שפת אמת אמור: גאולת ישראל והשכינה

שפת אמת אמור תשפו

שכינה עליונה ותחתונה

ונקדשתי בתוך בנ״י

קידוש השם – הגדלת כבוד שמו בעולם-בעיני אחרים

1 על ידי התנהגות הולמת

2 אפילו במסירות נפש – על ע״ז, ג״ע, שפ״ד

תרסג 188

בפ׳ ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי– כ׳ כל הנקרא בשמי ולכבודי באתיו יצרתיו אף עשיתיו

כל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו(ישעיה כג)

שמו ית׳ חל על ד׳ עולמות

בריאה – פרק א: בראשית ברא (עלה במחשבתו)

יצירה – וייצר ה׳ אלוקים את האדם עפר מן האדמה-גן העדן

עשיה – ביום עשות ה׳ אלוקים ארץ ושמים- עולם הזה-מגרוש גן עדן עד סוף ס׳ בראשית

אצילות – מעל ולפני הבריאה. א״ס, רצון, וכ׳

לפי ישעיה יש לקדש – להגדיל כבוד ה׳-בכל ד העולמות

ובני ישראל עדים על כך שנ׳ אתם עדי, פ׳ ששמו ית׳ מחייה ומהווה את כל העולמות, ושהכל נאום ה׳,

הכל נברא ונוצר ונעשה– על ידי הדיבור – עשר מאמרות

והוא ושמו אחד…

הרב מכוון -אתם עדי – לק״ש:.

שמע ישראל ה׳ אחד – ע-ד גדולים כי זו עדות שישראל מעידים

אחד – ד׳ גדולה, ארבע עולמות

מדוע חשובים ישראל להעיד?

כי בשמים למעלה הכל רואים קדושת שמו, ובעולם הזה נסתר הכל על ידי הטבע

ולכן נשתלחו נפשות בנ״י בעה״ז להעיד עליו…

בעולמות הגבוהים של בריאה יצירה ואצילות, קדושת שמו ברורה וידועה לכול. אבל בעולם הזה של העשייה קדושת שמו נסתרת על ידי הטבע ולכן ישראל מצווים להעיד על כך –

מה פרוש שקדושת השם בנסתר ?

ובמדרש שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו

ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

מצוות קידוש השם מופיעה בפרשה כאחת משרשרת מצוות –

מצווה ראשונה בשרשרת:

ו וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶ. ל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר

כז שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ;

וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וָהָלְאָה, יֵרָצֶה, לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיה-וָה.

כח וְשׁוֹר, אוֹ-שֶׂה–אֹתוֹ וְאֶת-בְּנוֹ, לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.

כטוְכִי-תִזְבְּחוּ זֶבַח-תּוֹדָה, לַיה/וָה–לִרְצֹנְכֶם, תִּזְבָּחוּ.

ל בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל, לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר: אֲנִי, יְהוָה.

לא וּשְׁמַרְתֶּם, מִצְו‍ֹותַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם: אֲנִי, יְה-וָה.

לב וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

: אֲנִי יְה/וָה, מְקַדִּשְׁכֶם

לג הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים:

אֲנִי, יְה/וָה. {פ}

הרב ידון במצווה הראשונה -שור או כשב, ובאחרונה-יצ״מ

שבעת ימים תחת אמו -ללמדנו רחמי אם, שהם אמנם רפלקס טבעי אך מורים על רחמים

והנושא הזה חשוב להבנת מדה״ר כי שמה נובע מרחם האשה היולדת כמו שרואים אצל חוה שקראה לאחר לידת קין ״קניתי איש את יה-וה״. בדבריה מופיע שם הויה לבדה בפעם הראשונה , ללמדך מהם הרגשות של ״אמנו שבשמים״ כלפינו. המצווה אומרת לנו לכבד את הרגשת האם היולדת כצעד לכיבוד מידה״ר

שור ובנו – ללמדנו רחמי התורה

אבל המדרש אומר

והאלוקים יבקש את נרדף, שור נרדף מארי, כבש מנמר, ובחר הקבה בנרדפים

בטבע רואים רק את מידת הדין – אלוקים – פועלת בגלוי -בצדק מחלט, מידה כנגד מידה,

כי גם הארי יפגע על ידי ברק כצדק ללא רחמים. אבל הנכון הוא שגם בטבע

שם הויה בנסתר

שם הויה בטבע -בנסתר

יה-וה אלוקים א—ב—ג—-ד—-ה—–ו—-יה/וה

…………………….י…….ה…..ו……..ה…………..

