הרב דר צבי אבינר
ארבע מטרוניטות הנותנות טעם טוב לתורה
עפי השפת אמת
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם – כשולחן ערוך, אומר רשי. כלומר כאוכל מוכן. אמנם יש למצוות טעם, אבל לא עליך לבארם אלא הן יגיעו לכך בעצמם. כאן טעם הוא הסבר הגיוני למצווה, כמו שעושה ספר החינוך, או טעם לאוכל, שהוא הופך את האוכל – התורה – לדבר שנראה טוב וישר בחיך הטועם
ויש לתורה ארבע מטרוניטות- נשים – הנותנות לה טעם.
התורה עצמה שנתנה בסיני היא בבחינת מאטרוניטא שלפניה משמר – פרשת יתרו והקמת המערכת המשפטית במבנה צבאי של שרי אלפים ושרי מאות ושרי עשרות. ולאחריה משמר שהוא פרשת משפטים העוסקת שוב במשפט שבין אדם לחברו. שואל בעל שפת אמת – המשמר הראשון בפ׳ יתרו שומר על התורה מלפניה, מאנשים רשעים בני בלייעל. אבל לשם מה המשמר שלאחריה הקרוב לה? אלא שהוא שומר מפני אלו שכבר למדו תורה ומלאי מצוות כרימון והם קרובים אליה מאד. ומתוך כך הם מלאי גאווה והשכינה בורחת מהם ואין לתורתם טעם ואין הלכה כמותם. יש להשמר מאנשים כאלה
התורה ומשפטיה מבוססים על האמת וחיפוש האמת. אדם בעל גאווה המראה לכולם כמה חשוב הוא, כמה צדיק הוא, הוא שקרן כי עושה הכל למען עצמו ולא למען הקבה. הוא והקבה אינם יכולים להיות בחדר אחד, כי האגו- האני- המנופח של האדם מגרש כביכול את האנכי של הקבה
מה יעמד לאדם כנגד הגאווה? שבת המלכה, המטרוניטא השניה.כי בשבת אנו מקטינים ומבטלים את האנכי שלנו מול האנוכי של הקבה. שהרי בשבת אנו שובתים מכל מלאכתנו בהכנעה ובקבלת עול מלכות שמיים לעיני כל. על הפ׳ למען ינוח שורך וחמורך אומר הרב שמדובר בחמור ובשור שבתוכך. כלומר יצר ההתנשאות הטבעים של הנפש הבהמית. וכל זמן שהיא מולכת בלבנו התורה שבפינו לא יהיה לה טעם. רק בשבת יתבטל האני ויהיה לתורה טעם.
מדוע הגאווה והאנוכי המנופח מרחיקים את האמת?ם
משל לאדם המביט במראה וחפץ להציץ לצדה השני שבה האלוקות. שהרי ביצירת האדם הקבה ישב מול מראה, ראה בה את הדמות והצלם שלו,מ ועשה את האדם כדמות והצלם הללו שבמראה. מאז הקבה יושב כביכול בצד שלו מול המראה ואנו בצדה השני. כשאדם חפץ לשמוע או לראות את הקבה, את האמת, הוא מביט במראה הזו אך אין הוא רואה בה אלא את דמות עצמו המשתקפת אליו מהמראה. ככל שיש לאדם ׳אנכי׳ גדול יותר, כך עבה יותר הדמות הנשקפת מהמראה ומסתירה את האלוקות. למשה רבנו העניו מכל אדם היה דמות עצמית כה דלילה כך שהדמות החוזרת שלו מהמראה היתה דלילה ביות ה כך שיכול היה לראות באספקלריה המאירה לצדה השני . ומשום כך משה אמת ותורתו אמת
אומר הרב מדוע נתנה תורה בשבת, כי כל השבוע האדם הוא בבחינת יעקב המחפש אמת,
אבל בשבת עולה האדם למעלת ישראל שהיא גבוהה יותר ועוסקת במשפטים ר
שנאמר מגיד דבריו – דיברותיו – ליעקב משפטיו לישרא
כל זמן שיעקב אבינו עמד על שלו ועל האמת שלו, היה עליו להמלט על נפשו. לא היה שלום. רק משלמד להתדיין עם מלאכו של עשיו, להתמודד עמו ולהכיר גם באמת שלו, קרא לו המלאך ישראל – שהיא מעלה בשבת ולכן שבת שלום
למען הדיוק – כל השבוע אנו בבחינת יעקב החי תחת הדברות ועושה מצוות ללא חיפוש אחר טעם
אבל בשבת שובת מידת הדין ואנו תחת משפטים
אבל השבת היא משכן השכינה בזמן, והשכינה היא המטרוניתא השלישית הנותנת טעם לתורה. היא נחה בשבת קודש כי מטבעה היא נחה ולא יוצרת כלום ולא שופטת כלום. כך הוא בשבת הנצחית שהוא יום הבריאה הבא, שממנה השכינה ירדה לעולמנו ביום השישי של הבריאה שנאמר יום הישישי ויכולו השמים – ראשי תיבות הויה. .
וכאן היא משתתפת בבית הדין של מעלה עם מידת הדין שנמלכת בה, וביום השבת שלנו היא מבקשת לנוח בו- ביום ששומר האדם עבורה. ולתוך יום השבת שלנו היא נחה מלשון וינח הארבה (בעל הטורים) כלומר נוחתת .
האדם השומר שבת נחה עלי או נוחחת עליו נשמה יתירה – ומתוך כך, אומר הרב, יפתח לבו וישפע שפע של תורה כמעיין המתגבר. ותצא מפיו תורה של טעם.
אבל מדובר בתורה שבעל פה שמטבעה יש בה דעות שונות והפוכות . בניגוד לאלוקים שתורתו מוגבלת ומצומצמת, התורה שבאה מצד הויה פורחת ללא גבול לכל הצדדים. מי יקבע את הטעם הטוב הנכון של אמת?ם
כאן באה המאטרוניטא הרביעית שהיא כנסת ישראל והיא זו שקובעת מהו הטעם הטוב ביותר ומהי ההלכה .
שכן כנסת ישראל נולדה ביום השישי שנאמר ויקהל משה את העם ורשי אומר שהיה זה ביום המחרת שירד מסיני כלומר ביום השישי. כי יום הכיפורים הראשון היה ביום החמישי. ואונקלוס מתרגם ויקהל ואכניס כלומר יצר את כנסת ישראל.
כל השבוע אנו בבחינת יעקב, אומר הרב, ורק בשבת אנו עולים לרמה של כנסת ישראל. והיא הטועמת את האוכל שהכינו המטרוניטות הקודמות והיא המחליטה לטעמה מהו הטעם הטוב ביותר לחיכה
אומר הרב נטע גרינבלט זצל ממפיס טנסי כי כשהרב משה פיינשטיין זצל החל להשמיע תורתו מהישיבה הקטנה תפארת ישראל, היו לו מתנגדים אדירים בעלי השפעה שכתבו ללא הרף כנגד פסקיו. ומי בחר בו ולא בהם? לא מלך ולא מושל אלא כנסת ישראל וכיום מי זוכר את מתנגדיו?ם
ואין זה פלא שהישיבה נקראת תפארת ישראל כי תפארת היא המידה של הויה ואלוקים הנמלכות זו בזו, ועובדות כאחד , והתפארת מתמזגת עם שבת המלכה להיות אחד ועם המטרוניטוא של התורה להיות אחד ועם השכינה להיות אחד, וזהו רזא דשבת – דווקא במעבר בין שישי לשבת.