נ צ ב י ם: בתשובה ותפילה בשיבת ציון

אתם נצבים בתשובה ותפילה בשיבת ציון

פרשת התשובה המופיעה בניצבים מדפסת בסידור לאמרה כל יום בסיום התפילה. אך השפעתה על הסידור גדולה והמסר שלה חשוב לדורנו .

להלן נראה שאנשי כנסת הגדולה חברו את השמונה עשהר על פי פרשת התשובה

בפרשה הקודמת “כי תבא” ראינו שמשה חזה שהמקדש יחרב והביכורים יפסקו ולכן הורה לישראל להתפלל ג’ תפילות ביום, שאם כך יעשו יתקיים בהם שוב: “והיה כי תבא אל הארץ” שנאמר עשה מצווה זו (ביכורים) שבעבורה תשוב לארץ

ולכן קבעו אנשי כנסת הגדולה לאמר ג’ תפילות ביום. תוכן התפילה הוא בקשה להחזיר עטרה ליושנה, כלומר לחזור למצב הטוב ביותר שהיה לעם ישראל אי פעם וזה המצב במלכות שלמה ששלום שרר ובית המקדש עמד. מצב שהצדיק הבאת ביכורים מהתורה וברכה על הטוב.

הפעם נתרכז על תוכן התפילה.

המלה תשובה חוזרת בקטע שבע פעמים ובכל פעם במובן שונה (נחמה לביבוב .

הבה ונראה כיצד תרם הקטע לתפילת שמונה עשרה

– ולפני שנצלול למעמקי התשובה נשים לב שאם מקובל לקשור את התשובה לאדם יושב תפוס שרעפים וכורע תחת משא כאבו ומחשבותיו, הרי כאן בנצבים התשובה קשורה לעמידה מול הקבה

א) והשבות אל לבבך- תשובה לשאלת הלב

והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה,
אשר נתתי לפני ו ה ש ב ו ת אל לבבך
בכל הגויים אשר ה ד יח ך ה’ אלוקיך שמה (ל’ א) ם

התורה פותחת את פרשת התשובה בתיאור מצב העם או היחיד “באחרית הימים” (רמב”ן) כלומר לאחר שיבואו עליך “כל הדברים” הכתובים לעיל בתורה: הברכה והקללה, בזה הסדר. והכל צפוי והרשות נתונה. הברכה עברה, ונשארה הקללה וזו עומדת להסתיים בכליון גמור שכן העם או היחיד מ ו ד ח ממעמדו ו מ פ ו ז ר בין העמים. מהמעמד הרם של ממלכת כהנים וגוי קדוש מודח העם והיחיד למעמד של נכרים וזרים בין הגויים (כלי יקר) ומעם גאה היושב על אדמתו הפך לנודד נצחי.

ומטבע הדברים, כל עם הנמצא במצב דומה יטמע ויעלם מבמת ההסטוריה. כך קרה לכל העמים העתיקים שהקיפו את מדינת יהודה הקטנה. אך התורה מבטיחה כאן (רמב”ם) שלא כך יהא גורל העם היהודי, שברגע האחרון יקרה נס. מהו הנס? שהיחיד ישאל מה קרה לי. הוא יחפש תשובה. והמלה תשובה מופיעה כאן במובן של מענה לשאלה. והשלב הראשון שיחזיר את עטרה ליושנה הוא הנס של שאלת הלב

וזה בניגוד למה שנאמר לעיל לפני הקטע של התשובה

ויתשם השם מעל אדמתם באף ובחימה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה״ (כט כז).

oאהפסוק הזה עוס׳ק בעשרת השבטים שלא יחזרו, אומ רבי עקיבא. הם ילכו בדרך כל הארץ ויטמעו בגויים. כפי שאנו רואים היום באפגנייסטאן. לעומתם יקרה נס לבני יהודה והקבה יחזירם על ידי שאפילו במצבם הירוד ביותר תעלה מחשבה בלב ; nvב ט

והשבות אל לבבך: שתשיב לשאלת לבך (אור החיים) 0

. השאלה הזאת בלבם היא הנס שעליו אומר הרמב״ם. הנס הוא שבניגוד לכל העמים יתעורר הלב היהודי הגולה והמודח , לשאול ולתהות מה קרה שהגיע למצב ירוד לפני הטמעות מחלטת.

