כי תבא – שפת אמת

הרב צבי אבינר

מהו  טוב

תרלא

במדרש תנחומא היום הזה ה׳ וכו׳ לכו נרננה וכו׳ נשתחווה ונברכה וכ׳ צפה משה שביכורים עתידים להפסק תיקן תפילה וכו׳

מדרש תנחומא

בואו נשתחווה ונכרעה ונברכה לפני ה׳ עושנו, (תהילים צה) והלא כריעה בכלל השתחוויה , והשתחוויה בכלל כריעה, ומה ת״ל נשתחווה ונכרעה ונברכה? אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד להיחרב והביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים כל יום , לפי שחביב תפילה לפני הקבה מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות שכך כתוב תכון תפילתי לפניך משאת כפי מנחת ערב

פירוש: משה תיקן ג׳ פעמים ביום תפילה כנגד הביכורים, ומדובר בתפילת שמונה עשרה. מה יש בתפילה שמזכיר ביכורים?

ונזכור כי פרשת ביכורים חוזרת כאן על מה שנאמר בשמות, ללמד דיוק בדיבור. (מדרש). כלומר שמשה דייק כשתיקן שמונה עשרה כנגד הביכורים.

הפרשה מונה צעדים בקיום המצווה . הצעדים הללו חייבים להתקיים כדי שהאדם יהיה חייב במצוות ביכורים – שהיא מצוות הגוף – ויוכל לבא לבית המקדש , לשמוח ולברך את השם על הטוב.  ויש להשים לב לצעדים הללו שיתקיימו כי רק הם מובילים למצב שהתורה מכנה טוב.  אין בתורה מצב אחר המכונה טוב.

ולכן כל צעד חייב להיעשות מהצד הטוב האפשרי

 הצעדים הם:

 1 כי תבא (ביאה, כיבוש חלוקה ישיבה – 14 שנה. מצב טוב הוא שאדם מישראל יש לו אדמה משלו )

2 ממיטב הארץ (רק מארץ  7 עממים)

3 מיטב הפירות (תמרים בעמקים, פירות בהרים, על ידי האדם עצמו)

4 הליכה בטנא (כלי, חליל, לא שליח, בדרך  עומדים תושבי ארץ ישראל בתמיכה, בשלום, אין פחד משודדים, יש ממשלה בישראל)

5 ירושלים ( מקבלת את העולים באחווה)

6 בית מקדש  עומד (של קירות אבן)

 7 כהנים ולויים (מלווים בשיר)

ואם כל זה מתקיים אזי האדם רשאי לברך

תודה על הטוב מהתורה בשם ומלכות

 ויש מפרשים שהטוב הוא רוח הקודש ששורה על העולים לרגל במקדש

 

מה נאמר בשמונה עשרה כנגד הצעדים הללו?0

 1 אנו מתפללים על ביאה לארץ וקיבוץ גלויות

2 אנו מתפללים על ממשלה בארץ וגאולה מיד צר

3 אנו מתפללים על השיבה שופטינו , סנהדרין וחברה שומרת מצוות

4 אנו מתפללים על בניין ירושלים

5 אנו מתפללים על חידוש בית דוד

6 אנו מתפללים  על ביאת צמח דוד

7 אנו מתפללים על בניין בית המקדש והשראת השכינה

 

אכן התפילה חוזרת על כל הצעדים שבמצוות ביכורים

ואם הם יתקיימו הרי זכינו לברך על הטוב בשם ומלכות

ולכן מייד לאחר ברכת צמח דוד אנו עוברים מתפילה להודאה בברכת מודים ומשתחווים.

וכך היה במקדש שלמה שכאשר ירדה האש משמים נפל כל הקהל על פניהם השתחווה , והלווים שרו הודו להשם כי טוב. בשעה זו התמלאו כל הצעדים המזכים אותנו לברך על הטוב בשם ומלכות

מודים של אנשי כנסת הגדולה

אך כאשר שבו מהגולה ובנו בית שני, שאין בו אש ושכינה וארון וכרובים, הרי שלא היו זכאים לברך על הטוב מהתורה. ולכן תקנו לומר בברכת מודים שאנו מודים לקבה על הנסים שבעצם קיומנו

 

כל זה שיש מקדש ראשון או שני. שואל הרב: ומה עלינו לעשות היום שאין מקדש ואנו בגלות? כיצד נגיע לשמחה ואל הטוב?

 

 

 

 

תרלא

פירוש שגם תפילה היא לתת הראשית בכל יום להשית. כמו ביכורים.

אך השייכות להיום הזה צריך באור, כי הביאו ביום הזה, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים….

תרלב

פירוש נתינת הראשית בכל דבר נקרא מצוות ביכורים.

ולכן כשבאו לא״י זכרו יצ״מ

כל אדם במקום שהוא צריך לזכור ראשית שלו

יש יצ״מ לכל איש ואיש

תרלד

בראשית השנה נידון

והעצה להחזיר לקבה את שלו שהכל שלו

סמיכות לפרשת מחיית עמלק כי זה שלב הכרחי לטוב בעולם

תרלה

במדרש זה שמביא בכורים עומד ומבקש השקיפה, הגם שזה נכתב בפרשת ביעור מעשרות. אבל נראה כי כל מצוות תרומות ומעשרות עד סוף הביעור הכל תלוי במצוות ביכורים שהיא מצווה ראשונה

הסבר: מצוות ביכורים היא חובת הגוף בעוד שמעשרות ותרומות הן חובת קרקע.  במצוות ביכורים אנו מתקשרים לראשית, לעצמות הבורא כביכול, עצם לעצם, בעוד שבמעשרות ותר׳ אנו מתקשרים דרך המצווה. ולכן ביכורים קודמים בפרשה  למעשרות והמביא בכורים רשאי לקרא וידוי מעשרות

תרלט

חביבין ביכורים. כי קושרים לבראשית, לעצם

תרמא

זכו ישראל לטוב הגנוז מבראשית….

בזמן ביהמ״ק היה הכל במעשה ממש, עתה בבח׳ נשמע, על ידי תורה וק״ש

 ותפילה

השתחוויה היא הכנעת האני

תרמב

על ידי ביכורים  זוכה כל אחד ואחד להיות מוכן להשתחוות להשית

הכנה משבועות לראש השנה

תרמד

הקבה מחבב את ישראל גופם . והביכורים במקדש היו התדבקות ישראל אל השורש , ועכשיו שאין מקדש על ידי תורה ותפילה. ת

תרנ

טוב אחרית דבר מראשיתו – כלומר ממה שנקבע בבראשית השנה

תרמח

על ידי מצוות התלויות בארץ היה כל אכילתם בקדושה. על ידי הבאת ביכורים נתקן ונתברך הטוב.   ,

בגן העדן התערבב הרע עם הטוב , והביכורים עוזרים לברר ולחזק את הטוב.

לא מצינו מצוות תפילה בתורה אלא כאן בווידוי מעשרות – השקיפה.

תרמט

הלווים שרו ארומימך המלך, חנוכת הבית.

ולא רק על בית המקדש שרו אלא על כל מעשי בראשית שהן בניין וביתו של הקבה