פרשת מצורע תשפב

הרב דר צבי אבינר

מהו הסיווג של חטא של לשון הרע? ם

 

 

 

מקובל לסווג את לשון הרע בגדר נזיקין. כך מקובל בחוק האזרחי של מדינת ישראל וכן באומות העולם. גם הרמבם מגדיר לשון הרע כמעשה הגורם נזק לזה שמדברים עליו.

והנזק אומנם יכול להיות עצום. משול לשפיכות דמים, גזל, גילוי עריות, ואי צדק (דינים). אדם המספר

לשון הרע משול לעובד עבודה זרה משום גאוותו היתרה.

אך אדם שעבד עבודה זרה ממש, לא מקבל צרעת.

אדם שעבר על גילוי עריות לא מקבל צרעת

ואדם שעבר על שפיכות דמים ממש עונשו גדול אך לא כולל צרעת

ואדם שעבר על דינים ואי צדק עונשו גדול אך לא כולל צרעת

בעוד שאדם שסיפר לשון הרע ליד שולחן שבת, מקבל צרעת בלי קשר למידת הנזק שגרם או לא גרם לאמיתו של דבר.

מהו אם כן החטא של לשון הרע? מדוע מקבל המספר, והשומע, עונש כזה שעורו מפתח בועות מגעילות והוא נזרק ממחנה ישראל?

כלומר יש להבדיל בין התוצאה של לשון הרע לבין המעשה עצמו.

בדין אזרחי אין כל התייחסות לסוג החטא, רק לנזק.

אך בדיני תורה, עובר המספר על חטא מיוחד בעיני שמיים. מהו החטא הזה? כיצד נסווג אותו?

הנה הרמבם ביד החזקה מסווג את איסור לשון הרע בהלכות דעות. כלומר יחד עם שאר הלכות של התנהגות נאותה של תלמיד חכם. כשם שעל תלמיד חכם להזהר בלבושו ובתהנהגותו, כך גם עליו להזהר בלשונו.

וכמובן שהסווג הזה אינו מספיק להניח את דעתנו.  אם אדם לא לבוש כראוי, האם יקבל צרעת? לא ולא. כמובן שיש כאן התנהגות לא מתאימה אך אין בזה כדי לסווג את העבירה!

ולכן יש האומרים שהעבירה מבוארת רק לפי תורת הסוד. אך כמובן אין אנו עוסקים בתורת הסוד ואין בכך להניח את דעתנו.

נחשוני על התורה מביא פרוש נאה של הופמן האומר כך: לשון הרע היא נגע חברתי, רוחני. שיש לסווגו עם זיבה ושאר נגעים המרחיקים את האדם מהמקדש.

אין זה מקרה שאיסור לשון הרע מופיע בספר ויקרא יחד עם שאר נגעים. לשון הרע הוא בגדר של טומאה. נגע חברתי שיש לבערו.

ולפתע אנו מבינים שלשון הרע הוא עבירה מיוחדת. היא עבירה משום שהמספר עובר על איסור כתוב. אך העבירה הזאת מהווה טומאה של הנפש, שהקבה נגעל ממנה כל כך שהאדם מורחק מכל המחנות.

וזה הסוד של הקטורת שמעלים כל יום במקדש בסוף התפילה כדי לפזר את הריח הרע של לשון הרע בעם ישראל.

טומאה היא ההפך מקדושה.  טומאה לא מאפשרת לאדם להתקרב לשכינה ולכן המספר לשון הרע, שהוא נגוע בנגע חברתי מכוער, מורחק מכל המחנות עד שירפא מטומאותו ויחזור לחברה תקינה