הנה יושב יהודי בקאנטרי קלוב מפואר בטנסי או בארקנסס או בלונדון, ולכאורה היה לבו אמור להיות שמח שהרי הגיע להצלחה. אך

לבו נוקפוו בשאלה. הוא מביט סביבו ושואל את עצמו: מה לכל הרוחות אני עושה כאן? ם

סיפור אמת: מעשה בקצין צה”ל שהגיע בשליחות לארה”ב ובסופו של דבר נשא אשה לא יהודיה. והנה ביושבו בכנסיה עם אשתו ומשפחתה נקפו לבו בשאלה (כך סיפר לי) מה אני עושה כאן? ושאלה זו הביאה אותו לצלצל לשליח חב”ד בעירו ומכאן לחזור בתשובה מלאה לשמירת מצווה. וגם אשתו התגיירה גיור צדק וכעת הוא מעמודי התווך של קהילת חב”ד וילדיהם לומדים בישיבה בארץ

אבל כדי לשאול יש צורך בבינה. וכך אומר הרב קווק זצ”ל: “מתוך הבינה תבא התשובה” (אורות התשובה.) ויתכן גם שבעצם הצגת שאלה יש כבר סלקציה שכן רק אלו שבינה בלבם ישאלו

ואכן כך פ ת ח ו אנשי כנה”ג את השמונה עשרה (לאחר שלש הברכות הראשונות של שבח) 0

חנננו מאתך חכמה בינה והשכל

ולאיוז בינה מכוונת התפילה? ספורנו אומר בינה להבדיל בין אמת לשקר. אך חזל עצמם קבעו לאמר במוצאי שבת- “להבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים.

השואל מבין בלבו שיש הבדל, ושאלה זאת תביא לשלב הבא, שכן ממשיכה התורה ואומרת

ב: ושבת עד ה’ אלוקיך: תשובה רוחנית

ו ו ש ב ת עד ה’ אלוקיך ושמעת בקולו
ככל אשר אנכי מצווך היום (ל’ ב)” םם

הפעם משתמשת התורה במלה תשובה במובן של “חזרה”כלומר תשובה רוחנית. ונשים לב עד כמה קצר המשפט ומה רב תכנו. שהרי התשובה היא מהפכה בחיי האדם

אמש היה מתועב והיום הוא דבק בשכינה, אהוב….” (רמב”ם הלכות תשובה) 0

ואמנם תהליך התשובה יכול להיות מהיר כהרף עין. שכן רשע האומר לאשה “התקדשי לי על מנת שאני צדיק” וקיבלה ממנו, הריהי מקודשת משום שיתכן ועשה תשובה וכהרף עין נעשה צדיק.

מאידך תהליך התשובה יכול להתמשך כאורך החיים, כמו ריש לקיש שכל ימיו חזר בתשובה על חטאי נעוריו

לאן שב החוזר בתשובה?- “ושבת עד ה’ אלוקיך”. אצל הגויים להבדיל בין קודש לחול החוזר בתשובה “נולד מחדש”. היהודי לעומתם חוזר לסיני ולמצוות שנאמר “ככל אשר אנכי מצווך היום”. ולכן תקנו אנש י כנה”ג לאמר מיד אחרי הבקשה לבינה

השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו מלכנו לעבודתך

וידוע שאין הרמבם מונה תשובה כמצווה נפרדת בתריג, אולי משום שהיא כללית המהווה שורש למצוות רבות,,כמו שאין מצווה מהתורה לחזור לארץ. או משום שאין זה הגיוני לצוות על אדם שיחזור, כי אם הוא לא מאמין בתורה מדוע שישמע למצווה? וכן אך הוא אומר בהלכות תשובה ” כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב ל ה ת ו ד ו ת “. דהיינו להתודות על העבר, לבקש מחילה, ולהבטיח לעתיד- ולעמוד במבחן חוזר.

ואכן בדרך זו המשיכו אנשי כנה”ג בשמונה עשרה ואמרו מיד וידוי

סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו

עד כה, ישראל חוזרים בשתי דרגות תשובה (א) כתשובה לשאלה בהשבותה אל לבבך, וכנגדה ברכת אתה חונן לאדם דעת (ב) כתשובה רחנית ווידוי . וכנגד שתי הצעדים עונה הקבה בשתי צעדים כפי שנאמר

ג) ו ש ב ה’ אלוקיך את ש ב ו ת ך ורחמך – גאולה

לפנינו הוראה נוספת בלשון תשובה (א) ושב: חוזר ועושה (ב) פועל יוצא: והשיב את השביה (ג) פועל עומד “ושב את השביה” פרושו שהוא עצמו שב, שהיה עמם בגלות

ושב- חוזר ועושה- מה שעשה במצרים. הוא יגאלם. במצרים “השיב את השביה מיד השובה” עוד בהיותם מצרים, שכן בראש השנה פסקה עבודתם ונגאלו. הווה אומר מהי הגאולה? ניתוק השיעבוד המשפטי של המשועבד למשעבד. כך גאולת היבמה היא שחרורה מזיקה ליבם, ממצוקתה, כפי שבועז פעל עבור רות. וגאולת הקרקע היא החזרתה לבעליה הקודמים. וגאולת העבד היא שחרורו מעבדות, וגאולת ישראל היא שחרורם משעבוד לגויים.

