה קודם ליציאה, בראש השנה כשהשתחררו מהעבודה הקשה לפי רבי אליעזר. כלומר הגאולה פרושה שהיהודי חי עדיין בגולה אך הוא חפשי ברוחו ובגופו. הוא הולך לבית הכנסת וחוזר ליהדות בעודו על אדמת נכר. ואלו המתארים את שיבת ציון של ימנו כאתחלתה דגאולה אינם מדקדקים בשימוש המילח. ם
ולכן ממשיכים אנשי כנה”ג ואומרים

ראה נא בענינו וריבה ריבנו כי גואל חזק אתה

ונשים לב לסדר: קודם תשובה רוחנית ואחר כך גאולה משיעבוד רוחני ופיזי. ולכן אומר רבי אליעזר “אין ישראל נגאלים אלא בתשובה” ולדעתו תבא הגאולה בתשרי עם התשובה. לעומתו אומר רבי יהושוע שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל עם התשובה ובלעדיה, כשיבא הזמן. אך גם הוא סובר שאם לא יחזרו עד אז הקב”ה יעמיד עליהם מלך רשע כהמן שיחזירם בתשובה םם

שחרור משלטון הגוי הוא הגאולה הפיזית. ואם במשך אלפי שנה היינו (באורח הלכתי) תחת “שלטון אחשורוש”, הרי עתה נשתחררנו מהעול הזה, שכן אומר הרב קןק זצ”ל שלשם כך הקים הקב”ה את חבר הלאומים כדי שיאשרו מדינה יהודית בארץ ישראל. החלטתם שיחררה אותנו מ”אחשורוש”. וזוהי אתחלתה דגאולה

אך יש מצוקה אחרת הטובעת גאולה והיא מצוקת נפשו של החוטא. התשובה היא מ ר פ א לנפש האדם (הרמב”ם הלכות תשובה פ”י ה”ב) שכן אומר הנביא “ארפא מ ש ו ב ת ם” וכאן יש שימוש נוסף של הפועל “שב” במובן של שובבות. ואכן ממשיכים אנשי כנה”ג ואומרים בשמונה עשרה:ם

רפאני ה’ וארפא הושיענו ונוושע

והכונה קודם כל לרפואת הנפש על ידי התשובה. אך בהזדמנות זו אנו מתפללים גם על רפואת הגוף (אבודרהם). ם

ה. ו ש ב וקיבצך: קיבוץ גלויות

מהו ושב וקבצך? אומר ספורנו: בקיבוץ גלויות. לאחר הגאולה והשחרור הרוחני מהמשעבד הגוי יבא השלב של עליה לארץ. בדומה ליציאת מצרים שהגאולה הסתימה בעליה לארץ. ורשי אומר: גדול יום קיבוץ גלויות שכן הקב”ה ש ב עמם.” םם
ובתפילת העמידה אנו ממשיכים ומבקשים: םם

תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו
וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו

וכיצד תבנה מחדש ארץ ישראל? ממשיכה התורה ואומרת: םם

“והביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישת
והיטיבך והרבך מאבותיך (ל’ ה’) םם

וירישת: אומר ר’ יוסי בר’ חנינא: “שנתחיבו במצו הארץ דבר תורה” (ירושלמי קידושין פ”א ה”ח) כלומר שתחול שוב קדושה על ארץ ישראל מהתורה. וזה לכל הדעות, גם לפי אלו שסוברים כי היתה רק קדושה אחת מימי יהושוע כל ימי בית רארשון ולא חלה שוב בבית שני. גם אלו מסכימים שבגאולה השלישית תחזור הקדושה בשלמות

ויתר על כן: מהו “אשר ירשו אבותיך וירישת?” אומרים חז”ל: “הקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל המעשים האלה אף ירושתך בחידוש כל המעשים האלה”. כלומר יחזרו כל השלבים ההסטורים של הגאולה הראשונה, אך “והיטיבך” יותר מהר. .כגון אבותיך לא נתחייבו תרומות ומעשרות אלא לאחר י”ד שנה של כיבוש וחלוקה, אך אתם כיון שנכנסתם נתחיבתם” (ילקוט שמעוני) םם

כלומר כל התקופות והשלבים של הגאולה הראשונה יחזרו באותו הסדר אך מהר יותר. תחזור תקופת השופטים, ולאחריה בנין ירושלים, ולאחריה החזרת בית דוד ולאחריה בניין המקדש וחידוש העבודה םם.

