שפת אמת תזריע: האדם לפני ואחרי הכול

שפא תזריע תשפה

הרב מתייחס למדרש הבא:

ילקוט

אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל

בבהמה חיה ועוף, כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף.

הא דכתיב זאת תורת הבהמה חיה ועוף (פרשת שמיני)

ואחר כך אשה כי תזריע

אמר רבי ישמעאל אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשין.

אם זכה אמרינן ליה אתה קדמת לכל מעשי בראשית שנאמר

ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. ואם לא, אומרים לו יתוש קדמך

ההבדל ביניהם הוא שרבי שמלאי קורא את המלה ״אחר״ גמובן אחרון, לאחר בריאת כל היצורים בטבע, כפי שנראה מפרק א׳ בראשית.

בעוד שרבי ישמעאל קורא. את המלה אחר במובן אחורנית, שהאדם נברא לפני כל החיות שבטבע .כיצד נבין זאת? הרב יסביר

תרלד

במדרש אחור קדם – הטעם שנברא האדם אחר כולם כי בכל הנבראים יש חיות הקודש מהשית. והעולם השפל קיבל מקודם חיות כולם. והיה זה הכנה שיוכל לקבל קדושת נשמת האדם שהוא גבוה מכולם. ואמר רבי שמלאי שכמו כן תורתו נתפרשה אחרי תורת הבהמה החיה והעוף.

פירוש שיש בכול איש ישראל בחינת הנפש הבהמית כמש בספרים שהאדם כלול מכול הנבראים והוא גבוה מכולם. ומכול מקום עליו לתקן מקודם את הנפש הבהמית ואחר כך את נשמתו

בעשיית האדם כאשר אמר האלוקים נעשה אדם – הוא נמלך בששת ימי המעשה כלומר בכול הברואים ועשה אדם. האדם מורכב נשכבות של ימי המעשה. כל האבולוצייה מתא אחד עד ליצור שלם כלול באדם. וזה הנפש הבהמית שמשותפת לאדם ולכול הברואים. אין היא בבחינת רע או חומר שיש להתגבר עליו אלא חובת המציאות שלנו בעולם הזה. היא מייצרת תאוות שגורמות לנו לחטוא אבל אין היא רע בעצמה.

וביותר באור כי יש ב׳ בחינות באדם- א׳ מצד הטבע וזה משעת היצירה שנברא אחר כולם, אך לאדם נתנה התורה שיוכל להשלים מעשיו לטוב לטוב בעבודתו בעצמוה

הדיאגרמה הבאה מסכמת את סיפור הבריאה מפרק א׳

האדם נברא לאחר כל הנבראים כפי שאומר רבי שמלאי, ועליו לעלות מטוב לטוב מאוד כדי להכנס לשבת.

בהמה חיה…………………………………………..

דגים ועוף……………………………..

צמחי…………………

אלוקים א—-ב—-ג—-ד—-ה——-ו———————יה/וה שבת

טוב……………………………………..

אדם…………………………………………

מאוד טוב……………………………………….

היות והאדם מורכב מכול ששת הימים, הרי שכאשר הוא עולה מטוב לטוב מאוד הרי זה כמו שכול הבריאה עלתה. ולכן כאשר כתוב וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, הרי זה האדם שעלה לטוב מאוד בעיני הבורא

וכדי שיעלה מטוב (כל הברואים הם בבחינת טוב) לטוב מאוד, ניתנה לאדם התורה.

תרלה

במדרש אחור וקדם צרתני – והנה צריך טעם למה נברא אחרון למעשי בראשית. והתירוץ הוא כדי שיהיה קרוב ליום השבת, כדי שיכנס לשבת מייד. וזה העניין כי הארת יום השבת היא הארה בתוך הבריאה. והוא ניתן רק לאדם.

מהדיאגרמה שלמעלה רואים שרק האדם יכול לקבל את השבת ולעלות לטוב מאוד. כל היצורים בטבע הם בבחינת טוב , ולעולם לא מסוגלים לקבל את השבת. אפילו אם יהיה יצור טבעי מפותח, כמו נחש מפותח היודע לדבר, לעולם לא יבין את השבת ואת השכינה שמולכת בשבת. לעולם לא תשכון בו מידת הרחמים.

כי כול שאר הבריאה הם חומרים וכח חיותם ניתן להם בשעת הבריאה . אבל האדם שיש בו נשמת האלוקות (כפי סיפור גן העדן שנפח באדם נשמת חיים) ניתן עמו ההארה כמו שהוא בעולם הז וה

והוא יכול לתקן את עצמו להרגיש את ההארה של נשמתו העליונה

למרות שהאדם נברא כסיכום של כל החיות שלפניו, הוא היחידי שגם מידת הרחמים השתתפה בבריאתו שנאמר נעשה אדם. לכן האדם הוא היחידי בטבע שיש בלבו המקום לקבל את השכינה ואת ערכי התורה

ולכן אין זה הרחקת האדם במה שנברא באחרונה, כי הוא לעולם דבוק באור העליון והוא באמצעות השבת מעין עולם הבא

ולכן דברי רבי שמלאי מתאימים לפרק א׳ .

