שפת אמת ויחי
כנגד מי נאמר ברוך שם כבוד מלכותו?
בשבוע שעבר דברנו על ״ויגש״ לתפילה, מהם הצעדים שיש לקחתם לפני התפילה כדי שתתקבל:
הודו, יוצר טוב ורע, ק״ש, אמת, גאולה וסמיכה לתפילה
הפעם מתעכב הרב על ק״ ש
כיצד עלינו לקרא ק״ש שלפני התפילה בשחרית?
תרסה
בפ׳ האספו ואגידה לכם …ובמד׳ שזכו מכאן לק״ש וכו׳. דאיתא כול כנסיה שהיא לש״ש סופה להתקיים. והנה כנסיה זו הייתה לש״ש ולכן היא קיימת לעד וכמ״ש אשר יקרה אתכם באחרית הימים. שאספה זו היא הכנה לכול הדורות.
כאשר יעקב חש שהשכינה עלתה ממנו והלאה, פנה לבניו וכו והם אישרו לו -שמע ישראל ה׳ אלוקינו השם אחד. ואז חזרה עליו השכינה
מכאן לומד הרב שיש לקרא ק״ש נאמרת באספה של עשרה ולא ביחיד.
ואכן כותב בעל ערוך השולחן הלכות ק״ש
ערוך השלחן. סט ו
הרן כ׳ דהגאונים פירשו משנה זו (מגילה כג) :
אין פורסין על שמע ואין עוברים לפני התיבה בפחות מעשרה) באופן אחר לגמרי
( פורסין אינו לשון פרוסה אלא לשון התחלה ), ׳ אין מתחילין בברכות של ק״ש שיברך אחד ויצאו אחרים בברכתו אלא בעשרה,
מה שאין כן בשאר ברכות כגון קידוש והבדלה וכיוצא בהן שהיחיד אומרה וחברו יחידי שומעה ויוצא, דשומע כעונה
אבל כאן צריך דווקא עשרה בין בק״ש וברכותיה ובין בתפילה….
לפי הגאונים דין ק״ש הוא במניין כמו בתפילת העמידה. בעל ע״ה מוסיף שבמשך הדורות נהגו שלא להקפיד על כך והמנהג השתכח. אך מבחינה רעיונית דין ק״ש כמו דין תפ׳ העמידה
. אם כך האם יש ש״צ לק״ש? אומר המדרש שמשה רבנו היה פורס על השמע כלומר היה אומר פסוק וישראל עונים אחריו, כמו השירה, וכמו ההלל.
אם כך, אנחנו מחכים למניין לאחר ישתבח לא בגלל הקדיש אלא למען שיהיה מניין לקרא את ק״ש. ולכן גם תקנו לומר קדושת המלאכים כמו בתפילת העמידה, רק שומרים אותה בישיבה ולא בעמידה
כי העמידה היא בתשובה ויראה.
וגם מה שקבלו אחר כך התורה היה זה בכוח זה שנא׳ מורשה קהילת יעקב
האספה-מניין הוא שהיא הכשירה את ישראל לקבל את התורה.
ואנו ממשיכים את תפילת העמידה בקריאת התורה גם כן במניין, וביניהם תחנון ג״כ במניין.
אפשר לשאול מדוע הדגש על קהילה דווקא אצל יעקב, ולא אברהם או יצחק? והתשובה היא כי יב מייצגשאיפה לצדק חברתי שהיא מצווה חמישית של אדם הראשון מעדן.
מצווה זאת מטיבעה קשורה למניין
ובכול אספה שהיא לשם שמים מסייע כוחו של יעקב , דיעקב כלול הוא כפי דאיתא בזוהר הקדוש
אספת יעקב, המניין הראשון, היא לשם שמים ולכן תתקיים.
יש כאן גם ממד אחר של קידוש השם ברבים. האחים חטאו במכירת יוסף שהיא חילול שמים , והתקנה לכך היא קידוש שם שמים במניין.
לכן בש״ק שהוא זמן אסיפה זוכין לנחלת יעקב…והרי כל ישראל נקראו על שם יעקב ישראל, אם כן כל השורש מהכנסיה היא מיעקב ולכן אמר בקהלם אל יחד כבודי
המעבר. לסיני כרוך בהוספה של מצווה אחת מעל מצוות בני נח והיא השבת ול״ט מלאכות.
וכנסייה שהיא לשם שמים נקראת אמת כמו שכתוב השם אלוקיכם אמת
דכתיב תן אמת ליעקב וכנסיה שהיא לשש נקראת. אמת וקריאת שמע היא מתוך אסיפת כלל ישראל כי העדות על הקבה אינו באיש יחיד רק כלל ישראל
יעקב חיםש אמת, והאחים ענו לו שמע וכו׳ והוא אמר בשכמל״ו. זו הכרת האמת. ולכן אנו ממשיכים את ק״ש באמת ויציב .
כול סיפורי יוסף מלמדים על המלכות שפועלת בהסתר מאחרי הקלעים לקיים את הגזירה ולהורידם מצרימה. מלכות דורשת כבוד. וחילול שם שמים הוא פגיעה במלכות, וקידוש שם שמים היא הכרה במלכות.
ויש מלכות השם, ויש מלכות בשר ודם שהיא או מלכות יוסף או מלכות יהודה. מכול מקום למען כבוד השם יש להקפיד על הקדמת מלכות שמים למלכות בשר ודם. ולכן קודם ק״שׁ ואחר כך שמונה עשרה שהיא תפילה להחזרת מלכות בית דוד וצמח דוד.
ואין חילול וקידוש כבוד השם אלא כנגד המלכות
יהוה אלוקים א—ג-ב—ג—ד—ה—ו—יה/וה
חסד גבורה
……יעקב
ב…..ישראל
הוד נצח
……יסוד
…..מלכות
אנו עולים בתפילה מעולם העשייה של פסוקי דזמרה ומלכות נסתרת של הקבה
לעולם היצירה של גן עדן שבו כתוב כי יהו-ה אלוקים יצר ארץ ושמים ואנו מחברים בשמע את המידות באהבה כי גן עדן הוא אהבה
ומכן עולים לעולם הבריאה של פר׳ א, שהוא באצילות
ולאחר קריאת התורה אנו יורדים בהדרגה שוב לעולם היצירה וקדושה של ובא לציון גואל ומשם לעולם העשייה בעלינו לשבח ושיר של. יום שהוא מקביל לפסוקי דזמרה
ספר בראשית לפי ס׳ הבהיר
ספר, ספר, מספר
אדם – ע״ז מצווה 1 – חכמה .
. אדם וחווה – ג״ע מצווה 2 – בינה
. נח ודורו – שפ״ד מצווה 3– דעת
אברהם – גזל מצווה 4 יצחק גבורה
. יעקב – דינים –מצווה 5 ישראל
. יוסף – חילול ש״ש מצווה 6 – מלכות
כל סיפורי ספר בראשית יש לראותם כספר, ספר וספר. פרוש –
ספר מעניין כמו כל ספר אחר, ורמה זאת מעסיקה את הקורא הבלתי מלומד כמו נשים וילדים
ספר של מצוות – לפי המהלך של מצוות אדם הראשון מעדן, כפי שמראה הדיאגרמה
ספר של מידות הנהגת השם , לפי הסדר שבספר
בקיצור, בתפילה אנו עולים על כל ספר בראשית מהמלכות של סיפור יוסף לישראל ושמע ישראל שבעולם היצירה בעדן ומשם לעמידה בפני בריאה שהיא אצילות של פרק
א. ולכן יכול היה יעקב לומר שהוא רואה את אחרית הימים שהם סוף פרק א׳