ו א ר א: יציאה לחופש כפרפר לאור

 

 

הרב צבי אבינר

תשפא-ב

 

פרשת  וארא:   יציאה לחופש   כפרפר לאור

 

 

 

 

 רחמים בדין

 

 

וידבר אלוקים אל משה אני הויה

וידבר לשון קשה. משה עמד בדין על מה שאמר לעיל בפרשת שמות. אבל ״אני הויה״ – הוא נדון ברחמי

הסבר אחר: זו פתיחה לפרשת ארבע  גאולות.   אלוקים כביכול משמש כדובר של הויה, כפי שראינו בגילוי הסנה.  הגאולה ממצרים תתבצע על ידי הויה אך דרך מידת הדין הקשה.  שהרי יש דרכים רבות לקבה להוציא את ישראל ממצרים, אך הוא בחר להוציאם דרך דין, ובדרך שנראית טבעית.  כל אחת מהמכות יכולה להתפרש כאילו מכת טבע.

והסבר אחר: הגאולה  תבצע על ידי  ״אני השם״ כלומר על ידי עצמיות הקבה שהיא מעל המידות.  כפי שנאמר ״אנכי הויה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״.  לא על ידי שרף ולא על ידי מלאך ולא על ידי מידה זו או אחרת אלא על ידי הקבה עצמו, כביכול.

הסבר אחר: לא רק על ידי עצמיות השם, אלא בשם המפורש שנאמר עתה למשה ( זוהר).  עד כה ידעו האבות את שם ש-די  וגם את שם הויה, שהרי האבות הקימו מצבות להויה, ושם הויה נקבע על ידי אדם הראשון. אלא שכאן נאמר למשה שם הויה המפורש של שבעים ושתים אותיות , וכל האותיות הללו מצויות כאן בפרשה.  וכידוע שם המפורש עושה נסים מעל הטבע

 ורבנו בחיי אומר שכאן נגלתה הנבואה למשה באספקליה המאירה, מעל כל הנביאים שאחריו.

דהיינו הקטע שלפנינו הוא אדיר משמעות, נבואה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית לבשר ודם

 

 

הנבואה: פרפר היוצא לחופש

 

 

מבנה הנבואה מיוחד במינו:

……………………………………………………………… אני הויה

…………………………………………..  אבות….

………………………..………………….ארץ כנען………..

………………………………מצרים……………………

……………..אני הויה……………………………

 …………………..………….והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי  

 ……………………………אני הויה ……………………..

……………………………..מצרים……………………

……………………………….. ……………ארץ כנען…………..

……………………………………………..…….אבות.

 

 

המבנה מזכיר פרפר היוצא לחופש, כשגוף הפרפר הוא ארבע לשונות גאולה

כך גם מתארת התורה את  בית הדין של מעלה לפני המבול.  שם יש שני כנפיים סימטריים – אחת של הויה ואחת של אלוקים, כאשר כל מידה מבטאת את דעתה על הדור ועל נח.  גוף הפרפר שם הוא נח ומשפחתו שיינצלו.  וגם כאן גוף הפרפר הוא ישראל שינצלו.  ובשני המקרים גזר הדין מתבטא על ידי האני.  ״ואני, הנני מביא את המבול״ וכאן ״אני הויה״. וכאשר האני דובר, גזר הדין נקבע ללא חזור

 

 

ההבדל הוא ששם, אצל נח, בית הדין של הויה אלוקים הוא היושב  בדין, וכאן הקבה עצמו שכן שם הויה מופיע בשתי הכנפיים

 

 

ו

שלבי הגאולה

 

 

 

המפרשים מציינים שלא מדובר בארבע לשונות גאלה אלא ארבע גאולות, כלומר ארבע שלבי גאולה שכל אחד זכאי לכוס משלו.

מהם השלבים?ם

שיטת רבי יוסי היא פשוטה.  השלב הראשון שמשמיע הפסוק הוא יציאת מצרים , והכוונה לליל מכת בכורות. השלב השני של ״והצלתי״ הוא קריעת ים סוף וכן גם השלב של הגאולה שכן  מעתה ואילך אין הם ברשות פרעה.  השלב הרביעי הוא ולקחתי – הר סיני .   לפי זה המצווה לזכור את יציאת מצריים מכוונת לליל היציאה

שיטת אור החיים הקדוש היא הפוכה.  שלשת השלבים הראשונים הם במצרים.   והוצאתי״ הכוונה להקלת העול הכבד שארע כבר בראשו השנה, ששה חדשים לפני מכת בכורות. שהרי הכתוב אומר והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים ולא כתוב ״מארצם.״ השלב השני ״והצלתי״ היא הקלת העול לגמרי.  וגאלתי״ היא יציאת מצרים בליל מכת בכורות שכן אז שיחררו מעול פרעה באופן ליגלי.  השלב הרביעי הוא וֹלקחתי – מתן תורה

 האם לפי שיטה זאת , המצווה לזכור את יציאת מצריים מכוונת לשלב של הקלת השעבוד בראש השנה? ם

 יתכן כי כך הדבר, שכן  לאחר ארבעת הלשונות כתוב:  ״וידעתם כי אני השם המוציא אתכם מתחת סבלות מצריים״ כלומר השלב הראשוני הוא החשוב.

