פרשת תרומה תשפא

הרב דר צבי אבינר

מי יבנה המקדש ולשם מה

 

 

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

 

 

מקדש שלישי? ם

 

 

ידוע מאמרו של בעל הטורים שהמלה ושכנתי מרמזת על שני בתי המקדש: שכן – תי מרמז על בית ראשון שעמד תי שנים, ואם נוציא ״שני״ מהמלה שכנתי נקבל תכ שהם מספר השנים שעמד   בבית שני. ועל כך אמר החת״ס שבגלל הנס הזה של הכתוב אין

בררה אלא להאמין בתורה.  השאלה היא לגבי מקדש שלישי – מי יקים אותו ולשם מה?ם

 

 

מי יבנהו

 

 

 ישראל יבנוהו

 

השאלה במקומה כי הפסוק מהווה מצוות עשה מהתורה לבנות מקדש כאשר הדבר בידנו. כך משתמע מהרמבם  ומספר החינוך. כלומר המצווה היא על ישראל, בלי קשר למשיח.  וכך אמנם הבינו אנשי כנסת הגדולה שכאשר חזרו לארץ בתקופת עזרא לא חכו למשיח אלא בנו את בית המקדש השני.  הם בחכמתם קבעו את תפילת השמונה עשרה שבה אנו מתפללים שמשיח בן דוד יבא, כלומר עדיין לא בא והם החלו בבניין.  ובתפילה קבעו גם את סדר שלבי הגאולה לפי פרשת התשובה בניצבים – תשובה, קיבוץ גלויות, בנין ירושלים, השראת השכינה בירושלים  שהיא בנין המקדש, כינון כיסא דוד, והחזרת העבודה.  לפי זה  בנין בית המקדש קשור לבין ירושלים ורק אז יבא המשיח.  והרב גורן זצל הביא מקור מהירושלמי שממנו נשמע שעל ישראל מוטלת המצווה לבנות מקדש שלישי בלי קשר למשיח.  ואכן חזל כך הבינו, וכאשר הקיסר  יוליאנוס הכופר ששלט בביזנטין במאה הרביעית נתן  רשות ליהודי ארץ ישראל לבנות מקדש שלישי, החלו היהודים בראשות רבי יהושוע בן חנניה לבנותו אלא שהקיסר נרצח וזה שתפס מקומו היה נוצרי אדוק שביטל את המפעל.  מכל מקום ברור שחזל לא חיכו לבא המשיח כדי להתחיל בבניין ה

 

 

ירד משמים מוכן

  מאות שנים לאחר מכן כתב רשי במסכת סוכה שהמקדש השלישי ירד מוכן משמים. ולפי זה המקדש לא יבנה בידי אדם.  והרב גורן זצל כתב שאין להבין  את רשי כאוסר על בניין המקדש בידי אדם שכן כל מה שאנו עושים הוא בידי שמים. גם על המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה כתוב מקדש השם כוננו ידיך.

 

המלך המשיח יבנהו

אך הרמבם כתב בהלכות מלכים כי המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וכו׳. הרי שהרמבם פותח במלך המשיח שיחזיר מלכות דוד ויבנה המקדש ויקבץ גלויות, כלומר ילך בדרך ההפוכה מזו של אנשי כנסת הגדולה והשמונה עשרה. הוא יתחיל את כל השרשרת מהסוף להתחלה. ויש שממשיכים זאת אחורה גם לגבי.  מחיי מתים כלומר בואו של מלך המשיח  יהיה כרוך גם בתחיית המתים. רק שהרמבם מוסיף ואומר שאם יקום מלך בישראל ויעשה את כל הדברים האלה אזי נדע בברור שהוא המלך המשיח.  כנראה שהרמבם ניסה למנוע הופעת משיחי שקר שהיו בזמנו ואחריו.

אם כן לפנינו שתי שיטות הפוכות-זו של חזל ןאנשי כנסת הגדולה שסוברים כי עלינו לעלות בכל השלבים של השמונה עשרה בעצמנו, כולל בנין ירושלים ובית המקדש, ואם נזכה יבא גם המשיח והעבודה תתחדש.   לעומת זאת אומר הרמבם  שהמלך  המשיח יפיע ויתחיל את כל השרשרת מהסוף להתחלה, כלומר קודם כל יבנה המקדש ואחר כך יחזיר הכל כבראשונה.

ואכן  הדורות שלאחר הרמבם אמצו את שיטתו והפכוה למקובלת ביותר . בכל מקום בגלות חיכו היהודים לבא המשיח שיתחיל את כל השרשרת ממלכות דוד כלומר משחרור עול הגויים, יקים את בית המקדש ויבנה ירושלים ויחדש הסנהדרין ויחזיר את העם כולו בתשובה.

