תשפ

ש ל ח : מה מגדיר עם בעיני השם

שלח:מה מגדיר ציבור כעם בעיני השם

הרב דר צבי אבינר

דין דור המרגלים

 

קלקול המרגלים החל מגבוה- מגדולי העם  משנים-עשרה “אנשים” כלומר נשיאים לשאר חברי הסנהדרין ומשם לשאר העם שחפץ היה לסקול את משה ואהרון.  ולכאורה היתה לעם טענה טובה- אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו איזובי הקיר

אך המרידה היתה כה קשה ועמוקה – “נתנה ראש ונשובה מצרימה”.  הם חפצו  לנטוש את התורה . ועל כך חפץ היה הקב”ה להשמידם  כ ע ם  ולהחליפם בעם חדש שיצא ממשה: שנאמר  “עד אנה ינאצונ י העם ועד אנה לא יאמינו  בי? אכנו בדבר ואורישנו ואעשה  אותך לגוי גדול ועצום ממנו” 0

מדרש רבה מביא סיפור שמבטא את הכל: בשעה שברא הקבה את העולם  התיצב לפניו מלאך המוות וטען לשם מה בראת אותי? אין לי פרנסה! האדם נמצא בגן עדן  ושם יחיה לעולם! אמר לו הקבה  אל תדאג, אם יעבר על דברי ויחטא במרידה – שהיא סוג של עבודה זרה – אזי יגורש לארץ, ושם ינתן  בידך.  ולא עוד אלא גם העמים עובדי עז יהיו בידך – “חוץ מאומה זאת שאין לך רשות עליה” כלומר חוץ מעם ישראל.

המדרש בבראשית גם מספר שבשעה שהאדם ואשתו גורשו מגן העדן  הם בכו מרה על אבידתם, ולכן הקבה ריחם עליהם ונתן להם ענף של עץ החיים – כי כל מי שמחזיק בענף, חי לעולם.   אדם  וחווה חיו לכן כאלף שנה ואז מסרו את הענף  לבנם שת וגם הוא האריך ימים. שת נתן את הענף לאנוש והוא לנח והוא לבנו שם והוא לאברהם יצחק ויעקב, ומהם הגיע הענף למשה רבנו שעשה ממנו . ר ידית לספר התורה שכתב.  ומאז ישראל חייים לעולם – כל עוד הם מחזיקים בתורה.  כלומר כל עוד אין ישראל עובדים ע”ז הם חיים לעולם, בעוד שעמים אחרים ממלאים את בתי הקברות ההסטורים.

לכן כשמע משה  את גזר הדין  הנורא להשמיד ולהחליף את העם , הזדעזע ופתח בתפילה.  הבין שנתנה רשות למלאך המוות לפגוע  ב ע ם  ישראל כפי שפוגע בעמים אחרים. ההשגחה תסולק מהם.  ולכן טען משה  “והמתה את העם הזה כ א י ש   א ח ד  ואמרו הגויים וכו'”  ולאחר שהזכיר י”ג מידות רחמים וביקש סליחה, אמר לו השם “סלחתי  כ ד ב ר י ך ” כלומר הקבה התיחס לטינתו שלא להשמידם כעם אבל עמד על גזר הדין להמית  את  ה ד ו ר  ההוא במדבר – י מלבד יהושוע וכלב שלא מרדו.  דהיינו הקהל ידונו כיחידים – מי שחטא יענש. ונשים לב שהם לא נענשו על ידי ברק משמים וכדומה אלא בהסרת ההשגחה המיוחדת על העם, כך שמתו מיתה טבעית, כביכול קיבלו את מבוקשם באורח דימקרטי. הם מאסו בארץ חמדה, והקב”ה נתן להם מבוקשם והם מתו במדבר, כל אחד בזמנו.  האיום “נשובה מצרימה” נתגלה כאיום סרק שכן משה לא מנע  מהם לעשות זאת אלא שהם ידעו את  האמת ומה יהיה גורלם אם יחזרו לשם.    וכשנסו לעלות לארץ למרות הדין ניגפו בקלות על ידי עמלק.

