שפת אמת יתרו
הרב דר צבי אבינר
מתן תורה בשבת
תרסב
אמרה שבת לפני הקבה לכול יש בן זוג וכ׳ו אמר הקבה כנסת ישראל תהיה בן זוגך…פ׳ הדברים הוא /שאין כלי המחזיק ברכה אלא שלום. הכלי מחזיק כפי מידתו. אבל הבככה יותר מהמידה, ואין כלי יכול להחזיק יותר ממידתו, וכך היה במעשי בראשית , ששת ימים עשה הקבה כל בניין הטבע והבריאה אבל בשבת ויברך אותו יותר מהחזקת כלי הבריאה, ולא היה מי שיקבל זו הברכה, רק בני ישראל בכוח התורה. השם ידברך את עמו בשלום. ויש להם כוח לקבל נשמה יתירה ותוספת ברכה.
כנסת ישראל נוצרה ביום השישי לפני השבת , למחרת היום שירד משה מההר והקהיל את העם, כפי שאומר אונקלוס ואכנס משה. היא כלי שיוכל לקבל את הברכה שברך האלוקים את השבת בתורה .
תרנט
לץ מכה זה עמלק, ופתי יערים זה יתרו. לכך נסמכה פ׳ יתרו למלחת עמלק. כי לאחר שיחלוש יהושוע את עמלק בא יתרו. כי בני ישראל נבראו לתקן כל העולם ולקרב הכול תחת כנפי השכינה, כמו שכ׳ ה׳ עוזי ומעזי אליך גויים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו ואין בם מועיל
לאחר שנשתחרר מעול הגויים, כלומר לאחר הגאולה, יבוא המשיח בן דוד כפי שניבא בלעם והחזיק אחריו ישעיה פרק ב׳ שם מתואר שהמשיח יקרב את כול העולם לקבה, שהר ה׳ יהא גבוה מכל ההרים ונהרו אליו כל משפחות האדמה. בני ישראל נוצרו וקיבלו את התורה כדי שיקרבו אל כל מין האדם לקבה.
תרנח
. בפסוק אנוכי וכו׳. הוצאתיך על מנת שתקבל אלקותי עליך. אם כן יציאת. מצריים תלויה בקבלת עול מלכות שמים (לפני כן) כפי מה שמקבלים עול תורה ומצוות. כך מעוררים כוח יציאת מצריים
.מקובל לחשוב שיצ״מ היא שלב קודם לקבלת התורה. . כאן אומר הרב ההפך, שקבלת עמ״ש היא הסיבה ליצ״מ.
בדברה הראשונה, אנוכי – עצמיות, ה׳. אלוקיך – מידות, אש – ולר הוצאתיך – מלכות, שאני מתערב ומנהל את ההיסטוריה. הכרה זאת בקבה היא שלב הכרחי ליצ״מ ולגאולה
ולכן בק״ש אחר קבלת עול תורה ומצוות , מזכירין יצ״מ.
תרסב
ה׳ עוזח ומעוזי – פ׳ אע״פ שהבדילנו הקבה ובחרבנו מכל האומות, אין זה גרעון וריחוק באומות, רק אדרבה, על ידי בחירת ישראל נפתח הפתח שיתקרבו מן האומות הראוי להתקרב, כי איך יכול בשר ודם להתדבק עם אלוקים חיים. ובני ישראל שנתבררו במצריים ועשה לנו הקבה ניסים ונפלאות והרים אותנו מן הטבע עד שבאנו אל הר סיני לקבל התורה, וממילא נפתח פתח לקבל גם את התחתונים.
כי אין מידותיו של הקבה מידת בשר ודם. ריחוק עצמו יש בו קירוב…הרי הוא אומר כי שמש ומגן הויה אלוקים, שמש הוא להאיר ומגן הוא לשמור שלא יתקרב אל האור מי שלא ראוי לכך.
בדרך כלל אנו מפרשים שהאלוקים מגן על עיני האדם שלא יביט אל הויה. הרב מרחיב ומפרש שהאלוקים מרחיק את מי שלא ראוי להתקרב. אבל הרחקה זאת היא לטובת אותו האדם כדי שלא ישרף.
תרנו
בפסוק זכור ושמור, בשבת נתנו הדברות, כדאיתא בזה״ק ויברך אותו
בשבת כתוב ויברך אלוקים …ויקדש אותו. מהי הברכה? שנתן לנו את התורה בשבת.
דעיקר הברכה וקיום העולם היא התורה, הביט בתורה וברא עולם, ובכול ששת הימים האמירה התלבשה במעשה. יהי רקיע, יהי אור. בדבר ה׳ נעשו. א״כ העשיה היא בדרגה למטה מהאמירה. אבל ביום השביעי ויברך אותו, והיא האמירה בלי התלבשות בעשייה. והיא שורש התורה
טעות היא לחשוב שבשבת לא אירע דבר. האלוקים שבת מכול מלאכתו, אבל ברך את השבת וקידש אותה. הרב אומר שהברכה בשבת היא במקום האמירה בששת הימים, רק שבששת הימים היא התלבשה הסתיימה במעשה בעוד שבשבת היא התלבשה בברכה. והברכה הזאת היא התורה שנתנה בשבת על ידי האלוקים שדיבר.
תרנו
ונכתב שבת בעשרת הדברות , הגם כי במרה נצטוו על השבת. אבל זה טעם מצוות שבת לבני ישראל כי אנוכי השם אלוקיך. ואמרו כי אלוה אני על כל באי עולם אבל עליך ייחדתי שמי ביותר. פ׳ כי אין כל ברייה יכולה לקבל אלוקות, רק על ידי צמצומים והתלבשות בדרך הטבעית, אבל על בני ישראל חל אלוקותו בהתגלות…
במרה נתן להם מקצת פרשיות כולל שבת. (באלוש נתן להם את המן והלכות הכנה לשבת, ולאחר מכן נתן להם תחומי שבת, כפי שראינו בפרשת בשלח). עדיין היו בחזקת בני נח. רק בסיני התעלו לחזקת בני ישראל במתן תורה. והדבר היחידי שהתחדש בסיני בלוחות היא מצוות השבת. כל היתר הן חזרה על מצוות בני נח. מה איפא התחדש בשבת של עשרת הדברות שלא היה בבני נח, והרים אותם לישראל? אומר הרב – גילוי הקב״ה בנגלה ולא בנסתר. הגילוי היה גדול מזה שעל הים. וכך גם אומר הרמבם שאנו יודעים על קיומו של הקבה מתוך גילוי סיני, והתורה עצמה.
גילוי הקבה בסיני וביצ״מ היה גדול מהגילוי בבריאה, ולכן אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים, ולא אשר בראתיך.
תרנב
בפרשה זכור את יום השבת, זכירה בפה שנתווספה קדושה על ידו. והעניין הוא שיש ג׳ בחינות בשבת, והם עיקרי האמונה – אמונה בבריאת העולם, אמונה בהשגחתו ית׳, אמונה בגאולה העתידה שיהיה שמו אחד. ושבת מעיד על כל השלושה. ולכן יש בשבת ג׳ סעודות. על ג׳ האמונות.
בליל שבת עדות על הבריאה, שבת בראשית
וביום השבת מתן תורה זאת היא בח׳ השגחתו
וסעודה שלישית היא רמז ליום שכולו שבת שאז יהיה שם השם בפי כול
הגאולה שנרמזת בסעודה השלישית היא מכוונת לפרק א׳ שם העולם צועד לקראת יום השביעי שהוא יום שכולו שבת. זו סעודת הרצון העליון שברא את העולם כלומר סיפור פרק א׳.