ש מ ו ת : מהו השם הגדול ביותר

by Zvi Aviner | Jan 11, 2021 | Uncategorized

פרשת שמות תשפא

הרב  צבי  אבינר

 שמות: מהו השם הגדול ביותר

 

כמו כל מראה ללא מילים, המובן של הסנה הבוער באש ואיננו אוכל נתון היה בידי המסתכל – משה – ויכול היה להשתנות עם הזמן, עם הבנתו של משה.  חז”ל אומרים שהמפגש בין משה לסנה ארך שבעה ימים, ורק בסופו הסכים משה לקבל  את תפקיד השליח של הויה

מה בדיוק שיכניע את משה – העניו מכל אדם – לקבל  את התפקיד הרם ולדבר אל ישראל ואל פרעה ?ם

לכך  פרושים הרבה, אך אנו נלך בעיקר בדרכו של רבנו בחיי.  לדבריו  התגלות הסנה נועדה להביא את משה בהדרגה להבנת הקבה, כלומר הויה. דומה הדבר לאדם ששהה בבית אפל ולפתע יצא אל אור השמש.  אם לא יסתגל לשמש בהדרגה הוא עלול ללקות בעיוורון.  לכן טועים המנסים להבין את הויה – מידת הרחמים- בקצרה וללא הכנה

.

 הגילוי של הויה למשה חל לאחר תקופה ארוכה של חסרונה בעולם כאשר העולם נע תחת מידת הדין. שהרי מפרשת וישב, ממכירת יוסף ואילך, כתובות הפרשיות בשם אלוקים בלבד.  כי אין לך חילול השם יותר גבוה מאשר עשו האחים.  ורק חזרתם בתשובה , וקידוש השם על ידי יוסף ויהודה החזירו את השכינה לכתוב, אך עדיין לא לעולם המעשה. כאן בגילוי הסנה, חוזרת הויה להתערב בהיסטוריה כלומר להשתתף במלכות

השיעבוד חל בכך שהמצרים עוברים על כל שבע מצוות בני נח, כפי שכבר למדנו

 שיא השעבוד הקשה אירע לפני גילוי הסנה.  עם ישראל שקע לייאוש כפי שכתוב ו

“וייאנחו בני ישראל מן העבודה

ויזעקו ותעל שוועתם את האלוקים מן העבודה

וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב

וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים (ב כג-כה) ם

 

 אלוקים – לא שם הויה-  שמע את צעקתם.   ללמדך שמידת הדין התעוררה עקב השעבוד הקשה יותר מדי. משל לשואה בימנו שהייתה קשה מדי.

  והאלוקים  שמע, זכר,  ראה, וידע כיצד להגיב

.

גילוי הסנה

 

 

 –

ויבא אל הר האלוקים חרבה

וירא מלאך הויה אליו בלבת אש מתוך הסנה

וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל

ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה

וירא הויה כי סר לראות

ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה ויאמר משה, משה ויאמר הנני

 

  הקטע מתחיל בשם האלוקים-  כהמשך למה שנאמר וידע אלוקים ומכאן ואילך יש כאן דרמה מרתקת בגילוי השם.

 משה יכיר את הויה בהדרגה, אומר רבנו בחיי

מדוע בהדרגה? משל למה הדבר דומה, לשמש היוצאת לרגע מתוך ענן כבד המסתיר אותה מעיני רואה. כך, בעוד מידת הדין שולטת, מבצבצת לרגע מידת הרחמים, ושבה ומתכסה שוב בענן.  שנאמר “שמש ומגן הויה אלוקים״ ם

.”

 ? ם ראשית רואה משה דבר לא טבעי – מדוע לא יבער הסנה ויישרף

 המראה נועד למשוך את לבו, לעוררו להתקרב, אומר רבנו בחיי.

הכרה בנס, היא גורם שכיח המביא את האדם לאמונה.

ואם הסנה הוא ישראל, הרי לך נס עצום גלוי לכל יותר מזה. כל העמים ששועבדו במצרים לא יצאו משם אלא נכחדו. כל העמים  והאימפריות האדירות של העבר נכחדו, אך עם ישראל עדיין חי וקיים.

