שפת אמת פ׳ תצווה
טיפת השמן הראשונה ותשבה
הקדמה
שאלות מקובלות לגבי שמן הכתית
ואתה תצווה – ולא הקבה? יש תשובות רבות, הטובה ביותר היא
שהכנת השמן איננה מצוות עשה ולא חלק מעבודת המשכן אלא מעשה הנעשה בחוץ
משה עשה אותה לא כמושה רבנו או מלכנו אלא כאיש פרטי. השאלה שנשיב עליה היא מדוע
היה לעשיית השמן כזו חשיבות בעיניו?
נזכור כי גם
בהטבת הנירות שנעשתה על ידי אהרון – הוא פעל לא ככוהן אלא כאיש פרטי,
כי הטבת הנירות כשרה בזר. הוא פעל משום שהיה שם בהיכל
לכן
שניהם, משה ואהרון מופיעים בפרשה המיוחדת הזאת לא בתוקף תפקידם
ומעמדם אלא בהשראת עצמם
בדומה לתשובה. המקדש הוקם כמקום לתשובה וכפרה
אין מצוות עשה לשוב, אלא אם וכאשר אדם שב, אזי חלה עליו מצוות עשה של דיבור -,
ווידוי, חרטה, בקשת סליחה וכפרה והבטחה לעתיד
הכתוב מזכיר שמן זך ושמן כתית. מה ההבדל?
162 תרנז
במדרש זית רענן, שיש ג׳ שמנים, וכול אלה המדרגות נמצא בכול איש ישראל שיש בו חלקת אלוקות שאין בו פסולת והוא שמן זך למאור …
הנה המדרש:
מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי? עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ?
כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי. טזזַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר – קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ.
לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו
. יזוַיה-וָה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה,
בִּגְלַל רָעַת בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם, לְהַכְעִסֵנִי, לְקַטֵּר לַבָּעַל (ירמיה)
(ילקוט 221 ) ג׳ זיתים הם ובהם ג׳ שמנים.
זית שמן ראשון: מגרגרו מראש הזית, כותש ונותן לתוך הסל
רבי יהודה אומר בסביבות הסל, זה היה הראשון
זית שמן שני – טוען בקורה , רבי יהודה א׳ באבנים
זית שמן שלישי – חוזר וטוען
הראשון למנורה והשאר למנחות
יש אומרים: זית שני מעלה לראש הגג וכו׳,
זית שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ויעלהו לראש הגג וכו׳
(ויש חלוקה בין השני שבראשון והשני שבשני והשלישי וכו׳)
טיפה ראשונה שדולקת יפה מאוד היא קטנה והיא יוצאת כמעט ללא מאמץ . אבל צריך כמות אדירה של זיתים כדי לקבל חצי הין פעמיים ביום, כלומר חסרון כיס
לעומתה יש את השמן היוצא מהכתית, שבא בכמות גדולה ובמאמץ רב אבל אינו מתאים למאור אלא למנחות
יש דעה בגמרא שם שהשמן הראשון בזית השני הוא ג״כ מתאים למאור
יוצא שמשה כותת בעצמו את הזיתים לקבל את השמן הכתית דווקא
לפי ההלכה השמן הזה מתאים רק למנחות, אבל הרב מדגיש שהוא שמן זך
רק שנלקח למנחות
כול אלה המדרגות נמצאות בכל איש ישראל, שיש בו חלק אלוקות,
שאין בו פסולת, והוא שמן זך למאור שהוא בח׳ הנשמה
וכתות הנשמה כשמפשטים בגוף מתערב בהם פסולת וצריכים ברור (כתית)
ברגע זה נראה שהרב מדבר על השמן כסמל להתלהבות מאש האמונה והתורה שדולקת בכול איש מישראל ויש כך וכך סוגי בני אדם בישראל לפי הדרגות של אש האמונה שבהם. נראה להלן שהכוונה לדבר מדויק יותר
ומ״מ בכוח השמן הזך (שבכול איש) יכולים גם לתקן הכתות שמתערבות בגוף
ומעין זה יש בכול פרט. ובאמת בח׳ מחשבה דיבור ומעשה) הן המה ג׳ שמנים
כי במחשבה לא שייכת תערובת – טיפה ראשונה טהורה
…ועל ידי בח׳ המחשבה יכולים לעולם לשוב ולתקן את הדיבור והמעשה
163
תרסא
….וכמו שכ׳ במד׳ שבאין לבית המקדש מלאים בעוון ויוצאים נקיים מן העוונות
באמת לא היו יכולים להיכנס לבית המקדש להביא קורבן רק עם התשובה כי זבח רשעים תועבה רק שבעל התשובה צריך סייעתא דשמיא להיות נקי מלכלוך העונות…
תכלית ביהמ״ק היא להביא את האדם לתשׁובה כך שיצא נקי.
נזכור שהתשובה באה לעולם בסיפור ג״ע.
