שפת אמת קדושים: במצוותיו

שפת אמת קדושים

קדשנו במצוותיו

הקדמה

קדושים תהיו

איש את אביו ואמו תיראו

את שבתותי תשמורו-אני ה׳ אלוקיכם

לא תעשו לכם….

אני ה׳ אלוקיכם

התורה עולה בלוח הימני מלמטה למעלה

וכך עולה אדם מישראל לקראת הקדושה

לקיים “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״

לפני כן מפרשת משפטים ואילך הציגה התורה

את המצוות שבין אדם לחברו בלוח השני

וכאן את המצוות שבין אדם למקום בלוח הראשון

ולכן מברכים אשר קדשנו במצוותיו

כיצד עושות המצוות את ישראל לעם קדוש?

אפשר לומר שהשבת היא מעין מקווה העושה את שומריה לקדושים

אבל אנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו, ולא קדשנו על ידי השבת

עליה נוספת כנגד ע״ז מקרבת אותנו עוד יותר לאנוכי -לעצמות הקבה

ב״אנוכי״ יש עליה – מלמטה למעלה:

אנוכי…….עצמות

הויה אלוקיך……מידות

אשר הוצאתיך……מלכות

כדי לקבל קדושה

קודם מלכות, קבלת עול מ״ש

אח״כ הכרה באלוקים בורא הטבע

אח״כ הכרה ב״י-ה וה״ המולכת בשבת שלעתיד לבא

ואח״כ בעצמיות הבורא מעל השבת

קדושים תהיו כי קדוש אני. יש להבין מהי קדושת הויה.

עד היכן יעלו ישראל?

תרנד

ואתה מרום לעולם ה׳ – לעולם ידך על העליונה וכו׳. בין כך ובין כך לך ה׳ אזמרה.

במזמור שיר ליום השבת כתוב : בפרוח רשעים כמו עשב, להשמידם עדי עד, ואתה מרום לעולם הויה

קודם דין ברשעים, אבל אתה מרום מזה, ממידת הדין

“קְדֹשִׁים תִּהְיוּ” הה”ד (ישעיה ה, טז) : “וַיִּגְבַּהּ ה’ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט” תניא א”ר שמעון בן יוחאי אימתי שמו של הקדוש ברוך הוא מתגדל בעולמו בשעה שעושה מדת הדין ברשעים ואית ליה קריין סגיין (יחזקאל לח, כג): “וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה'” וכתיב (תהלים ט, יז): “נוֹדַע ה’ מִשְׁפָּט עָשָׂה” (ירמיה טז, כא) : “בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי [וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה’]” (מיכה ו, ה): “לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'” והדין “ויגבה ה’ צבאות במשפט”:

.זו דעתו של רשב״י הקנאי. אבל אחרים דורשים אחרת

ויקרא רבה כד

ר’ ברכיה בשם ר’ לוי אמר הה”ד (תהלים צב, ט): “וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה’” לעולם ידך בעליונה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם יושב בדין בזמן שהוא נותן דימוס כל העם מקלסין אותו ובזמן שהוא נותן ספיקלא אין כל בריה מקלסת אותו מפני שהם יודעין שיש שטף בדינו אבל הקב”ה אינו כן אלא בין במידת הטוב בין במידת פורעניות “וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה’” לעולם ידך בעליונה.

מדרש רבה המשך
רב הונא בשם ר’ אחא אמר כתיב (תהלים קא, א): “לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך ה’ אזמרה” אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש”ע אם חסד אתה עושה עמי אשירה בין כך ובין כך לה’ אזמרה

א”ר תנחום ברבי יודן כתיב (תהלים נו, יא): “באלוקים אהלל דבר בה’ אהלל דבר” בין כך ובין כך אהללדברו.
ורבנן אמרי כתיב (תהלים קטז, ג): “צרה ויגון אמצא ובשם ה’ אקרא” (יג): “כוס ישועות אשא” בין כך ובין כך “ובשם ה’ אקרא״

המשך שפ״א

נתן ולא נמלך בפמליה , וה׳ לקח – הוא ובית דינו....

