פרשת וישלח
הרב דר צבי אבינר תשפ
מהו ישראל
כלל גדול בידנו שבכל מקום ששמו של אדם או מושג כלשהוא מופיע בתורה בפעם הראשונה, שם תמצא את הגדרתו בעיני התורה. כך למשל הפסוק
“בראשית ברא אלוקים את השמים והארץ” מגדיר את האלוקים – דיין בעברית -כבורא הטבע ושופט צדק. העולם נברא לעמוד בדין כפי שאנו אומרים בכל ראש השנה. ומאחר ובפרשתנו מופיע השם “ישראל” לראשונה לכן נמצא את הגדרת ישראל על פי התורה.
נזכור שספר בראשית לוקח אותנו דרך ששת המצוות שנתנו לאדם הראשון בגן עדן . והוא עושה זאת אחת לאחת במסלול קבוע.
כך פותח ספר בראשית בפרק ראשון בהצגת הבורא ומידותיו (הויה ואלוקים) ופותח אשנב לאפשרות של עבודה זרה (נעשה אדם בלשון רבים, ראה רשי) שהיא מצווה ראשונה של אדם הראשון ם
ומיד עוברת התורה בקול גדול לגלוי עריות (מצוה שניה של אדם) בסיפור גן עדן שבו מציגה נישואין ואיסור עריות (על כן יעזב איש ודע את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד) וסיפור הנחש וחווה ועלה התאנה
ומשם עוברת התורה בקול גדול וביד רמה לשפיכות דמים (מצווה שלישית של אדם) בסיפור קין והבל ם
ומשם לגזל (מצווה רביעית ) בסיפור דור המבול והחמס שהוא תערובת שפ”ד וגזל ולא נחתם דינם אלא על הגזל. ובשלב זה הגזל נעשה על ידי כנופיות תובל קין ברחוב ובבתים
ומשם לגזל שנעשה באופן מאורגן על ידי מדינות ואמפריות שבססו עצמן על עבדות וכנגדם נלחם אברהם שהאמין בקב”ה כקונה הכל).
עתה עוברת התורה לדון במצווה החמישית של אדם הראשון והיא “דינים” ומשפט צדק. והיא עושה זאת על ידי סיפורי יעקב
יעקב מנסה להגשים צדקתו בעצמו ולקחת את מה ששיך לו אפילו בעקיפין. על עוד שהדבר נמצא בידיו הוא מרוצה אפילו אם אין בעל פלוגתו
מסכים. כך גבי הבכורה. היות והתאומים נולדו כגוף אחד כשיעקב אוחז בעקב עשיו הרי שהיתה ליעקב טענה לבכורה. אם עשיו לא יהיה מתאים לתפקידו כבכור יכול יהיה יעקב לדרוש לעצמו את הבכורה שהרי נולדו ביחד. ויעקב לפי דרכו לוקח בערמה מאחיו את מה שחש ששיך לו – מנצל את חולשת עשיו לנזיד עדשים. עשיו אמנם ביזה את הבכורה בלבו אך לא ויתר. עליה ליעקב. וכשלבן מרמה אותו במשכורתו הוא מרמה את לבן בערמה ונעשה עשיר. בשני המקרים יעקב מגשים צדקתו באורח חד צדדי ולוקח את מה שחש ששיך לו ללא הסכמת בעל פלוגתו. התוצאה הצפויה- שני בעלי פלוגתו המרומים לא רק שלא הסכימו לו אלא גם ביקשו להרגו. אם יש צדק אין שלום, אומר התלמוד
אפילו אם היה יעקב לוקח את בעלי פלוגתו לדין בבית משפט, ואפילו אם היה השופט פוסק לטובתו, לא היו בעלי פלוגתו מסכימים לו בלבם. במיוחד כאשר המשפט נערך בציבור וברבים. חולשתו של משפט צדק על ידי שופט הוא שהצד המפסיד יתמיד בטענת צדקתו ושלום בין הצדדים לא יהיה.
המשפט האמריקני וכמובן היהודי מודעים לבעיה הזאת של העדר שלום. בין הצדדים אפילו במשפט צדק . הצד המפסיד נראה פגוע בעיני הצופים ולכן הצד הפגוע לא יותר על עמדתו אפילו לאחר החלטת בית המשפט. במיוחד שכיח הדבר כאשר המשפט נעשה ברבים לעיני משפחה ווחברים ותומכים.
הפתרון לכך הוא שהשופט מציע לצדדים להגיע לפשרה והסכמה ביניהם מחוץ לבית המשפט ולפני שהשופט יתערב. לפי הרב י”ד סולוביציק זצל ההבדל בין המשפט האמריקני ליהודי הוא שהשופט האמקיני מצווה על הפשרה מחוץ לבית המשפט, בעוד שהשופט הרבני יציע את הפשרה תחת הכנפיים של בית המשפט כלומר שהמשפט היהודי מכיר ומעדיף את הפשרה
השופט לכן יאמר לצדדים לנעול עצמם בחדר סגור ללא מצלמות וללא עורכי דין וללא תומכים ובני משפחה . באופן שכזה כל צד יכיר בלבו את האמת ואפשר שגם יכיר בבאמת של בעל פלוגתו. כשהם לבד עין בעין יש סיכוי שהיריבים יגיעו לפשרה אמיתית והסכמה. השופט יחתום על החלטתם בלי שיהא מודע לפרטי טענותם ובלי להחליט מי מהם צודק. בדרך זו הצדדדים יפרדו בשלום ואפשר שיהיו ידידי אמת לשנים ארוכות
כל עוד שיעקב לקח את הדין לעצמו וקיבל מה שדרש אפילו בעקיפין, הוא לא יכול היה לצפות לשלום. בסופו של דבר מצא את עצמו נמלט מלבן שבא מהצפון להרגו ולפניו עשיו שבא מהדרום בראש ארבע מאות איש להרגו. דרישת הצדק ולקיחת הצדק בידיו ללא הזכמת בעלי פלוגתו כמעט ועלתה לו בחייו.
בית הדין של מעלה החליט להתערב. בית הדין ידע שכל עוד עשיו מלווה בארבע מאות תומכים לא יהיה שום סיכוי שעשיו יותר על עמדתו מול יעקב, וכל עוד שיעקב יהיה מלווה בבניו ונשותיו ובעבדיו ואמהותיו לא יהיה סיכוי שיותר על עמדתו.
לכן בידד בית הדין של מעלה את הצדדים. ובשעה שיעקב “היה לבדו ” הפגישו הקבה עם ה”איש” שלפי חזל היה מלאך שיצג את עשיו. עתה כשהם לבדם באין רואה הם מתגוששים כל הלילה ומטיחים טענותם זה בזה. אין הכתוב מציין את הטענות שכן זה הסוד של הפשרה. ואמנם הצדדים הגיעו לפשרה מצוינת. יעקב שיחרר את המלאך בעוד שהמלאך הסכים לברכות שבירך יצחק ליעקב
וכאן המלאך קורא ליעקב ישראל . בניגוד ליעקב, ישראל יחפש צדק עם שלום. בניגוד ליעקב, ישראל יחפש לא רק לקבל מה ששיך לו על פי דין אלא גם להסכמת עשיו
אין זה מספיק שאנו מקבלים בחרב ומלחמה את מה שמגיע לנו- את ארץ ישראל. אנומחפשים את האמת עם שלום אמיתי ובר קימא שיכול לבא רק עם הודאת יריבנו על צדקתנו ברבים.