שפת אמת שמות
הרב צבי אבינר
קודם חיבור קבה ושכינתיה ואחר כך יה בואו הא
תרלד
וכאשר יענו אותו כן ירבה איתא בזוהר הק׳ כי גלות מצרים ועבודה קשה היא לטובה כדי שלא יתערבו בני ישראל באומות. וכ״כ הפך לבם לשנא עמו.
בפרשת וילך כ׳ כי כאשר יאבו ישראל בגלות את אלו שגלו בתוכם ויחקו את דרכיהם, הקבה יהפוך לב הגויים הללו לשנא אותם. והקבה יסתיר פניו ויקרה להם דברים קשים ביותר. בקטע הזה מופיעה המלה שואה ברווח של 49 אותיות , על פי המחשב. ובספר מכבים ב׳ כותב המחבר כי הקבה הפך לבם של היוונים לשנא את היהודים שכל כך חיכו אותם עד שבנו אמפיטאטרון ליד המקדש והכוהנים השתדלו לגמור עבודתם במקדש מהר כדי להספיק לחזות במשחקי הספורט.
תרמז
במדרש ג׳ מתנות טובות נתן הקבה לישראל , תורה וארץ ישראל ועולם הבא וכולם על ידי יסורים. והם בבח׳ מעשה, דיבור ומחשבה, שהן ד׳ מדרגות…
נקדים כאן בקיצור את עיקר דברי הרב
השאלה היא מדוע נכתב ספר שמות ? מדוע לא להסתפק בספר בראשית? הרב שואל זאת בקשר למלה ואלה שמותצב מוסיף על הראשונים כלומר הוספה על בראשית. ואכן בסוף ס׳ בראשית מתואר שיעקב קרא לבניו כדי לאמר להם מה יקרה באחרית הימים. רוח הקודש חזרה אליו כאשר הם אמרו שמע ישראל וכו. ומכאן למד הרב שיש לקרא ק״ש בציבור, ודין ק״ש כדין שמונה עשרה, וראינו שכך גם אומר ערוך השולחן. ובזמן הגאונים הקפידו על כך והיה שליח ציבור פורס על שמע כלומר עושה כרבי עקיבא שהיה קורא פסוק אחרי פסוק מהשמע והציבור חוזר אחריו. כלומר האחים יצרו מניין, קבלו עול מ״ש בציבור, וזכו להשראת השכינה.לכן יכול היה יעקב לראות את מה שיקרה באחרית הימים, כלומר את מה שכתוב בפרק א׳ שהאנושות הולכת לקראת השבת שלעתיד לבא, ליום שכולו שבת. הגאונים הוסיפו את קדושת המלאכים לפני ק״ש כי הרי מדובר בקריאה בציבור, כמו השמונה עשרה.
יעקב חשב שקבלת מ״ש בצבור מספיקה להמשיך בדרך לעתיד לבא. אבל לא ראה את הצורך בתפילת שמונה עשרה, בעמידה. לכן נכתב גם ספר שמות ללמדנו הבט חדש של הקבה והוא פודה ומציל ברוך שמו. כלומר ללמדנו על הגאולה. בלי ספר שמות לא היינו מודעים להבט הזה של הקבה.
ואמנם הזעיר אנפין שמוצג דרך ספר בראשית, מסתיים במלכות כלומר ביוסף ויהודה, אבל השם פודה ומציל לא מופיע בין הספירות. כביכול יש קודם לראות את הקבה עלפי חיבור קודש אבריך הוא ושכינתיה – כל הזעיר אנפין בשלמות, ומכאן תבא הגאולה שהיא ס שמות
נקדים גם דברים של הרב לגבי הגאולה. השאלה היא מדוע נגזרה גלוח מצרים מראש לאברהם? מה רצה הקבה ללמדם? והתשובה: ללמדם הבט של הויה כגואל.
יש לגאולה שני הבטים: גאולה מיד הזר המשעבד, מיד פרעה, כפי שהיה בליל יציאת מצרים שפרעה קם בחצי הלילה ואמר למשה ואהרון צאו. ויש גאולה רוחנית ברגע שהחלו להתפלל – כשנאנקו מהעבודה הקשהץ
ולכן לאחר ק״ש של שחרית אנו מזכירים את הגאולה בשני הבטיה, גאל ישראל, לפני שממשיכים בשמונה עשרה ששם ברכת הגאולה מיד זר שבאה כשלב להבאת המשיח צמח דוד. בבית שני ירושלים עמדה על תילה, הייתה סנהדרין , והמקדש עמד, אבל עדיין היו עבדי אחשורוש מלך פרס ולאחריו יוון ורומא, ולכן לא בא המשיח. אך כשבר כוכבא גרש את הרומאים מהארץ, יכול היה רבי עקיבא לקרא עליו דר כוכב מיעקב. וכאשר החליט חבר הלאומים לתת את הארץ כבית לעם היהודי, הרי אנחנו בהתחלת הגאולה מיד האומות
הגאולה, אומר הרב, היא שלב הכרחי לשלבים הבאים שבספר שמות והן ג׳ מתנות שנקנות ביסורין וגם כן מחכות להתגלות ולהתגאל – מתן תורה, ארץ ישראל , ועולם הבא. והן בבח׳ דיבור, מעשה ומחשבה
דיבור – נתן להם בעשרת הדברות
מעשה- בארץ ישראל והמקדש ומעשה הקורבנות
מחשבה – להתקדם להיות טוב מאוד ולזכות בשבת ובעולם הבא
והזרע לג׳ המתנות הללו מרומז בתשובת הקבה לנאקתם זעקתם ושועתם.
וישמע אלוקים – יתן להם דיבור, עשרת הדברות והתורה
וירא אלוקים – יתן להם ארץ ישראל והמקדש
וידע אלוקים – יתן להם מחשבה על עולם הבא
אלוקים הגיב לנאקתם וכו׳, כלומר לאתלתא דגאולה שלהם. עד כה היה הדיבור שלהם בגלות, אבל כאשר קם מלך חדש שהחמיר השעבוד, גרם להם לפתוח את פיהם ולהתחיל את תפילתם. לכן לאחר ברכת גאל ישראל אנו אומרים ה׳ שפתי תפתח, כדי שאוכל להתפלל על התורה (השיבה שפטינו) ועל הארץ, ירושלים והמקדש ובית דוד וצמח דוד.
כאשר כל זה מתקיים הרי אנו יכולים להתקדם לעבר אחרית הימים שראה יעקב. ואז נמחה זכר עמלק שששבר את שם הויה, ושמו יתגדל ויתקדש בעיני הגויים ונהיה ראוים להכנס לשבת
כלומר יש חידוש שיעקב לא ראה והוא הקדיש
יוצא שקודם כול ספר בראשית יתקיים וקודש אבריך הוא יתחבר עם השכינה והמלכות. ואז נחזור לתהליך ההיסטורי לקראת אחרית הימים ושם הויה יתמלא
, כלומר יה יתחבר עם ואו הא