הגאולה יכולה לבא כשעם חי עדין על אדמת הגוי. כך אירא במצריים שנגאלו מעבודה קשה ועול פרעה עוד בראש השנה. .

הגאולה באה לאחר תשובה ולכן תתקנו אנשי כנסת הגדוה לאמר אחרי סלח לנו אבינו את הברכה על הגאולה

ראה נא בענינו וריבה ריבנו כי גואל חזק אתה

הקשר בין גאולה לתשובה הוא עמוק ולכן אומר רבי אליעזר כי ״בראש השנה נגאלו ובראש השנה עתידים להגאל״. כך אירע במצריים. שכן בראש השנה פסקה עבודתם . הגאולה היא לא רק שחרור משפטי אלא גם שחרור רוחני משעבוד לגוי. וזה כול לקרא כאמור גם בחו״ל.

אבל רבי יהושוע אומר אחרת: בניסן נגאלו ובניסן עתידית להגאל. כלומר כאשר יבא הזמן הקבה יגאל את ישראל . וזה בין אם עשו תשובה ובין אם לא. ויתכן שלפי רבי יהושוע הגאולה היא היציאה הפיזית ממצרים, או שהשחרור היה בליל היציאה כשפרעה צעק קומו וצאו .

שואל רבי יהושוע את רבי אליעזר: לפי שיטתך, יתכן שלא יעשו תשובה! עונה לו רבי אליעזר : הקבה יעמיד עליהם מלך רשע כמו המן ובכך יחזירם בתשובה

מכל מקום לומר שניהם מסכימים שהגאולה תבא לאחר התשובה כפי שכתבו אנשי כנסת הגדולה בשמונה ע

ומהי תשובבה אם לא רפואת הנפש? ולכן אנו מתפללים גאן לרפואה הגוף והנפש

רפאנו אבינו ונרפא

ד). ו ש ב וקיבצך מכל העמים: קיבוץ גלויות

הפעם הרביעית שהמלה תשובה מופיעה כאן היא במובן של “ושב וקבצך” – קיבוץ גלויות. לאחר הגאולה והשחרור מהמשעבד הגוי יבא השלב של עליה לארץ. בדומה ליציאת מצרים

. ורשי אומר: גדול יום קיבוץ גלויות שכן הקב”ה שב עמם.” ם

ובתפילת העמידה אנו ממשיכים ומבקשים:

תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו
וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו

וכיצד תבנה מחדש ארץ ישראל? ממשיכה התורה ואומרת:

“והביאך ה’ אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישת
והיטיבך והרבך מאבותיך (ל’ ה’) םם

אומר ר’ יוסי בר’ חנינא: “וירשת- שנתחיבו במצוות הארץ דבר תורה (ירושלמי קידושין פ”א ה”ח) כלומר שתחול שוב קדושה על ארץ ישראל מהתורה
וזה לכל הדעות, גם לפי אלו שסוברים כי היתה רק קדושה אחת מימי יהושוע וגם אלה שסוברים שהיתה קדושה שניה על ידי עזרא, כולם מסכימים שאין ירושה שלישית.

מהו “אשר ירשו אבותיך וירישת?” אומרים חז”ל: “הקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל המעשים האלה אף ירושתך בחידוש כל המעשים האלה., אך “והיטיבך” פרושו יותר מהר. .ן אבותיך לא נתחייבו תרומות ומעשרות אלא לאחר י”ד שנה כיבוש וחלוקה, אך אתם כיון שנכנסתם נתחיבתם” (ילקוט שמעוני) ם

ופרוש נוסף הוא שלאבותיך לקח ארבע מאות שנה לראות את בית העולמים– כלומר יהושוע, שופטים, דוד, ירושלים, מקדש ושכינה. רק אז יכלו להביא ביכורים מהתורה ולברף על הטוב כפי שעשה דוד בהלל שאמר כי טוב . אבל בגאולה העתידה יחולו כל השלבים מהר יותר – ירושה, התישבות, שופטים כלומר סנהדרין, ירושלים, דוד ומקדש.

ואנשי כנסת הגדולה סברו שהסדר צריך להיות : קבוץ גלויות, שופטים, ירושלים, מקדש ושכינה בו, ולאחר מכן צמח דוד.

