פרשת חיי שרה תשעט
מעבר מאברהם ליעקב, מחסד לאמת, מ”גזל” ל”דינים” 0
בפרשה שני סיפורים עקריים: הראשון: המעבר משרה לרבקה. שקעה שמשה של שרה וזרחה שמשה של רבקה. והשני הוא קניית מערת המכפלה שהוא הדבר האחרןן שאברהם עושה. וכאן מעבר מאברהם ליעקב (יצחק הוא עולה תמימה, פסיבי) שהוא לפי הקבלה מ”חסד” של אבהם לרדיפה אחר האמת של יעקב שנאמר “תן אמת ליעקב” 0
ואכן סיפורי אברהם סובבים סביב “גזל ובעלות חוקית” ו”מתן חסד” לסיפורי יעקב סביב “דינים” ומאבק על “אמת” וצדק חברתי
כלמר לפנינו מעבר ממצווה רביעית של נח (גזל) לחמישית (דינים) 0
ואכן סיפור אברהם סובבים סביב “גזל” ו”בעלות אמיתית”. הדבר החל בצעירותו. כבר אז הגיע אברהם לרעין שהבורא הוא “קונה הכל”מתוקף היותו יוצר הכל. אברהם למד בילדותו מאביו שליוצר יש בעלות וזכות היוצר על מה שיצר. אביו, תרח, היה לא רק כהן של עבודה זרה אלא גם אמן שפסל בעצמו את הפסילים שמכר, ואברהם עזר לו בחנות. יום אחד שאל אברהם את אביו: “באיזו זכות אנו מוכרים את הפסילים הללו?” ואביו ענה: “בזכות היוצרים- שכן לכל אומן יש זכות יוצר על יציר כפיו,ולכן הוא רשאי למכרה.” על כך המשיך אברהם ושאל: “אם כן, האם יש לנו גם זכות להרוס את הפסילים הללו שיצרנו?” ואביו ענה: “אמת, בני”.0
כעבור כמה ימים עזב האב את החנות בידי אברהם לשעה קלה . אברהם לקח מקל גדול ושבר את כל הפסילים שבחנות מלבד הגדול. את המקל תחב בידי הגדול. וכשחזר האב וראה את ההרס הרב, הסביר לו אברהם שהנה קם הפסל הגדול ושבר בקנאות את שאר הפסלים. וכשראה אברהם שאביו הרים גבה בתמהון אמר: ” אם אינך מאמין שיש לפסילים חיים, מדוע אתה עובד אותם?” 0
מאחרי הסיפור המצחיק הזה שלמדנו בילדותנו עומדת ההכרה הבסיסית שלמד אברהם מאביו שהבורא, שהוא “האומן בעל הטירה המפלאה,- עולם,” הוא גם “קונה שמים וארץ” מתוקף היותו יוצר הכל. ובכך חידש אברהם דבר עצום באמונה, משום שמעולם לא יחס אדם “בעלות” לא-ל. כלשהוא. למשל פוסידון “אל הים” הוא הים עצמו, לא בעל הים. אתונה היא החכמה עצמה לא בעלת החכמה. ואמנם מה ההגיון ליחס לאל בעלות על חפץ כלשהוא? והנה הגיע אברהם וקרא לקב”ה “קונה שמים וארץ”. והמשך קרא לקבה א-דני כלומר האדון שלי, שאני עבדו, שגופי ונפשי וחיי שייכים לו. ומהי מצוות המילה אם לא הטבעת חותם האדון בבשרנו? ובכך יש התקדמות בתפיסת הקב”ה. הוא לא רק בורא, שופט בבית דין של מעלה, ומלך העולם כפי שתפס נח , אלא בעל בטירה, בעל הבית שלי, א-דני שאני עבדו שייך לו. והאדון קרוב אלי יותר מהבורא והשופט והמלך. 0
ואם הקב”ה הוא אדון הכל שהכל שלו, אזי גזל היא עבירה חמורה במיוחד. הבורא נתן לאדם רכוש וכל הגוזל רכוש זה פוגע בקב”ה . ובדומה לכךכאשר אדם יוצר משהוא הוא נעשה בעליו החוקי, וכל הגוזל ממנו פוגע בזכותו הקדושה לבעלות על רכושו. במובן זה מלחמתו של אברהם נגד גזל גדולה ועמוקה יותר ממלחמתו של נח, כי נח לא הכיר בבורא כקונה הכל.