מדרש רבה

א”ר יודן ב”ר פיליא הוא שאיוב אומר (איוב א, כא): “ה’ נתן וה’ לקח יהי שם ה’ מבורך” בין שנתן ברחמים נתן, בין שנטל ברחמים נטל, ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה, וכשנטל נמלך בבית דין

כיצד נסביר שהויה מביא פורענות? על ידי כך שנמלך במידת הדין בבית הדין של מעלה

אתה מוצא וה’ הוא ובית דינו בנין אב שבכל (מ”א כב, כג): “וה’ דבר עליך רעה”.

למידת הרחמים יש בית דין משלה.

הקריטריונים שונים מזה של אלוקים. כאן אין דנים על עבירה על החוק אלא

על מעשה רשע הנוגד רחמים, אכזריות לשמה, כמו אנשי סדום ומיטת סדום

דידוע ששם הויה למעלה מכל השמות

והוא מורה על הויית המציאות שזה קיום הכל…

יה/וה אלוקים –א—ב—-ג—–ד—ה—-ו—-יה/וה

שבת………………………………………………./שבת

…….ה..י……..ה………..ו…………………….

מסיפור גן עדן רואים שהויה קודמת לכול, והיא באחרית הכול, והיא גם בפנימיות ששת הימים

לכו היא היה הווה ויהיה

ואחרי זה יש כמה בח׳ חומריים וצורות פשוטות ומורכבות…

מעל הפנימיות יש חומריות של העולם הזה בכול מיני צורות מורכבות…

והיא אפילו בפנימיות מידת הדין

ובבריאת העולם יש ל״ב אלוקים שהוא

הנהגת הטבע בל״ב נתיבות,

בפרק א רואים

אלוקים א—ב—ג—ד—ה—-ו—-יה/וה שבת

……………ל״ב פעמים שם אלוקים………

.שם יה/וה גדול מזה ורק פעם אחת הקשורה לשבת

אבל שם הויה למעלה מזה והוא בח׳ השבת

ולכן כ׳ בזוהר דכולהו ברכאין ביוד תליה

אלוקים א—ב—ג—-ד—-ה—-ו—-יה/וה

היוד פונה לבריאה מהשבת

זאת רואים גם כן בסיפור הבריאה השני –

יה/וה אלוקים –א—ב—-ג—–ד—ה—-ו—-יה/וה

היוד. פונה אל האלוקים, ואחר כך אל הבריאה

הוא ממש עניין שם הויה שהוא המציאות בעצמה בלי התלבשות ותוספות

וכול המדרגות שלמטה מזה ביוד תלויים

עד כה למדנו שלהויה יש כמה דרגות

1 יושבת בדין להעניש רשעים כשנמלכת באלוקים

2 יש לה בית דין משלה עם קריטריונים שלה

3 בשבת שלעתיד לבא אין משפט כלל. יש רק עונג, קדושה ואהבה…

בני ישראל יש להם חלק בזה השם, חלק ה׳ עמו,

ולכן בחר קדושים תהיו – להיות דבוקים בבח׳ הויה למעלה מכול שינוי והתלבשות

בנ״י קשורים לשם הויה שבפנימיות הכול

והוא בכוח המצוות, כמ״ש אשר קדשנו במצותיו,

ואיתא בזוה״ק מצווה היא שם הויה ואותיות י-ה בחילוף אותיות מ״צ

א—ב—ג—-ד—-ה—-ו—יה/וה

י-ה /וה

מצ/וה

ישראל מתקשרים להויה וקדושתה על ידי

שמירת מצוות בכלל במשך ששת ימי המעשה

כי הויה בעומק ופנימיות כל דבר

שתי קדושות לישראל

ויש לבאר עניין המדרש שג׳ קדושות הן

ובני ישראל יש להם ב׳ קדושות וקדושה שלישית בראשו של הקבה –

ר’ אבין אמר אוחרי:
משל לבני מדינה שעשו ג’ עטרות למלך.
מה עשה המלך
נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו.
כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב”ה ג’ קדושות.