בפ׳ תרומה הקב״ה מראה למשה בהר את המקדש – לא המשכן – בהר המוריה מול המקדש של מעלה. שם תבנה מקדש וכליו כפי שאני מראה אותך בהר. מכאן שמבנה המקדש כשלושה חדרים – ק״ק, היכל ואולם – הוא קבוע ומהקבה.
מדוע דווקא שם בהר המוריה? – אומר ר׳ בחיי כי שם הגיעו אדם וחווה לארץ, שם הקימו קיין והבל ונח את מזבחותיהם, שם עקד אברהם את יצחק, והחשוב ביותר-שם מקום הפתח לגן העדן שבעולם היצירה אל תוך העולם הזה. הפתח הוא מול ק״ק. שם מסתיים דרך החיים שבו הכרובים – הויה אלוקים לפי ר׳ בחי – והכרובים עדיין שופטים את האדם כפי שעשו בגן העדן
שם בעדן לפני החטא הייתה להם חכמה ובינה, כלומר ידע תיאורטי מחשבתי אודות המושג של חטא. הרי הקבה אסר עליהם לאכול מהפרי. וגם אמר להם את העונש – מות תמותון. אבל בעדן תחת עץ החיים לא הייתה להם הבנה אינטימית של מוות. כלומר חסרו את הדעת .
לאחר שחטאו, ואכלו מעץ הדעת טוב ורע, נפקחו עיניהם. הבינו מהו חטא במובן של חכמה בינה ודעת. החטא הוא דבר שטות שהמחיר עבורו הוא עצום. כשעיניהם נפקחו הם עברו מחושך לאור. התורה שקבלו בעדן, ששת המצוות של אדם, קיבלו משמעות חדשה בעיניהם. הם יכלו לדייק ולהגדיר את החטא שעשו – עברו על מצוות הבורא (אבינו מלכנו לשם דיוק) שהיא היבט של איסור ע״ז כמרד במלכות, ואם היא קיימה יחסים עם הנחש הרי שעברה על גילוי עריות שהיא מצווה שניה של אדם. נפתחו עיניהם באור התורה והבינו את גודל החטא שעשו.
כתגובה הם התמלאו בושה -מהשטות שעשו -וכיסו את מערומיהם, והתחבאו בסבך. ההכרה בשטות והבושה לא הביאה אותם לשלב הבא של תשובה
אדם. יכול להבין שהנסיעה ללוס ואגס עם אהובתו הייתה מעשה שטות, כי המחיר היה חורבן משפחתו וגירושין. הוא מצטער ומתבייש, אבל לא בהכרח יגיע לבקשת סליחה מהקבה.
בעדן, הקבה לא גרשם מייד לארץ אלא נתן להם אפשרות לחזור בתשובה. אם היו עושים זאת היו נשארים בעדן עד לשבת הנצחית
אבל הם התחבאו. הקבה – הכרובים הויה אלוקים – לא ויתר וקרא לאדם אייכה? האם אכלת מהעץ? הקבה ציפה מהם וידוי מפורט בפה. כלומר קודם כול להחליט לשוב, ואחר כך לפרט בפה. שני שלבים
הם לא עשו זאת אלא הוא האשים אותה והיא את הנחש, ולכן גורשו לארץ
ועתה בארץ הכרובים יושבים ככרובי זהב על הארון מול הפתח לעדן שמשם באה הנבואה ומשם יוצא שפע של חכמה בינה ודעת לכול מי שנכנס למקדש- אומר ר׳ בחיי
וכאשר אדם חוטא ובא למקדש, הרי הוא עומד שם מול הכרובים ומול הפתח לגן העדן והוא, כמו אדם וחווה לפניו, צריך להמשיך ולבקש מחילה כלומר לחזור בתשובה, מה שאדם וחווה לפניו לא עשו
יש רגע קצר ומכריע, של ההחלטה לחזור בתשובה. להכיר בחטא ובשטות, אין זה מספיק כדי לבטל העונש. אבל הרגע הזה הוא מחוץ לעולם המצוות כי אין מצווה מהתורה לחזור בתשובה. יש צורך לעורר את האדם שיעשה זאת, להאיר לו את הדרך
וזה עושה הנר הדולק מהטיפה הראשונה. ״מגרדו בראשו (של הזית) והטיפה יוצאת. יש לגרד את ראש החוטא ולעוררו שידלוק, ואז האש תעלה מאיליה
משה מעוניין בשמן הזהֿ כי כך הוא משתתף בעבודת היום במקדש בלי שיהיה מצווה ובלי לעשות מצווה, כפי שאהרון מיטיב את הנר רק משום שהוא שם. גם משה נמצא שם כביכול עם השמן הזך של הטיפה הראשונה, ועם השמן הכתית שבמנחה