ומדוע לא  גרם השם שהעבודה תפסק כליל כבר בראש השנה? אומר אור החיים כי לא טוב לעבד שיעבור מייד לחיי חופש. הדבר צריך להעשות בהדרגה.

ומכן הדרכה לכל אדם הנתון במיצר של עבדות לסם, או לאלכוהול – שקודם כל יפחית את הסם בהדרגה, אחר כך יגיע לשלב שיכול להפסיק לגמרי, ורק אחר כם יצא לגמרי ממלתעות הסם. אך כפי שבני ישראל עדיין חפצו לחזור למצרים כל אימת שנתקלו בקושי, כך גם הנגמל מסמים ישאף לחזור לסורו. רק בקבלת התורה שהפכו לעבדי השם, נגמלו ישראל מהשאיפה הזאת. כך גם לגבי האלכוהוליסט- עליו להכיר בכח עליון שיוציאו מהעבדות. ואכן זו השיטה של אא בארהב

שיטת רבנו בחיי:  והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים היא הקלת השעבוד הקשה בראש השנה. והצלתי הכוונה שיצאו לגמרי מתחת פרעה וזה בקריעת ים סוף.  ואז גם נחשבו לגאולים. ולקיחה לעם היא מתן תורה.  יוצא שלפי רבנו בחיי ליל היציאה ממצרים אינו נחשב לשלב משלו

שיטת ספורנו:   הוצאתי – הכוונה להקלת השעבוד, והצלתי – ביום ביאה לרעמסס שאז יצאו מגבולם, וגאלתי – בים, כי אחרי מות המשעבדים לא היו עוד עבדים בורחים, ולקחתי – הר סיני

שוב, גם לפי ספרנו אין ליל היציאה חשיבות משלו בשלבי הגאולה

שיטת הרמב״ן- אין הוא מגדיר שלבים כרונולוגיים אלא באופן כללי: והוצאתי – הבטיחם שיוציא אותם מארצם ולא יסבלו עוד כובד משאם , והצלתי – אתכם מעבודתם שלא ימשלו בהם כלל, להיות להם במקומם למס עובד, וגאלתי- אתכם, כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישרה בפדיון נפשנו, כי טעם הגאולה כעניין מכר , ולקחתי אתכם לי לעם בבואכם אל הר סיני.

ולפי רבי יהודה בזוהר – כל השלבים אירעו במצריים , ומדוע חוזרת התורה בסוף ואומרת וידעתם כי אני השם המוציא אתכם מתחת סבלות מצריים – כי בעיני העבדים, השלב הזה הוא החשוב.  וכך גם בעשרת הדברות כאשר השם   מגלה מלכותו ואומר בדברה הראשונה המוציא אתכם מארץ מצריים – כי זה מה שהיה חשוב בעיניהם.

 

 

ברכת עזרת אבותינו

 

 

אם יש לנו כל כך הרבה שיטות על יציאת מצריים, מה יש לזכור בברכה לאחר קריאת שמע?

על כך חלוקים הדעות במשנה.

צריך להזכיר יציאת מצריים באמת ויציב. רבי אומר צריך להזכיר מלכות, אחרים אומרים צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות, רבי יהושוע בן לוי אומר צריך להזכיר בה את כולם, וצריך לאמר צור ישראל וגואלו (ירושלמי ברכות פ״א ה״ו)

ואכן אנו מזכירים ״ אמת, ממצרים גאלתנו השם אלוקינו, ומבית עבדים פדיתנו, כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת, וים סוף להם בקעת וזדים טבעת…״

ומסיימים: ברוך אתה השם גאל ישראל. מכל השלבים אנו מזכירים את הגאולה, השחרור מהאדון.

ונזכור כי לפי הרב קוק זצל יצאנו מעול אחשוורוש בשעה שחבר הלאומים פסק שיש להקים בית לעם ישראל בארץ ישראל

מדוע לא מחשיבים ״והבאתי״ ללשון גאולה חמישית?

מבט בפרפר הנפלא הנל מראה שהפסוק : והבאתי אתכם אל הארץ״ הוא חלק מהכנף, ולכן אין הוא שייך לארבעת לשונות גאולה שבתווך.

 

 

וידעתם – תחילת הכל

 

 

אומר הזוהר כי ״וידעתם כי אני השם״ – אמנם מכוון הוא לידיעה כאשר יגיעו להר סיני, אך השם אומר זאת עתה, בתחילה, לפני כל המכות.  כי אלמלא ידיעה זאת,  היו ישראל מפרשים את המכות כשרשרת אסונות טבעיים. ורק ידיעה זאת גרמה להם להבין את גודל הנס