ת ו ל ד ו ת : תתן אמת ומשפט צדק ליעקב

הרב דר צבי אבינר

תולדות- תתן אמת ומשפט צדק ליעקב

מהלך התורה עד כה

התורה עוברת מאברהם ויצחק ליעקב. נזכור כי ספר בראשית לוקח אותנו למסע דרך ששת המצוות של אדם הראשון.

 פרק א’ מציג את האלוקים והויה  והמבחן של עבודה זרה (מצווה ראשונה) בזה שכתוב נעשה אדם בלשון רבים שפתח פתצ לעובדי ע”ז.

פרק ב’ וסיפור  גן עדן מוביל אותנו למבחן גילוי עריות (מצווה שניה) בסיפור חווה והנחש. וכן הפסוק “על כן יעזב איש את אביו ואמו ודבק באשתו  והיו  לבשר אחד” ש.זה יסוד הנישואין בבני נח וכל האפשרויות של גילוי עריות

מיד לאחר מכן מוביל אותנו סיפור קין והבל לשפיכות דמים (מצווה שלישית)

ולאחר מכן  מופיע דור המבול שדינו נחתם בגלל “החמס “שהוא שילוב של שפ”ד וגזל אישי כפי שאומר רשי. וגזל היא מצווה רביעית של אדה”ר שאותו ביצע כנופיות הרחוב של תובל קין לאור היום וללא בושה (מדרש). .היה זה גזל על רמה אישית שבוצע בבתים וברחוב.  והתקופה מסתיימת במבול והופעת הקשת שהיא סמל הברית לבני נח המבוסס על דיני שפ”ד למיניהם כפי שאלוקים אומר שם לנח. ואז מקבל נח מצווה שביעית – אחת נןספת על ששת המצוות לאדם- שאוסרת אכילת דם ואבר מן החי. מצווה שביעית זאת מחזקת את המצווה השלישית של שפ”ד

ומכאן עוברת התורה לנמרוד ומגדל בבל שבעקבותיו נפוצו בני נח על הארץ.  או אז הופיעו האימפריות הראשונות בשנער ומצרים שהתבססו על גזל מאורגן שבוצע על ידי צבאות ומדינות שפלשו אחת לתחום שכנתה על מנת לחטוף כח אדם זול (עבדים בכפיה  ושטחי אדמה .  האנושות גילתה דרך חדשה להתעשר ולצבור כח  כלכלי וצבאי ופוליטי. כנגד מציאות חדשה זאת נולד אברהם.  הוא נלחם כנגד ארבעת מלכי הצפון ששעבדו את חמשת מלכי הדרום לשם מס. אברהם היה הראשון שהכיר את הבורא כארכיטקט שיצר, ולכן הכל שלו בזכות היוצרים.  גזל הוא צרידה בבעלות הבורא על הכל.  אברהם היה הראשון שקרא  לקב”ה “קונה שמים וארץ” שהכל שלו עקב כך שיצר את הכל. הוא מקפיד לקנות חלקת אדמה בכסף מלא. הוא נפרד מלוט שרועיו עסקו בגזל מים.  הוא הראשון שקרא לקב”ה  א-דני שמשמעותו “אתה הוא ריבוני ואני עבדך”.  ואם אני עבדך הרי אינני עבד למישהוא אחר. אברהם שיחרר שבויים מעבדות וסרב לקחת ממלך סדום מחוט ועד שרוך נעל. כתמורה קיבל מצוות מילה שהיא חתם האדון בבשרנו. אברהם מילא שמונה מצוות- אחת מעל השבע של נח- ולכן הברית ביום השמיני

ועתה בפרשתנו עם הופעת יעקב עוברת התורה למאבק על צדק ודינים שהיא המצווה החמישית של  אדם הראשון.  יעקב נילחם לא כנגד ע”ז,  ג”ע שפ”ד או גזל אלא עבור צדק אדשי. הוא נלחם עבור זכויותיו כבכור,  עבור זכותו לשאת את בחירת לבו רחל בלי שאביה ישקר, על זכותו לקבל שכר הוגן עבור עבודתו הקשה ועל זכותו לחיות בשלוה בעיר שכם בלי שבתו דינה תחטף ותאנס בידי בנו של ראש העיר. שמעון ולוי פוגעים באנשי שכם משום שלא שמרו על מצוות דינים (רמב”ן) ם  .