ולכן אנו מתפללים קודם כול חננו מאתך חכמה בינה ודעת ורק אז השיבנו אבינו לתורצך והחזירנו מלכנו לעבודך – התואר אבינו מלכנו בא מסיפור גן העדן. כאן אנו משתמשים בו כל השנה אבל בראש השנה ויו״כ -שהם ימי תשובה – אנו מרבים להשתמש רק בו
(תרסא המשך)
במדרש זית רענן – שמן המקדש יצא אור לכול העולם
החלונות הרחבים מבחוץ סימנו שאור הטיפה הראשונה ימלא את העולם, כי העמים צריכים אותו ולא את הכתית. הם צריכים להתעורר ,
מכול מקום, עולה ומנחה כשירים מבני נח
ולכן נר שבת חובה כי היא משוש…
נר שבת, כמו התשובה, אינו מצווה ואינו רשות אלא חובת הלב, במו הטיפה הראשונה
154
תרלה
במדרש נמשלו ישראל לזית רענן
….זך כתית שהשמן אף שמעורב תוך השמרים, מ״מ הוא זך ואינו מתערב, וברשי כתית למאור ולא למנחות…
רשי ההפך מהפסוק שאומר זך למאור וכתית למנחות. והפרוש הוא שהשמן היוצא מהכתית הוא זך כמו טיפה ראשונה
ושפתי חכמים מנסה לתרץ שמדובר בדרגות השונות, כמו הראשון שבשני שהוא טהור וכו
ופירשנו על פי המדרש דרך הזית שחובטין אותו עד שמוציא שמנו, כך בני ישראל בצר להם עושים תשובה …
וזה שכ׳ טיפה ראשונה עומדת לפני הקבה בהיכל (במנורה) אבל להעלות לפניו נחת רוח הוא על ידי הברור מהשמרים…
לכן השתדל משה כל כך לכתות את השמן למנחות…
נקודות
כתית – ית בית ראשון וכת בית שני (בעה״ט)
הם נכתתו
בית שלישי? יבא מהשמים? מכול מקום גם אז תהיה בו מנורה, ויביאו בו רק מנחה ולא קורבנות של חיים (רמבן)
בגן העדן הם זכו בחבד, הבינו שחטאו, נפקחו עיניהם ועברו מחושך לאור
הם התמלאו בושה, אבל לא המשיכו בווידוי וחרטה ובקשת סליחה וכפרה
הקבה (כרובים) קרא אייכה? אבל כל אחד האשים את השני ולא לקח אחריות
לכן גורשו
עתה במקדש מול הכרובים שוב בוחן השם את האדם אייכה?
המקדש מעניק חב״ד כמו לפני גן העדן, והקבה מצפה לווידוי וחרטה
אבל זה תלוי לגמרי בבחירת האדם
הרגע הראשון של התשובה, המחשבה, היא זאת שמיוצגת על ידי טיפה ראשונה של השמן והיא הנותנת להבה זכה ביותר
וממנה מדליקים שתי נירות (ע״ז וגילוי עריות, פרק א וב׳)
ומשם נר לנר לכול שבע הנירות – שבע מצוות בני נח לעולם
כדי שגם הגויים יחזרו בתשובה ויקבלו את התורה (זוהר) מה שהפסידו בסיני
154 תרלה
במדרש נמשלו ישראל לזית שאינו מתערב וכו׳
זך כתית -שהשמן לא מתערב (אף על פי שמעורב עם השמרים
(פנימיות הנשמה בכול איש יהודי אינה מתערבת
וברשי שמן למאור ולא למנחות. פ׳ עפ״י המדרש דרך הזית הראשון שחובטים אותו עד שמוציא ממנו, כן בני ישראל בצר להם עושין תשובה, ובפ׳ נאמר זך שמוציא רק טיפה ראשונה וכו׳
…ואף שקלקלו אח״כ מ״מ יוכלו להתברר מתוך הפסולת וזה שכ׳ כתית למאור
כי טיפה ראשונה לפני השם בהיכל הקודש (במנורה)
אבל להעלות נחת רוח להשי״ת הוא על ידי הברור מהשמרים (כתית) וזה למנחות, כי דרכו להתנדב מנחת עני
והכול זוכין על ידי הטיפה הראשונה כנ״ל
וזה שכ׳ כתית , על ידי זה להעלות לפניו נר תמיד אף בימי התערובת,
וזה שאמר להם הנביא (ירמיהו) בעת התוכחה זית רענן פ׳ שהגיד להם שיש בהם הכוח לברר מעשיהם אף בימי הרעה (ולא כפי שהמינים אומרים)
ודבר זה נכון לכול פרט, שאם התחלת המעשה היא לש״ש זוכה לברר אח״כ אף שמתערב בו פסולת…
154 שמן שלא מתערב
159 כלל ישראל
163 מאיר לכל העולם,
164 ירמיהו, נפשות ישראל נרות על ידי המצוות ומפיצות אור תורה כמו המנורה
הגויים מביאים עולה ומנחה
כתית שני מקדשים, בשלישי מביאים מנחה ויש אור מנורה