שפת אמת כי תצא
הרב צבי אבינר
תרנח
במדרש כי יקרא קן צפור לוית חן היא לראשך וכו׳ בכול מקום שתלך המצוות מלוות אותך וכו׳
מדרש רבה אומר על הפסוק במשלי כי לוית חן היא לראשך – ״אמר רבי פנחס בר חמא לכול מקום שתלך המצוות מלוות אותך
אם עשית דלת, המצוות מלוות אותך שנ׳ וכתבתם על מזוזות ביתך
אם לבשת כלים חדשים, המצות מלוות אותך שנאמר לא תלבש שעטנז
אם הלכת לגלח[ המצוות מלוות אותך שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם
אם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצוות מלוות אותך שנאמר ללא תחרוש בשור וחמור יחדיו
אם זרעת אותה, המצוות מלוות אותך שנאמר לא תזרע כרמך כלאיים
אם קצרת אותה המצוות מלוות אותך שנאמר כי תקצור קצירך בשדה ושכחת עומר בשדה
אמר הקבה אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצוות מלוות אותך שנאמר כי יקרא קן ציפור לפניך ״
כי יקרא -הקבה מזמן, קורא את קן הציפור כדי שתעשה מצווה
ומדרש רבה ממשיך
דבר אחר, בן עזאי אומר מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה
כיצד? כתיב. למעלה כי תצא למלחמה וראית בשביה, אמר הקבה אף על פי שהתרתי אותה לך אמרתי לך וגלתה את ראשה ועשתה את צפורניה כדי שלא תמצא חן בעיניך ותשלח אותה , ואם לא עשית כן
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה
מתוך כך -כי יהיה באיש חטא משפט מוות , הרי עבירה גוררת עבירה
תחילה כי יקרא קן צפור
מתוך כך כי תבנה בית חדש
מתוך כך לא תזרע כרמך כלאיים
מתוך כך לא תחרוש שור וחמור יחדיו
מתוך כך גדילים תעשה לך
הרי מצווה גוררת מצווה
בן עזאי שם לב שבפרשה יש שתי דרכים -נפילה ועלייה. כשאתה הולך בדרך לפניך שתי דרכים, האחת היא ירידה של עבירה גוררת עבירה והשנייה היא דרך של עלייה -מצווה גוררת מצווה
עבירה גוררת עבירה מצווה גוררת מצווה
אישה יפת תואר. כי יקח איש אישה
אישה שנואה
בן סורר ומורה. שעטנז
תלוי על עץ. לא תחרוש שור וחמור
שור אחיך נדחים. כלאי הכרם
כלי גבר על אישה מעקה לגג.
קן הציפור
אדם יורד מעברה המביאה עבירה חדשה, כמו דוד שלקח יפת תואר וממנה ילד את אבשלום – בן סורר – שנתלה על עץ בשערו וכל ישראל נפוצו מדוד כצאן בלי רועה
מצד שני מצוות קן הציפור הופכת את הירידה לעלייה. לאחר שתשלח את הציפור יהיה לך בית ולכן תתחייב במצווה חדשה, מעקה. כשתקיים אותה תזכה לטעת כרם ובו מצווה חדשה, כלאי הכרם. ואז תזכה ויהיה לך שדה שתחרוש בו ותקיים מצווה חדשה, שור וחמור יחדיו. ותזכה לבגדים נאים ומצווה שעטנז. כך מצווה גוררת מצווה. המצוות עוקבות אחריך והן לווית חן לראשך
וההיפוך מהירידה לעליה אירע במצוות שילוח הקן
מה כוחה שתעשה מפנה כזה בחיי אדם?
ממשיך הרב ואומר
כי עיקר תכלית המצוות לחבר הגוף אל הנשמה, כי הוא לבוש וציור של הנשמה, ועל ידי המצוות מוציאים מכוח אל הפועל זה הציור
דברי הרב נעוצים בתפיסה של קן הציפור בקבלה
(ציטוט מהרב יהודה חיוון באתר ״אחרית הימים״)
״במדרשים ובספרי קבלה מובא כי קיים בשמים היכל מיוחד הנקרא בשם ״היכל משיח״ או ״היכל קן ציפור״ אשר בו שוכן המשיח (נשמתו)
מאידך, מדברי רבותינו ראשונים ואחרונים עולה כי בכול דור ודור יש אדם הראוי להיות משיח והוא מוכן ומזומן לגאול את ישראל ברגע שיצטווה על כך מפי הקבה
נשאלת השאלה היכן נמצא המשיח כאן בעולם הזה?