ואם הסנה הוא המצרים הכולאים את ישראל כצפור בכלוב, הרי שמשה מתפלא מדוע לא יבער הסנה, מדוע מחריש הקבה ולא מעניש את עושי הרעה הזאת, המצרים – אומר השפת אמת

וכשהוא מתקרב, נגלה אליו מלאך הויה  בלבת אש

, עדיין לא הויה עצמה, כלומר ראה דרגה ,נמוכה יותר, לא נקייה

לפי הרמבן  והזוהר משה ראה כאן  ר  ח מ י ם   ב ד י ן ,  כלומר הוא הבין שאמנם פועלת כאן גזירה של מידת הדין להורידם מצרימה ולשעבדם, אך יש רחמים בדין והעם נשרף באש אך לא  אוכל. לא נעלם.

 גם הדין וגם הרחמים מפנים כלפי ישראל

 ומצד שני ראה בסנה ד י ן  ב ר ח מ י ם  כלפי המצרים, בשורה שהם יענשו אבל ברחמים, לא ימחקו מהעולם כמו סדום  ם

 ועדיין לא ׳ראה׳ את הויה עצמה

וכאשר ראה הויה כי משה סר לראות, כלומר להתקרב ולהבין את הויה עצמה, דיבר אליו –והנה הפתעה –  האלוקים

 

וירא הויה כי סר לראות

 ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה ויאמר

משה, משה, ויאמר הנני

יאמר של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש היא

ויאמר אנכי אלוקי אביך אלקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב

ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל האלוקים 

טון הדיבור הוא בחיבה: משה משה. כמו אברהם, אברהם.   ומשה עונה כאברהם, הנני.

והאלוקים מציג עצמו במילים שנאמרו לעיל : “ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב״  ב

 אין אלוקים כאן אלא מלאך הויה – אומר הראבע

אבל יותר מתקבל על הדעת שלפנינו התגלות של בית דין של מעלה במלא הדרו – ובפרוטוקול הידוע,   הויה קודמת ולאחריה האלוקים

כך רואים את בית הדין שלפני המבול – קודם באה הויה ומשמיעה את דעתה על הדור ועל נח, ולאחריה מיד מופיע האלוקים ומשמיע את דעתו על נח ועל דורו. והכנפיים של שתי המידות מופיעות בצורה סימטרית לחלוטין.  כלומר הסדר של המדות הוא עקרוני וחשוב. וגם לאחר המבול כאשר הקריב נח את  העולה, מופיע שוב בית הדין של מעלה לפי אותו הפרוטוקול – קודם הויה ואחר כך האלוקים,   וכל מידה מביעה את דעתה שלה מצדה שלה

והנהכאן בסנה  מופיע בית הדין של מעלה למשה בכל הדרו, הויה קודמת לאלוקים

 אלא שאצל משה, ההכרה בהויה באה בשלבים, אומר רבנו בחיי, קודם כל האש, ולאחריה מלאך הויה, ולאחריו השכינה ולא כתוב עדיין מה הויה חפצה לאמר למשה.  לפני כן מוסר האלוקים את דינו – של נעליך מעל רגליך, שזה דין בראיית מקדש

ומייד:ם

 ויאמר אנכי אלוקי אביך אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב

ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל האלוקים 

 

 ״ מי מדבר כאן אל משה? לפי הפשט – אלוקים, אך הדבר לא כתוב במפורש כביכול  המדבר הוא נעלם, ונזכור כי  ״אנכי״ בכל מקום מיצג את האני העליון שהוא מעל המידות, כפי שרואים בעשרת הדברות

 

אנכי

הויה אלוקיך

אשר הוצאתיך מארץץ מצרים

 

האני העליון מכריע בין המידות ומשמיע את פסק הדין הסופי שאין עליו ערעור

ולכן משה הסתיר פניו

רק עתה משמיעה מידת הרחמים את דבריה (רמבן)

[

 – ויאמר הויה

ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים

ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו

כי ידעתי את מכאוביו

הויה מתגלית כאן בפעם הראשונה  כ מ ו ש י ע

לא רק מידת רחמים וחסד, , אלא כמתערבת בהסטוריה

 

השליח כשליחו 

 

 

ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים 

 

הויה אמרה דבריה, אך משה מדבר אל האלוקים

 

ויאמר משה אל האלוקים מי אנכי כי  אלך אל פרעה

וכי אוציא את ישראל מיד מצרים? ם

 

משה העניו מכל אדם מדבר.  זו חולשתו המונעת ממנו לקבל את השליחות, אך זהו גם כוחו,  אחרת לא היה נבחר