שם חדש לקבה

סיפורי יעקב אמנם סובבים סביב צדק אישי. אך לאחר ששמו השתנה לישראל הוא רודף צדק חברתי. מכאן ואילך רדיפת צדק ואמת ומלחמה כנגד שקר היא מהותו וגורלו של עם ישראל.  כתמורה למאבקו מקבל יעקב מצווה תשיעית שהיא אחת מעל אברהם- גיד הנשה.  המצווה החדשה מחזקת עמדתו למאבק עבור  צדק . התשיעית לכן מחזקת את החמישית.  0

וכשם שמאבקו של אברהם כנגד גזל כרוכה היתה במתן שם חדש לקב”ה – א-דני, כך גם מאבקו של יעקב לצדק ואמת שינה את שם הקב”ה והוסיפה לו שם חדש – אל אלוקי ישראל, שפרושו:הא-ל הדורש צדק ומשפט. 0

האם יש חידוש בשם הזה? על כך כותב הרב אברהם הישל זצ”ל בהרחבה. כיום אנו מקבלים כמובן מאליו שהקב”ה דורש צדק. אך לא כך היה בעולם העתיק האלילי. לפני הופעת תורת ישראל היה חיפוש הצדק נתפס כענין פרטי שבין איש לאיש,  בין התובע לנתבע.  לאיש מהצד לא היה עניין דתי להתערב בתביעה המשפטית הזאת. תורת ישראל העלתה את חיפוש הצדק לעניין דתי ומוסרי הנוגע לכל. נביאי ישראל דרשו צדק חברתי למרות שהם עצמםלא היו מעורבים.ם

 על המצווה החמישת – דינים

לפני שנכנס לדיון בפרשה נשאל מהי מצוות דינים? היא החמישית במספר המצוות שנתנו לאדם הראשון בגן עדן. דינים דורשת מכל בני האדם להקים בתי משפט בכל מחוז ומחוז ולמנות להם שופטי צדק שישפטו בצדק, וכן להקים משטרה שתאכוף את פסקי הדין ויגשימו את הצדק (רמבם ורמבן). מכל ששת המצוות אדם הראשון – ע”ז, ג”ע, שפ”ד, גזל ודינים – רק האחרונה היא שילוב של מצוות עשה (להקים מערכת) ולא תעשה (לא לעוות משפט אמת) 0

אמרנו שהתורה העלתה את עשיית משפט צדק למעמד דתי.  שהרי אלוקים בורא העולם הוא מידת הדין.  על השופט שהוא בשר ודם לדעת שבשבתו על כס המשפט הוא עושה כביכול מלאכתו של האלוקים . וכשם שחותמו של האלוקים הוא “אמת” כך גם על השופט האנושי לחפש את האמת ללא משא פנים.  כלומר עליו (א) לגלות את האמת (ב) להציאה לאור ולגלות את השקר ברבים (ג) לרפא את הנזק (ד) להעניש כראוי  0

אבל האם יכול שופט אנושי לגלות את האמת לאמיתה? הרי תלוי הוא במתן עדות ושבוי הוא בנורמות חברתיות חולפות.  האם קיים אדם היכול לרדת ללבו של אדם אחר ולדעת מחשבותיו וכונותיו? ולכן התורה  מצווה “צדק צדק תרדוף”כלומר אפשר לשופט אנושי רק לרדוף אחר האמת אך קשה להשיגה. וזהו חולשתו של כל שופט אנושי.

וכאילו להדגים את העובדה המצערת הזאת על מגבלותינו להשיג משפט צדק, מביאה לנו התורה בפרשתנו את הסיפור המופלא של התאומים יעקב ועשיו שכל אחד גדל לאיש השונה מאחיו כשהם מתגוששים זה בזה. .  נראה להלן שהסיפור נכתב כך שקשה לקורא האוביקטיבי לפסוק מי מהתאומים צודק.  לשניהם – ליעקב ולעשיו – יש טענות מוצדקות. ואכן כשבכה עשיו לפני אביו על כך שיעקב “גזל” את ברכרתו, אומר המדרש שמלאכי השרת בכו עמו.  0

נקרא עתה את הפרשה מהזוית הזאת של חיפוש האמת של דינים וחשיפת השקר.