ואכן גם שאר הסיפורים על אברהם סובבים סביב “גזל”. 0
כך כשהגיע אברהם לארץ נאמר “והכנעני אז בארץ” ומסביר רשי כי הכנעני היה כובש את אדמת הארץ מהאמורי. כלומר עסוק בגזל בקנה מידה גדול יותר מתקופתו של נח שאז היו כנופיותיו של טובל קין גוזלים וחומסים את היחיד בביתו תחת עין השמש הפתוחה ללא מעצור. בתקופת אברהם נעשה הגזל עניין לאומי של אמפריות, “גזל מאורגן”. 0
ומיד אחרי כן נלקחת שרה לביתו של פרעה, כלומר “גזל” או חטיפה של בי אדם. ונזכור כי “לא תגזול” מדובר בחטיפה. 0
ומיד לאחר מכן נפרד אברהם מלוט עבור המים שגזלו רועי לוט מתושבי המקום. אברהם אומר ללוט אם תשמיל אימינה, אם תימין אשמילה כלומר עניין הגזל הוא כה חשוב לאברהם שבעקבותיו הוא נפרד לגמרי מלוט. ולוט עצמו לאן הלך? לסדום שהיא ההפך מאברהם ולבן נגזר עליה להתהפך. 0
ומיד לאחר מכן באים ארבעת מלכי הצפון לשעבד את חמשת מלכי הדרום. הנה לפנינו הסממן העיקרי של התקופה: גזל מאורגן על ידי אמפריות הקמות על מנת לחטוף אדמות ולשעבד כח אדם זול עבורם. כלכלתם. אברהם נלחם בגזל הזה בחרבו. הוא משחחר לא רק את לוט אלא גם את כל הנפש שגזלו ארבעת מלכי הצפון. וכשמציע לו מלך סדום – הגזלן הגדול בעולם – לחלק עם אברהם את הנפש והרכוש, עונה לו אברהם שלא יקבל ממנו מחוט ועד שרןך נעל, שכן אין אברהם מכיר בבעלותו של מלך סדום על חפץ כלשהו, משום שהקבה הוא קונה שמים וארץ- כפי שאומר מלכי צדק שם. 0
ואין זה פלא לכן שפעולתו האחרונה של אברהם היא לרכוש אחוזת קבר לשרה בכסף כשר ומלא. ומרגע זה ואילך תהא האדמה שייכת לאברהם וזרעו בבעלות חוקית לעולם. והוא גם “קיפל תחת ראשה את כל ארץ ישראל” ובכך נתן לה את הארץ במתנה שכן את ארץ ישראל יורשים גם לאחר מיתה. 0
לעומת אבהם, הסיפורים הבאים אודות יעקב סובבים סביב הציר של מאבקו על זכויותיו האזרחיות – על זכותו להיות יורש כבכור, על זכותו לשאת את בחירת לבו ללא שאביה ישקר לו, על זכותו לקבל שכר הוגן עבור עבודתו המסורה והקשה ביום ובלילה, בחורף ובקיץ. ועל זכותו לחיות בשלווה בעיר שכם ללא שראש העיר יחטוף את בתו ויאנוס אותה. אין יעקב נלחם בעבודה זרה או הפצת האמונה כאברהם אלא דוקא על זכיותיו האזרחיות, על “דינים”. .(ומסיפור דינה אנו למדים עקרונות על דינים כפי שאומר שם הרמבן) 0
ומשרה הפרשה עוברת לרבקה. מעשי החסד של רבקה היא ההפך מגזל. שהרי היא משקה את כל שיירת הגמלים כולל הרוכבים. בשאבה את המים נעשתה בעלת המים. היא יכלה להביא את המים הללו לביתה, אך בחרה להשקות בהם אחרים. היא מדגימה הכנסת אורחים מהי. ונשים לב שבעלות על חפץ היא פעולה של כינוס. אני מחזיק בחפץ השייך לי להראות את בעלותי עליו. וכשאני עושה מעשה חסד ונותנו לאחרים הרי עשיתי דבר הפוך מהרכישה. למעשה אין לחסד משמעות בלי בעלות לפני כן. אם אני עושה חסד על יד דברים שלא שייכים לי הרי גזלתי. רק אם עשיתי חסד בעמצעות דברים השייכים לי יש לחסד משמעות. 0
גם אברהם היה ידוע כמוסן כבעל חסד שהקים את “אשל אברהם”- אוכל,שתיה ולינה ללא תשלום. אך רבקה עשתה מעבר לכל מה שהיה צפוי ממנה, אפילו ממידת הרחמים. רבקה היא בת לתפארת המתאימה להיות כלה (אשת בנו של) אברהם. 0
ובמובן זה מעשה האחרון של אברהם, קניית המערה, היא “חסד של אמת” גם במובן של המעבר בין חסד של אברהם לרדיפת האמת של יעקב.
ובכך אנו עוברים מפרק לפרק בספר בראשית לפי המצוות שנתנו לאדם בעדן. פרק הבריאה הוא כנגד ע”ז שכן הוא מציג את אלוקים והויה ופותח פתח לעז במיליםנעשה אדם כצלמנו וכדמותנו (כפי שאומר רשי).
ספור גן עדן מציג את הנישואין וההפך מהם שהם גלוי עריות וניאף שנאמר על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשא אחד. ואם אדם וחווה היו נשואים בגן עדן הרי שחווה עברה עלניאוף, ולכן כיסו את ערוותם בעלי תאנה וכו. הרי שסיפור גן עדן (ג”ע) סובב סביב מצווה שניה שהיא גילו עריות (גם כן ג”ע)
ןמכאן בארץ קם קן והורג את הבל שהוא בעבר לשפיכות דמים, מצווה שלישית של אדם. וכל סיפורי דורו של נח סובבים סביב שפ”ד (וגזל פרטי) עד ברית הקשת שלאחר המבול, שכולה מובססת על חוקי שפיכות דמים בפרוט
ומכאן לאברהם וגזל (מצווה רביעית של אדם) ,
ןמכאן ליעקב ודינים (מצווה חמישית של אדם)
האנושות מטפסת ממצוה למצוה דרך ספר בראשית.