ולפי חזל (רבנו בחיי) הקטעים הבאים בפשרה מהוים מעין נחמה לעם שהתאבל על הגזירה.  הקבה הבטיח שיבואו לארץ ושם יזכו לנסכים, לחלה, ולסנהדרין

אך למשה לא היה הדין ברור- מתי דן הקבה את העם כאיש אחד, ומתי כיחידים? וכאשר יגיעו לארץ, מה יעשה אותם לעם? 0   :

וכמובן שהשאלה בוערת גם בימנו, בשיבת ציון השניה. מה יעשה אותנו לעם בעיני התורה? 0

   כי בעיני כל אדם, ‘עם’ הוא קובץ אנשים עם רקע הסטורי משותף, שפה משותפת, דגל וממשלה משותפים והם יושבים בארץ אחת. ויש מוסיפים גם מטרה משותפת.  וסטאלין ימ”ש סירב  בזמנו לרשום יהודים בתעודת הזהות כעם משום שכל הסממנים הללו היו חסרים להם.  וגם הציוונות מטיפה כך , ובצדק, שעם יהודי זכאי לארץ משלו ושפה משלו ודגל משלו וצבא וכנסת וממשלה.  וגם התורה אינה מפחיתה בערכים הסמליים הללו של לאום, שכן לכל שבט היה דגל משלו, צבא משלו, וכשיכנסו לארץ יקבל כל שבט גם שטח  ארץ משלו.  אך לפי הפרשה שלפנינו יש בעיני התורה יסוד נוסף הכרחי  שהופך את הקהל לעם בעיני הקבה. מהו הדבר הנוסף הזה? ם

 

הסנהדרין מול היחיד

 

נקרא את הקטע העוקב לאחר המרגלים: ם

ם “וכי תשגו ולא תעשו את  כל  המצוות האלה אשר דבר השם אל משה

את  כ ל  אשר צווה השם אליכם ביד משה

מן היום אשר צווה השם והלאה לדרתיכם,

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה,

ועשו  כ ל  העדה פר בן בקר אחד לעלה…

וכפר הכהן על  כ ל  עדת בני  ישראל ונסלח להם כי שגגה היא”.(ט”ו כב־כה)ם

הקטע מדבר ב”תסריט” שנראה דמיוני:  הציבור רובו או כולו עבר “בשגגה ” על  “כ ל  המצוות האלה אשר דיבר השם אל משה” כלומר על  כ ל  תרייג המצוות. ויותר מזה: “על  כ ל אשר צווה השם אליכם ביד משה, מן היום אשר צווה השם והלאה לדורותיכם” כלומר על מצוות אדם הראשון, נח  ואברהם ויעקב וישראל , ועל כ ל ההלכות של התורה שבכתב ושבעל פה, על כ ל תקנות הנביאים, חכמי המשנה והתלמוד, ופיסקי הגאונים, הראשונים והאחרונים עד אחרון הפוסקים של ימינו {מדרש}.  אכן תסריט קשה ומיוחד במינו.  כיצד יכול הקהל לעבור  על כל כך הרבה מצוות?ם    ם

 

עברו על עבודה זרה

 

   חזל  פרשו שהקהל שגו ועבר על איסור עבודה זרה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות.  ואכן הפסוק אומר שעברו על מה ששמעו את השם מדבר למשה- ויש רק שתי מצוות שמתאימים לכך. כי את המצווה הראשונה “אנכי” והשניה “לא יהיה” שמעו ישראל מפי הגבורה שאמרה אותה גם למשה. (לא יתכן ששמעו רק את  משה אומר “אנכי השם”  שיכול להתפרש כאילו הוא השם). 0

וכפי שאמרנו לעיל שעם העובד עבודה זרה נמסר בידי מלאך המוות

   ואמנם גם חילול שבת שקולה לכל המצוות אך אין היא כה חמורה ועמוקה כמו ע”ז (הנציב)  מצד שני הפרשה העוקבת היא המקושש בשבת ולכן אפשר שעברו על השבת0

  כיצד הגיע הקהל לעבוד עבודה זרה, בשגגה? 0י

  התורה מציגה שתי אפשרויות

   סנהדרין מול אדם יחיד ששגג מעצמו

 ם “והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה

ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה

וכפר הכהן על כל עדת בני  ישראל ונסלח להם כי שגגה היא” (ט”ו כב־כה

.    אפשרות ראשונה נראית באמת דמיונית- שהקהל שמע ל”עיני העדה”- שהם הסנהדרין, כפי שנאמר בשיר השירים “הנך יפה רעייתי  עיניך יונים ” והכונה לבית הדין העליון שהם עיני ישראל.  הם אלו שהורו בטעות לקהל שיעברו על  “אנכי”, השקולה לכל התורה .