תרסא

בפסוק אדם כי יהיה בעור בשרו נגע – על פי המדרש אחור וקדם יצרתני

הרב ילמד את סוד הצרעת בעור על פי דברי רבי ישמעאל במדרש

כי נשמת אלוקים ממעל והיא בבחינת קדם שקדמה לעולם. ולכן ויטע ה׳ אלוקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם וכו׳. ובאמת האדם הראשון כן היה, שנברא אחרונה אחור לכול המעשים, ומיד הניחהו בגן עדן מקדם

מיד לאחר סיפור הבריאה הראשון, בא סיפור גן העדן כהמשך.

הסיפור מגדיר את היום שבו נוצר גן העדן.

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם

ביום עשות יהו״ה אלוקים ארץ ושמים

וכל שיח. השדה טרם יהיה בארץ

וכל עשב השדה טרם יצמח

כי לא המטיר יהו״ה אלוקים על הארץ

ואדם אין לעבוד את האדמ

אומר רבי יוחנן שגן העדן נוצר ביום השלישי, לפני שהיה כל יצור על פני האדמה, לפני הצמחים ולפני הדגים והעוף והבהמות והחיות. כי לא היה אפילו גשם על הארץ. אילו לא חטא האדם בעדן היה יכול להשאר שם עד ליום השבת הנצחית שלעתיד לבוא.שם בעדן לא היה חשוף למלאך המוות השולט בעולם שלנו.

הדיאגרמה הבאה מציירת את יצירת גן העדן על ידי הויה אלוקים

…..צמח ……..דגים עוף חיה בהמה………………………………..

יה-וה אלוקים א——ב——ג——-ד- –ה———-ו———יה/וה שבת

גן עדן……………………………

…..אדם…………………………..

משחטא הושלך האדם מעדן להופיע בעולם הזה. ההחלטה נפלה ביום השלישי לעשות אדם ביום השישי, כלומר הבורא פתח בבריאת צמחים, דגים ועופות ובהמות וחיות ובסופם האדם, לפי האבולוציה.

אבל לפי זה האדם נוצר לפני כל החיות והיצורים, כפי שאומר רבי ישמעאל. ואם זכה אומרים לו אתה קדמת, ואם לא זכה אומרים לו יתוש קדמך כפי שנראה מפרק א׳.

כיצד הופיעה מידת ה רחמים צד בצד ליד האלוקים?

בפרק א׳ מידת הרחמים משתתפת עם מידת הדין ליצור את בית הדין העליון בו שתי המידות דנות את משפט האדם

אלוקים ……יהו״ה

……..אדם

אבל בסיפור גן העדן שתי המידות נפגשו כנף אל כנף ליצור את האדם ואת גן העדן.

הויה אלוקים א—ב—ג—-אדם—–שבת

כיצד הגיעה מידת הרחמים לעמדה הזאת שלפני הכול? כתוב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כלומר נבראו מחדש. כיצד? ביום עשות הויה אלוקים ארץ ושמים, בכוון הפוך משמים וארץ. דהיינו שתי המדות ״התעופפו״ על פני הבריאה מיום שישי אחורה לכול המעשים, אחורה במימד הזמן כך שכול הבריאה התכוננה על ידי שתי המידות, וכשהיגיעו ליום השלישי יצרו את גן העדן כאפשרות לאדם להגיע לשבת ישר משם בלי להחשף למלאך המוות בעולם הזה

ולאחר החטא כ׳ ויעש וכו׳ כותנות עור. ואיתא בתורתו של רבי מאיר כ׳ אור. ומקודם היה כותנות אור,ממש, ואחר מכן עשׁה לו כותנות עור

העור מסמן את מקור כל התאוות והדחפים הדרושים לאדם לחיות על הארץ, כפי דרישת הנפש הבהמית. אבל היא גם המקור לחטא. הקבה נתן לאדם את ששת המצוות, להתגבר על נטייתו לחטא.

ואחרי כן (העור) הוא מלבוש חיצון אשר אין יכול האור להתגלות רק באמצעות כותונת העור הגשמית. וצריכין עתה לתקן את העור ולזכות לאור הנפש שבפנים. ואאע״ה. זכה. לברית מילה אז נפתח הפתח בזה. העור וכול הצרעת וסגירו היא בזה העור.