 .ליצני הדור שבכול דור

התורה פותחת לא בתאומים אלא בהוריהם – יצחק ורבקה.ף להדגיש כי ייש להורים חלק גדול בעיצוב האופי של צאצאיהם. ם

 0  “אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הולד את יצחק”  מדוע הכפל בפסוק? להודיענו שיצחק היה דומה לאברהם  שכן ליצני הדור היו לועגים שמא נתעברה מאבימלך (רשי)  ליחצני הדור שבכל דור כוחם רב להטיל ספק במנהיגים, במורים ובאמת.  כך יעשה עשיו שישאל את אביו הלכות תורה תוך כדי לעג בלבו. גם משה עמד בחוסר אונים מול ליצני הדור כשפעל לקידוש השם בקדש ומי מרה 0

 והתורה ממשיכה לספר שלאחר עשר שנות נישואין היו רבקה ויצחק עקרים.  ואז “ויעתר יצחק להשם לנוכח אשתו כי עקרה היא” כלומר הם עמדו בתפילה זה “נוכח” זו. כל אחד בזוית אחרת.  היא התפללה על בעלה שיזכה לבן והוא התפלל עליה שתזכה להריון. למי מהם ישמע השם? ם  .

 צדיק תמים מול צדיק בן רשע

הפסוק האומר לנוכח אשתו” מורה שהקב”ה השווה את תפילת שניהם. כל אחד מהם מייצג טיפוס שונה של צדיק.  יצחק הוא עולה תמימה בנו של אברהם – צדיק בן צדיק- שלא חווה חטא מימיו.   ממולו רבקה שהיא “בת בתואל אחות לבן הארמי” כלומר בתו של בתואל הרשע שבעל בתולות בעל כרחן, ואחות ללבן הארמי (אותיות רמאי) שאת יכולתו לרמות עוד נפגוש בהמשך. מול צדיק כמו יצחק שעלה על העקידה עומדת רבקה שמקורה במשפחה מושחתת, “שושנה בין החוחים”(מדרש) 0

כיצד יתכן ששושנה יפה כזאת יצאה וגדלה בין החוחים? האם אין אופיו של אדם נחתם על ידי משפחתו וגידולו? אם כן, אין להאשים אדם שגדל בין חוחים. אך רבקה מורה  שאין הדבר כך.  והמדרש מעיר כאן שאין ירושה בעניני אופי ומוסר. כך יצא מנשה מחזקיה, ורות ממואב. 0

0 והנה קובע הפסוק “ויעתר לו השם” כלומר נעתר ליצחק, שכן “גדולה תפילת צדיק בן צדיק מתפילת צדיק בן רשע”  (רשי). ליצחק היו שתי זכויות שהצטרפו: זכות  אברהם וזכותו שלו, לעומת רבקה שרק זכותה עמדה לה.

אך מכאן נלמד ההפך שאלמלא זכות אברהם, היתה זכותה של רבקה גוברת על זו של יצחק.  כלומר עברה של רבקה נחשב לה לזכות.  כבת לאיש רשע ואחות של רשע חשופה היתה בודאי לכל העבירות שבעולם.  והיה עליה להאבק במסורת של משפחתה כדי לקבל מסורת אברהם. היא עברה כברת דרך ארוכה מזו שעבר יצחק.  וכך גם כותב הרמב”ם בהקדמה למשניות שזכותו של בעל תשובה גדולה מזו של אדם שלא טעם חטא מימיו. 0

 השופט חייב להיות מודע לשיקולים הללו כשהוא יושב לשפוט משפט אמת

כשלונה של רבקה

אך עברה של רבקה המשיך לשחק תפקיד חשוב בחייה. התורה מספרת שהריונה היה מכאיב במיוחד ומשונה. “ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר למה אנכי, ותלך לשאול את השם” 0