מה אמרו? לפי רשי לא מספיק שחשבו לעבוד ע”ז באופן כללי אלא שהורו על מצווה אחת למעשה, למשל שהורו לקהל לעבוד אלילים באחת מעבודות השם, ובכך עברו על “לא תשתחווה להם ולא תעבדם” 0 .

 אבל שאר המפרשים עומדים על כך שהיתה כאן הוראה עמוקה יותר – מרידה בקב”ה במודע, אם כי בשגגה. לכך יש סמך בפסוק משום שעליהם להביא פר לעולה,שהיא באה על הרהורי הלב (כלי יקר).

. וזה בניגוד ל”פר העלם דבר” שמביאים הסנהדרין לחטאת על כך שפסקו בטעות על דגר שזדונו כרת, כמו אכילת חלב בהמה. כאן מדובר בפךשתנו  בעבירה עמוקה יותר – על כל תרייג מצוות .

  מכל מקום כיצד יכלו חברי הסנהדרין לפסוק דבר שכזה ?0

וכאילו לחדד את העניין מוסיף הרמבם קושי נוסף:  מדובר ב”סנהדרין יפה” שנאמר הנך יפה רעיתי.

מהי סנהדרין יפה? שההלכה כמותם.   הרמבם בהלכות שגגות פרק ג מפרט מה עושה את הסנהדרין  ליפה

 

 מהי הסנהדרין היפה

 

כאשר חבריה ממלאים התנאים הבאים:

א): כולם חכמים ומנוסים בהלכות העולם. לכולם יש עיסוק ופרנסה מעבר לעיסוקם בתורה. ביניהם רופאים, בעלי מלאכה, סוחרים ואנשי מדע. הם בקיאים בשבעים לשון כך שאינם זקוקים למתורגמן.  אי אפשר לרמות אותם ם

ב): כולם מסמכים להוראה ודיינות על ידי משה, או על ידי המפלא שבדורם. ויש להוסף: בארץ ישראל ם

ג):  אין בהם מום גופני או רוחני  שיפריע לחשיבתם

ד):  אין בהם גרים. הם ינקו תורתם עם חלב אמם, כך שהם מבינים כשורה כל איש ואשה ם

ה): הם דנו בעניין ששגו בו לעומקו, ולא ששגו בהלכה עצמה הידועה להם היטב.ם

ו ) לא שגו בנתונים שבידם, לא טעו בעובדות, כגון שפסקו על בשר פרה שהוא כשר ולאחר מכן נתברר שהיה בשר תנין. וכדומה.ם

ז): שטעו בדבר שניתן לשיקול דעת. כלומר שכל אדם בר דעת היה יכול להגיע לאותה מסקנה

השאלה היא אם כן, כיצד טעתה הסנהדרין שהיא כה יפה? 0  ה

הדבר חשוב כי יש לה דין מיוחד

 

דין הסנהדרין היפה

 

ם “והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה

ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה

וכפר הכהן על כל עדת בני  ישראל ונסלח להם כי שגגה היא” (ט”ו כב־כה)  ם

   אם הסנהדרין יפה אזי היא בלבדה חייבת בקרבן (פר לעולה ושעיר לחטאת) וכל העם יצא בקרבנה.  הקהל נידון כאיש אחד או עם אחד שיצא בקרבן הסנהדרין.  אפילו היו מליון אנשים שפעלו כדברי הסנהדרין , אין הם חייבים באופן אישי אלא רק בית הדין, שמיצג את העם

דין הפרט השוגג

לעומת זאת:

ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת

וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה לפני השם לכפר עליו ונסלח לו…” ם

  אם היחיד בישראל פעל בשגגה על פי שיקוליו, הרי הוא נידון לבדו וחייב להביא קרבן פרטי לכפר על עצמו. ומליון יחידים ששגגו כיחידים יביאו כל אחד קרבן משלו

 

דין סנהדרין שאינה יפה

 

וכאן העיקר: אם הסנהדרין אינה “יפה” – כל  אדם ששמע לה ידון כיחיד ויביא קרבן לעצמו

כלומר אין היחיד יכול להתחבא מאחורי הבית דין ולסמוך עליו אם הבית דין אונו יפה. על כל אחד ואחד מישראל לבדור את הנושא והפסק לבדו ובאחריותו.

  הווה אומר שהדבר העושה את הקהל  ל ע ם  בעיני התורה הוא טיב הסנהדרין:  אם יפה היא, הרי שהקבה מכבדה כעם. אם לא,  אין הקבה רואה את העם אלא כציבור של יחידים.