היה הווה ויהיה

הגם כי כך הוא בטבע , הארי להיות רודף השור אבל העניין הוא כי עוה״ז הטבע מסתיר את הפנימיות…

תפקיד בני ישראל הוא להעיד על קדושת ה׳ בעולם הזה, כי בעולמות הגבוהים כולם מכירים בכך. כאן קדושת שמו מצוייה בנסתר ולמרות זאת אנו מעידים על כך

ולכן המצווה מסור עצמך וקדש שמו להילחם מלחמת הויה ולברך(לאחר שמע ישראל) (ם

״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם״ -מלכות בפנימיות העולם הזה למרות שבגלוי רואים רק אלוקים ם

מצוות כיבוד השם הוא להוציא מלכותו בעולם מהנסתר אל הגלוי – ״
כיצד?

תרנט 186

בפ׳ ונקדשתי וכו׳ המוציא אתכם מארץ מצרים…שעל כן עשיתי

מהמצווה הראשונה בשרשרת -שור או כשב, הרב עובר למצווה האחרונה, יצ״מ

בדרך כלל יצ״מ פותחת את סיפור הגאולה. כאן – אומר הרב- יצ״מ מסיימת את השרשרת-

כי היא מטרה בפני עצמה

יש שתי יצ״מ, אחת בתחילה של ישראל, והשניה בסוף של השכינה

יצ״מ של ישראל, וקידוש ש״ש, מביאים ליצ״מ של השכינה

פ׳ שבכל עת שאיש ישראל מוסר נפשו בעבור קדושת שמו, מתעורר יצ״מ כי תכלית יצ״מ להיות לכם לאלוקים.

כך גם –

בפ׳ ציצית מופיעות שלושת האחרונות שבשרשרת:

למען תזכרו את כל מצוותי (4)

והייתם קדושים לאלוקיכם (6)

אני ה׳ המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים

כיצד?

והנה כתוב בתוך בני ישראל, כי הקדושה גנוזה בכלל ישראל כמ״ש חלק ה׳ עמו

ואמרו חזל כי עשרה שכינתא שריה, פ׳ בי עשרה שנעשין באמת אחד בלב אחד

כמו שהקדושה בפנימיות הטבע, כך היא בפנימיות כלל ישראל

לא מדובר ביחידים אלא בכלל ישראל, כנסת ישראל

וכמו שבטבע השכינה בנסתר, כך גם בכנסת ישראל היא בנסתר

כנסת ישראל

בקבלה כנסת ישראל מופיעה כשם של השכינה

כנסת ישראל נולדה בפרשת ויקהל כשירד משה ואמר בשם ה׳ ״סלחתי״

היה זה למחרת יום כיפור, ביום שישי , הקהיל את כל כלל ישראל שבאו מאיליהם

מחובת הלב, ואונקלוס אומר ״כנישתא ישראל״

ואז גם הכריז על הקמת המשכן -עבור השכינה

לכן כנסת ישראל קשורה למשכן ולשכינה – מקום לנוכחות הקבה בעולם הזה

שם השכינה יצאה מהנסתר לגלוי

מעדן דרך השביל של עץ החיים לבין הכרובים

מעולם היצירה לעשייה

מבין הכרובים ללבם של ישראל,

לכן גאולת ישראל היא גאולת השכינה, הופעתה בעולם הזה שלא בדרך הנסתר אלא בגלוי

.מהיכן בא הרעיון הזה?- מרבי עקיבא-

הרב מצטט את המכילתא:

ואמרו חזל כי עשרה שכינתא שריה פ׳ בי עשרה שנעשין באמת אחד בלב אחד

מכילתא

שאל מין את רבי עקיבא כמה שכינות יש? כי כל בי עשׁרה שכינתא שרייה…

והתשובה: שכינה אחת לכלל ישראל, לכנסת ישראל…כי חלק ה׳ עמו וכו׳

שכינה-המקור

אמר רבי עקיבא ״מפני עמך אשר פדית לך ( שמואל ב׳ ו)

אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, כביכול אמרו בני ישראל לפני הקבה

כביכול את עצמך פדית,

וכן אתה מוצא שבכך מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהם״ (מכילתא)