ומי שעונה לו הוא האלוקים:

 

ויאמר כי א ה י ה  עמך

וזה לך האות. כי אנכי שלחתיך

בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה

 

י ומסתבר  שלא האלוקים דבר כאן אלא ישות  גבוהה יותר, מאחר והוא אומר הר האלוקים

 

היות והדובר סתום, מסתבר שהאני העליון מדבר אליו. משה  נמנע מלהביט אליו , בענונותו, והוא דיבר אל האלוקים

  והאני העליון אומר למשה ״כי אהיה עמך וכו״

אך משה בענונותו ממשיך לדבר אל האלוקים

 

ויאמר משה אל האלוקים

הנה אנכי בא אל בני ישראל…. ואמרו אלי מה שמו? ם

  מה אומר אליהם? ם

 

פרושים רבים לשאלה מה שמו.  לפי הרמבם השא לה היא. על מציאותו, ולפי הרמבן היא  על הנהגתו, ולפי רבנו בחיי השאלה היא על מציאותו והשגחתו כאחד

אבל אפשר לפרש כפשוטו, שהשאלה היא על שמו: האם הוא האלוקים? מידת רחמים בדין? מידת דין ברחמים? י

  הדבר מסובך מדי לאזני עבדים משועבדים שלא מסוגלים אפילו לבכות

.

ויאמר האלוקים אל משה

אהיה אשר אהיה

כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם

 

 האלוקים – כדוברו של הויה,  או של האני   הגבוה יותר,    אומר כי שמי הוא “אהיה אשר  אהיה״.

יש מליוני פרוישים למלים המפלאות הללו.  הרבמם מפרש בדרך פילוסופית, ואחרים בונים כאן ראשי פסוקים וגימטריות ומה לא

רק שאינם מתאימים לסיפור שלפנינו.   לא מסתבר שמשה ידבר אל העבדים דברי פילוסופיה

אך מסתבר לאמר בדרך של חובת הלבבות שמצטט רבנו בחיי שמדובר ב ע צ מ י   ו  ת    הבורא, ב״ אני״ שלו

ל״אני״  אין הגדרה.  אין לו שם או כינוי. ומכאן הביטוי ״אהיה אשר אהיה״, כלומר לא. חשוב איך תכנה  אותי כי אין לי שם

 הפלא הוא,  רבינו בחיי אומר, שהשם “אהיה” נחשב בקבלה כגבוה מכל השמות והמידות

 ואת השם הזה מותר למחוק, בניגוד לשאר השמות.

  כלומר הקבה מגלה את שמו הגדול ביותר בענווה יתירה

והדבר מתאים לסיפור, שכן לפי זה הקבה מדבר בענווה למשה העניו מכל אדם.   השליח דומה לשולח.

 משה אמר בענווה שאינו חפץ בתפקיד, והקבה עונה לו – אתה מתאים לי ביותר, שכן גם אני מגלה את גדולתי בענווה

משה אמר מי אנכי, בענווה, והקבה אמר האנכי שלי הוא ג״כ מלא ענווה שכן אפשר למחוק אותו ולבטא אותו בכל מקום, אפילו במקום מטונף.  אפילו במצרים.

ולכן אנכי אהיה עמך.  אפילו בארמון המטונף  של פרעה שם אהיה עמך.

והמלה אהיה מקבלת משמעות מיוחדת.  אהיה עמך בכל מקום

וכך לכל אדם.  אנכי עמך בפשטות, אפילו לא במקום קדוש, אפילו לא בבית הכנסת או במקדש.

דווקא השם הגדול ביותר – הוא העניו ביותרי

למדנו שהשכינה שואפת לשכון במשכן תחת כנפי הכרובים, ובלבותינו

אך האנכי של הקבה הוא בכל מקום

 ובשורה זאת אכן תדבר אל לבותם של בני ישראל

 אומר הזוהר שעל מטה משה היה חרוט על צד אחד  שם  ד י ן  ב ר ח מ י ם   ועל הצד השני היה חרוט   ר ח מ י ם  ב ד י ן  ולפני כל  מכה ומכה היא משה מחליט איזה צד יהיה מפנה למצרים , ואיזה צד מפנה לישראל.

כלומר משה החליט מה המטרה והאופי של המכה- האם היא להעניש את מצרים או להציל את ישראל

היש לך פרוש יפה מזה של גילוי הסנה? ם

 

.