כנגד תקופת השופטים: “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה” ם
כנגד כיבוש ירושלים: “ולירושלים עירך ברחמים תשוב” ם

כנגד בניין בית המקדש “ותשכון בתוכה כאשר דברת” ם: “

כנגד ביסוס בית דוד “את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח” ם

וכך סובר הרמבם שרק לאחר שיכולו כל השלבים, משיקום מלך ישראל הולך בדרך התורה והוא יקבץ גלויות, ויבנה את ירושלים ויקים את בית המקדש, רק אז נדע שהוא מצמח דוד

ועוד יש לדקדק בדברי הרמבם, שבית המקדש יבנה בלי קשר לחידוש העבודה. שכן מצווה על כל דור שידו משגת לבנות את בית המקדש מ ו כ ן להקריב בו קרבנות. כדי שנזכרה לחידוש העבודה יש צורך בתשובה נוספת

ורבנו בחיי אומר :

וזהו שאמר אשר ירשו אבותיך וירישת, שירשו ארץ ישראל בראשונה ובשניה, בראשונה על ידי יהושוע ובשניה על ידי עזרא, אבל לא ירשו שאר ארצות.

אבל שלישית לא תהא להם ירושת הארץ לבדה אלא כ ל ה ע ו ל ם וזהו שאמר והיטיבך והרבך מאבותיך םם

וזה מה שאמרו חז”ל שבגאולה הבאה תתפשט א”י על כל העולם
אך כשמדובר בתשובה, אין השלב הנכסף הזה סופי בעיני התורה כי היא ממשיכה ואומרת: ם

ומל ה’ אלוקיך את לבבך

מילת הלב, אומר הרמב”ן, היא ביטול יצר הרע

בשיבת ציון הראשונה בזמן עזרא בוטל יצר הרע של ע”ז מישראל ויש אומרים מהעולם כולו.

לאחריו בתור יש יצר הרע של גילוי עריות, ולאחריו של שפיכות דמים. הבה ונראה מה יקרה איה עם שיבת ציון השניה של ימינו.

ואומר הטור שמילה בגמטריה הוא 85 כמו פה. ועל כך אנו אומרים כי אתה שומע תפילת כל פה

ה): ואתה תשוב

גם לאחר שיחזרו לארץ יש צורך בתשובה. אומר החתם סופר שבארץ ישראל כאשר תבנה ירושלים יש אתגר גדול יותר לחזור בתשובה מתוך חרות. כל עוד ישבו ישראל בגיטאות מבודדים ומודחים מהחברה, היה להם צורך רוחני להתעסק בתורה . למעשה לא היתה להם אפשרות אחרת. המצב משתנה לגמרי כאשר ישראל יושבים על אדמתם בחופש ויכולים לעשות כל מה שברוחם.

וכן אומר החת״ס שאין תשובה מלאה אלא אם כן עמדת בנסיון ולא עברת . כגון שעלה האפשרות שתחטא באותה אשה ועמדת בנסיון. כך גם כאשר ישראל חוזרים לארץ עולה וצפה האפשות לחטא שוב כפי שעשו אבותינו. אם הפעם נעמוד כנגד היצר הרע ולא נחטא בשנאת חנם הרי עמדנו בנסיון.

ו) כי ישוב השם לשיש עליך

לשוש עלינו- כמו חתן על כלה, אומר רבנו בחיי. והכונה לחידוש העבודה.

איזו עבודה? שיש בה קול. שנאמר ואתה תשוב ושמעתה בקול. והכונה לקול ברכת כהנים שתהא מהתורה, וקול שירת הלוים וההלל כמו בימי דוד וביכורים מהתורה והודיוי בפה מהתורה, ויש אומרים קול הנבואה.

ועל כך אנו אומרים בשמונה עשרה רצה, ותחזינה עיננו. ויש מבדילים בין “אישי ישראל” לקרבנות עצמן.

ז) כי תשוב אל השם אלוקיך

אפשר לפרש בדרך של ספורנו שהישיבה כאן היא מנוחה

לא רק הקבה ישב במנוחה במקדש שהוא מקום מנחת עולמים אלא גם עם ישראל יזכה לשבת במנוחה -לא רק מאויבים מבחוץ ומבפנים אלא גם במובן של ישיבה עם השכינה. כמו שכתוב ושבתי בחצרות בית השם.

ו כן הכוונה למנוחה שהיא שבת. כלומר השכינה תמלא את לבנו כליל.

ולשלב זה אין צורך בתפילה כי הוא תלוי בנו בלבד, ולכן לא צרפוהו אנשי כנסת הגדולה לשמונה עשרה. הם הסתפקו בכך שהעטרה תחזור ליושנה, שהטוב של התורה שהיה בזמן שלמה יחזור. שנאמר בשלב השישי כי ישוש עליך השם אלוקיך לטוב. לכך, לטוב הזה שאפו. אבל לדבקות בהשם מעל כל תפילה- התשובה השביעית, לכך אין צורך בתפילה אלא בכוונת לבנו בכל רגע ובעל שעה שהיא.

סוף השיחה