תשובה על כך מצאנו בכתבי רבי חיים ויטל ״ המלך המשיח יהיה ודאי צדיק נולד מאיש ואישה, ויגדל בצדקתו עד קץ הימים, ויזכה במעשיו לנפש רוח ונשמה קדושים, ואז ביום ההוא של הקץ, תבוא הנשמה של הנשמה שלו, הנתונה בגן העדן, ותינתן לאיש הצדיק ההוא ואז יזכה להיות גואל, והוא על דרך משה רבנו עה כי היה יליד איש ואשה, והגדיל מעט מעט עד שהשלים חלק נשמתו
ביאור הדברים בוא משיח צדקנו חי וקיים כאן בעולם הזה אך אין נשמתו הנשגבה נמצאת בגופו בכול עוצמתה אלא רק חלק ממנה נמצאת בגופו ואילו עיקר הנשמה שוכנת בעולם העליון בהיכל הנקרא היכל משיח או היכל קן צפור. נשמתו של משיח תכנס לגופו בכול עוצמתה רק בעת הגאולה
מסיבה זאת יום הגאולה נקרא גם יום לידתו של המשיח כפי שנאמר אני היום ילדתיך, שכן שלמרות שהמשיח נמצא כבר בעולם הזה מכול מקום יום הגאולה הוא יום גאולת נשמתו, מהיכל משיח או מהיכל קן צפור, ונכנסת לגופו של אותו צדיק הראוי להיות משיח, ונחשב הדבר כאילו המשיח נולד מחדש לפי שעם ירידת נשמתו בשלמותה ינתנו בו כוחות עצומים שלא היו בו עד עתה והרי הוא כבריה חדשה…וכך כתב החתם סופר …
יתר על כן, כל זמן שנשמתו הנשגבה של המשיח לא נכנסה לתוך גופו בשלמותה, אין לו שום מושג או ידיעה או הרגשה מייעודו להיות משיח
ויסוד הדברים כבר מובא בכתבי רבי חיים ויטל : המשיח …ואז ביום ההוא של הקץ יזכה להיות גואל ואז יכיר בעצמו שהוא המשיח..
ועל אותו הרגע בו נשמתו הנשגבה של המשיח תכנס לגופו, בשלמותה, נאמר בישעיה ונחה עליו רוח ה׳, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת השם, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אוזניו יוכיח…״
כלומר כול אדם יכול לגאול את נשמתו מהיכל קן צפור שלו, והיא תתחבר אל גופו -דרך המצוות שהאדם יעשה, והיא תשתחרר מהכוח אל הפועל לעולם הזה.
..כי עיקר תכלית המצוות היא לחבר את הגוף אל הנשמה, ועל ידי המצוות מוציאים מהכוח אל הפועל זה הציור, והוא החן כמו שכתוב ויהי נועם ה׳ עלינו ועל מעשי ידינו, וכ׳ תמשילהו במעשי ידיך,
השכר האמיתי של המצוות הוא לא רק ההצלחה החומרית- בית, שדה, צאן, בגדים, לא רק שהאדם בונה את העולם מסביבו אלא בונה את עצמו, בכך שהנשמה מתחברת אל הגוף
כי תמשילהו במעשי ידיך, כי הנשמות מעשי ידיו של הקבה, כמו שכ׳ הנשמות אני עשיתי, והאדם מושל על הנשמה – שיכול להוציא כוחות הנשמה אל הפועל,
עוד פרוש, המשילהו במעשי ידיך – כי הגוף ציור ומשל ומלבוש אל הנשמה כמו שכ׳ אין צייר כאלוקינו צר צורה בתוך צורה, כי ציור הגוף מעין ציור הנשמה
כאשר הנשמה יורדת מהיכל הנשמות של קן צפור אל גפנו, מהי הצורה שתלבש? -הווה אומר הצורה של גופנו הפיזי. ציור הגוף הוא מעין ציור הנשמה. הציור של הנשמה הפנימית היא כמו ציור אדם – רמ״ח אברים ושס״ה גידים שהם סך הכול תרי״ג. זהו ציור האדם הפנימי ואין לערבבו באנטומיה
אכן עוד פירוש תמשילהו במעשי ידיך – ממש, כמו שכ׳ אשר קדשנו במצותיו, המצוות הן הנהגת מלכותו ית׳ ונמסרה לבני ישראל לפי מה שמקיימים למטה כך נעשה בשמיים
ויתר על כן – אנו מעצבים את צורתו של בית הדין של מעלה !
דע מה שלמעלה – ממך!
דכ׳ נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו – החילוק בין צלם לדמות הוא כי צלם הוא ציור הפנימי הקבוע ודמות הוא ציור הנראה
דמותו של הקבה כביכול בא מאתנו. הצלם הוא שלו ולא משתנה, אבל הדמות המשתקפת אלינו תלויה בנו ובמעשי ידינו ובמצוות שעשינו. שילוח הקן מעצבת את דמות בית הדין של מעלה
……ועל ב׳ אלו הם ב׳ בריתות, אות המילה רמז על הצלם הקבוע לעולם, אות התפילין והשבת רמז לדמות
ברית המעור וברית הלשון
לכן כאשר רוצים לגלות מידת הרחמים למעלה ,מזמנים לאדם מישראל קן צפור כדי שעורר רחמים על ידו כמו שכ׳ בזוהר שהכול נעשה באמצעות איש ישראל