לוהרב גורן זצל כותב כי בילה לילה שלם  בשיחה עם הרבי.  מלובביץ זצל  על מעמדה של מדינת ישראל במסגרת הגאולה .  הרבי טען שאין למדינת ישראל כל מעמד שכזה משום שהמשיח לא בא ולפי הרמבם והזוהרוה השרשרת לא החלה.  הרב גורן לעומתו טען שעלינו ללכת בעקבות אנשי כנסת הגדולה ולראות את מדינת ישראל כשיבת ציון החדשה  ואם יעלה בידנו לשלוט בהר הבית ולצייר בדיוק היכן עמד המזבח וקודש הקודשים אין כל מניעה לבנות את הבית השלישי.   ובנין הבית לא כרוך בהכרח בחידוש הקורבנות כי אלו שתי  מצוות שונות. גם הרמבם מדייק ואומר כי המצווה היא לבנות בית. מוכן להקריב בו קרבנות.

 

מה מטרת המקדש

 

 

 

 [והדיון תלוי גם בשאלה לשם מה דרוש מקדש? מה תפקידו?ם

 

שיטת רשי והרמבם: המשכן תשובה לחטא העגל

 

אומר רשי בפרשת כי תשא כי. אין מקדם ומאוחר  בתורה  ופרשיות תרומה ותצווה  המדברות על המשכן נאמרו למשה אחר חטא העגל.  סדר המאורעות היה כך .  לאחר מתן תורה עלה משה להר לארבעים יום וירד ב 17 בתמוז.  כשראה  את חטא העגל שבר את הלוחות ועלה לארבעים יום ועוד ארבעים יום להתפלל עברו ישראל. רק ביום הכיפורים  אמר לו הקבה סלחתי והורה לו לרדת ולצוות  על הקמת המשכן.  או  אז הראה  לו את תבנית המשכן בהר ונאמרו הפרשיות תרומה ותצווה  .

יוצא שמלכתחילה לא חפץ הקבה לצוות על ישראל על הקמת מקדש והקרבת קרבנות. היהדות היא תורה רוחנית שעומדת על שמירת מצוות.  בפרשת יתרו. אומר הקבה בכל מקום ששם אזכיר את שמי שם אבא  אליך וברכתיך. אך משראה שאין העם מוכן עדיין לעבודת השם בצורה רוחנית בלבד והוא זקוק לסמל ממשי כמו כל הגויים של אותה תקופה, כלומר  למקדש וקורבנות, ויתר הקבה לישראל והרשה להם להקים לו מקדש – אך בהגבלה יתירה. .מותר לעבוד את השם רק בקורבנות מסוימים ובמקום אחד.

 

היוצא משיטה זאת הוא שאם ישראל. והאנושות כולה  מתקדמת ואין אנו רואים היום כל ערך בשחיטת  כבשים (אם נתעלם מההיבט הקבלי) הרי שיתכן ואין אנו מצווים יותר להקים מקדש, או שנקים מקדש מוכן לקרבנות בלי הקרבה ממש.

ואם כך, יש כאן סכנה שנרחיב את הרעיון גם לגבי מצווה אחרות שנראות לנו לא. מתאימות  לחיינו, שנאמר שהן ויתור  לישראל ואפשר לבטלן או לא לקיימן. ואכן היו כאלה במאות ה 12 ו 13 שטענו כך, דבר שעורר התנגדות עד כדי שריפת ספרי הרמבם ואיסור ללמוד בו.  אך העובדה היא שגם רשי ושאר הראשונים הלכו בדרכו  של הרמבם והציבו את פרשיות תרומה ותצווה לאחר חטא העגל, כלומר המשכן הוא ויתור- יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל.

אם כן מדוע נכתבה תרומה לפני חטא  העגל? מסביר רבנו בחיי כדי להביא תרופה לפני המכה.

 

 

 

 

שיטת הרמבן: המשכן  קשור לסיני

 

 

אך הרמבן חולק בתוקף על הרמבם וקורא לדבריו הבאי.  מדוע שנשנה את הסדר הכרונולוגי של הפרשיות? סדר הדברים הוא בדיוק כפי שכתוב.  מיד לאחר מתן תורה עלה משה על ההר לששה ימים כפי שכתוב בסוף משפטים וביום השביעי דבר אליו השם והראה לו את תבנית המשכן וצווה על הקמתו. ולכך אין כל קשר לחטא העגל.