מה הקדוש ברוך הוא עושה?
נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל, הדא הוא דכתיב

:דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו. והתקדשתם והייתם קדושים.

שני כתרים של קדושה – השבת (י-ה) והמצוות

ג—ד——ה—–ו——יה/וה שבת

…………………אדם

………………….ישראל

שב׳ אותיות השם מתפרשין במצווה בלי התלבשות ,

אבל בשם י-ה אי אפשר בלי חילוף אותיות שהוא למעלה מקדושתנו..

התקשרות להויה היא דרך השבת – שם י-ה, וגם דרך המצות

ומטעם זה אפשר לומר דשם הויה י-ה נהגה באותיותיו, ושם הויה אינו נהגה, …

משום דבכוח אדם לעורר השם ונתפעל על ידי ההגיון,

לכן אסור להגות את השם באותיותיו, רק במקדש,

אבל שם י-ה אינו מתפעל שהוא למעלה מהשגתנו, לכן

רשאים להגות באותיותיו..

י-ה אין לו מובן לעומת הויה שמובנו היה הווה ויהיה,

לכן יש סכנה להזכירו מחוץ למקדש

וזה שכ׳ על שם הויה שהוא גבוה מכול השמות

והוא מתערב בכול השמות….

י-חכמה

ה- בינה

ו- ששה קצוות זעיר אנפין

ה- מלכות

.חכמה

בינה

יה/ו-ה… אלוקים א—ב—ג—–ד—–ה——ו—–יה/וה

….חסד…..גבורה..

…….ת״ת

נצח…….הוד

……צדיק

……מלכות

חסד מתחת ל״ואו״ של שם יהו-ה

כל המידות הן תולדות של מידת הויה

זעיר אנפין יוצא מה״ואו״ של שם הויה

ולכן הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו, וזה שם הויה שהוא החסד והרחמים ,

ה׳ נתן ברחמים. וה׳ לקח שהוא מידת הדין -אף על פי כן משתקף בו כוח הויה..

מדוע שם הויה גדול מדין? כי הוא מקור גם לחסד ורחמים.

כי בכול מקום יש שורש הוית המציאות כמש״כ רק שנתווסף עליו מדרגות ושמות אחרים

ועל זה מיוסד המזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה׳ …ואתה מרום לעולם הויה. שבשבת יש גילוי שם הויה ולכן ניתן רק לבני ישראל ….

ושבת סהדותא איקרי וכמו כן בני ישראל כי אתם עדי

פ׳ שהכול לכבודו ברא, והבריאה כולה עדות על בח׳ אלוקים ובריאת העולם

ובני ישראל והשבת עדות על בח׳ שם הויה וזה שכ׳ נאום הויה

פרושים ממה שמותר

הרמב״ן מבאר קדושים תהיו – פרושים ממה שמותר

כלומר הקמת גדר למה שמותר

וכך סוברים גם הרמב״ם ורש״י

כי השכינה היא בצניעות, בפרישות, כמו שאדם וחווה כיסו מערומיהם לאחר שאכלו וקיבלו תובנה של טוב ורע שהיא תובנה של הויה

בסיכום

כיצד להיות קדושים?

כי אני קדוש- עליכם להתקרב אלי, ללכת בדרכי, לחקות אותי

אבל כפי שהמדרש אומר – כל דרגה שתשיגו, יש דרגה גבוהה יותר. כי קדושתי גדולה מקדושתכם

מהם הדרגות?

א שם הויה מצוי בפנימיות הטבע, בכול ששת הימיםג, אין מקום פנוי ממנו

ב על ידי קיום תרי״ג מצוות, הלוח השמאלי והימני – אשר קדשנו במצוותיו

ג שמירת שבת קודש.

ד התגברות על עבודה זרה למינה

ה קבלת עול מלכות שמים

ו עשית חסד עם גבורה, כמו שעשה יעקב

ז להקים גדרות – לא רק כדי להימנע מחטא, אלא גם

לפרוש ממה שמותר לך