המקור הקדום ביותר למושג שכינה

דכתיב תוך בנ״י היא הלב כי הנפשות קרובים רק החומר מעכב ההתאחדות

באו בחובת הלב, והשכינה נסתרת בם כפי שבטבע על ידי החומר

אבל כשמוסר נפשו ניטל הגשמיות ואז בא לכלל ישראל באמת, אז ונקדשתי,

ולכן תקנו חז״ל יצ״מ בק״ש שעל ידי קבלת מלכותו במס״נ בפרשת שמע

ישראל באים אל האחדות, נזכר בה יצ״מ

מדוע השכינה קשורה לכבוד השם בעולם?

השכינה קרויה ג״כ כבוד ה׳. משה עמד בפתח האוהל ונגלה עליו כבוד השם מהמשכן

ספר הבהיר (מאה 9 לספירה)

השכינה איננה ספירה אלא נוכחות הקבה עצמו בעולם

דברנו על ד׳ עולמות. אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. כיצד זה נראה בעולם הספירות?

……………..כתר

ח…………..חכמה -פרק א׳.

ב…………..בינה – גן העדן

……… הויה …אלוקים א—ב—-ג—ד—ה—-ו—יה/וה

……..חסד……גבורה

……..(אברהם..יצחק)

…………..ת״ת

…………..(יעקב)

……..נצח……..הוד

……………יסוד

……………צדיק-יוסף (ix)

……………מלכות —יצ״מ… ושכינה במשכן

הדיאגרמה בנויה כולה על ספר בראשית כפי שהראה הרב בשיחותיו

אין סוף והשתלשות ממנו כגון כתר הם עולם האצילות שלפני הבריאה, מעל פרק א

היחס בין הספירות לד׳ עולמות הוא לא אחד לאחד אלא מורכב

למשל חכמה קשורה לבריאה, בינה ליצירה בעדן, ועשייה לעולמנו לאחר הגרוש מעדן

וקשורה לדעת, כמו שכ׳ והאדם ידע את חוה אשתו

ספר בראשית נכתב להורות לנו כיצד הספירות פועלות בנסתר

כי בגלוי רואים רק את מידת הדין כאמור לעיל

סיפור מכירת יוסף מורה על ספירת המלכות – המניעה את ההסטוריה בנסתר. ראובן בשלו, יהודה בשלו, יוסף בשלו והקבה בשלו לקיים הגזירה להורידם מצרימה.

הם מכרו את יוסף ועברו על חילול השם, והשכינה פרחה מהם.

עברה להיות בנסתר עוד יותר מקודם

עם פתיחת ספר שמות, ישראל בגלות והשכינה בגלות

רק בקידוש השם תצא מגלותה

יוסף מתקן ומקדש ש״ש עם אשת פוטיפר

יהודה מקדש ש״ש במעשה תמר

וישראל מקדשים ש״ש במצרים ובקריעת י״ס ובהליכה במדבר

מקבלים תורה

ואז בונים משכן להוריד השכינה למשכן

כלומר שתי יצ״מ – של ישׁראל ושל השכינה

לכן תקנו להזכיר יצ״מ בסוף ק״ש, לאחר קבלת עול מ״ש ואהבת, קידוש ש״

ספר הבהיר

שכינה עליונה ותחתונה (מודגשת ב״תניא״ וחב״ד)

במעבר מפרק א לגן העדן, הנוכחות של הקבה בעולם גברה

ולכן הבינה הביאה את השכינה העליונה לעולם היצירה

והיא קרויה השכינה העליונה , מול התחתונה של יצ״מ

ברכת קידוש השם בת׳ שחרית

ק״ש

אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם

אתה הוא בעולם הזה, ואתה הוא לעולם הבא

קדש את שמך על מקדישי שמך בעולמך

וקדש את שמך בעולמך,

ובישועתך תרים ותגביה קרננו

ברוך אתה ה׳ מקדש את שמך ברבים

אנו מקדשים שמו ברבים בתפילה שלוש פעמים כנגד ד עולמות ם

בברכות שלפני ק״ש -קדוש קדוש קדוש – שיש לאומרם במניין כפי שראינו ולפי ערוך השולחן-כלפי עולם היצירה, שנ׳ יוצר המאורות

בתפילת שמ״ע- בריאה (י״א אצילות)

ובא לציון גואל- עשייה