ובסדר זה הלכו אנשי כנה”ג כשקבעו לומר בעמידה, לאחר הבקשבה לקיבוץ גלויות :
כנגד תקופת השופטים: “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה” ם
כנגד כיבוש ירושלים: “ולירושלים עירך ברחמים תשוב” ם
כנגד ביסוס בית דוד: “את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח” ם
כנגד בניין בית המקדש על ידי שלמה: “והשב את העבודה לדביר ביתך” ם
ואז נשוב ונביא ביכורים ונודה על הטוב מהתורה כפי שראינו בפרשת כי תבא.
ואו אז יבא השלום כי בן דוד יוכר בכל העולם כפי שסימו אנשי כנה”ג : “שים שלום” ם

ואומר רבינו בחיי:

וזהו שאמר אשר ירשו אבותיך וירישת, שירשו ארץ ישראל בראשונה ובשניה, בראשונה על ידי יהושוע ובשניה על ידי עזרא, אבל לא ירשו שאר ארצות. אבל שלישית לא תהא להם ירושת הארץ לבדה אלא כ ל ה ע ו ל ם וזהו שאמר והיטיבך והרבך מאבותיך םם

וזה מה שאמרו חז”ל שבגאולה הבאה תתפשט א”י על כל העולם
אך כשמדובר בתשובה, אין השלב הנכסף הזה סופי בעיני התורה כי היא ממשיכה ואומרת: םם


ומל ה’ אלוקיך את לבבך

מילת הלב, אומר הרמב”ן, היא ביטול יצר הרע. בשיבת ציון הראשונה בזמן עזרא בוטל יצר הרע של ע”ז מישראל ויש אומרים מהעולם כולו. איזה יצר רע יבוטל בשיבת ציון השניה של ימינו? הלואי ונראה את יצר שפיכות דמים מושלך לים המלח להכחד לעולם, שנאמר לא ירעו ולא ישחיתו בגכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעת ה’ כים לארץ מכסים. םם


ו: ואתה תשוב: בימות המשיח

לאחר שתיארה את התשובה, גאולה, קיבוץ גלויות, בניין ירושלים וצמיחת זרע דוד ובנין המקדש, ממשיכה התורה ואומרת: “ואתה תשוב ושמעת בקול ה’ אלוקיך” (ל’ ח’) . כלומר גם לאחר שהתגשמו כל הדברים הנפלאים האלו יש צורך בתשובה.
ואומר החת”ס שתשובה בא”י אינה דומה לזו שבחוץ לארץ.
ואולי זו הסיבה שאנשי כנה”ג המשיכו ותיקנו לומר לאחר כל השלבים לעיל: םם


שמע קולנו ה’ אלקינו חוס ורחם עלינו

כלומר תשובה נוספת. ואומר הרמב”ם כי בימות המשיח העולם כמנהגו נוהג כלומר זקוק לתשובה. םם


ז: כי ישוב: חידוש הנבואה


“כי י ש ו ב ה’ לשוש עליך לטוב” םם

אומר רבינו בחיי כי הפסוק מזכיר “משוש חתן על כלה”. כלומר חידוש האהבה והנבואה.

ח: כי תשוב: ממעמקים


כי תשוב אל ה’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך (ל’ י’) םם

והרי זה פלא! לאחר כ ל השלבים חוזרת התורה להתחלה: להורות שאדם ממשיך לעמוד במעגל תשובה כל עוד נשמה באפו. והזוהר מעיר כי מדובר כאן בתשובה “מעומק הבאר” כלומר מעמקי הנפש. ואכן התשובה נבראה לפני הבריאה, הקב”ה כביכול נמלך בתשובה ועשה אד ם. ולכן תקנו המקובלים לומר בעשרת ימי תשובה את המזמור “ממעמקים קראתיך ה’, והוא מ ק ד י ם את ק”ש והתפילה.

ובזמננו, בשיבת ציון השניה, אנו ממשיכים בדרכי הכנסת הגדולה ומתפללים שכל ההבטחות בפרשה יקוימו והמקדש יבנה ב מ ה ר ה בימינו עם כל השלבים, אמן.

END OF CLASS