אם כן מה מטרת המשכן? לפי הרמבן המשכן הוא מקום השראת השכינה  בין הכרובים כהמשך להשראתה על הר סיני.  ויותר מזה: המשכן הוא בבחינת אני לדודי ודודי לי, כלומר מקום החופה כביכול בין הקבה לכנסת ישראל.  התורה היא טבעת הקידושין והמשכן היא החופה.

והמדרש  אומר כי כאשר  האהבה גדולה, גם אוהל של 20 קרשים בצפון ובדרום ו 8 במערב מספיקים לדיור, בעוד שכאשר האהבה נחלשת גם שמים ו ארץ לא מספיקים כפי שאומר הנביא השמים  מכון כסאי והארץ הדום לרגלי.

מכאן הרעיון שהתורה ומצוותיה שנתנו בסיני אין הם אלא צעד לפני הצעד החשוב יותר  והוא קשר האהבה בין הקבה לישראל  .  מכאן שהקרבנות מעל התורה, עבודה מעל

התורה, והתפילה מעל לימוד. התורה מכינה. את האדם לעבודת השם ולאהבתו.

 

 

שיטת חזל : המקדש המשך של הבריאה

 

 

אך חזל במדרש רואים את המשכן כהמשך לא רק להר סיני אלא אחורה יותר- לפרשת. הבריאה בבראשית. שהרי כתוב שם : ״ויברך אלוקים את היום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר  ברא אלוקים לעשות״.  וחזל פרשו מהו לעשות? בית המקדש. כלומר המקדש  משלים את הבריאה

נחמה ליבוביץ מקדישה פרק שלם להראות את ההקבלה המילולית בין מעשה ששת הימים למעשה המשכן .  אחיה, פרופ׳ ליבוביץ המנוח מדגיש את ההבדל הגדול בין הפרשיות – למעשה הבריאה התורה מקדישה שבעה פסוקים בלבד בעוד שלמשכן הקטן היא מקדישה כארבע. מאות חמישים פסוקים.  מעשה הבראה הוא עצום,  אך חסר כל ערך מורלי לאדם. מעשה המשכן הוא יחסית קטן  מאד אך עצום במשמעותו המוסרים לאדם

 

המשכן הוא המשך הבריאה כי השכינה ממשיכה לרדת לארץ דרכו.

 בבראשית היא הופיעה רק בראשי תיבות ״יום השישי , ויכולו השמים״.  היא נכנסה לעולם בצניעות כיד להשתתף עם האלוקים בבריאת האדם.

בסיפור גן העדן היא מופיעה בגלוי בכתוב בפעם הראשונה אך צד בצד עם האלוקים שנאמר ״ביום עשות הויה אלוקים ארץ ושמים.״.

לאחר מכן כאשר  חווה ילדה את קין  היא מופיעה בגלוי בפעם הראשונה לבדה שנאמר קניתי איש את הויה.

 לאחר מכן ירדה על הר סיני מעל האלוקים לתת  את  התורה לישראל,  ולעשותם לעם סגולה.

מכאן ירדה למשכן,

לבין הכרובים

 ומשם ללבנו שנאמר ושכני בתוכם בלבם.  מכאן שהשכינה ירדה שבעה מדרגות כדי להיכנס ללבנו

ולפי זה הכרובים הם דין ורחמים, כפי שאמר פילון בשלהי בית שני

 

והמלבים כותב

צווה שכל אחד מישראל יבנה לו מקדש בחדרי לבו כי יכין את עצמו להיות משכן להשם. ומעוז  לשכינת עוזו. וכן מזבח להעלות בו כל חלקי נפשו להשם לכבדו בכל עת’

 התורה מכשירה את לב האדם להיות משכן לשכינה.  התורה הופכת את לב האדם להיות פחות אכזרי, יותר רחמני, יותר עושה חסד, יותר פתוח לקדושה, פחות חייתי.

 

שיטה רביעית- המשכן קשר לשבת הנצחית

 

 

ואם השיטה הקודמת קשרה את המשכן לבריאה, ראו  חזל גם קשר בין המשכן לסוף התורה ולאחרית הימים.  המשכן הוא תחנה במסע האנושות לקראת היום השביעי לבריאה, לשבת הנצחית שלעתיד לבא.  שהרי האדם נברא על. מנת לעשות את העולם טוב מאד כך שהאלוקים ישבות והויה תמלוך לבדה.

וזה הסוד של השבת, רזא דשבת. עתה אנו  מבינים מדוע לא חלים איסורי שבת במקדש. שכן המקדש והשבת הם אחד

 

 

שיטה חמישית 

המלה ושכנתי מכילה שני מקדשי,

והמלה בתוכם כנראה מרמזת על המקדש השלישי שיבנה במה רה בימנו בתוכם – בלב כל איש ואשה מישראל אמן כן יהי רצון

 

 

 

ש