 ם “למה זה אנכי…?” הפסוק נשאר ללא סיום. מה בדיוק חשבה?  המדרש מסיים את מחשבתה- למה זה אנכי הרה? כלומר יסורי ההריון גרמו לה לחשוב על – הפלה!  וזרת למרות שהפלת עובר נאסרה על בני נח (“שופך דם האדם באדם, דמו ישפך”).  אלא שבכאביה גברו עליה הזכרוןנות מבית אביה שבעל בתולות.  שם בבית אביה ראתה בודאי הרבה הפלות. וזה חלקו המר של בעל תשובה שעליו להאבק כל ימיו בזכרונות מעברו. כך לגבי התנא ריש לקיש.

מכאן שדרכי הרמאות של אביה ואחיה לא היו זרים לרבקה.   היא היתה מוכנה לרגע להפיל ולסיים הריונה. הנבואה שהיא תהיה אם לשנים עשר שבטים לא היה בה להניאה אותה מהמחשבה להפיל.  רק דברי שם בן נח מנעו ממנה לבצע מחשבתה.

אך הדבר מעיד שרבקה היתה מודעת לדרכי משפחתה ולרמאות.  לכן בהמשך לא יכול היה עשיו לרמות את רבקה.  וכשהיא מצווה על יעקב להתחפש לעשיו ולרמות על ידי כך את אביו הרי שנקטה באמצעים שלמדה בבית אביה., רק שמטרתה  היתה לטובה. האם המטרה מקדשת את האמצעים? 0

מטען גנטי לרישעות וצדיקות

 ם “ויתרוצצו הבנים בקרבה” – והפסוק מביא פצצת ענק לגבי הצדק. אם נקבל את הפרוש שכשעברה על פתחי ע”ז ביקש עשיו לצאת, וכשעמדה בפתחי מדרשות רץ יעקב וביקש לצאת- הרי שההפרדה בין התאומים החתל מבטן, כפי שירמיה הנביא אומר על עצמו.  אם כך- גורלו של אדם ואופיו נקבע עוד ברחם אמו! מדוע נאשימו אם יחטא? ומדוע נריץ את יעקב אם נועד להיות צדיק? היכן הצדק האלוקי? האם אחראי האדם למעשיו ויש בידו בחיחרה חפשית אמיתית? ם

אמנם הרמבם בהלכות תשובה שולל לחלוטין גישה זו ואומר שכל אדם נולד שווה ביכולתו להיות צדיק או רשע.  אבל כסף משנה שם משיג עליו ומביא את ירמיה. 0 .

וגם נסיוננו מראה שאפשר לתאומים להולד לאותה משפחה ולגדול באותם תנאים ובכל זאת יהיה האחד רשע השני צדיק תמים. כביכול המטען הרוחני התחלק ביניהם – האחד נועד מטבעו להיות צדיק והאחד רשע.  אם כן מדוע שנאשים את עשיו ונעריץ את יעקב? 0     .

מי יעבוד את מי? 0

וסיבוך נוסף למציאת האמת: כשרבקה דורשת למשמעות הריונה, עונה לה שם בן נח “ורב יעבוד צעיר.” וכמו כל אוראקל, האמירה יכולה להשתמע לשתי פנים: או שהבכור יעבוד את הצעיר, או ההפך – שהצעיר יעבוד את הבכור. האם כדאי להית הצעיר או הבכור? 0

!

מיהו הבכור? 0

וסיבוך נוסף: אמנם יצא עשיו ראשון מהרחם ולכן קראו לו המילדות בכור. אך יעקב יצא שני כשידו אוחזת בעקב אחיו כאילו במחאה.  ולמעשה יצאו כגוש אחד! ליעקב היתה טענה קבילה שגם הוא הבכור.  וחזל מוסיפים ואומרים שמקומו של יעקב ברחם היה “למעלה” כי נוצר ראשון! ולכן היתה לו טענת בכורה. ולכן כשביקש מעשיו למכור לו את הבכורה עבור מרק עדשים הוא רק מימש את זכותו הטבעית. אילו היה עשיו נדבק בבכורה לא היה יעקב דורשה ממנו.  אך מאחר ועשיו ביזה את הבכורה הרי שיעבקב יכול היה לדרוש את המגיע לו. 0

