תזריע
אחור לכל המעשים
תרלב
אחור וקדם צרתני
(א) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר ה’ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע. (ב) אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק. (ג) אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה. (ד) כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה’ יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. (ה) אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. (ו) פלאיה (פְּלִיאָה) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ. (ז) אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. (ח) אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.
נעשה אדם: עם מי נמלך?- אחורה וקדימה
הקבה נמלך בששת ימי הבריאה – לכן כלול מכולם
נמלך במידת הרחמים הויה – באה מהשבת- לכן ממשיך קדושה לעולם
אלוקים—א—ב—-ג—-ד—–ה—–ו—–יה/וה שבת
……………………………….נעשה..אדם……
האדם מקשר את ימי המעשה לשבת
אחור – מצוות לא תעשה – כנגד הנפש הבהמית שבאדם
קדימה – מצוות קום עשה – כנגד עשה טוב -המשכת הקדושה לעולם
סוף מעשה במחשבה תחילה
פרק ב׳: ביום עשות הויה אלוקים ארץ ושמים
הויה אלוקים א—ב—ג—ד—-ה—-ו—-יה/וה
סוף מעשה- המשכת הקדושה לעולם הייתה כבר ברצון הראשוני
לכן ״היה הווה ויהיה״ – עבר הווה ועתיד
תרלד
נפש בהמית ותיקונה
נפש אלוקית ותיקונה
שער החצר הפנימית – כנגד העולם הזה
זוכה לנשמה יתירה – כדי שיתקדם לשבת שלעתיד לבוא
ראש חודש – התחדשות
אם זכה- הוא קדמון לכול המעשים
אם לא זכה – יתוש קודמך
תרלה
הארת השבת היא הארת הקדושה – הוויה- בתוך הבריאה
תרמא
רוח אלוקים – משיח, ישעיה :חכמה בינה ודעת – (הנחת תפילין)- ג ראשונות