  

כלומר מה שעושה את הקהל לעם ולאיש אחד הוא טיב הסנדהרין,   אם היא יפה, הקבה  רואה את כל הקהל ששמע לה כאילו היה אדם אחד, עם אחד.  אבל  אם היתה הסנהדרין לא יפה הרי כל השומעים לה נידונים כל אחד בנפרד, ואפילו היו מליון איש.

עתה  מובן דינם של דור המרגלים. לכאורה היתה הסנהדרין יפה שכן נבחרה על ידי הקבה כפי שראינו בפרשה הקודמת, והם זכו אפיו לרוח הקודש, אך מאחר שכלב ויהושוע הסתיגו הרי שחסר להם מספר שבעים והם לא יפים, והעם נידון כיחידים, כדרו בלבד ולא כעם.

מה הביא את הסנהדרין היפה  לפסוק מה שפסקה? ם

 

לפי הרמב”ן הטעות של הסנהדרין היתה עמוקה יותר מאשר רשי מדמיין לעצמו.  והוא מביא דוגמאות הסטוריות

א) “כגון  ההולך ונדבק באחת מן האומות לעשות כמותם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל ויהיה כל זה בשוגג כגון שהיה תינוק שנשבה בין הגויים. ” ודוגמא זאת אינה מכוונת לבית דין יפה שהזכיר הרמבם.  אבל היא מתאימה למקרה של היחיד בישראל שמצא עצמו במצב של תינוק שנשבה. כגון נער יהודי ישנשבה לצבא הצאר   או ילדים יהודים שנשארו בחיים בין משפחות מאמצות פולניות ואחרות, שבבגרותם מסרבים לחזור ליהדות . או ילדים יהודים שהוריהם שלחו אותם לבתי ספר גויים וכדומה.

ב) “ובקהל כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה מן העולם ולא היתה לדורות עולם.” ושיטת  מחשבת זאת  שכיחה ביותר בימנו  כי רבים הסבורים בטעות שהתורה היא  מסמך מתקופת הברונזה שעבר עליה הכלח ואין היא מתאימה לאדם מודרני. וכל תנועת הרפורמה  היהודית מגרמניה בנויה  על הטיעון הזה.  וחשוב לציין שהתנועה נוסדה על ידי רבנים בוגרי ישיבות, בדומה לסנהדרין שטעתה! ויש לציין שההולכים אחריהם אינם  יכולים להתחבא מאחורי המנהיגים ולאמר שהאחריות עליהם.  מאחר והמנהיגים שלהם אינם בבינת ביד יפה, הרי שכל אחד ואחד מתחיב מעצמו. ם

ג). “כגון הזקנים בגולת בבל שטענו ליחזקאל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר? אנו לא עושים ולא נוטלים שכר”.  הם חפצו לצאת מהברית בין ישראל לקב”ה בגלל החורבן.  דוגמא זאת  אכן יכולה להתאים לסנהדרין שאנו דנים בה . ובימנו רבים מניצולי השואה שואלים את אותה השאלה ושולללים כל השגחה פרטית או כללית.  תשובת הנביא היתה “היכן ספר הכריתות שנתן הקבה לאמכם”? אך דומה שתשובתו לא היתה מספקת ואילו  הזקנים היו עומדים על דעתהם היתה גלות בבל נגמרת בהתבוללות מחלטת.  כי ביד יפה ההלכה כמותו אפילו בכפירה והקבה ימלא פסק דינם שהוא כרת רחמנא ליצלן.

ד)  “כגון מלכי ישראל הרשעים” מירבעם ואילך שעבדו ע”ז.  מאחר ולכל שבט ושבט שהצטרף אליו היתה סנהדרין יפה משל עצמו , הרי שדינם היה להעלם מההסטוריה כאיש אחד, ואכן כך היה

ה ) כגון הזקנים בזמן עזרא שלא זכרו את חג הסוכות. אלמלא שהזכיר להם עזרא. אחרת היו חלילה נעלמים מההסטוריה כאיש אחד

כלומר  מה עושה את הקהל לעם? בית דין יפה, וזה יקרה מיד שיכנסו לארץ.  לא מספיק צבא  ודגל  ושפה ולא מלך  ואפילו לא  נבואה או  מקדש.  המשפט העברי בבית דין יפה- זה מה שיעשה אותנו לעם גם בימנו בשיבת ציון השניה והאחרונה. ו

ו

0

.