חלק ההורים בהפרדה ביניהם

וסיבוך נוסף:”ויגדלו הנערים…ויאהב יצחק את עשיו ורבקה אוהבת את יעקב” ואהבה כידוע עלולה לקלקל את השורה. יצחק התמים אהב את עשיו שהיה ההפך הגמור ממנו- איש שדה, צייד שרבים אוהביו. וכבר בגיל צעיר היה מנהיג טבעי. לעומת יצחק עמדה רבקה שגדלה בבית רשע ולכן אהבה את יעקב התם יושב האוהלים- שגדל בתמימות בין הנשים והתרחק מהשדה ומהציד, והיה ההפך ממנה, מרבקה.  כל אחד מההורים אהב את הנער ההפוך ממנו.  האם גישתם של ההורים תרמה לחיזוק האופי של כל אחד מהתאומים? אם כן- הדבר מוריד מאשמתו של עשיו וגם מזכותו של יעקב.

שקר מול אמת

ם “כי ציד בפיו” – התורה מכניסה כאן דבר המעורר משפט צדק- והוא השקר.  עישו הצטיין לא רק בציד חיות אלא גם בציד אנשים בפיו.  הוא צד נשים מתחת לבעליהם.  המדרש קושר את עשיו לנמרוד שאף הוא “צד בני אדם” בפיו שנאמר “היה צייד לפני השם.” עשיו שיקר את אביו כששאל האם יש לעשר את העיסה? האם נכנסה השבת?  השקר בפי עשיו וההולכים הדרכו רודף אותנו עד היום

עשיו יכול היה לרמות את אביו התמים שגדל בבית אברהם והיה רחוק מחטא וגם עיניו כהו.  אך עשיו לא יכול היה לרמות את רבקה שגדלה בביתם של בתואל ולבן. ולכן כאשר שמעה שיצחק מבקש לברך את עשיו החליטה להתערב.  כאשה חרוצה ומלאת תושיה שרגליה על הקרקע היא לא הספקה בכך שיעקב יקבל שכר תורה בעולם הבא.  היא חפצה שיעקב יקבל שכרו גם בעולם הזה.   והיא החליטה להלחם בעשיו בכליו שלו- ברמאות. ואין כרבקה היודעת מהי רמאות. 0

ברכה בדין

נשים לב לאיזו ברכה שאפה רבקה. ליעקב אמר “ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ” בעוד שלעשיו אמר “הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל” בלי להזכיר את שם האלוקים.

מה ההבדל? אומר רשי שהברכה היתה שיעקב יקבל רוב טוב בדין- מצד האלוקים, בעוד שעשיו יקבל רוב טוב כמתנת חינם.

מתנת חינם היא “לחם בושה”, מלמדת אותנו הקבלה, כי היא מצד החסד ורחמים וסופה שלא תעמוד אלא תקרוס.  בעוד שברכה מצד הדין סופה שתתקים לעד.

הברכה ששאפה אליה רבקה היא  שיעקב יזכה לקבל ברכה כשכר. כלומר יעקב יקבל תורה ומצוות שיזכוהו לברכה מצד הדין ולא מצד החסד והרחמים. רק ברכה שכזו תמשך לעולם – כל עוד ישמור יעקב תורה ומצוות.  לכן אומר יצחק לעשיו – “והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך”.  כלומר אם לא ישמור יעקב את הבתוה והמצוות יגדל כוחו של עשיו (רשי) שכן עשיו יקבל תמיד ברכה כמתנת חסד גם אם ישאר רשע. 0

מי כמו רבקה שהיתה בגדר “צדיק בנו של רשע” שיכולה הילהבין מה כוחה של ברכה הבאה בזכות.  היא זו ששאפה שיעקב יקבל ברכה בדין.  בגלל אמנו רבקה נזכה לברכה גם בעולם הזה.  ם

ועתה מובן מה שאומר הנביא תתן אמת ליעקב.   אמת היא מידת הדין. 0

.